שינויים

[[חקר הכלכלה|הכלכלנים]] מתייחסים לתאוריה השלטת בכיפה, [[כלכלה נאו-קלאסית|התאוריה הנאו-קלאסית]], כאל חוק טבע בנוסח חוקי הפיזיקה. אך בעצם זו תאוריה חברתית שהתפתחה במשך יותר מ-200 שנים. להלן נסקור את ההשתלשלות של התיאוריות הכלכליות.  

[[חקר הכלכלה|הכלכלנים]] מתייחסים לתאוריה השלטת בכיפה, [[כלכלה נאו-קלאסית|התאוריה הנאו-קלאסית]], כאל חוק טבע בנוסח חוקי הפיזיקה. אך בעצם זו תאוריה חברתית שהתפתחה במשך יותר מ-200 שנים. להלן נסקור את ההשתלשלות של התיאוריות הכלכליות.  

כדאי להבחין בין היסטוריה של החשיבה הכלכלית - כיצד השתנתה החשיבה הכלכלית לאורך השנים , לבין [[כלכלה היסטורית]] - תאור היסטורי של הכלכלה (לדוגמה מה השינוים שעברו על כלכלת ארצות הברית ב -200 השנים האחרונות) או לחלופין היסטוריה כללית בניתוח כלכלי - כלומר ניתוח כלכלי של מגמות היסטוריות שונות - לדוגמה ניתוח כלכלי של התפתחות [[תהליך]] ה[[גלובלזיציה]] (ראו לדוגמה [[דאגלס נורת']]).  

כדאי להבחין בין היסטוריה של החשיבה הכלכלית - כיצד השתנתה החשיבה הכלכלית לאורך השנים, לבין [[כלכלה היסטורית]] - תיאור היסטורי של הכלכלה (לדוגמה מה השינויים שעברו על כלכלת ארצות הברית ב -200 השנים האחרונות) או לחלופין היסטוריה כללית בניתוח כלכלי - כלומר ניתוח כלכלי של מגמות היסטוריות שונות - לדוגמה ניתוח כלכלי של התפתחות [[תהליך]] ה[[גלובליזציה]] (ראו לדוגמה [[דאגלס נורת']]).  

==1776-1867 התקופה הקלאסית==

==1776-1867 התקופה הקלאסית==

מי שנחשב לאבי [[כלכלה קלאסית|התורה הקלאסית]] ו[[חקר הכלכלה]] בכלל הוא כלכלן הסקוטי [[אדם סמית]] שב-1776 הוציא את ספרו המפורסם [[עושר העמים]]. סמית התווה מודל שבו הממשלה לא אמורה להתערב ב[[שוק]] ([[עקרון אי ההתערבות]]) והוא התכוון בעיקר למדיניות ה[[מרקנטליזם|מרקנטליסטית]] שהיתה בזמנו, שבה הממשלה היתה מעורכת בכל תחומי הכלכלה.  

מי שנחשב לאבי [[כלכלה קלאסית|התורה הקלאסית]] ו[[חקר הכלכלה]] בכלל הוא כלכלן הסקוטי [[אדם סמית]] שב-1776 הוציא את ספרו המפורסם [[עושר העמים]]. סמית התווה מודל שבו הממשלה לא אמורה להתערב ב[[שוק]] ([[עקרון אי ההתערבות]]) והוא התכוון בעיקר למדיניות ה[[מרקנטליזם|מרקנטליסטית]] שהייתה בזמנו, שבה הממשלה הייתה מעורכת בכל תחומי הכלכלה.  

לפני ימיו של אדם סמית היו נסיונות שונים לנתח את הכלכלה - הן חיבורים שונים בתקופת יוון הקלאסית ובתקופה קרובה יותר הכלכלנים הפיזיוקרטים שפעלו בצרפת והניחו שחלק משמעותי מהעושר הכלכלי מקורו באדמה.  

