שינויים

{{מאמר דעה|[[ברנארד ליטר]]}}

 

[[ברנארד ליטר]]

==מבוא==

==מבוא==

שלושת החששות המרכזיים של המדינות המתפתחות בימינו - אבטלה, הרס הסביבה והתמוטטות הקהילה -מחמירים בצורה ניכרת, ויש סימנים חזקים לכך, שאותם נושאים יישארו בראש סדר היום במאה ה-21. טכנולוגיות חדשות מבטיחות להשאיר את האבטלה כנושא חשוב, אפילו אם כל הכלכלה המערבית תצא מהמיתון. עד שנת 2010, סין תפלוט לאטמוספירה פחמן דו-חמצני בכמות שכל העולם פולט כיום. התמוטטות הקהילה היא אחת המגמות החברתיות המערכתיות, העמוקות והמסובכות ביותר של 30 השנה האחרונות, ללא כל סימן להיפוך המגמה.  

שלושת החששות המרכזיים של המדינות המתפתחות בימינו - [[אבטלה]], הרס הסביבה והתמוטטות ה[[קהילה]] -מחמירים בצורה ניכרת, ויש סימנים חזקים לכך, שאותם נושאים יישארו בראש סדר היום במאה ה-21. טכנולוגיות חדשות מבטיחות להשאיר את האבטלה כנושא חשוב, אפילו אם כל הכלכלה המערבית תצא מהמיתון. עד שנת 2010, סין תפלוט לאטמוספירה פחמן דו-חמצני בכמות שכל העולם פולט כיום. התמוטטות הקהילה היא אחת המגמות החברתיות המערכתיות, העמוקות והמסובכות ביותר של 30 השנה האחרונות, ללא כל סימן להיפוך המגמה.  

היות ובעתיד הנראה-לעין נאלץ לחיות עם הנושאים האלה, רק גישה מערכתית ארוכת-טווח תוכל לפתור את הבעיות האלו בצורה מוצלחת. בזאת אני מראה, כיצד מטבעות קהילתיים יוכלו לתרום להתמודדות עם בעיות אלו וכן יאפשרו לנו לרתום מחדש את המוטיווציה הכלכלית להתנהגות רצויה מבחינה אנושית.  

היות ובעתיד הנראה-לעין נאלץ לחיות עם הנושאים האלה, רק גישה מערכתית ארוכת-טווח תוכל לפתור את הבעיות האלו בצורה מוצלחת. בזאת אני מראה, כיצד מטבעות קהילתיים יוכלו לתרום להתמודדות עם בעיות אלו וכן יאפשרו לנו לרתום מחדש את המוטיווציה הכלכלית להתנהגות רצויה מבחינה אנושית.  

== יישור מחדש של תמריצי המוסר והכלכלה==

== יישור מחדש של תמריצי המוסר והכלכלה==

ישנן 3 דרכים עיקריות להניע דפוסי-התנהגות בלתי-ספונטניים: לחץ מוסרי, כפייה ותמריצים כלכליים. לדוגמא, מיחזור בקבוקי זכוכית יכול להיות מקודם על-ידי חינוך, על-ידי תקנות או על-ידי הכללתם של דמי-הפקדה בני-החזרה במחיר הקנייה. שילובם של כל שלושת התמריצים האלה הוא באופן ברור האסטרטגיה היעילה ביותר.  

ישנן 3 דרכים עיקריות להניע דפוסי-התנהגות בלתי-ספונטניים: לחץ מוסרי, כפייה ותמריצים כלכליים. לדוגמא, מיחזור בקבוקי זכוכית יכול להיות מקודם על-ידי חינוך, על-ידי תקנות או על-ידי הכללתם של דמי-הפקדה בני-החזרה במחיר הקנייה. שילובם של כל שלושת התמריצים האלה הוא באופן ברור האסטרטגיה היעילה ביותר.  

