שינויים

הספר הדק הזה הוא תעתיק של הרצאה שנשא [[פרנרד ברודל]] האוניברסיטת ג'ון הופקינס בארה"ב לפני צאת ספרו "ציוויליזציה חומרית, כלכלה וקפיטליזם". ברודל הוא מנושאי הלפיד של אסכולת ה[http://en.wikipedia.org/wiki/Annales_School אנל]. אסכולה זו רואה בהיסטוריה נושא למחקר 'טוטאלי' ומנוגדת לאסכולה ה'פוזיטיביסטית' הרואה את ההיסטוריה כפועלם של האישים והמאורעות הגדולים שעיצבו אותה. האסכולה הטוטאלית רואה בחברה מערכת כוללת וחוקרת את המבנים המתמשכים של החברה האנושית ע"י התבוננות מעמיקה בכל רובדי החיים בתקופה הנלמדת.

'''הדינמיקה של הקפיטליזם''' הוא ספר קצר שמהווה תעתיק של הרצאה שנשא [[פרנרד ברודל]] באוניברסיטת ג'ון הופקינס בארה"ב לפני צאת ספרו "[[ציוויליזציה חומרית, כלכלה וקפיטליזם]]". ברודל הוא מנושאי הלפיד של אסכולת ה[http://en.wikipedia.org/wiki/Annales_School אנל]. אסכולה זו רואה בהיסטוריה נושא למחקר 'טוטאלי' ומנוגדת לאסכולה ה'[[פוזיטיבי|פוזיטיביסטית]]' הרואה את ההיסטוריה כפועלם של האישים והמאורעות הגדולים שעיצבו אותה. האסכולה הטוטאלית רואה בחברה [[מערכת מורכבת|מערכת כוללת]] וחוקרת את המבנים המתמשכים של החברה האנושית ע"י התבוננות מעמיקה בכל רובדי החיים בתקופה הנלמדת.

==היסטוריה טוטאלית==

==היסטוריה טוטאלית==

האסכולה הטוטאלית בהיסטוריה חוקרת את החברה האנושית כמערכת שלמה ([[:קטגוריה:מערכות]]). היא נמנעת מתיאור ה'מעשים הגדולים' אשר נראים כמככוינים את ההיסטוריה ומתמקדת במחקר המשרטט את כל תחומי החיים בתקופה מסויימת. ההיסוטריה הטוטאלית היא רב-תחומית ודורשת למחקרה שילוב של חוקרים מכל דיסיפלינות האדם: סוציולוגיה, פסיכולוגיה, מדע המדינה, כלכלה, פילוסופיה וכו'. ההיסטוריה הטוטאלית תוחמת את המערכת החברתית בגבולות גיאוגרפיים קבועים יחסית המשתנים ב'פריצות' לאורך השנים.

'''האסכולה הטוטאלית''' בהיסטוריה חוקרת את החברה האנושית כמערכת שלמה ([[:קטגוריה:מערכות]]). היא נמנעת מתיאור ה'מעשים הגדולים' אשר נראים כמכוננים את ההיסטוריה ומתמקדת במחקר המשרטט את כל תחומי החיים בתקופה מסויימת. ההיסטוריה הטוטאלית היא רב-תחומית ודורשת למחקרה שילוב של חוקרים מכל דיסיפלינות האדם: סוציולוגיה, פסיכולוגיה, מדע המדינה, כלכלה, פילוסופיה וכו'. ההיסטוריה הטוטאלית תוחמת את המערכת החברתית בגבולות גיאוגרפיים קבועים יחסית המשתנים ב'פריצות' לאורך השנים.

