שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''הוליזם''' , Holism, (מתוך המילה היוונית '''ολoς''', שפירושה שלם או כולל) היא הרעיון שתכונות [[מערכת]] לא יכולות להקבע או להיות מוסברות רק על ידי סך כל המרכיבים שלה. המילה, יחד עם התואר הוליסטי, נטבעו על ידי [[יאן סמאטס]] בתחילת [[שנות ה-20]] של המאה ה־20. ב[[מילון אוקספורד האנגלי]], סמאטס מגדיר את ההוליזם כ"נטייה בטבע ליצור שלם שהינו גדול מסכום חלקיו על ידי אבולוציה יצירתית". | + | '''הוליזם''' , Holism, (מתוך המילה היוונית '''ολoς''', שפירושה שלם או כולל) היא הרעיון שתכונות [[מערכות מורכבות|מערכת]] לא יכולות להקבע או להיות מוסברות רק על ידי סך כל המרכיבים שלה. המילה, יחד עם התואר הוליסטי, נטבעו על ידי [[יאן סמאטס]] בתחילת שנות ה-20 של המאה ה־20. במילון אוקספורד האנגלי, סמאטס מגדיר את ההוליזם כ"נטייה בטבע ליצור שלם שהינו גדול מסכום חלקיו על ידי אבולוציה יצירתית". |
| | | |
| הוליזם מוגדר לעיתים כהיפוכו של ה[[רדוקציוניזם]], למרות שתומכי [[רדוקציוניזם מדעי|הרדוקציוניזם המדעי]] טוענים כי מוטב להתייחס אליו כאל היפוכו של [[רדוקציוניזם תאוותני|הרדוקציוניזם התאוותני]]. אפשר להנגיד אותו גם עם [[אטומיזם]]. כמה מבקרים טוענים שהוליזם הוא ניסיון למיזוג בין רעיון [[בריאה אלוהית|הבריאה האלוהית]] לבין רעיון ה[[אבולוציה]]. | | הוליזם מוגדר לעיתים כהיפוכו של ה[[רדוקציוניזם]], למרות שתומכי [[רדוקציוניזם מדעי|הרדוקציוניזם המדעי]] טוענים כי מוטב להתייחס אליו כאל היפוכו של [[רדוקציוניזם תאוותני|הרדוקציוניזם התאוותני]]. אפשר להנגיד אותו גם עם [[אטומיזם]]. כמה מבקרים טוענים שהוליזם הוא ניסיון למיזוג בין רעיון [[בריאה אלוהית|הבריאה האלוהית]] לבין רעיון ה[[אבולוציה]]. |
| | | |
| השטח של [[חשיבה מערכתית|חשיבת מערכות]] התפתח בשנים האחרונות כדי להתמודד עם מספר גדול של נושאים תוך שימוש במושגים הוליסטיים. | | השטח של [[חשיבה מערכתית|חשיבת מערכות]] התפתח בשנים האחרונות כדי להתמודד עם מספר גדול של נושאים תוך שימוש במושגים הוליסטיים. |
| + | |
| ==הוליזם במדע== | | ==הוליזם במדע== |
| בסוף המאה ה-20 הוליזם הוביל לחשיבה מערכית ונגזרותיה, כמו תחומי ה[[כאוס]] ו[[סיבוכיות]]. מערכות בביולוגיה, פסיכולוגיה או סוציולוגיה הינן בדרך כלל מורכבות כל כך עד שהתנהגות שלה נראית "חדשה" או כ"[[הגחה]]". לא ניתן להסיק אותה מתוך התכונות של גורמים המערכת עצמם.<ref name> Bertalanffy, Ludvig von: General System Theory. Foundations Development Applications. Allen Lane 1971 (1968)</ref> | | בסוף המאה ה-20 הוליזם הוביל לחשיבה מערכית ונגזרותיה, כמו תחומי ה[[כאוס]] ו[[סיבוכיות]]. מערכות בביולוגיה, פסיכולוגיה או סוציולוגיה הינן בדרך כלל מורכבות כל כך עד שהתנהגות שלה נראית "חדשה" או כ"[[הגחה]]". לא ניתן להסיק אותה מתוך התכונות של גורמים המערכת עצמם.<ref name> Bertalanffy, Ludvig von: General System Theory. Foundations Development Applications. Allen Lane 1971 (1968)</ref> |
| | | |
| ==הוליזם בכלכלה== | | ==הוליזם בכלכלה== |
− | ניתן לראות בגישה האבולוציונית, ששורשיה נמצאים אצל [[יוזף שומפטר]], כגישה הוליסטית בכלכלה. גישה זו משתמשת במונחים מתוך הגישה האבולוציונית הביולוגית, וכיצד מערכת החידוש מתפתחת על פני זמן. ידע והכרות גל מי, מה ואיך הם חלק ממערכת העסקים הכלכלים. ידע יכול להיות גם טאקטי כפי שמתואר על ידי קרל פולני (Karl Polanyi). מודלים אלו הינם פתוחים, ומחשיבים את העובדה שקשה לחזות בדיוק את ההשפעה של צעדי מדיניות כלכלית. | + | ניתן לראות בגישה של [[כלכלה אבולוציונית]], ששורשיה נמצאים אצל [[יוזף שומפטר]] ו[[תורסטן ובלן]], כגישה הוליסטית בכלכלה. גישה זו משתמשת במונחים מתוך הגישה האבולוציונית הביולוגית, וכיצד מערכת החידוש מתפתחת על פני זמן. ידע והכרות של מי, מה ואיך הם חלק ממערכת העסקים הכלכלים. ידע יכול להיות גם טקטי כפי שמתואר על ידי קרל פולני (Karl Polanyi). מודלים אלו הינם פתוחים, ומחשיבים את העובדה שקשה לחזות בדיוק את ההשפעה של צעדי מדיניות כלכלית. |
| + | |
| + | ==ראו גם== |
| + | *[[הגחה]] |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |