שינויים

חלק מבעיות הסביבה והקיימות הן בעיות מקומיות לדוגמה [[בצורת בישראל]] אבל חלק מהבעיות הן בעיות אזוריות או מקומיות כמו [[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון|שינויי האקלים במזרח התיכון]], [[משבר המים במזרח התיכון]] או בעיות עולמיות כמו [[התחממות עולמית]] או [[דלדול שכבת האוזון]] או [[חקלאות בת קיימא|חקלאות לא מקיימת]] שגוררת ש[[שוק המזון העולמי]] פגיע לאיומים שונים כמו תלות ב[[משאבים מתכלים]] או ב[[הרס קרקע]].  

חלק מבעיות הסביבה והקיימות הן בעיות מקומיות לדוגמה [[בצורת בישראל]] אבל חלק מהבעיות הן בעיות אזוריות או מקומיות כמו [[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון|שינויי האקלים במזרח התיכון]], [[משבר המים במזרח התיכון]] או בעיות עולמיות כמו [[התחממות עולמית]] או [[דלדול שכבת האוזון]] או [[חקלאות בת קיימא|חקלאות לא מקיימת]] שגוררת ש[[שוק המזון העולמי]] פגיע לאיומים שונים כמו תלות ב[[משאבים מתכלים]] או ב[[הרס קרקע]].  

הדוגמה המובהקת לחשיבות שיתופי פעולה בינאלומיים היא נסיונות של אמנות בינלאומיות להקטין או למנוע בעיות סביבה. אם זה אמנות בינלאומיות נגד זיהום, כמו [[אמנת בזל]], או  [[פרוטוקול מונטריאול]], להפסקת ייצור CFC וחומרים נוספים שפגעו באוזון שנכנס לתוקף בשנת 1989. עם זאת אמנות בינלאומיות לא תמיד יכולות להתמודד עם אתגרי סביבה בגלל שפוליטיקה מקומית, במיוחד של מדינות חזקות ועשירות כמו ארצות הברית היא חזקה יותר מאשר האמנות האלה. דוגמה לכך היא [[פרוטוקול קיוטו]] שנועד למנוע התחממות עולמית אבל נכשל בכך, בין היתר בגלל שארצות הברית התנערה ממנו. דוגמה נוספת לנסיון שיתוף פעולה הוא [[הסכם פריז]] עליו חתמו כבר 143 מדינות נכון לאפריל 2017 דורש שיתוף פעולה קבוע בין מדינות העולם כמעט בכל תחומי המשק במשך הרבה זמן.  

הדוגמה המובהקת לחשיבות שיתופי פעולה בינלאומיים היא ניסיונות של אמנות בינלאומיות להקטין או למנוע בעיות סביבה. אם זה אמנות בינלאומיות נגד זיהום, כמו [[אמנת בזל]], או  [[פרוטוקול מונטריאול]], להפסקת ייצור CFC וחומרים נוספים שפגעו באוזון שנכנס לתוקף בשנת 1989. עם זאת אמנות בינלאומיות לא תמיד יכולות להתמודד עם אתגרי סביבה בגלל שפוליטיקה מקומית, במיוחד של מדינות חזקות ועשירות כמו ארצות הברית היא חזקה יותר מאשר האמנות האלה. דוגמה לכך היא [[פרוטוקול קיוטו]] שנועד למנוע התחממות עולמית אבל נכשל בכך, בין היתר בגלל שארצות הברית התנערה ממנו. דוגמה נוספת לניסיון שיתוף פעולה הוא [[הסכם פריז]] עליו חתמו כבר 143 מדינות נכון לאפריל 2017 דורש שיתוף פעולה קבוע בין מדינות העולם כמעט בכל תחומי המשק במשך הרבה זמן.  