לפי ההיסטוריה הטוטאלית תהליכים היסטורים מתחלקים לשלושה סוגים:

לפי ההיסטוריה הטוטאלית תהליכים היסטורים מתחלקים לשלושה סוגים:

*תהליך סטרקטורוליסטי - תהליך מבני ארוך מאוד הקשור ב[[כלכלה מוסדית|מוסדות החברתיים]]. התהליך המבני אורך מאות עד אלפי שנים. הוא קשיח ומשמש כעוגן במחקר ההיסטורי-טוטאלי. [הערה - מכיוון שאורכם של חלק מתהליכים המבניים ארוך מאוד, אף כאורך ההיסטוריה המתועדת, הם נראים כתהליכים סטטיים למדי וקשה להצביע על מחזוריות כלשהי לה הם כפופים.]

*'''תהליך סטרקטורוליסטי''' - תהליך מבני ארוך מאוד הקשור ב[[כלכלה מוסדית|מוסדות החברתיים]]. התהליך המבני אורך מאות עד אלפי שנים. הוא קשיח ומשמש כעוגן במחקר ההיסטורי-טוטאלי. [הערה - מכיוון שאורכם של חלק מתהליכים המבניים ארוך מאוד, אף כאורך ההיסטוריה המתועדת, הם נראים כתהליכים סטטיים למדי וקשה להצביע על מחזוריות כלשהי לה הם כפופים.]

*תהליך קוניונקטורלי - מחזורי. לתהליך המחזורי משך חיים קצר יחסית, בין כמה שנים לכמה עשרות שנים והוא מאופיין במחזוריות ידועה. לדוגמא: התפרצות מגיפות, התפרצות מלחמות, תקופות בצורת, עלייתן ושקיעתן של ערים, גלי פלישות ברבריים וכו'.

*'''תהליך קוניונקטורלי''' - מחזורי. לתהליך המחזורי משך חיים קצר יחסית, בין כמה שנים לכמה עשרות שנים והוא מאופיין במחזוריות ידועה. לדוגמא: התפרצות מגיפות, התפרצות מלחמות, תקופות בצורת, עלייתן ושקיעתן של ערים, גלי פלישות ברבריים וכו'.

*אירועים קצרי מועד - אלו האירועים שההיסטוריה ה'פוזיטיביסטית', ה'מקובלת' חוקרת: מלחמות, שליטים, מגיפות וכו'. [הערה - ההיסטוריה המקובלת מתקשה מאוד להתמודדת עם חקר הכלכלה, המקום המוקדש לענייני הכלכלה בספרי היסטוריה הוא זעום. נראה שהיסטוריונים מהגישה המקובלת מתקשים להתמודד עם מחקר הכלכלה, למעט הספקה של נתונים גולמיים מאוד, זאת מכיוון שהכלכלה היא מערכת וחקירת האירועים על פני הזמן אינה יכולה לספק הבנה [[חשיבה מערכתית|מערכתית]].]

*'''אירועים קצרי מועד''' - אלו האירועים שההיסטוריה ה'פוזיטיביסטית', ה'מקובלת' חוקרת: מלחמות, שליטים, מגיפות וכו'.  

 

ניתן להגיד כי ההיסטוריה המקובלת מתקשה מאוד להתמודדת עם חקר ההיסטוריה של הכלכלה. המקום המוקדש לענייני הכלכלה בספרי היסטוריה הוא זעום. נראה שהיסטוריונים מהגישה המקובלת מתקשים להתמודד עם מחקר הכלכלה, למעט הספקה של נתונים גולמיים מאוד, זאת מכיוון שהכלכלה היא מערכת וחקירת האירועים על פני הזמן אינה יכולה לספק הבנה [[חשיבה מערכתית|מערכתית]].

=התיאוריה הכלכלית של ברודל=

=התיאוריה הכלכלית של ברודל=

מחקרו של ברודל אודות הכלכלה החל בחיבורו 'איזור הים התיכון בתקופתו של פיליפ השני'. המחקר מתאר את תקופתות של מלך ספרד פיליפ השני במערכת של הים התיכון. לאחר שסיים את המחקר החל בכתיבת 'צביליזציה חומרית, כלכלה וקפיטליזם' המתחלק לשלושה חלקים: המבנים של היום יום, משחקי החלפה וכלכלה עולם.  