== תפקודים של כסף ==

== תפקודים של כסף ==

כדי להבין את הכסף הקהילתי אנו צריכים להבין טוב יותר מה עושה הכסף. אנו נראה, שמטבע קהילתי צריך למלא לפחות חלק מתפקידי המפתח של כל מטבע, ושמטבע קהילתי שתוכנן היטב, מסוגל אפילו למלא כמה תפקידים שמטבע לאומי "נורמלי" אינו מסוגל למלא.  

כדי להבין את הכסף הקהילתי אנו צריכים להבין טוב יותר מה עושה הכסף. אנו נראה, שמטבע קהילתי צריך למלא לפחות חלק מתפקידי המפתח של כל מטבע, ושמטבע קהילתי שתוכנן היטב, מסוגל אפילו למלא כמה תפקידים שמטבע לאומי "נורמלי" אינו מסוגל למלא.  

== התנגשויות בין התפקודים של הכסף ==

== התנגשויות בין התפקודים של הכסף ==

למעשה, התפקודים המשניים של הכסף פוגעים תמיד בסופו של דבר בשני התפקודים החיוניים. כמה דוגמאות יובאו להלן.

למעשה, התפקודים המשניים של הכסף פוגעים תמיד בסופו של דבר בשני התפקודים החיוניים. כמה דוגמאות יובאו להלן.

===צבירת ערך לעומת אמצעי המרה===

===צבירת ערך לעומת אמצעי המרה===

במבט ראשון, זה באמת נוח, שהכסף ימלא גם את התפקיד של אגירת הערך. אבל קיים לכך מחיר נסתר קשה: הזהות הזו מכבידה באופן משמעותי את המחזור הכלכלי של בום-שפל (boom-bust cycle).

במבט ראשון, זה באמת נוח, שהכסף ימלא גם את התפקיד של אגירת הערך. אבל קיים לכך מחיר נסתר קשה: הזהות הזו מכבידה באופן משמעותי את המחזור הכלכלי של בום-שפל (boom-bust cycle).

התאוריה של העדפת זמן על פני כסף, שמתארת את ההמרה הרציונלית בין צריכה היום לבין חיסכון לעתיד, מסבירה זאת: כשמישהו רואה אי-וודאות גבוהה יותר בעתיד, חלק גדול יותר מההון שלו מושאר בצורה הגיונית כחסכונות, ולכן פחות זמין לצריכה מיידית. לכן עם בוא הסימנים הראשונים של מיתון, הגיוני, שכל מי שיש לו כסף יחסוך יותר ויצרוך פחות. ולכן יכביד את המיתון לגבי כל השאר. בשנות צמיחה (הכוונה לעליה בתל"ג, על כל ההסתייגות ממושג זה - המתרגם), האופטימיזם של הצרכנים חוגג, ואנשים נוטים בו-בזמן לשבור את חסכונותיהם כדי לקנות מוצרי יקרים כמו מכוניות או בתים, ועל-ידי כך לדחוף את הבום הכלכלי למצב של תקופת אינפלציה. בעוד שגורמים נוספים משחקים תפקיד ביצירת המחזורים העסקיים, פעמים רבות הוכח, שביטחון הצרכנים מגדיל בצורה ניכרת את הבעיה. הספקת תמריצים, שיבטיחו, שאמצעי ההמרה לא יכלול בתוכו את התפקוד של צבירת הערך, תחליש לכן באופו אוטומטי את הנטייה הזו של בום-שפל של המערכת הנוכחית.

התאוריה של העדפת זמן על פני כסף, שמתארת את ההמרה הרציונלית בין צריכה היום לבין חיסכון לעתיד, מסבירה זאת: כשמישהו רואה אי-ודאות גבוהה יותר בעתיד, חלק גדול יותר מההון שלו מושאר בצורה הגיונית כחסכונות, ולכן פחות זמין לצריכה מיידית. לכן עם בוא הסימנים הראשונים של מיתון, הגיוני, שכל מי שיש לו כסף יחסוך יותר ויצרוך פחות. ולכן יכביד את המיתון לגבי כל השאר. בשנים של [[צמיחה כלכלית]] (הכוונה לעליה בתל"ג, על כל ההסתייגות ממושג זה - המתרגם), האופטימיזם של הצרכנים חוגג, ואנשים נוטים בו-בזמן לשבור את חסכונותיהם כדי לקנות מוצרי יקרים כמו מכוניות או בתים, ועל-ידי כך לדחוף את הבום הכלכלי למצב של תקופת אינפלציה. בעוד שגורמים נוספים משחקים תפקיד ביצירת המחזורים העסקיים, פעמים רבות הוכח, שביטחון הצרכנים מגדיל בצורה ניכרת את הבעיה. הספקת תמריצים, שיבטיחו, שאמצעי ההמרה לא יכלול בתוכו את התפקוד של צבירת הערך, תחליש לכן באופו אוטומטי את הנטייה הזו של בום-שפל של המערכת הנוכחית.

===ספקולציה לעומת קנה מידה לערך===

===ספקולציה לעומת קנה מידה לערך===

"[[מותו של הכסף (ספר)|מותו של הכסף]]" מאת ג'ואל קורצמן (Joel Kurtzman) מסביר בצורה משכנעת, מדוע ואיך הספקולציה במטבעות חותרת תחת תפקודו של המטבע כאמת-מידה לערך. אם, לדוגמא, חברה גרמנית רוצה להשקיע במפעל בהודו, אי-הוודאות הגדולה ביותר נעוצה לא בסיכונים של העסק עצמו, אלא באיזה מטבע להשתמש כדי לבצע את התחזיות של זרימת הכספים: רופיות, דולרים או מארקים גרמניים? ההשקעה הראשונית היא במארקים גרמניים, והתשואה תיווצר ברופיות, אבל באיזה שער חליפין אפשר להשוות ביניהם כדי לקבוע את התמורה הצפויה? אומנם קיימים מספר כלים להתמודד עם סיכון זה בהשקעות קצרות טווח, אבל הם לרוב אינם זמינים לסיכונים ארוכי טווח, שאופייניים להשקעות במפעל, או שהם פשוט יקרים מדי. התוצאה הכוללת: פחות השקעות מעבר לגבול, בעיקר במדינות העולם השלישי, ועל-ידי כך הקטנת היעילות של חלוקת המשאבים העולמית. לעולם לא נוכל לקבוע כמה השקעות לא נתבצעו כתוצאה מכך, אבל כל המדדים מעידים שהכמות היא משמעותית למדי.

"מותו של הכסף" מאת ג'ואל קורצמן (Joel Kurtzman) מסביר בצורה משכנעת, מדוע ואיך הספקולציה במטבעות חותרת תחת תפקודו של המטבע כאמת-מידה לערך. אם, לדוגמא, חברה גרמנית רוצה להשקיע במפעל בהודו, אי-הוודאות הגדולה ביותר נעוצה לא בסיכונים של העסק עצמו, אלא באיזה מטבע להשתמש כדי לבצע את התחזיות של זרימת הכספים: רופיות, דולרים או מארקים גרמניים? ההשקעה הראשונית היא במארקים גרמניים, והתשואה תיווצר ברופיות, אבל באיזה שער חליפין אפשר להשוות ביניהם כדי לקבוע את התמורה הצפויה? אומנם קיימים מספר כלים להתמודד עם סיכון זה בהשקעות קצרות טווח, אבל הם לרוב אינם זמינים לסיכונים ארוכי טווח, שאופייניים להשקעות במפעל, או שהם פשוט יקרים מדי. התוצאה הכוללת: פחות השקעות מעבר לגבול, בעיקר במדינות העולם השלישי, ועל-ידי כך הקטנת היעילות של חלוקת המשאבים העולמית. לעולם לא נוכל לקבוע כמה השקעות לא נתבצעו כתוצאה מכך, אבל כל המדדים מעידים שהכמות היא משמעותית למדי.

===כלי שליטה לעומת אמצעי המרה===

===כלי שליטה לעומת אמצעי המרה===

 

ההיסטוריה המודרנית מספקת דוגמא מרשימה לסתירה הפנימית הפוטנציאלית בין שני התפקודים האלה של הכסף. לפני קריסת הקומוניזם, לא היה צורך לשים שומרים ליד מפעל בפולין כדי לוודא, שהוא לא יפתח קשרי מסחר הדוקים יותר עם המערב, מכפי שהיה נוח לברית המועצות. כיוון שמטבעות ה'קומקון' היו בני-המרה רק לרובלים, זו  הייתה ערבות אוטומטית ומספקת לכך.

ההסטוריה המודרנית מספקת דוגמא מרשימה לסתירה הפנימית הפוטנציאלית בין שני התפקודים האלה של הכסף. לפני קריסת הקומוניזם, לא היה צורך לשים שומרים ליד מפעל בפולין כדי לוודא, שהוא לא יפתח קשרי מסחר הדוקים יותר עם המערב, מכפי שהיה נוח לברית המועצות. כיוון שמטבעות ה'קומקון' היו בני-המרה רק לרובלים, זו  הייתה ערבות אוטומטית ומספקת לכך.

== בעיות עם ריבית ==

== בעיות עם ריבית ==

 

עוד מאפיין של כסף עכשווי שאנו רואים כמובן-מאליו, הוא, שכסף מפיק [[ריבית]]. תהליך זה הפך למקובל אוניוורסלי במערב רק במהלך המאה הנוכחית. למעשה, במשך למעלה מאלף שנה היהדות, הנצרות והאיסלם אסרו בצורה נחרצת ריבית על כסף, כיוון שראו בכך ריבית נשך. רק בסוף המאה ה-19 הכנסייה הקתולית, לדוגמא, "שכחה" את החטא של הלוואה בריבית קצוצה (הערה 2), דבר זה קרה בו-בזמן שהכנסייה עצמה, שבמשך מאות שנים היתה בעלת האדמות הגדולה ביותר באירופה המערבית (כלומר היא  הייתה משתמש של הון), מצאה את עצמה עם נכסים כספיים במקום אדמה (כלומר היא הפכה לספק של הון).

עוד מאפיין של כסף עכשווי שאנו רואים כמובן-מאליו, הוא, שכסף מפיק ריבית. תהליך זה הפך למקובל אוניוורסלי במערב רק במהלך המאה הנוכחית. למעשה, במשך למעלה מאלף שנה היהדות, הנצרות והאיסלם אסרו בצורה נחרצת ריבית על כסף, כיוון שראו בכך ריבית נשך. רק בסוף המאה ה-19 הכנסייה הקתולית, לדוגמא, "שכחה" את החטא של הלוואה בריבית קצוצה (הערה 2), דבר זה קרה בו-בזמן שהכנסייה עצמה, שבמשך מאות שנים היתה בעלת האדמות הגדולה ביותר באירופה המערבית (כלומר היא  הייתה משתמש של הון), מצאה את עצמה עם נכסים כספיים במקום אדמה (כלומר היא הפכה לספק של הון).

על כל פנים, הבעיה עם ריבית לא קשורה לכל הסיבות ה"מוסריות" ההיסטוריות-דתיות האלה. הריבית על הכסף מהווה את אחת הסיבות השיטתיות  ביותר להרס הסביבה העולמית שלנו. קחו כמשל, לדוגמא, את חייו של עץ (או של כל משאב חי אחר): בגלל הריבית, הערך העכשווי של כל הכנסה אי-שם הרחק בעתיד היא זניחה. לכן זה ממש משתלם לכרות את העץ ולשים את הפדיון בחשבון חיסכון במקום להניח לו לגדול למשך העשור הבא או המאה הבאה. באופן דומה, הסוגים היחידים של עצים שכדאי לנטוע אותם בצורה מסחרית הם אלה שצומחים הכי מהר כמו אורן (איש אינו נוטע עצי חרוב מסיבות מסחריות). לכן גם כשאנו נוטעים עצים, אנו מאבדים את מגוון המינים באופן שיטתי.  

על כל פנים, הבעיה עם ריבית לא קשורה לכל הסיבות ה"מוסריות" ההיסטוריות-דתיות האלה. הריבית על הכסף מהווה את אחת הסיבות השיטתיות  ביותר להרס הסביבה העולמית שלנו. קחו כמשל, לדוגמא, את חייו של עץ (או של כל משאב חי אחר): בגלל הריבית, הערך העכשווי של כל הכנסה אי-שם הרחק בעתיד היא זניחה. לכן זה ממש משתלם לכרות את העץ ולשים את הפדיון בחשבון חיסכון במקום להניח לו לגדול למשך העשור הבא או המאה הבאה. באופן דומה, הסוגים היחידים של עצים שכדאי לנטוע אותם בצורה מסחרית הם אלה שצומחים הכי מהר כמו אורן (איש אינו נוטע עצי חרוב מסיבות מסחריות). לכן גם כשאנו נוטעים עצים, אנו מאבדים את מגוון המינים באופן שיטתי.  

== תכנות מחדש של "היד הנעלמה" ==

== תכנות מחדש של "היד הנעלמה" ==

נניח כעת, שאנו מפתחים מטבע, שמטרתו היחידה היא להגשים את שני התפקידים העיקריים של כסף: קנה-מידה לערך ואמצעי המרה. כדי למנוע את שימושו כאוגר ערך, אנו מכניסים מכניזם "מאיץ": כשמישהו מרוויח את שווה הערך של 100 דולק במטבע זה, אנו נותנים לו כוח קנייה של 110 דולר אם משתמשים בכסף היום. הוא יהיה שווה רק 109 דולר מחר, 108 דולר מחרתיים, 100 דולר ביום העשירי, ו-90 דולר בעוד 20 יום  וכן הלאה (הערה 3). כעת מה יתרחש?

נניח כעת, שאנו מפתחים מטבע, שמטרתו היחידה היא להגשים את שני התפקידים העיקריים של כסף: קנה-מידה לערך ואמצעי המרה. כדי למנוע את שימושו כאוגר ערך, אנו מכניסים מכניזם "מאיץ": כשמישהו מרוויח את שווה הערך של 100 דולק במטבע זה, אנו נותנים לו כוח קנייה של 110 דולר אם משתמשים בכסף היום. הוא יהיה שווה רק 109 דולר מחר, 108 דולר מחרתיים, 100 דולר ביום העשירי, ו-90 דולר בעוד 20 יום  וכן הלאה (הערה 3). כעת מה יתרחש?

יתגלו הדפוסים הבאים:

יתגלו הדפוסים הבאים:

* אנשים ישקיעו או יוציאו את הכסף הזה במהירות, ואלה שיקבלו אותו, יעשו בתורם אותו דבר. לכן, תתרחש פעילות כלכלית נוספת, ויווצרו משרות נוספות.  

 

אנשים ישקיעו או יוציאו את הכסף הזה במהירות, ואלה שיקבלו אותו, יעשו בתורם אותו דבר. לכן, תתרחש פעילות כלכלית נוספת, ומשרות נוספות ייווצרו.  

החלטות יהיו ביזוריות במידה רבה, בהתחשב בכך, שכל מקבל של המטבע יהפוך למעורב בצורה פעילה בהפצת המטבע ועל-ידי כך יפעיל את תהליך יצירת המשרות.  

* החלטות יהיו ביזוריות במידה רבה, בהתחשב בכך, שכל מקבל של המטבע יהפוך למעורב בצורה פעילה בהפצת המטבע ועל-ידי כך יפעיל את תהליך יצירת המשרות.  

השינויים המבניים החשובים ביותר יתרחשו באופן שבו אנשים יחלו באופן ספונטני לחסוך ולהשקיע. מאחר שרעיון המאיץ מדכא את השימוש במטבע כאמצעי חיסכון - במיוחד אם מטבעות כאלה נמצאים בשימוש רחב -  יש צורך במשהו אחר לשם צבירת ערך.  

* השינויים המבניים החשובים ביותר יתרחשו באופן שבו אנשים יחלו באופן ספונטני לחסוך ולהשקיע. מאחר שרעיון המאיץ מדכא את השימוש במטבע כאמצעי חיסכון - במיוחד אם מטבעות כאלה נמצאים בשימוש רחב -  יש צורך במשהו אחר לשם צבירת ערך.  

המפתח התפיסתי להבנה של שינוי זה כולל שינוי של "חץ הזמן" בתהליך ההשקעה. במסגרת המערכת הנוכחית, הערך העכשווי המוזל של כל השקעה חייב להיות גבוה יותר משער הריבית של אגרות-החוב הממשלתיות נטולות-הסיכון. משמעות הדבר, שכל דבר שמייצר ערך בעוד למעלה מ-20 שנה הוא, למעשה, חסר-ערך כיום, ובכך נותן תמריץ שיטתי, שלא לדאוג לתוצאות ארוכות-הטווח של מעשינו. תחת השיטה המוצעת, התמריץ עובד בכיוון ההפוך: ההכנסה בעתיד תהפוך לבעלת ערך רב יותר בעתיד מהכנסה בהווה, ועל-ידי כך נותן עדיפות להשלכות ארוכות-הטווח של פעולות שנעשות היום.  

המפתח התפיסתי להבנה של שינוי זה כולל שינוי של "חץ הזמן" בתהליך ההשקעה. במסגרת המערכת הנוכחית, הערך העכשווי המוזל של כל השקעה חייב להיות גבוה יותר משער הריבית של אגרות-החוב הממשלתיות נטולות-הסיכון. משמעות הדבר, שכל דבר שמייצר ערך בעוד למעלה מ-20 שנה הוא, למעשה, חסר-ערך כיום, ובכך נותן תמריץ שיטתי, שלא לדאוג לתוצאות ארוכות-הטווח של מעשינו. תחת השיטה המוצעת, התמריץ עובד בכיוון ההפוך: ההכנסה בעתיד תהפוך לבעלת ערך רב יותר בעתיד מהכנסה בהווה, ועל-ידי כך נותן עדיפות להשלכות ארוכות-הטווח של פעולות שנעשות היום.  

==תקדימים היסטוריים==  

==תקדימים היסטוריים==  

הרוב המכריע של ספרי תאוריה או הסטוריה של כלכלה וכספים לא מזכירים את האפשרות של "היטל" או "דמי-שהייה" כאלה. אפילו ספר הענק 'ההיסטוריה של הריבית', שסקר את הריבית מימי שומר ועד היום, לא מזכיר אותה אף לא פעם אחת (הערה 7).  האם המושג הזה הוא אם כן רק רעיון תאורטי, או שזו אפשרות מעשית? למעשה, ההיסטוריה מתעדת את היכולת המופלאה של הרעיון הזה להסתגל בתרבויות ונסיבות שונות - ולגרום באופן ספונטני את ההתנהגויות שאנו מנסים לקדם.  

הרוב המכריע של ספרי תאוריה או הסטוריה של כלכלה וכספים לא מזכירים את האפשרות של "היטל" או "דמי-שהייה" כאלה. אפילו ספר הענק 'ההיסטוריה של הריבית', שסקר את הריבית מימי שומר ועד היום, לא מזכיר אותה אף לא פעם אחת (הערה 7).  האם המושג הזה הוא אם כן רק רעיון תאורטי, או שזו אפשרות מעשית? למעשה, ההיסטוריה מתעדת את היכולת המופלאה של הרעיון הזה להסתגל בתרבויות ונסיבות שונות - ולגרום באופן ספונטני את ההתנהגויות שאנו מנסים לקדם.  

[[אי-הבנות אפשריות ]]

==אי-הבנות אפשריות==

 

בשדה-המוקשים הפוליטי- כלכלי של ימנו יהיו כאלה שעלולים לפטור את הרעיון של מטבעות קהילה בזלזול בגלל אי-הבנות פשוטות. אני אתייחס לשני נושאים כאלה שבאים מכיוונים שונים של הספקטרום הפוליטי.  

בשדה-המוקשים הפוליטי- כלכלי של ימנו יהיו כאלה שעלולים לפטור את הרעיון של מטבעות קהילה בזלזול בגלל אי-הבנות פשוטות. אני אתייחס לשני נושאים כאלה שבאים מכיוונים שונים של הספקטרום הפוליטי.  

האם המטבע הקהילתי הוא רק סוג של מערכת סעד?

===האם המטבע הקהילתי הוא רק סוג של מערכת סעד?===

בעיני הרבה אנשים, כל מה שעוזר לעניים הוא מערכת סעד (הערה 11). בעוד שהדבר נכון לגבי רוב התוכניות, מטבעות קהילתיים הם יוצא מן הכלל.  

בעיני הרבה אנשים, כל מה שעוזר לעניים הוא מערכת סעד (הערה 11). בעוד שהדבר נכון לגבי רוב התוכניות, מטבעות קהילתיים הם יוצא מן הכלל.  

הבה נחשוב על דוגמא מעשית מעיר, שבמונחים אמריקנים, תחשב מקרה קיצוני של עוני. היא תראה שמטבע מקומי אכן עוזר לעניים  - אבל תוך שימוש בכוחות השוק, לא במעבר של משאבים מהעשירים לעניים. למעשה, היא הופכת כמה מערכות רווחה לבלתי הכרחיות, היות והיא רותמת את העניים לעזור לעצמם.  

הבה נחשוב על דוגמא מעשית מעיר, שבמונחים אמריקנים, תחשב מקרה קיצוני של עוני. היא תראה שמטבע מקומי אכן עוזר לעניים  - אבל תוך שימוש בכוחות השוק, לא במעבר של משאבים מהעשירים לעניים. למעשה, היא הופכת כמה מערכות רווחה לבלתי הכרחיות, היות והיא רותמת את העניים לעזור לעצמם.  

כשחיימה לרנר (Jaime Lerner) הפך להיות ראש העיר של העיירה הברזילאית הבינונית קוריטיבה

כשחיימה לרנר (Jaime Lerner) הפך להיות ראש העיר של העיירה הברזילאית הבינונית [[קוריטיבה]]

(Curitiba) ב-1973, הייתה לו בעיית איסוף זבל  סבוכה. הרוב מתוך 500,000 התושבים של קוריטיבה חיו בעיירות בקתות (favelas), שנבנו בצורה אקראית כל-כך, שאפילו משאיות הזבל לא יכלו להיכנס לתוכן. הצטברות האשפה משכה מכרסמים, שבתורם הפיצו מחלות בקצב מבהיל. הפתרון הקלאסי היה יכול להיות תוכנית רווחה, שהייתה מנסה לנקות את הבלגן. אבל ללרנר לא היתה האפשרות הזו, מכיוון שמעט מדי אנשים עשירים חיו בקורטיבה, ולא היו התקציבים הדרושים לכך.

(Curitiba) ב-1973, הייתה לו בעיית איסוף זבל  סבוכה. הרוב מתוך 500,000 התושבים של קוריטיבה חיו בעיירות בקתות (favelas), שנבנו בצורה אקראית כל-כך, שאפילו משאיות הזבל לא יכלו להיכנס לתוכן. הצטברות האשפה משכה מכרסמים, שבתורם הפיצו מחלות בקצב מבהיל. הפתרון הקלאסי היה יכול להיות תוכנית רווחה, שהייתה מנסה לנקות את הבלגן. אבל ללרנר לא היתה האפשרות הזו, מכיוון שמעט מדי אנשים עשירים חיו בקורטיבה, ולא היו התקציבים הדרושים לכך.

יש כאן לקח כללי שפוליטיקאים מכל מדינה צריכים להתוודע עליו: ניתן להחליף תוכניות סעד על-ידי שימוש בדמיון וביצירתיות אם ההנהגה הנכונה קיימת בנמצא. בנוסף לכך, פוליטיקאים זוכים להיבחר מחדש בזכות קיומה של מנהיגות כזו.  

יש כאן לקח כללי שפוליטיקאים מכל מדינה צריכים להתוודע עליו: ניתן להחליף תוכניות סעד על-ידי שימוש בדמיון וביצירתיות אם ההנהגה הנכונה קיימת בנמצא. בנוסף לכך, פוליטיקאים זוכים להיבחר מחדש בזכות קיומה של מנהיגות כזו.  

האם הכסף החדש הזה לא יגרום לאינפלציה?

===האם הכסף החדש הזה לא יגרום לאינפלציה?===

תגובה נפוצה למושג של מטבע מקומי היא, שהוא יגדיל את מלאי הכסף, ולכן יגרום לאינפלציה. התגובה הזו מחוזקת עוד יותר על ידי ההבחנה, שהדחף הפנים-מערכתי להפטר מהמאיץ או ממטבע דמי-העיכוב משקף התנהגות, שנצפתה בסביבה אינפלציונית. מה קורה מאחורי הרושם הראשוני?

תגובה נפוצה למושג של מטבע מקומי היא, שהוא יגדיל את מלאי הכסף, ולכן יגרום ל[[אינפלציה[[. התגובה הזו מחוזקת עוד יותר על ידי ההבחנה, שהדחף הפנים-מערכתי להפטר מהמאיץ או ממטבע דמי-העיכוב משקף התנהגות, שנצפתה בסביבה אינפלציונית. מה קורה מאחורי הרושם הראשוני?

חישבו על הנושא של הגדלת מלאי הכסף. האם תכניות של הנוסע המתמיד מגדילות את סך כל הטיסות? ברור, שהתשובה היא כן. אבל האם כרטיס טיסה של נוסע מתמיד מייצר לחץ אינפלציוני על מחירי הטיסות?

חישבו על הנושא של הגדלת מלאי הכסף. האם תכניות של הנוסע המתמיד מגדילות את סך כל הטיסות? ברור, שהתשובה היא כן. אבל האם כרטיס טיסה של נוסע מתמיד מייצר לחץ אינפלציוני על מחירי הטיסות?

==מסקנות==

==מסקנות==

מטבע קהילתי הוא כלי להתמודדות עם הנושאים הבוערים בני-זמננו של אבטלה, התמוטטות הקהילה, והרס הסביבה. הכלי הזה מייצג כמה יינות ישנים (מאוד), שיוכלו לשרת תפקיד רחב יותר, אם יוגשו בבקבוקים חדשים, שנהיו זמינים על ידי הטכנולוגיה של ימינו.  

מטבע קהילתי הוא כלי להתמודדות עם הנושאים הבוערים בני-זמננו של אבטלה, התמוטטות הקהילה, והרס הסביבה. הכלי הזה מייצג כמה יינות ישנים (מאוד), שיוכלו לשרת תפקיד רחב יותר, אם יוגשו בבקבוקים חדשים, שנהיו זמינים על ידי הטכנולוגיה של ימינו.