בנוסף לאמנות בינלאומיות [[הכלכלה העולמית]] הופכת יותר ויותר גלובלית. ייצור של מוצרים רבים כבר לא נעשה במדינה אחת אלה נשעה בהרבה מקרים במספר מדינות. כך לדוגמה בייצור בגדים - התכנון והעיצוב במדינה אחת, הייצור במדינה אחרת (שמייבאת בדים ממדינה נוספת), ייצור שלבים נוספים כמו השפרה נעשה במדינה נוספת והשיווק נעשה במספר מדינות אחרות. כל זה חלק מ[[תהליך ארוך טווח]] של [[גלובליזציה]]. גם דבר זה דורש אמנות בינלאומיות והסכמים שונים - אם זה במסגרת מדינות או במסגרת [[מוסדות חברתיים]] אחרים כמו ארגוני מסחר או מוסדות מעל מדינות הלאום כמו האיחוד האירופאי.  

בנוסף לאמנות בינלאומיות [[הכלכלה העולמית]] הופכת יותר ויותר גלובלית. ייצור של מוצרים רבים כבר לא נעשה במדינה אחת אלה נשעה בהרבה מקרים במספר מדינות. כך לדוגמה בייצור בגדים - התכנון והעיצוב במדינה אחת, הייצור במדינה אחרת (שמייבאת בדים ממדינה נוספת), ייצור שלבים נוספים כמו השפרה נעשה במדינה נוספת והשיווק נעשה במספר מדינות אחרות. כל זה חלק מ[[תהליך ארוך טווח]] של [[גלובליזציה]]. גם דבר זה דורש אמנות בינלאומיות והסכמים שונים - אם זה במסגרת מדינות או במסגרת [[מוסדות חברתיים]] אחרים כמו ארגוני מסחר או מוסדות מעל מדינות הלאום כמו האיחוד האירופאי.  

רבים טוענים שכדי להגיע ל[[קיימות]] צריך [[גבולות לצמיחה|להגביל צריכה]] ולהגיע ל[[כלכלת מצב יציב]]. אבל ללא שלום עולמי לא סביר שהדבר יקרה, שכן מדינה שמגבילה צריכה עלולה גם להיות מדינה עם פחות [[נשק]] או נשק פחות משוכלל כי יהיו לה פחות, כסף, פחות תעשייה, פחות טכנולוגיה. לכן מדינה כזאת תכבש בידי מדינות אחרות. סביר להניח, שעד אשר לא יושמד [[נשק|כלי הנשק הקרבי]] האחרון בעולם זה ימשיך ליצור בעיות, כי אם הנשק יישאר אפילו במדינה אחת, כל השאר יצטרכו להחזיק בו גם. לכן הם יצטרכו גם לייצר אותו ולשם כך לתחזק את התשתית הדרושה, את כמות הטכנולוגיה והכסף הנחוצים. במצב של סכסוך הדבר ייצור תחרות כאשר כל מדינה תרצה לייצר יותר ויותר נשק משוכלל יותר ויותר ולכן הצריכה תמשיך לגדול ללא הגבלה.

רבים טוענים שכדי להגיע ל[[קיימות]] צריך [[גבולות לצמיחה|להגביל צריכה]] ולהגיע ל[[כלכלת מצב יציב]]. אבל ללא שלום עולמי לא סביר שהדבר יקרה, שכן מדינה שמגבילה צריכה עלולה גם להיות מדינה עם פחות [[נשק]] או נשק פחות משוכלל כי יהיו לה פחות, כסף, פחות תעשייה, פחות טכנולוגיה. לכן מדינה כזאת תיכבש בידי מדינות אחרות. סביר להניח, שעד אשר לא יושמד [[נשק|כלי הנשק הקרבי]] האחרון בעולם זה ימשיך ליצור בעיות, כי אם הנשק יישאר אפילו במדינה אחת, כל השאר יצטרכו להחזיק בו גם. לכן הם יצטרכו גם לייצר אותו ולשם כך לתחזק את התשתית הדרושה, את כמות הטכנולוגיה והכסף הנחוצים. במצב של סכסוך הדבר ייצור תחרות כאשר כל מדינה תרצה לייצר יותר ויותר נשק משוכלל יותר ויותר ולכן הצריכה תמשיך לגדול ללא הגבלה.