מחקרו של ברודל אודות הכלכלה החל בחיבורו '[[איזור הים התיכון בתקופתו של פיליפ השני]]'. המחקר מתאר את תקופתות של מלך ספרד פיליפ השני במערכת של הים התיכון. לאחר שסיים את המחקר החל בכתיבת 'צביליזציה חומרית, כלכלה וקפיטליזם' המתחלק לשלושה חלקים: המבנים של היום יום, משחקי החלפה וכלכלה עולם.  

הדינמיקה של הקפיטליזם הוא תעתיק הרצאה המסכמת-מציגה את צביליזציה חומרית, כלכלה וקפיטליזם. במבנים של היום יום מתאר ברודל את המערכת האגררית אוטרקית של איזור ההרים, במשחקי החלפה עת מערכת השוק והמערכת הקפיטליסטית ובכלכלה עולם את הקשרים בין המוקדים הכלכליים בעולם ואת המבנה הפנימי שלהם.

הדינמיקה של הקפיטליזם הוא תעתיק הרצאה המסכמת-מציגה את צביליזציה חומרית, כלכלה וקפיטליזם. במבנים של היום יום מתאר ברודל את המערכת האגררית אוטרקית של איזור ההרים, במשחקי החלפה עת מערכת השוק והמערכת הקפיטליסטית ובכלכלה עולם את הקשרים בין המוקדים הכלכליים בעולם ואת המבנה הפנימי שלהם.

==המבנה המרחבי של המערכת הכלכלית==

==המבנה המרחבי של המערכת הכלכלית==

ברודל מחלק את המערכת הכלכלית למספר איזורים המתרכזים סביב לב המערכת (המוקד, הציר). הלב המערכת ניצבת תמיד עיר מרכזית אשר בה מתרחשת הפעילות המרוכזת ביותר של הכלכלה הכוללת את מרכז הקפיטליזם של מערכת כלכלה-עולם אחת. ערים כאלו המערכת המערבית היו ונציה, אנטוורפן, גנואה, אמסטרדם, לונדון וניו יורק. בכלכלות-עולם אחרות היו הערים דלהי, איסטנבול, ומוסקווה לב המערכת. מסביב ללב נמצאים האיזורים הקשורים בו דוגמאת המחוזות ההולנדים או האיים הבריטיים. את האיזורים הקשורים במרכז מקיפים איזורי הביניים הגובלים באיזורי הספר בהם השפעת המרכז כבר מאוד חלשה ולא ברורה. [הערה - כמובן שלפי התבוננות מערכתית של כלכלה-עולם מכילה תת-כלכלות ותת-מרכזים. ת"א היא הלב של הכלכלה הישראלית אך היא באיזורי הביניים של הכלכלה המערבית]. לכל איזור במערכת הכלכלית דפוס ארגוני אופייני לו, אם כי כל האיזורים מכילים את כל שלוש צורות הארגון.

ברודל מחלק את המערכת הכלכלית למספר איזורים המתרכזים סביב לב המערכת (המוקד, הציר). בלב המערכת ניצבת תמיד עיר מרכזית אשר בה מתרחשת הפעילות המרוכזת ביותר של הכלכלה הכוללת את מרכז הקפיטליזם של מערכת כלכלה-עולם אחת (ערים אלו מכונות כיום "ערי עולם"). ערים כאלו המערכת המערבית היו ונציה, אנטוורפן, גנואה, אמסטרדם, לונדון וניו יורק. בכלכלות-עולם אחרות היו הערים דלהי, איסטנבול, ומוסקווה לב המערכת.  

 

מסביב ללב נמצאים האיזורים הקשורים בו דוגמאת המחוזות ההולנדים או האיים הבריטיים. את האיזורים הקשורים במרכז מקיפים איזורי הביניים הגובלים באיזורי הספר בהם השפעת המרכז כבר מאוד חלשה ולא ברורה.  

