47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דף חדש: '''העדפה לקסיקוגרפית''' (''''Lexicographic preferences'') הוא יחס העדפה של צרכן או של סוכן כלכלי שמעדיף באופן אינסופי מ...
'''העדפה לקסיקוגרפית''' (''''Lexicographic preferences'') הוא יחס העדפה של צרכן או של סוכן כלכלי
שמעדיף באופן אינסופי מוצר אחד (X) על פני מוצר אחר (Y). כך שאם מציעים לסוכן כמה סלי מוצרים, הוא יבחר בסל שמכיל את כמות X הגדולה ביותר, בלי קשר לשאלה מהי הכמות של מוצר Y. רק כאשר יש כמות שווה של מוצרי X בין שני חבילות, הצרכן יתחיל להשוות בין הכמויות של מוצרי Y. העדפה זו מקיימת '''סדר לקסיקוגרפי''' על פני רשימת מוצרים לפי כמותם.
==השלכות==
אם '''כל''' הסוכנים הם בעלי סדר העדפה לקסיקוגרפי '''זהה''', אזי [[שיווי משקל כללי]] לא יכול להתקיים בגלל שסוכנים לא ימכרו שום דבר לאנשים אחרים (כל עוד המחיר של הסחורה הפחות רצויה גדול יותר מאפס). אבל אם המחיר של הסחורה הפחות רצויה הוא אפס, אז כל הסוכנית ירצו כמות אינסופית של הסחורה הזאת, ולא ניתן להגיע לשיווי משקל.
עם זאת, אפשר להגיע לשיווי משקל כללי גם אם יש העדפה לקסיקוגרפית:
* אם לאנשים שונים יש העדפות לקסיקוגרפיות שונות.
* חלק מהאנשים הם בעלי העדפה לקסיקוגרפית, וחלק לא.
* העדפה לקסיקוגרפית קיימת רק עד כמות מסויימת של המוצר.
העדפה לקסיקוגרפית היא דוגמה קלאסית של העדפה ראציונלית שלא ניתן לייצג אותן באמצעות [[|פונקציית תועלת|פונקציות תועלת]] (הנדרשת להיות רציפה וגזירה). היחס אינו רציף (ולכן גם לא ניתן לגזור אותו), בגלל שעבור סדרה יורדת המתכנסת לאפס < math>x_n \rightarrow 0</math>
מתקיים כי כל אברי הסדרה מקיימים <math>(x_n,0)>(0,1)</math> בעוד שהגבול (0,0) קטן יותר מאשר (0,1)
במאמר [[הגישה של כלכלה אקולוגית]] טוענים המחברים כי עבור חלק מהסחורות אנשים מקיימים סדר העדפה לקיסקוגרפי (עד כמות מסויימת של המוצר). הגיוני לדוגמה כי כאשר מסתכלים על צריכה שנתית (או אפילו חודשית לגבי רוב הזמן), יש העדפה לקסיקוגרפית של מזון על פני כל מוצר אחר בתחום מסויים, שכן לא ניתן לצרוך מוצרים אחרים ללא צריכה מספקת של מזון.
[[קטגוריה:מזון]]
[[קטגוריה:מיקרו כלכלה]]
שמעדיף באופן אינסופי מוצר אחד (X) על פני מוצר אחר (Y). כך שאם מציעים לסוכן כמה סלי מוצרים, הוא יבחר בסל שמכיל את כמות X הגדולה ביותר, בלי קשר לשאלה מהי הכמות של מוצר Y. רק כאשר יש כמות שווה של מוצרי X בין שני חבילות, הצרכן יתחיל להשוות בין הכמויות של מוצרי Y. העדפה זו מקיימת '''סדר לקסיקוגרפי''' על פני רשימת מוצרים לפי כמותם.
==השלכות==
אם '''כל''' הסוכנים הם בעלי סדר העדפה לקסיקוגרפי '''זהה''', אזי [[שיווי משקל כללי]] לא יכול להתקיים בגלל שסוכנים לא ימכרו שום דבר לאנשים אחרים (כל עוד המחיר של הסחורה הפחות רצויה גדול יותר מאפס). אבל אם המחיר של הסחורה הפחות רצויה הוא אפס, אז כל הסוכנית ירצו כמות אינסופית של הסחורה הזאת, ולא ניתן להגיע לשיווי משקל.
עם זאת, אפשר להגיע לשיווי משקל כללי גם אם יש העדפה לקסיקוגרפית:
* אם לאנשים שונים יש העדפות לקסיקוגרפיות שונות.
* חלק מהאנשים הם בעלי העדפה לקסיקוגרפית, וחלק לא.
* העדפה לקסיקוגרפית קיימת רק עד כמות מסויימת של המוצר.
העדפה לקסיקוגרפית היא דוגמה קלאסית של העדפה ראציונלית שלא ניתן לייצג אותן באמצעות [[|פונקציית תועלת|פונקציות תועלת]] (הנדרשת להיות רציפה וגזירה). היחס אינו רציף (ולכן גם לא ניתן לגזור אותו), בגלל שעבור סדרה יורדת המתכנסת לאפס < math>x_n \rightarrow 0</math>
מתקיים כי כל אברי הסדרה מקיימים <math>(x_n,0)>(0,1)</math> בעוד שהגבול (0,0) קטן יותר מאשר (0,1)
במאמר [[הגישה של כלכלה אקולוגית]] טוענים המחברים כי עבור חלק מהסחורות אנשים מקיימים סדר העדפה לקיסקוגרפי (עד כמות מסויימת של המוצר). הגיוני לדוגמה כי כאשר מסתכלים על צריכה שנתית (או אפילו חודשית לגבי רוב הזמן), יש העדפה לקסיקוגרפית של מזון על פני כל מוצר אחר בתחום מסויים, שכן לא ניתן לצרוך מוצרים אחרים ללא צריכה מספקת של מזון.
[[קטגוריה:מזון]]
[[קטגוריה:מיקרו כלכלה]]