===מלחמה כאיום קיימות כלל עולמי===

===מלחמה כאיום קיימות כלל עולמי===

עד לשנות ה 50 של המאה העשרים מלחמות קטנות וגדולות לא איימו על [[הכחדת האנושות|הישרדות המין האנושי]]. בשנות ה 50 לאחר התפשטות [[נשק גרעיני|הנשק הגרעיני]] נוצר מצב חדש בו מלחמה גדולה סיכנה את הישרדות המין האנושי, במיוחד לנוכח איום של [[מלחמה גרעינית]]. דבר זה בא לידי ביטוי בפעילות כמו הפצת החוברת [[עולם אחד או אף עולם]] מאת [[אלברט איינשטיין]] ומדענים חשובים אחרים ובפעילות של ארגונים כמו [[גרינפיס]] וברעיונות על מניעת הפצת נשק גרעיני. בינתיים המדינות הצליחו להסתגל ועד כה לא היתה מלחמה גרעינית, אבל מדובר במצב בלתי יציב - יש מספר תרחישים שבהם מלחמה כזו עלולה לפרוץ, כמו עליית מנהיג מטורף במדינה בעלת נשק כזה, דרדור של מלחמה קונבציונלית עם מדינה עם נשק גרעיני או שקבוצת טרור תצליח להשיג נשק כזה. איום דומה ואולי אף חריף יותר קיים בהקשר של טרור ביולוגי ונשק ביולוגי בכלל.  

עד לשנות ה 50 של המאה העשרים מלחמות קטנות וגדולות לא איימו על [[הכחדת האנושות|הישרדות המין האנושי]]. בשנות ה 50 לאחר התפשטות [[נשק גרעיני|הנשק הגרעיני]] נוצר מצב חדש בו מלחמה גדולה סיכנה את הישרדות המין האנושי, במיוחד לנוכח איום של [[מלחמה גרעינית]]. דבר זה בא לידי ביטוי בפעילות כמו הפצת החוברת [[עולם אחד או אף עולם]] מאת [[אלברט איינשטיין]] ומדענים חשובים אחרים ובפעילות של ארגונים כמו [[גרינפיס]] וברעיונות על מניעת הפצת נשק גרעיני. בינתיים המדינות הצליחו להסתגל ועד כה לא הייתה מלחמה גרעינית, אבל מדובר במצב בלתי יציב - יש מספר תרחישים שבהם מלחמה כזו עלולה לפרוץ, כמו עליית מנהיג מטורף במדינה בעלת נשק כזה, דרדור של מלחמה קונבנציונלית עם מדינה עם נשק גרעיני או שקבוצת טרור תצליח להשיג נשק כזה. איום דומה ואולי אף חריף יותר קיים בהקשר של טרור ביולוגי ונשק ביולוגי בכלל.  

בתחילת המאה ה 21 נוצר מצב בו גם מלחמות קטנות ואפילו אי שיתוף פעולה מסכן את [[הכחדת האנושות|הישרדות המין]], עקב הצורך לשיתוף פעולה כדי לפתור בעיות סביבתיות. כדי לשרוד בתנאים החדשים הוא חייב להסתגל-לשתף פעולה. נעשים מאמצים שונים להגיע לכך בין היתר על ידי [[סביבתנות|התנועה הסביבתית]] ובמיוחד תנועות למען [[קיימות]].

בתחילת המאה ה-21 נוצר מצב בו גם מלחמות קטנות ואפילו אי שיתוף פעולה מסכן את [[הכחדת האנושות|הישרדות המין]], עקב הצורך לשיתוף פעולה כדי לפתור בעיות סביבתיות. כדי לשרוד בתנאים החדשים הוא חייב להסתגל-לשתף פעולה. נעשים מאמצים שונים להגיע לכך בין היתר על ידי [[סביבתנות|התנועה הסביבתית]] ובמיוחד תנועות למען [[קיימות]].

===בעיות סביבה גוררות סכסוכים ומלחמות===

===בעיות סביבה גוררות סכסוכים ומלחמות===

היבט נוסף הוא שבעיות סביבה ו[[התחממות עולמית|שינויי האקלים]] מתסיסים מלחמות וסכסוכים. הם משמשים כגורם מכביד בסכסוכים קיימים וגורמים לפרוץ סכסוכים חדשים בגלל [[רעב]], [[בצורת]] וכדומה. בתחילת 2018 מועצת הבטחון של [[ארגון האומות המאוחדות]] הכירה רשמית בשינויי האקלים כאחת הסיבות בעיקריות למלחמות וסכסוכים באיזור הסאהל ומערב אפריקה, כאשר באיזורים אלה נמצאים 26 מדינות באפריקה. כדוגמה הם לקחו את המקרה של [[התייבשות נהרות ואגמים|התייבשות רוב אגם צ'אד]] בגלל שינויי האקלים מה שגרם לבצורת רעב ומלחמות{{הערה|Climate Home [http://www.climatechangenews.com/2018/01/31/climate-change-affecting-stability-across-west-africa-sahel-un-security-council/ Climate change affecting stability across West Africa and Sahel: UN security council] 31.01.2018}}. דוגמה אחרת היא [[רקע סביבתי וחברתי למלחמת האזרחים בסוריה|הרקע הסביבתי והחברתי למלחמת האזרחים בסוריה]].

היבט נוסף הוא שבעיות סביבה ו[[התחממות עולמית|שינויי האקלים]] מתסיסים מלחמות וסכסוכים. הם משמשים כגורם מכביד בסכסוכים קיימים וגורמים לפרוץ סכסוכים חדשים בגלל [[רעב]], [[בצורת]] וכדומה. בתחילת 2018 מועצת הביטחון של [[ארגון האומות המאוחדות]] הכירה רשמית בשינויי האקלים כאחת הסיבות בעיקריות למלחמות וסכסוכים באיזור הסאהל ומערב אפריקה, כאשר באיזורים אלה נמצאים 26 מדינות באפריקה. כדוגמה הם לקחו את המקרה של [[התייבשות נהרות ואגמים|התייבשות רוב אגם צ'אד]] בגלל שינויי האקלים מה שגרם לבצורת רעב ומלחמות{{הערה|Climate Home [http://www.climatechangenews.com/2018/01/31/climate-change-affecting-stability-across-west-africa-sahel-un-security-council/ Climate change affecting stability across West Africa and Sahel: UN security council] 31.01.2018}}. דוגמה אחרת היא [[רקע סביבתי וחברתי למלחמת האזרחים בסוריה|הרקע הסביבתי והחברתי למלחמת האזרחים בסוריה]].

===איומים צבאיים גורמים לחוסר תשומת לב לבעיות סביבה וקיימות===

===איומים צבאיים גורמים לחוסר תשומת לב לבעיות סביבה וקיימות===

אחת הבעיות המרכזיות של קיימות היא מיקוד תשומת הלב הציבורית. תשומת הלב של אדם בודד ושל הציבור כולו הוא משאב מוגבל. אם הציבור מוטרד בעיקר בגלל איומי מלחמות וסכסוכים אין לו זמן לעסוק ב[[תכנון ארוך טווח|בעיות ארוכות טווח]] כמו בעיות סביבה וקיימות.  

אחת הבעיות המרכזיות של קיימות היא מיקוד תשומת הלב הציבורית. תשומת הלב של אדם בודד ושל הציבור כולו הוא משאב מוגבל. אם הציבור מוטרד בעיקר בגלל איומי מלחמות וסכסוכים אין לו זמן לעסוק ב[[תכנון ארוך טווח|בעיות ארוכות טווח]] כמו בעיות סביבה וקיימות.  

דוגמה בולטת לדבר זה היא [[ישראל]] שבה [[המצב הסביבתי בישראל|המצב הסביבתי]] בעייתי מאד אבל תשומת הלב הציבורית הניתנת לכך (כמו גם לבעיות חברתיות רבות) הוא נמוך בגלל שתשומת הלב הציבורית מוקדשת בעיקר לנושאי בטחון מדיני. דוגמאות נוספות לדבר זה מובאות בספר [[התמוטטות]] של [[ג'ארד דיימונד]] - ב[[ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד]] האצולה המקומית היתה עסוקה במאבקים חברתיים פנימיים, ובקרב [[בני המאיה]] היו סכסוכים צבאיים של ממש בין נסיכויות. בסופו של דבר בשני המקומות בעיות סביבה גרמו להרס כולל של כלל הישובים.  