לפני ימיו של אדם סמית היו ניסיונות שונים לנתח את הכלכלה - הן חיבורים שונים בתקופת יוון הקלאסית ובתקופה קרובה יותר הכלכלנים הפיזיוקרטים שפעלו בצרפת והניחו שחלק משמעותי מהעושר הכלכלי מקורו באדמה.  

[[דיוויד ריקארדו]] פיתח מאד את התאוריה של ה[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]] על בסיס [[תורת הערך של העבודה]] בתחילת המאה ה-19. בתורה זו הבסיס למחירים נבע מכמות ה[[עבודה]] שהושקעה בהם (כאשר [[הון]] - מכונות נתפס כ"עבודה קפואה"). בגישה זו דגלו כל הכלכלנים הקלאסיים כולל [[תומס מלתוס]], שתמך בבעלי הקרקעות והתפלמס רבות עם ריקארדו. מלתוס ידוע בעיקר בזכות התאוריות הפסימיות שלו על [[פיצוץ אוכלוסין]] ותאר לראשונה את הקשר בין עוני לבין [[גידול אוכלוסין]] ומשאבים. השפעה שלו חרגה מתחום הכלכלה שכן עבודתו השפיעה גם על [[צ'אלרס דארווין]] ועל [[תורת האבולוציה]] שלו.  

[[דיוויד ריקארדו]] פיתח מאד את התאוריה של ה[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]] על בסיס [[תורת הערך של העבודה]] בתחילת המאה ה-19. בתורה זו הבסיס למחירים נבע מכמות ה[[עבודה]] שהושקעה בהם (כאשר [[הון]] - מכונות נתפס כ"עבודה קפואה"). בגישה זו דגלו כל הכלכלנים הקלאסיים כולל [[תומס מלתוס]], שתמך בבעלי הקרקעות והתפלמס רבות עם ריקארדו. מלתוס ידוע בעיקר בזכות התאוריות הפסימיות שלו על [[פיצוץ אוכלוסין]] ותאר לראשונה את הקשר בין עוני לבין [[גידול אוכלוסין]] ומשאבים. השפעה שלו חרגה מתחום הכלכלה שכן עבודתו השפיעה גם על [[צ'אלרס דארווין]] ועל [[תורת האבולוציה]] שלו.  

בזמנו של מלתוס ריקרדו וסמית היו לפחות 3 מעמדות עם אינטרסים שונים - בעלי האדמות או האצילים שהתפרנסו בעיקר מרנטה על קרקאות, בעלי מפעלים או קפיטליסטים שההכסף שלהם נבע מיוזמות עסקיות ובעיקר ממפעלים, ועובדים שהתפרנסו מעבודה. ניתן אולי לציין מעמד נוסף שצמח באותו זמן של בנקאים או בעלי הכסף שהתפרנסו מ[[ריבית]] ומ[[משחקים פיננסים]] שונים. באותה תקופה היו מתחים גלויים בין המעמדות השונים. עם הזמן אדמות, מפעלים ונכסים פיננסים הפכו כולם לצורות של הון כך ש"בעלי הון" או קפיטליסטים הפכו למונח מאחד של כלל המעמדות האלה.  

בזמנו של מלתוס ריקרדו וסמית היו לפחות 3 מעמדות עם אינטרסים שונים - בעלי האדמות או האצילים שהתפרנסו בעיקר מרנטה על קרקאות, בעלי מפעלים או קפיטליסטים שהכסף שלהם נבע מיוזמות עסקיות ובעיקר ממפעלים, ועובדים שהתפרנסו מעבודה. ניתן אולי לציין מעמד נוסף שצמח באותו זמן של בנקאים או בעלי הכסף שהתפרנסו מ[[ריבית]] ומ[[משחקים פיננסים]] שונים. באותה תקופה היו מתחים גלויים בין המעמדות השונים. עם הזמן אדמות, מפעלים ונכסים פיננסים הפכו כולם לצורות של הון כך ש"בעלי הון" או קפיטליסטים הפכו למונח מאחד של כלל המעמדות האלה.  

[[קרל מרקס]], שנחשב לכלכלן הקלאסי האחרון (עד להופעתם של הנאו-ריקארדיאנים) פיתח את התורה של ריקארדו בכיוון שלו, בספרו הידוע [[הקפיטל]] (1767, קפיטל- בעברית הון).  

[[קרל מרקס]], שנחשב לכלכלן הקלאסי האחרון (עד להופעתם של הנאו-ריקארדיאנים) פיתח את התורה של ריקארדו בכיוון שלו, בספרו הידוע [[הקפיטל]] (1767, קפיטל- בעברית הון).  

==1867 – 1929 – מאבקים ומהפכות==

==1867 – 1929 – מאבקים ומהפכות==

בתקופה סוערת זו, רוב המדינות נקטו בפועל מדיניות שמרנית, תוך הסברתה בערבוב של התורה הקלאסית וה[[כלכלה נאו-קלאסית|נאו קלאסית]]. באקדמיה התאוריה הקלאסית היתה תחת מתקפה מצד [[כלכלה מוסדית|הכלכלה המוסדית]] ו[[כלכלה היסטורית|הכלכלה ההיסטורית]].  

בתקופה סוערת זו, רוב המדינות נקטו בפועל מדיניות שמרנית, תוך הסברתה בערבוב של התורה הקלאסית וה[[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסית]]. באקדמיה התאוריה הקלאסית הייתה תחת מתקפה מצד [[כלכלה מוסדית|הכלכלה המוסדית]] ו[[כלכלה היסטורית|הכלכלה ההיסטורית]].  

מחוץ לאקדמיה התנהלו הוויכוחים בין [[מרקסיסטים]] (שנשענו על התאוריה הקלאסית) לבין [[קפיטליסטים]]. בתקופה זו היו שביתות, קרבות, התנגשויות בין פועלים לבין קפיטליסטים, המשטרה, הצבא ושכירי חרב. בתקופה זו בארצות הברית הכלכלנים תומכים ב[[תאגיד|תאגידים]] מול מאבק הפועלים, והעסקים הקטנים, ונותנים הכשר ל[[מונופול|התנהגות מונופולית]] ולסיוע הממשלה לעסקים גדולים. ב-1917 מתרחשת הפיכה ברוסיה ונוצר איום על הסדר הפוליטי-תרבותי. ב-1929 יש שפל כלכלי חסר תקדים - [[השפל הגדול]] - אחוז ניכר מהפעילות הכלכלית נסגר ויש [[אבטלה]] עצומה.

מחוץ לאקדמיה התנהלו הוויכוחים בין [[מרקסיסטים]] (שנשענו על התאוריה הקלאסית) לבין [[קפיטליסטים]]. בתקופה זו היו שביתות, קרבות, התנגשויות בין פועלים לבין קפיטליסטים, המשטרה, הצבא ושכירי חרב. בתקופה זו בארצות הברית הכלכלנים תומכים ב[[תאגיד|תאגידים]] מול מאבק הפועלים, והעסקים הקטנים, ונותנים הכשר ל[[מונופול|התנהגות מונופולית]] ולסיוע הממשלה לעסקים גדולים. ב-1917 מתרחשת הפיכה ברוסיה ונוצר איום על הסדר הפוליטי-תרבותי. ב-1929 יש שפל כלכלי חסר תקדים - [[השפל הגדול]] - אחוז ניכר מהפעילות הכלכלית נסגר ויש [[אבטלה]] עצומה.

==קיינסיאנים 1936- 1970==

==קיינסיאנים 1936- 1970==

בשנות ה-30 של המאה ה-20 החלה עליית האסכולה של הכלכלן האנגלי [[ג'ון מיינרד קיינס]]. נוכח המהפכה ברוסיה, המאבק מול וועדי העובדים והשפל הגדול של 1929 היה קשה מאוד להמשיך ולתמוך ב'[[עקרון אי ההתערבות|אי התערבות]]', שפרושה בפועל היה [[קשרי הון ושלטון]] בולטים, אבטלה גואה וסיכון גדל והולך למהפכה כמו ברוסיה. הקיינסיאנים תמכו בהתערבות המדינה בתחומים מסויימים כמו חינוך, דיור, בריאות ותשלומי סעד ([[תשלומי העברה]]). קיינס טען כי התערבות המדינה היא חיונית, היות ו[[שוק חופשי]] עלול ליצור משברים שלבדו הוא לא יוכל לצאת מהם (כמו זה של 1929).  

בשנות ה-30 של המאה ה-20 החלה עליית האסכולה של הכלכלן האנגלי [[ג'ון מיינרד קיינס]]. נוכח המהפכה ברוסיה, המאבק מול וועדי העובדים והשפל הגדול של 1929 היה קשה מאוד להמשיך ולתמוך ב'[[עקרון אי ההתערבות|אי התערבות]]', שפרושה בפועל היה [[קשרי הון ושלטון]] בולטים, אבטלה גואה וסיכון גדל והולך למהפכה כמו ברוסיה. הקיינסיאנים תמכו בהתערבות המדינה בתחומים מסויימים כמו חינוך, דיור, בריאות ותשלומי סעד ([[תשלומי העברה]]). קיינס טען כי התערבות המדינה היא חיונית, היות ו[[שוק חופשי]] עלול ליצור משברים שלבדו הוא לא יוכל לצאת מהם (כמו זה של 1929).  

התאוריה של קיינס, בעקבות ספרו "[[התאוריה הכללית]]", הובילה למדיניות "המדינה גדולה" בארצות הברית ול[[סוציאל-דמוקרטיה]] באירופה. בתחום האנליזה הכלכלית, השילוב של התאוריה של קיינס והתורה הנאו-קלאסית,([[IS-LM]]) פותח על ידי היקס, ושלט עד שנות ה-70. בשנים אלו התרחש משבר ה[[סטגפלציה]] (מיתון משולב עם אינפלציה) שאותו התקשתה תאוריית IS-LM להסביר.

התאוריה של קיינס, בעקבות ספרו "[[התאוריה הכללית]]", הובילה למדיניות "המדינה גדולה" בארצות הברית ול[[סוציאל-דמוקרטיה]] באירופה. בתחום האנליזה הכלכלית, השילוב של התאוריה של קיינס והתורה הנאו-קלאסית, ([[IS-LM]]) פותח על ידי היקס, ושלט עד שנות ה-70. בשנים אלו התרחש משבר ה[[סטגפלציה]] (מיתון משולב עם אינפלציה) שאותו התקשתה תאוריית IS-LM להסביר.

==נאו קלאסיים – עליות וירידות מ-1871- ועד היום==  

==נאו-קלאסיים – עליות וירידות מ-1871 ועד היום==  

התורה שלומדים בבתי הספר בכלכלה כיום היא '''[[כלכלה נאו קלאסית|התורה הנאו קלאסית]]'''. היא פותחה על ידי [[ויליאם סטנלי ג'בונס]], [[קרל מנגר]] ו[[לאון ואלראס]] בשנות ה-70 של המאה 19, וקיבלה פרסום והכרה על ידי [[אלפרד מרשל]] בשנות ה-90 של מאה זו.  

התורה שלומדים בבתי הספר בכלכלה כיום היא '''[[כלכלה נאו-קלאסית|התורה הנאו-קלאסית]]'''. היא פותחה על ידי [[ויליאם סטנלי ג'בונס]], [[קרל מנגר]] ו[[לאון ואלראס]] בשנות ה-70 של המאה ה-19, וקיבלה פרסום והכרה על ידי [[אלפרד מרשל]] בשנות ה-90 של מאה זו.  

הכלכלה הנאו-קלאסית ביססה את מעמדה האקדמי בשנות ה-40-50 של המאה ה-20, בעיקר על ידי הכלכלנים [[מילטון פרידמן]] ו[[פרדריק הייק]]. המודל העיקרי שלה שורטט על ידי [[קנת' ארו]]. התאוריה מכונה גם '''תורת [[שיווי המשקל הכללי]]''' General Equilibrium Theory - GET. התאוריה הנאו-קלאסית כבסיס למדיניות כלכלית עלתה רק בשנות ה- 70' וה-80' יחד עם ה[[מוניטריזם]] של מילטון פרידמן, ומשטרי רייגן ותאצ'ר.

הכלכלה הנאו-קלאסית ביססה את מעמדה האקדמי בשנות ה-40-50 של המאה ה-20, בעיקר על ידי הכלכלנים [[מילטון פרידמן]] ו[[פרדריק הייק]]. המודל העיקרי שלה שורטט על ידי [[קנת' ארו]]. התאוריה מכונה גם '''תורת [[שיווי המשקל הכללי]]''' General Equilibrium Theory - GET. התאוריה הנאו-קלאסית כבסיס למדיניות כלכלית עלתה רק בשנות ה- 70' וה-80' יחד עם ה[[מוניטריזם]] של [[מילטון פרידמן]], ומשטרי [[רונלד רייגן]] ו[[מרגרט תאצ'ר]].

==הבדלים בין האסכולות במדיניות==

==הבדלים בין האסכולות במדיניות==

בין הזרמים הקפיטליסטיים, כלומר הזרמים שלא מערערים על עצם הלגיטימיות והתפקוד של הכלכלה הקפיטליסטית, אפשר להבדיל בין המתערבים לבין השמרנים.  

בין הזרמים הקפיטליסטיים, כלומר הזרמים שלא מערערים על עצם הלגיטימיות והתפקוד של הכלכלה הקפיטליסטית, אפשר להבדיל בין המתערבים לבין השמרנים.  

'''השמרנים''' (כולל סמית וריקרדו), תומכים ב[[מדיניות אי-התערבות]]. כלומר אסור למדינה להתערב בשוק מלבד מינימום הכרחי כמו הספקת שרותי משטרה וצבא. ה[[מוניטריזם|מוניטריסטים]] (ידועים גם כאגף השמרני של הנאו קלאסיים, או [[אסכולת שיקגו]]) טוענים שה[[אינפלציה]] נגרמת רק בגלל כמות עודפת של [[כסף]], התערבות המדינה צריכה להיות מינימלית ולא צריכה להעשות בצורה [[פיסקאלית]] (שינויים בגודל התקציב הממשלתי), אלא רק בצורה [[מוניטרית]] (שינויים בכמות הכסף על ידי קביעת גובה ה[[ריבית]]).  

'''השמרנים''' (כולל סמית וריקרדו), תומכים ב[[מדיניות אי-התערבות]]. כלומר אסור למדינה להתערב בשוק מלבד מינימום הכרחי כמו הספקת שרותי משטרה וצבא. ה[[מוניטריזם|מוניטריסטים]] (ידועים גם כאגף השמרני של הנאו-קלאסיים, או [[אסכולת שיקגו]]) טוענים שה[[אינפלציה]] נגרמת רק בגלל כמות עודפת של [[כסף]], התערבות המדינה צריכה להיות מינימלית ולא צריכה להיעשות בצורה [[פיסקאלית]] (שינויים בגודל התקציב הממשלתי), אלא רק בצורה [[מוניטרית]] (שינויים בכמות הכסף על ידי קביעת גובה ה[[ריבית]]).  

מול השמרנים עומדים התומכים בהתערבות המדינה בכלכלה ובראשם ה[[קיינסיאניזם|קיינסיאנים]]. לטענתם יש מקום למעורבות גדולה יותר של המדינה – גם בתחומים כמו [[חינוך]] או [[בריאות]] או בניית תשתיות. הקיינסיאנים טענו שבזמן [[שפל כלכלי]] המדינה צריכה להגדיל את [[תקציב ממשלתי|התקציב הממשלתי]]. הכסף שיוזרם למשק מצד הממשלה (על חשבון הצורך בהחזר כספים בעתיד) אמור להגדיל את הביקושים מצד הקונים, ולשמש להזנקה של הייצור על ידי בינוי תשתיות. פעולות אלו נועדו כדי למנוע מהמשק לשקוע במיתון עמוק עוד יותר.

מול השמרנים עומדים התומכים בהתערבות המדינה בכלכלה ובראשם ה[[קיינסיאניזם|קיינסיאנים]]. לטענתם יש מקום למעורבות גדולה יותר של המדינה – גם בתחומים כמו [[חינוך]] או [[בריאות]] או בניית תשתיות. הקיינסיאנים טענו שבזמן [[שפל כלכלי]] המדינה צריכה להגדיל את [[תקציב ממשלתי|התקציב הממשלתי]]. הכסף שיוזרם למשק מצד הממשלה (על חשבון הצורך בהחזר כספים בעתיד) אמור להגדיל את הביקושים מצד הקונים, ולשמש להזנקה של הייצור על ידי בינוי תשתיות. פעולות אלו נועדו כדי למנוע מהמשק לשקוע במיתון עמוק עוד יותר.

* בתי הספר ההיסטוריים: הגרמני, האוסטרי, הצרפתי והאנגלי.

* בתי הספר ההיסטוריים: הגרמני, האוסטרי, הצרפתי והאנגלי.

* [[כלכלה התפתחותית]] ([[ג'וזף שומפטר]]).

* [[כלכלה התפתחותית]] ([[ג'וזף שומפטר]]).

* [[כלכלה אקולוגית]] ([[הרמן דאלי]]).

* [[כלכלה אקולוגית]] ([[הרמן דיילי]]).

==תאור קצר של התאוריה הנאו קלאסית==

==תאור קצר של התאוריה הנאו-קלאסית==

אדם סמית טען ששווקים יכולים לעבוד לבד בלי התערבות ממשלתית והשווקים יתנקו לבד - כלומר שהמחיר והכמות יוסדרו לבד בין מוכרים לקונים. קנת' ארו הציג זאת באופן מתמטי - ווקטור מחירים שמנכה את השווקים (אין עודף היצע או ביקוש). יחידת הניתוח הבסיסית במודל היא המוצר.  

אדם סמית טען ששווקים יכולים לעבוד לבד בלי התערבות ממשלתית והשווקים יתנקו לבד - כלומר שהמחיר והכמות יוסדרו לבד בין מוכרים לקונים. קנת' ארו הציג זאת באופן מתמטי - ווקטור מחירים שמנכה את השווקים (אין עודף היצע או ביקוש). יחידת הניתוח הבסיסית במודל היא המוצר.  

התאוריה הנאו-קלאסית מתייחסת ל:

התאוריה הנאו-קלאסית מתייחסת ל:

# העדפות preferences

# העדפות Preferences

# מקורות Endoments

# מקורות Endoments

# טכנולוגיית ייצור Thechnology

# טכנולוגיית ייצור Thechnology

אלו הם גורמים [[אקסוגני|אקסוגניים]] שמהם המודל מתחיל (אקסוגני- חיצוני, גורמים אלו נקבעים מחוץ למודל, בניגוד לגורמים אנדוגניים- כלומר פנימיים - שנקבעים בתוך המודל). הפרט ממקסם את התועלת שלו בצורה אינדיבידואלית, ללא קשר לפרטים אחרים, וכתוצאה מכך יש שיווי משקל שמתבטא בווקטור מחירים כלשהו.

אלו הם גורמים [[אקסוגני|אקסוגניים]] שמהם המודל מתחיל (אקסוגני- חיצוני, גורמים אלו נקבעים מחוץ למודל, בניגוד לגורמים אנדוגניים- כלומר פנימיים - שנקבעים בתוך המודל). הפרט ממקסם את התועלת שלו בצורה אינדיבידואלית, ללא קשר לפרטים אחרים, וכתוצאה מכך יש שיווי משקל שמתבטא בווקטור מחירים כלשהו.

שלושת הרכיבים שהזכרנו מוגדרות בתאוריה הנאו קלאסית כפונקציה של המוצר ונותנים לנו את המחירים שיהיו בעת שיווי המשקל. שיווי המשקל נקבע על ידי חיתוך עקומת ההיצע (של היצרנים) עם עקומת הביקוש (של הצרכנים). עקומות היצע וביקוש מתארות כיצד משתנה המחיר המבוקש כפונקציה של המחיר (או להפך). שיווי המשקל נותן הן ניכוי של השווקים, והן את [[כלכלת רווחה|תאוריית הרווחה]] במובן [[יעילות פארטו]] (בשיווי משקל פארטו, אף אחד אינו יכול לשפר את מצבו ללא פגיעה באחרים).  

שלושת הרכיבים שהזכרנו מוגדרות בתאוריה הנאו-קלאסית כפונקציה של המוצר ונותנים לנו את המחירים שיהיו בעת שיווי המשקל. שיווי המשקל נקבע על ידי חיתוך עקומת ההיצע (של היצרנים) עם עקומת הביקוש (של הצרכנים). עקומות היצע וביקוש מתארות כיצד משתנה המחיר המבוקש כפונקציה של המחיר (או להפך). שיווי המשקל נותן הן ניכוי של השווקים, והן את [[כלכלת רווחה|תאוריית הרווחה]] במובן [[יעילות פארטו]] (בשיווי משקל פארטו, אף אחד אינו יכול לשפר את מצבו ללא פגיעה באחרים).  

דינמיקה במודל הנאו-קלאסי - המודל הבסיסי הוא "[[מודל הצמיחה של סולו]]" (Solow Growth model) של צמיחה כלכלית. מדובר על כך שבהינתן שהטכנולוגיה אינה משתנה, הצמיחה - כמות התוצר לנפש, היא פונקציה של כמות ההון לנפש.

דינמיקה במודל הנאו-קלאסי - המודל הבסיסי הוא "[[מודל הצמיחה של סולו]]" (Solow Growth model) של צמיחה כלכלית. מדובר על כך שבהינתן שהטכנולוגיה אינה משתנה, הצמיחה - כמות התוצר לנפש, היא פונקציה של כמות ההון לנפש.

# תאוריה רדוקטיבית - מהכלל אל הפרט. אפשר ליישם אותה בכל מקום וזמן, כשצריך לדעת רק מהם 3 הפרמטרים (העדפות, מקורות, טכנולוגיית ייצור) וכל השאר נקבע מאליו.  

# תאוריה רדוקטיבית - מהכלל אל הפרט. אפשר ליישם אותה בכל מקום וזמן, כשצריך לדעת רק מהם 3 הפרמטרים (העדפות, מקורות, טכנולוגיית ייצור) וכל השאר נקבע מאליו.  

# הפרטים ממקסמים תועלת. הדבר מניח כי הפרטים מתנהגים בצורה רציונליות מבחינה אבסולוטית (שאינה מותנית). וובר לעומת זאת סבר שרציונליות היא לא תכונה מולדת אלא מובנת על ידי החברה.  

# הפרטים ממקסמים תועלת. הדבר מניח כי הפרטים מתנהגים בצורה רציונליות מבחינה אבסולוטית (שאינה מותנית). וובר לעומת זאת סבר שרציונליות היא לא תכונה מולדת אלא מובנת על ידי החברה.  

# מודל פוזיטיבי (איך נראית המציאות ) -  לא נורמטיבי (מה צריך להיות).  

# מודל פוזיטיבי (איך נראית המציאות ) -  לא נורמטיבי (מה צריך להיות).  

# הקצאה יעילה - ההקצאה במודל של משאבים היא תמיד יעילה פארטו. כל חלוקה שניקח תהיה יעילה ולכן לכאורה אין צורך לדון באופי של החלוקות עצמן (לדוגמא אם יש בה פערים גדולים או שיוויון).  

