שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''שלום עולמי קיימות''' נוגע לקשרים בין שני [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]] ו[[מוצר ציבורי|מוצריים ציבוריים]] חשובים ברמה העולמית - האחד הוא [[שלום עולמי]] והשני הוא [[קיימות]]. יש קשר בין שני הערכים שכן שניהם דורשים [[שיתופי פעולה בינלאומיים]]. בנוסף לכך [[סביבתנות|בעיות סביבה]], [[משאבי טבע]] וקיימות עלולות לגרור אי שקט חברתי או סכסוכים בין מדינות שעלולים להדרדר למלחמות, ומלחמות מחריפות בעיות של קיימות בעקבות [[זיהום]], הרס ישיר וחוסר תשומת לב ציבורית לבעיות סביבה או ל[[תכנון ארוך טווח]].  
+
'''שלום עולמי קיימות''' נוגע לקשרים בין שני [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]] ו[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] חשובים ברמה העולמית - האחד הוא [[שלום עולמי]] והשני הוא [[קיימות]]. יש קשר בין שני הערכים שכן שניהם דורשים [[שיתופי פעולה בינלאומיים]]. בנוסף לכך [[סביבתנות|בעיות סביבה]], [[משאבי טבע]] וקיימות עלולות לגרור אי שקט חברתי או סכסוכים בין מדינות שעלולים להדרדר למלחמות, ומלחמות מחריפות בעיות של קיימות בעקבות [[זיהום]], הרס ישיר וחוסר תשומת לב ציבורית לבעיות סביבה או ל[[תכנון ארוך טווח]].  
    
אחד הקשרים המרכזיים הוא שרבים טוענים שכדי להגיע ל[[קיימות]] צריך [[גבולות לצמיחה|להגביל צריכה]] ולהגיע ל[[כלכלת מצב יציב]]. אבל ללא שלום עולמי לא סביר שהדבר יקרה, שכן מדינה שמגבילה צריכה עלולה גם להיות מדינה עם פחות [[נשק]] או נשק פחות משוכלל כי יהיו לה פחות כסף, פחות תעשייה, פחות טכנולוגיה. לכן מדינה כזאת תכבש בידי מדינות אחרות. סביר להניח, שעד אשר לא יושמד [[נשק|כלי הנשק הקרבי]] האחרון בעולם זה ימשיך ליצור בעיות, כי אם הנשק יישאר אפילו במדינה אחת, כל השאר יצטרכו להחזיק בו גם. לכן הם יצטרכו גם לייצר אותו ולשם כך לתחזק את התשתית הדרושה, את כמות הטכנולוגיה והכסף הנחוצים. במצב של סכסוך הדבר ייצור תחרות כאשר כל מדינה תרצה לייצר יותר ויותר נשק משוכלל יותר ויותר ולכן הצריכה תמשיך לגדול ללא הגבלה. כיום אחד הטעיונים המרכזיים של האנשים הדוגלים בצמיכה כלכלית בלתי מוגבלת, הוא, שזה נחוץ כדי להלחם בקבוצות אחרות.
 
אחד הקשרים המרכזיים הוא שרבים טוענים שכדי להגיע ל[[קיימות]] צריך [[גבולות לצמיחה|להגביל צריכה]] ולהגיע ל[[כלכלת מצב יציב]]. אבל ללא שלום עולמי לא סביר שהדבר יקרה, שכן מדינה שמגבילה צריכה עלולה גם להיות מדינה עם פחות [[נשק]] או נשק פחות משוכלל כי יהיו לה פחות כסף, פחות תעשייה, פחות טכנולוגיה. לכן מדינה כזאת תכבש בידי מדינות אחרות. סביר להניח, שעד אשר לא יושמד [[נשק|כלי הנשק הקרבי]] האחרון בעולם זה ימשיך ליצור בעיות, כי אם הנשק יישאר אפילו במדינה אחת, כל השאר יצטרכו להחזיק בו גם. לכן הם יצטרכו גם לייצר אותו ולשם כך לתחזק את התשתית הדרושה, את כמות הטכנולוגיה והכסף הנחוצים. במצב של סכסוך הדבר ייצור תחרות כאשר כל מדינה תרצה לייצר יותר ויותר נשק משוכלל יותר ויותר ולכן הצריכה תמשיך לגדול ללא הגבלה. כיום אחד הטעיונים המרכזיים של האנשים הדוגלים בצמיכה כלכלית בלתי מוגבלת, הוא, שזה נחוץ כדי להלחם בקבוצות אחרות.
שורה 19: שורה 19:     
===מלחמה כאיום קיימות כלל עולמי===
 
===מלחמה כאיום קיימות כלל עולמי===
עד לשנות ה 50 של המאה העשרים מלחמות קטנות וגדולות לא איימו על [[סיכוני אסון עולמיים|הישרדות המין האנושי]]. בשנות ה 50 לאחר התפשטות הנשק הגרעיני נוצר מצב חדש בו מלחמה גדולה סיכנה את הישרדות המין האנושי, במיוחד לנוכח איום של [[מלחמה גרעינית]]. דבר זה בא לידי ביטוי בפעילות של ארגונים כמו [[גרינפיס]] וברעיונות על מניעת הפצת נשק גרעיני. בינתיים המדינות הצליחו להסתגל ועד כה לא היתה מלחמה גרעינית, אבל מדובר במצב בלתי יציב - יש מספר תרחישים שבהם מלחמה כזו עלולה לפרוץ כמו עליית מנהיג מטורף במדינה בעלת נשק כזה, דרדור של מלחמה קונבציונלית עם מדינה עם נשק גרעיני או או שקבוצת טרור תצליח להשיג נשק כזה.  
+
עד לשנות ה 50 של המאה העשרים מלחמות קטנות וגדולות לא איימו על [[הכחדת האנושות|הישרדות המין האנושי]]. בשנות ה 50 לאחר התפשטות [[נשק גרעיני|הנשק הגרעיני]] נוצר מצב חדש בו מלחמה גדולה סיכנה את הישרדות המין האנושי, במיוחד לנוכח איום של [[מלחמה גרעינית]]. דבר זה בא לידי ביטוי בפעילות כמו הפצת החוברת [[עולם אחד או אף עולם]] מאת [[אלברט איינשטיין]] ומדענים חשובים אחרים ובפעילות של ארגונים כמו [[גרינפיס]] וברעיונות על מניעת הפצת נשק גרעיני. בינתיים המדינות הצליחו להסתגל ועד כה לא היתה מלחמה גרעינית, אבל מדובר במצב בלתי יציב - יש מספר תרחישים שבהם מלחמה כזו עלולה לפרוץ, כמו עליית מנהיג מטורף במדינה בעלת נשק כזה, דרדור של מלחמה קונבציונלית עם מדינה עם נשק גרעיני או שקבוצת טרור תצליח להשיג נשק כזה. איום דומה ואולי אף חריף יותר קיים בהקשר של טרור ביולוגי ונשק ביולוגי בכלל.  
   −
בתחילת המאה ה 21 נוצר מצב בו גם מלחמות קטנות ואפילו אי שיתוף פעולה מסכן את הישרדות המין, עקב הצורך לשיתוף פעולה כדי לפתור בעיות סביבתיות. כדי לשרוד בתנאים החדשים הוא חייב להסתגל-לשתף פעולה.  נעשים מ אמצים שונים להגיע לכך בין היתר על ידי [[סביבתנות|התנועה הסביבתית]].
+
בתחילת המאה ה 21 נוצר מצב בו גם מלחמות קטנות ואפילו אי שיתוף פעולה מסכן את [[הכחדה אנושית|הישרדות המין]], עקב הצורך לשיתוף פעולה כדי לפתור בעיות סביבתיות. כדי לשרוד בתנאים החדשים הוא חייב להסתגל-לשתף פעולה.  נעשים מאמצים שונים להגיע לכך בין היתר על ידי [[סביבתנות|התנועה הסביבתית]] ובמיוחד תנועות למען [[קיימות]].
    
===בעיות סביבה גוררות סכסוכים ומלחמות===
 
===בעיות סביבה גוררות סכסוכים ומלחמות===
היבט נוסף הוא שבעיות סביבה ושינויי האקלים מתסיסים מלחמות וסכסוכים. הם משמשים כגורם מכביד בסכסוכים קיימים וגורמים לפרוץ סכסוכים חדשים בגלל [[רעב]], בצורת וכדומה. בתחילת 2018 מועצת הבטחון של [[ארגון האומות המאוחדות]] הכירה רשמית בשינויי האקלים כאחת הסיבות בעיקריות למלחמות וסכסוכים באיזור הסאהל ומערב אפריקה, כאשר באיזורים אלה נמצאים 26 מדינות באפריקה. כדוגמה הם לקחו את המקרה של האגם צ'אד שכמעט נעלם בגלל שינויי האקלים מה שגרם לבצורת רעב ומלחמות{{הערה|Climate Home [http://www.climatechangenews.com/2018/01/31/climate-change-affecting-stability-across-west-africa-sahel-un-security-council/ Climate change affecting stability across West Africa and Sahel: UN security council] 31.01.2018}}. דוגמה אחרת היא [[רקע סביבתי וחברתי למלחמת האזרחים בסוריה|הרקע הסביבתי והחברתי למלחמת האזרחים בסוריה]].
+
היבט נוסף הוא שבעיות סביבה ו[[התחממות עולמית|שינויי האקלים]] מתסיסים מלחמות וסכסוכים. הם משמשים כגורם מכביד בסכסוכים קיימים וגורמים לפרוץ סכסוכים חדשים בגלל [[רעב]], [[בצורת]] וכדומה. בתחילת 2018 מועצת הבטחון של [[ארגון האומות המאוחדות]] הכירה רשמית בשינויי האקלים כאחת הסיבות בעיקריות למלחמות וסכסוכים באיזור הסאהל ומערב אפריקה, כאשר באיזורים אלה נמצאים 26 מדינות באפריקה. כדוגמה הם לקחו את המקרה של [[התייבשות נהרות ואגמים|התייבשות רוב אגם צ'אד]] בגלל שינויי האקלים מה שגרם לבצורת רעב ומלחמות{{הערה|Climate Home [http://www.climatechangenews.com/2018/01/31/climate-change-affecting-stability-across-west-africa-sahel-un-security-council/ Climate change affecting stability across West Africa and Sahel: UN security council] 31.01.2018}}. דוגמה אחרת היא [[רקע סביבתי וחברתי למלחמת האזרחים בסוריה|הרקע הסביבתי והחברתי למלחמת האזרחים בסוריה]].
    
===איומים צבאיים גורמים לחוסר תשומת לב לבעיות סביבה וקיימות===
 
===איומים צבאיים גורמים לחוסר תשומת לב לבעיות סביבה וקיימות===
שורה 44: שורה 44:  
Carbon Footprint
 
Carbon Footprint
 
of War] A PEOPLE’S CURRICULUM FOR THE EARTH}}.  
 
of War] A PEOPLE’S CURRICULUM FOR THE EARTH}}.  
 +
 +
==ניתוח כלכלי==
 +
מבחינה כלכלית ניתן להגיד כי הן בתחום הקיימות בתחום השלום , יש היבטים נרחבים של [[מוצר ציבורי]] - כלומר אנשים יכולים להנות משלום או קיימות גם אם לא שילמו תמורת דבר זה (תשלום בכסף , במאמץ, סיכון וכו') ואם אדם אחד נהנה מכך זה לא מפריע לאדם אחר להנות ממצב זה. דווקא משום כך שני התחומים הם דבר שקשה להגיע אליו, במיוחד בחברת שוק, שכן קשה למכור חתיכות קטנות מהם ולמכור אותם (בניגוד ל[[מוצר פרטי]]). בשני המקרים ייתכן [[משבר המוצרים הציבוריים]] לפיו יש תת השקעה בשימור המוצר הציבורי וגם אין הגנה מפני פגיעה בו בגלל אינטרסים של חברות מסחריות (דוגמת [[חברות נשק]], או [[חברות מזהמות]]) או מפני אינטרסים של עם מסויים או הנהגה פוליטית של אומה מסויימת.
 +
 +
לפחות בתחום השלום נעשו מאמצים מצד אומות חזקות, במיוחד לאחר מלחמת העולם השנייה, להקטין סכסוכים, ולהקים גופים כמו האו"ם ואמנות בינלאומיות רבות כדי להגביר את שיתופי הפעולה. שיתופי פעולה אלה הן גם אינטרס של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] רבים שיש להם עסקים חובקי עולם ושמלחמות עלולות לפגוע בייצור או במכירות שלהם.
    
== דוגמאות מהעולם ==
 
== דוגמאות מהעולם ==
שורה 67: שורה 72:  
דוגמאות לשיתוף פעולה כזה הן אמנות בינלאומיות נגד זיהום, כמו [[אמנת בזל]], או  [[פרוטוקול מונטריאול]], להפסקת ייצור CFC וחומרים נוספים שפגעו באוזון שנכנס לתוקף בשנת 1989, [[פרוטוקול קיוטו]], [[הסכם פריז]]. נכון למאי 2019 על הסכם חתמו 185 מדינות האחריות על כ 90% מפליטות גזי החממה בעולם{{הערה| United Nations Framework Convention on Climate Change [https://unfccc.int/process/the-paris-agreement/status-of-ratification Paris Agreement - Status of Ratification] 2018}}{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_parties_to_the_Paris_Agreement List of parties to the Paris Agreement]}}.
 
דוגמאות לשיתוף פעולה כזה הן אמנות בינלאומיות נגד זיהום, כמו [[אמנת בזל]], או  [[פרוטוקול מונטריאול]], להפסקת ייצור CFC וחומרים נוספים שפגעו באוזון שנכנס לתוקף בשנת 1989, [[פרוטוקול קיוטו]], [[הסכם פריז]]. נכון למאי 2019 על הסכם חתמו 185 מדינות האחריות על כ 90% מפליטות גזי החממה בעולם{{הערה| United Nations Framework Convention on Climate Change [https://unfccc.int/process/the-paris-agreement/status-of-ratification Paris Agreement - Status of Ratification] 2018}}{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_parties_to_the_Paris_Agreement List of parties to the Paris Agreement]}}.
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
 +
 +
* [[עולם אחד או אף עולם]]
 +
* [[ממשלה עולמית]]
 +
* [[שלום כמוצר ציבורי]]
 +
* [[הטרגדיה של נחלת הכלל]]
 
* [[משבר המוצרים הציבוריים]]
 
* [[משבר המוצרים הציבוריים]]
* [[עולם אחד או אף עולם]]
   
* [[גלובליזציה]]
 
* [[גלובליזציה]]
  

תפריט ניווט