 

לפי התבוננות מערכתית של כלכלת-עולם מכילה תת-כלכלות ותת-מרכזים. ת"א היא הלב של הכלכלה הישראלית אך היא באיזורי הביניים של הכלכלה המערבית. לכל איזור במערכת הכלכלית דפוס ארגוני אופייני לו, אם כי כל האיזורים מכילים את כל שלוש צורות הארגון.

==המבנה הארגוני-חברתי של המערכת הכלכלית==

==המבנה הארגוני-חברתי של המערכת הכלכלית==

===הספירה הקפיטליסטית===

===הספירה הקפיטליסטית===

ברודל מתאר ספירה נוספת המתקיימת לצד שתי הקודמות, הקפיטליסטית. ברודל נדרש בצדק לשרטט את ההבדלים בין הספירה הקפיטליסטית לספירת החליפין, אך לפניכן יש לציין על עניין חשוב: ע"פ ברודל הספירה הקפיטליסטית איננה 'המצאה מודרנית'. היא החלה להתקיים בכיסים קטנים בתקופות שונות בהיסטוריה וצברה תאוצה במערב וביפן במאות האחרונות. במאה העשרים הספירה הקפיטליסטית התרחבה באופן משמעותי עקב יכולתה לשלוט ולהשתלב באופן חלק לתוך ה[[כלכלה מוסדית|מוסדות החברתיים]]. בכל המקומות בהן הופיעה הספירה הקפיטליסטית היא הופיעה בקרב השכבה הגבוהה ביותר של החברה, תופעה זו קשורה ל[[התאוריה של מעמד הפנאי]] של [[תורסטיין ובלן]]. תפיסה זו נוגדת הן את הכנ"ק והן את הגישה ה[[מארקס|מארקסיסטית]] הרואות בקפיטליזם תופעה של העת מודרנית.

ברודל מתאר ספירה נוספת המתקיימת לצד שתי הקודמות, ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]]. ברודל נדרש בצדק לשרטט את ההבדלים בין הספירה הקפיטליסטית לספירת החליפין, אך לפניכן יש לציין על עניין חשוב: ע"פ ברודל הספירה הקפיטליסטית איננה 'המצאה מודרנית'. היא החלה להתקיים בכיסים קטנים בתקופות שונות בהיסטוריה וצברה תאוצה במערב וביפן במאות האחרונות. במאה העשרים הספירה הקפיטליסטית התרחבה באופן משמעותי עקב יכולתה לשלוט ולהשתלב באופן חלק לתוך ה[[כלכלה מוסדית|מוסדות החברתיים]]. בכל המקומות בהן הופיעה הספירה הקפיטליסטית היא הופיעה בקרב השכבה הגבוהה ביותר של החברה, תופעה זו קשורה ל[[התאוריה של מעמד הפנאי]] של [[תורסטיין ובלן]]. תפיסה זו נוגדת הן את הכנ"ק והן את הגישה ה[[מארקסיזם|מארקסיסטית]] הרואות בקפיטליזם תופעה של העת מודרנית.

ברודל מתאר לעומק את ההבדלים בין ספירת החליפין לספירה הקפיטליסטית. הקפיטליזם נשען על ספירת החליפין והשווקים ומהווה התפתחות שלהם לכיוון מסויים. בכלליות ניתן לומר כי ההבדל המרכזי בין ספירה החליפין לספירה הקפיטליסטית נעוץ בשלושה עניינים בסיסיים:  

ברודל מתאר לעומק את ההבדלים בין ספירת החליפין לספירה הקפיטליסטית. הקפיטליזם נשען על ספירת החליפין והשווקים ומהווה התפתחות שלהם לכיוון מסויים. בכלליות ניתן לומר כי ההבדל המרכזי בין ספירה החליפין לספירה הקפיטליסטית נעוץ בשלושה עניינים בסיסיים: