שורה 30: |
שורה 30: |
| ==העדר עקביות== | | ==העדר עקביות== |
| ===פוזטיביות אל מול נורמטיביות=== | | ===פוזטיביות אל מול נורמטיביות=== |
− | מבחינה הצהרתית, הכלכלה הנאו-קלאסית מצהירה פוזיטיבית - כלומר היא מנתחת "איך העולם מתנהג", בניגוד לניתוח נורמטיבי "איך העולם צריך להתנהג" . דבר זה נובע בחלקו כנסיון להיות מענה לזרם המרקיסטיסטי שניסה להציע דרכים לשפר את החברה. לפי הפילוסוף [[דיוויד יום]] אי אפשר לקדם היגדים כמו "פעילות X היא רצויה" ללא הנחות נורמטיביות. ודבר זה מוביל לסתירה שכן כלכלנים נאו קלאסיים מציעים הצעות ומבליטים תוצאות שונות כקווים שראוי לבצע. | + | מבחינה הצהרתית, הכלכלה הנאו-קלאסית מצהירה פוזיטיבית - כלומר היא מנתחת "איך העולם מתנהג", בניגוד לניתוח נורמטיבי "איך העולם צריך להתנהג". דבר זה נובע בחלקו כניסיון להיות מענה לזרם המרקסיסטי שניסה להציע דרכים לשפר את החברה. לפי הפילוסוף [[דיוויד יום]] אי אפשר לקדם היגדים כמו "פעילות X היא רצויה" ללא הנחות נורמטיביות. ודבר זה מוביל לסתירה שכן כלכלנים נאו קלאסיים מציעים הצעות ומבליטים תוצאות שונות כקווים שראוי לבצע. |
| | | |
| אחת ההנחות הנורמטיביות החזקות בכלכלה היא השאלה את טובת מי אנחנו מנסים למקסם. ניתן למקסם את טובתו של האדם הפרטי, קבוצה מסויימת במדינה, את טובת כלל בני האדם במדינה, טובתם של כלל בני האדם, אנשים דתיים יכולים לנסות להגיד שהמטרה היא בכלל קיום "רצון האל". ניתן לשאול שאלות נורמטיביות כמו - איזה ערך יש לרווחה של דורות העתיד או איזה ערך יש לרווחה של בעלי חיים. בחברות מסויימות הרווחה של חלק מבני האדם לא היתה חשובה היות והם נחשבו לרכוש - לדוגמה עבדים שחורים באירופה ובארצות הברית. כלכלנים אקולוגיים ואנשי [[קיימות]] ו[[סביבה]] מצביעים על הערך של [[צדק סביבתי]] ו[[צדק בין דורי]] כדי לדבר על פגיעה אפשרית ברווחה של דורות העתיד. חלק מאנשי הסביבה והקיימות דוגלים בלפחות חלק מהתפיסות של [[זכויות בעלי חיים]] לפיהם בעלי חיים אינם רכוש-גרידה ולכן גם לרווחה שלהם יש חשיבות. ניתן אפילו לדבר על החשיבות של [[המערכת האקולוגית]] כדבר שתורם לרווחה של כלל האנושות. | | אחת ההנחות הנורמטיביות החזקות בכלכלה היא השאלה את טובת מי אנחנו מנסים למקסם. ניתן למקסם את טובתו של האדם הפרטי, קבוצה מסויימת במדינה, את טובת כלל בני האדם במדינה, טובתם של כלל בני האדם, אנשים דתיים יכולים לנסות להגיד שהמטרה היא בכלל קיום "רצון האל". ניתן לשאול שאלות נורמטיביות כמו - איזה ערך יש לרווחה של דורות העתיד או איזה ערך יש לרווחה של בעלי חיים. בחברות מסויימות הרווחה של חלק מבני האדם לא היתה חשובה היות והם נחשבו לרכוש - לדוגמה עבדים שחורים באירופה ובארצות הברית. כלכלנים אקולוגיים ואנשי [[קיימות]] ו[[סביבה]] מצביעים על הערך של [[צדק סביבתי]] ו[[צדק בין דורי]] כדי לדבר על פגיעה אפשרית ברווחה של דורות העתיד. חלק מאנשי הסביבה והקיימות דוגלים בלפחות חלק מהתפיסות של [[זכויות בעלי חיים]] לפיהם בעלי חיים אינם רכוש-גרידה ולכן גם לרווחה שלהם יש חשיבות. ניתן אפילו לדבר על החשיבות של [[המערכת האקולוגית]] כדבר שתורם לרווחה של כלל האנושות. |
| | | |
− | לרוב כלכלנים נאו קלאסיים מניחים הנחות לפיה תפקיד הכלכלה לשפר את רווחת הכלכלה הלאומית (כלל בני האדם במדינה מסויימת, לא בהכרח כולל דורות העתיד - לדוגמה ספרו של אדם סמית - [[עושר העמים]] ) או כלל בני האדם בכלל החברה האנושית (בדור הנוכחי). לעיתים כלכלנים מנסים להראות כי בהכרח שיפור כלכלה או הרווחה של מדינה אחת יביא לשיפור הכלכלה או הרווחה של כלל האנשים. דבר זה מתעלם ממצבים של [[כלכלת שוד ורצח]] או [[קולוניליזם]] שבו הצמיחה של מדינה אחת יכולה להיות על חשבון מדינה אחרת. כלכלנים משתמשים לעיתים קרובות גם בטיעונים של [[צמיחה כלכלית]] ו[[אופטימיזם טכנולוגי]] כדי לטעון כי מצבם של דורות העתיד יהיה בהכרח טוב יותר - ולכן לא צריך לנסות להבחין בין דורות העתיד לבין ההווה - ודבר זה מחייב התעלמות מבעיות [[קיימות]] רבות כמו [[הכחדת מינים]]. | + | לרוב כלכלנים נאו קלאסיים מניחים הנחות לפיה תפקיד הכלכלה לשפר את רווחת הכלכלה הלאומית (כלל בני האדם במדינה מסויימת, לא בהכרח כולל דורות העתיד - לדוגמה ספרו של אדם סמית - [[עושר העמים]] ) או כלל בני האדם בכלל החברה האנושית (בדור הנוכחי). לעיתים כלכלנים מנסים להראות כי בהכרח שיפור כלכלה או הרווחה של מדינה אחת יביא לשיפור הכלכלה או הרווחה של כלל האנשים. דבר זה מתעלם ממצבים של [[כלכלת שוד ורצח]] או [[קולוניאליזם]] שבו הצמיחה של מדינה אחת יכולה להיות על חשבון מדינה אחרת. כלכלנים משתמשים לעיתים קרובות גם בטיעונים של [[צמיחה כלכלית]] ו[[אופטימיזם טכנולוגי]] כדי לטעון כי מצבם של דורות העתיד יהיה בהכרח טוב יותר - ולכן לא צריך לנסות להבחין בין דורות העתיד לבין ההווה - ודבר זה מחייב התעלמות מבעיות [[קיימות]] רבות כמו [[הכחדת מינים]]. |
| | | |
− | טענות נורמטיביות רווחות בכלכלה נאו קלאסית היא היגדים כמו "סחר חופשי טוב לכולם", יעדים כמו [[צמיחה כלכלית]], הנחה ש"[[יעילות פארטו]] היא מטרה לפני כל מטרה חברתית אחרת, או שבעלי חיים הם סוג של רכוש (ואין חשיבות לרווחה עצמם), הנחה ש[[היוון]] מגלם נטייה של החברה כולה להעדיף את ההווה וכי כך יש לחשב את הערך הכלכלי של דברים הן כולן דוגמאות להנחות נורמטיבית. | + | טענות נורמטיביות רווחות בכלכלה נאו-קלאסית היא היגדים כמו "סחר חופשי טוב לכולם", יעדים כמו [[צמיחה כלכלית]], הנחה ש"[[יעילות פארטו]] היא מטרה לפני כל מטרה חברתית אחרת, או שבעלי חיים הם סוג של רכוש (ואין חשיבות לרווחה עצמם), הנחה ש[[היוון]] מגלם נטייה של החברה כולה להעדיף את ההווה וכי כך יש לחשב את הערך הכלכלי של דברים הן כולן דוגמאות להנחות נורמטיבית. |
| | | |
| ===סתירות נוספות=== | | ===סתירות נוספות=== |