דוגמה בולטת לדבר זה היא [[ישראל]] שבה [[המצב הסביבתי בישראל|המצב הסביבתי]] בעייתי מאד אבל תשומת הלב הציבורית הניתנת לכך (כמו גם לבעיות חברתיות רבות) הוא נמוך בגלל שתשומת הלב הציבורית מוקדשת בעיקר לנושאי בטחון מדיני. דוגמאות נוספות לדבר זה מובאות בספר [[התמוטטות]] של [[ג'ארד דיימונד]] - ב[[ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד]] האצולה המקומית הייתה עסוקה במאבקים חברתיים פנימיים, ובקרב [[בני המאיה]] היו סכסוכים צבאיים של ממש בין נסיכויות. בסופו של דבר בשני המקומות בעיות סביבה גרמו להרס כולל של כלל הישובים.  

הבעיה מוחרפת במצבים של [[קשרי הון שלטון עיתון]] וכן בשל הנטיה של תקשורת מסחרית לרגש את הציבור כדי לשפר את השיווק שלה. במצבים אלה קיימת [[תקשורת בידורית]] שמתמקדת בהשגת רייטניג ואף עלולה להתעלם מבעיות בשל אינרטסים של בעלי הון או של פוליטיקאים. לכן בנוסף לבעיה של סיקור חסר בגלל בעיות בטחון אמיתיות, התקשורת עלולה להתעלם מביעות סביבה גם משיקולים אחרים. דבר זה חריף במיוחד ב[[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] שהם "לא חדשות".

הבעיה מוחרפת במצבים של [[קשרי הון שלטון עיתון]] וכן בשל הנטייה של תקשורת מסחרית לרגש את הציבור כדי לשפר את השיווק שלה. במצבים אלה קיימת [[תקשורת בידורית]] שמתמקדת בהשגת רייטינג ואף עלולה להתעלם מבעיות בשל אינטרסים של בעלי הון או של פוליטיקאים. לכן בנוסף לבעיה של סיקור חסר בגלל בעיות בטחון אמיתיות, התקשורת עלולה להתעלם מביעות סביבה גם משיקולים אחרים. דבר זה חריף במיוחד ב[[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] שהם "לא חדשות".

===הסטת משאבים לכיוון צבאי===

===הסטת משאבים לכיוון צבאי===

היות ומדינות צריכות להשקיע מאמץ צבאי ניכר והן נמצאות במרוץ חימוש הן משקיעות בכך מאמצים בדמות כוח אדם, זמן, ידע, אנרגיה, כסף ומשאבים. כך תקציב ניכר מוקדש לפיתוח אמצעי לחימה חדשים וכסף ומדענים אלה לא מוקדשים לפיתוחים טכנולוגיים שיכולים אולי להתמודד עם בעיות סביבה.

היות ומדינות צריכות להשקיע מאמץ צבאי ניכר והן נמצאות במרוץ חימוש הן משקיעות בכך מאמצים בדמות כוח אדם, זמן, ידע, אנרגיה, כסף ומשאבים. כך תקציב ניכר מוקדש לפיתוח אמצעי לחימה חדשים וכסף ומדענים אלה לא מוקדשים לפיתוחים טכנולוגיים שיכולים אולי להתמודד עם בעיות סביבה.

עם זאת השקעות בפיתוחים צבאיים או בטחוניים יכולים לפעמים להיות דבר שמועיל גם ליישומים אזרחיים, ופיתוח חלק מהם הוא לפעמים בגדר [[מוצר ציבורי]] - דבר שהסבירות למימון דרך שוק תחרותי אליו היא פחות סבירה (מלבד היבטים כמו תרומות).  דוגמאות ליישומים צבאיים שמשמים בחיי האזרחות כוללים את רשת האינטנרט שפותחה על ידי דארפ"א וכיום משמשת לשם שיתופי פעולה בינלאומיים רבים, או פיתוח טכנולוגיות של לווינים - חלק חשוב בפיתוח הלווינים היה לשם צרכים צבאיים כמו ריגול או GPS למטרות צבאיות, אבל GPS הגיע גם לשימוש אזרחי וללווינים יש שימושים אזרחיים רבים כולל תקשורת בינלאומית, חקר מזג האוויר ו[[חקר האקלים|האקלים]], ומחקרי סביבה ואקולוגיה באמצעות לווינים (לדוגמה צילום של יערות כדי להעריך היקפים של [[חקלאות כרות והבער]]).

עם זאת השקעות בפיתוחים צבאיים או ביטחוניים יכולים לפעמים להיות דבר שמועיל גם ליישומים אזרחיים, ופיתוח חלק מהם הוא לפעמים בגדר [[מוצר ציבורי]] - דבר שהסבירות למימון דרך שוק תחרותי אליו היא פחות סבירה (מלבד היבטים כמו תרומות).  דוגמאות ליישומים צבאיים שמשמים בחיי האזרחות כוללים את רשת האינטרנט שפותחה על ידי דארפ"א וכיום משמשת לשם שיתופי פעולה בינלאומיים רבים, או פיתוח טכנולוגיות של לוויינים - חלק חשוב בפיתוח הלוויינים היה לשם צרכים צבאיים כמו ריגול או GPS למטרות צבאיות, אבל GPS הגיע גם לשימוש אזרחי וללוויינים יש שימושים אזרחיים רבים כולל תקשורת בינלאומית, חקר מזג האוויר ו[[חקר האקלים|האקלים]], ומחקרי סביבה ואקולוגיה באמצעות לוויינים (לדוגמה צילום של יערות כדי להעריך היקפים של [[חקלאות כרות והבער]]).

===סכסוכים ומלחמות יוצרים בעיות סביבה===

===סכסוכים ומלחמות יוצרים בעיות סביבה===

היבט נוסף במסגרת זה הוא שהתעשייה הצבאית וצבאות העולם אחראים על פליטות באופן ישיר. לפי הסכם פריז גם הצבאות בעולם מעתה לא יקבלו פטור באופן אוטומטי מדיווח על פליטות. ובאמת צבא ארה"ב נחשב לפולט הגדול ביותר מכל החברות המוסדות והארגונים בעולם ומלחמת עיראק לדוגמה פלטה גזי חממה כמו 25 מיליון מכוניות כל שנה{{הערה|Arthur Neslen [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/14/pentagon-to-lose-emissions-exemption-under-paris-climate-deal Pentagon to lose emissions exemption under Paris climate deal] 14.12.2015}}{{הערה|BRUCE E. JOHANSEN [http://www.psr.org/chapters/oregon/assets/pdfs/remember-the-carbon-footprint.pdf Remember the

היבט נוסף במסגרת זה הוא שהתעשייה הצבאית וצבאות העולם אחראים על פליטות באופן ישיר. לפי הסכם פריז גם הצבאות בעולם מעתה לא יקבלו פטור באופן אוטומטי מדיווח על פליטות. ובאמת צבא ארה"ב נחשב לפולט הגדול ביותר מכל החברות המוסדות והארגונים בעולם ומלחמת עיראק לדוגמה פלטה גזי חממה כמו 25 מיליון מכוניות כל שנה{{הערה|Arthur Neslen [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/14/pentagon-to-lose-emissions-exemption-under-paris-climate-deal Pentagon to lose emissions exemption under Paris climate deal] 14.12.2015}}{{הערה|BRUCE E. JOHANSEN [http://www.psr.org/chapters/oregon/assets/pdfs/remember-the-carbon-footprint.pdf Remember the

Carbon Footprint

Carbon Footprint

of War] A PEOPLE’S CURRICULUM FOR THE EARTH}}.  

of War] A PEOPLE’S CURRICULUM FOR THE EARTH}}.

==ניתוח כלכלי==

==ניתוח כלכלי==