# הקצאה יעילה - ההקצאה במודל של משאבים היא תמיד יעילה פארטו. כל חלוקה שניקח תהיה יעילה ולכן לכאורה אין צורך לדון באופי של החלוקות עצמן (לדוגמא אם יש בה פערים גדולים או שיוויון).  

# התאוריה היא שולית (בניגוד לדיסקרטית). הכל נמדד ע"פ שינויים קטנים ונגזרות ולא על פי שינויים חדים וברורים.  

# התאוריה היא שולית (בניגוד לדיסקרטית). הכל נמדד על פי שינויים קטנים ונגזרות ולא על פי שינויים חדים וברורים.  

# תאוריה סטטית - תאוריה של שיווי משקל (ש"מ), לא שואלים איך מגיעים לשיווי המשקל אלא מה קורה בש"מ עצמו. התאוריה הקיינסיאנית לעומת זאת, היא תאוריה של אי שיווי משקל.

# תאוריה סטטית - תאוריה של שיווי משקל (ש"מ), לא שואלים איך מגיעים לשיווי המשקל אלא מה קורה בשיווי משקל עצמו. התאוריה הקיינסיאנית לעומת זאת, היא תאוריה של אי שיווי משקל.

# תאוריה א-היסטורית. כלומר הש"מ הצפוי בכל נקודת זמן אינו פונקציה של העבר אלא של המשתנים שהוזכרו.  

# תאוריה א-היסטורית. כלומר השיווי משקל הצפוי בכל נקודת זמן אינו פונקציה של העבר אלא של המשתנים שהוזכרו.  

# תאוריה אגרגטיבית (אגרגציה - צבירה) – מתארים התנהגות פרט אחד ואז סוכמים לקבלת את התנהגות כלל הפרטים  

# תאוריה אגרגטיבית (אגרגציה - צבירה) – מתארים התנהגות פרט אחד ואז סוכמים לקבלת את התנהגות כלל הפרטים  

# אין מוסדות. המוסדות החברתיים (בנקים, ממשלה, משטרה, בתי ספר, תרבות וכו') אינם משחקים תפקיד בתאוריה. זאת, למרות שקיימות הנחות מוסוות חזקות על קיום המוסדות בתאוריה - יש מסחר חופשי, אין עלויות עסקה (אין גנבים) אין עלויות למידע. צריך להניח שיש זכויות קניין מוגדרות. יש הנחה שכל עסקה בשוק היא רצונית, אין עבדות.

# אין מוסדות. המוסדות החברתיים (בנקים, ממשלה, משטרה, בתי ספר, תרבות וכו') אינם משחקים תפקיד בתאוריה. זאת, למרות שקיימות הנחות מוסוות חזקות על קיום המוסדות בתאוריה - יש מסחר חופשי, אין עלויות עסקה (אין גנבים) אין עלויות למידע. צריך להניח שיש זכויות קניין מוגדרות. יש הנחה שכל עסקה בשוק היא רצונית, אין עבדות.

==ראו גם==

==ראו גם==

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.phoenix.liu.edu/~uroy/eco54/histlist/hist.html היסטוריה של החשיבה הכלכלית אוניברסיטת פיניקס]

* [http://www.phoenix.liu.edu/~uroy/eco54/histlist/hist.html היסטוריה של החשיבה הכלכלית אוניברסיטת פיניקס]

* [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3343678,00.html כתבה של שיר חבר הסוקרת בקצרה את הזרמים הכלכליים].

* [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3343678,00.html כתבה של שיר חבר הסוקרת בקצרה את הזרמים הכלכליים], וואינט

[[קטגוריה: היסטוריה של החשיבה הכלכלית]]

[[קטגוריה: היסטוריה של החשיבה הכלכלית]]

[[קטגוריה:כלכלה נאו קלאסית]]

[[קטגוריה:כלכלה נאו קלאסית]]