שינויים

רוב הציבור, מקבלי ההחלטות והתקשורת, מתעלמים ממושגי יסוד כמו [[טביעת רגל אקולוגית]] ומ[[גידול אוכלוסין בישראל|גידול אוכלוסין]] כ"מנועים" הגורמים להמשך בעיות הסביבה בישראל, ואשר גורמים גם לבעיות חברתיות רבות כמו לדוגמה הגדלת יוקר הדיור בישראל. הממשלה, והכנסת ממשיכים לראות ב[[גידול אוכלוסין]] דבר חיובי ונמשך ה[[טאבו]] החברתי מעיסוק בנושא והשלכותיו. מבחינה תפיסה כלכלית, כמעט כל המפלגות דוגלות ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] הגורמת להחרפה בבעיות סביבתיות ומאפשרת קיום בהווה על חשבון הדורות הבאים, שאינם מצביעים בבחירות. מנגד, המפלגות מתעלמות מזרמים חדשים יחסית כמו [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה אקולוגית]].

רוב הציבור, מקבלי ההחלטות והתקשורת, מתעלמים ממושגי יסוד כמו [[טביעת רגל אקולוגית]] ומ[[גידול אוכלוסין בישראל|גידול אוכלוסין]] כ"מנועים" הגורמים להמשך בעיות הסביבה בישראל, ואשר גורמים גם לבעיות חברתיות רבות כמו לדוגמה הגדלת יוקר הדיור בישראל. הממשלה, והכנסת ממשיכים לראות ב[[גידול אוכלוסין]] דבר חיובי ונמשך ה[[טאבו]] החברתי מעיסוק בנושא והשלכותיו. מבחינה תפיסה כלכלית, כמעט כל המפלגות דוגלות ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] הגורמת להחרפה בבעיות סביבתיות ומאפשרת קיום בהווה על חשבון הדורות הבאים, שאינם מצביעים בבחירות. מנגד, המפלגות מתעלמות מזרמים חדשים יחסית כמו [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה אקולוגית]].

== תחבורה ==

== תחבורה ==

שינויים חיוביים שנעשו בתחבורה, כמו השקעות [[מטרונית|במטרונית]], [[הרכבת הקלה בירושלים|ברכבת הקלה בירושלים]], [[הרכבת התחתית בגוש דן|הרכבת הקלה בגוש דן]] נעשים תוך כדי המשך [[פרבור בישראל]] ו[[תכנון מוטה מכוניות]] שפוגעים ביכולת להשתמש ב[[תחבורה ציבורית]] והם ההפך מ[[תחבורה בת קיימא]] - המשך השקעה ב[[מחלף|מחלפים]], [[כבישים מהירים בעיר]], [[חניה|חניה חינם]]; קידום [[תחבורת אופניים בישראל]] נעשה בעצלתיים, ואין תכנית לאומית לקידום [[תחבורה רכה]] הכוללת [[תחבורת אופניים]] או [[הליכתיות]], אין גם תכנית לאומית לקידום [[תחבורה בת קיימא]]. מדיניות הממשלה בתחום גוררת המשך עליה מאסיבית של קנייה ושימוש ב[[מכוניות]] עם כל המשתמע מכך - [[פקקי תנועה בישראל|פקקי התנועה]] נמצאים במגמת עליה וגובים מחיר יקר יותר ויותר מהמשק. היפגעות מ[[תאונות דרכים בישראל]] נמצאות בממוצע בירידה אבל אין תכנית לאומית להתמודדות עם הנושא ואין אימוץ של [[חזון אפס]]. [[זיהום אוויר מתחבורה]] בישראל נותר ברמה גבוהה ובתחומים שבהם הזיהום יורד זה בעיקר כתוצאה משינויים בטכנולוגיה ולאו דווקא בגלל מדיניות ממשלתית.

מצב ה[[תחבורה בישראל]] הולך בעשורים האחרונים לכיוון של הגברת כמות המכוניות והגברת כמות הנסיעה במכוניות. בעשור האחרון נעשים גם שינויים חיוביים בתחבורה, כמו השקעות [[מטרונית|במטרונית]], [[הרכבת הקלה בירושלים|ברכבת הקלה בירושלים]], [[הרכבת התחתית בגוש דן|הרכבת הקלה בגוש דן]] אך אלה נעשים תוך כדי המשך [[פרבור בישראל]] ו[[תכנון מוטה מכוניות]] שפוגעים ביכולת להשתמש ב[[תחבורה ציבורית]] ומקשים על מעבר ל[[תחבורה בת קיימא]] - המשך השקעה ב[[מחלף|מחלפים]], [[כבישים מהירים בעיר]], [[חניה|חניה חינם]]; קידום [[תחבורת אופניים בישראל]] נעשה בעצלתיים, ואין תכנית לאומית לקידום [[תחבורה רכה]] הכוללת [[תחבורת אופניים]] או [[הליכתיות]], אין גם תכנית לאומית לקידום [[תחבורה בת קיימא]]. מדיניות הממשלה בתחום גוררת המשך עליה מאסיבית של קנייה ושימוש ב[[מכוניות]] עם כל המשתמע מכך - [[פקקי תנועה בישראל|פקקי התנועה]] נמצאים במגמת עליה וגובים מחיר יקר יותר ויותר מהמשק. היפגעות מ[[תאונות דרכים בישראל]] נמצאות בממוצע בירידה אבל אין תכנית לאומית להתמודדות עם הנושא ואין אימוץ של [[חזון אפס]]. [[זיהום אוויר מתחבורה]] בישראל נותר ברמה גבוהה ובתחומים שבהם הזיהום יורד זה בעיקר כתוצאה מ[[שינוי טכנולוגי|שינויים בטכנולוגיה]] ולאו דווקא בגלל מדיניות ממשלתית.

 

שילוב של מספר גורמים ובעיקר [[גידול אוכלוסין בישראל|גידול אוכלוסין]], [[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[אי שוויון כלכלי בישראל|אי שיוויון כלכלי]] גוררים [[הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל|התייקרות של שוק הדירות בישראל]]. גידול האוכלוסייה מצריך בניה תמידית, בקצב עולה משנה לשנה, רק כדי שהביקוש יענה להיצע. יש גורמים נוספים שמחריפים דבר זה - בעוד [[צפיפות אוכלוסין|מדינת ישראל היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם]] רוב הערים בישראל הן לא צפופות במיוחד, ועם הגידול בשימוש במכוניות קשה להגדיל את הצפיפות שכן מדיניות "חניה חינם" לתושבים גוררת "דיור ציבורי חינם" למכוניות על חשבון המחיר והנוחות של דיור, מסחר ותחבורה. אי שוויון כלכלי גדל הוא הן סיבה והן תוצאה של התייקרות הדירות - כך שעשירונים נמוכים יותר מתקשים יותר לקנות דירות ונאלצים לעבור מרחקים גדולים יותר בדרך לעבודה. מדיניות התכנון בישראל גוררת בניה של יותר ויותר "מחסני דירות" - שכונות שבהם קשה ללכת ברגל, לא נגישות בתחבורה ציבורית ושבהן אין מקומות תעסוקה במרחק הליכה.

== בריאות ==

== בריאות ==

בתחום [[בריאות הציבור]] - ב[[תזונה בישראל|בתחום התזונה בישראל]] יש נטייה להגברת [[השמנה בקרב ילדים]] כמו גם מגמה של צריכת יותר [[סוכר]] במזון וירידה בצריכת ירקות ופירות. הממשלה לא רק שלא טורחת להתנגד ל[[עישון בקרב בני נוער]] אלא ממש טורחת לגבות את [[חברות הטבק]]. בישראל יש ניסיון כלשהו לעודד [[אורח חיים פעיל]] אבל לרוב מאמץ זה הוא על ידי מתן מידע בלבד, ללא מחוייבות אמיתית של מוסדות וללא תכנון עירוני מתאים ([[הליכתיות]], [[תחבורת אופניים]]). באופו כללי רוב [[גורם סיכון בריאותי|גורמי הסיכון הבריאותיים]] בישראל מוזנחים ונמצאים במצב החמרה. יחד עם זה יש [[הפרטת הבריאות|הפרטה זוחלת של מערכת הבריאות]] ובעיות נוספות כמו [[גידול אוכלוסין]] והגדלת ה[[פערים בחברה הישראלית|הפערים החברתיים]]- גורמים יחד ל[[התדרדרות מערכת הבריאות בישראל|משבר במערכת הבריאות בישראל]].

בתחום [[בריאות הציבור]] - ב[[תזונה בישראל|בתחום התזונה בישראל]] יש נטייה להגברת [[השמנה בקרב ילדים]] כמו גם מגמה של צריכת יותר [[סוכר]] במזון וירידה בצריכת ירקות ופירות. הממשלה לא רק שלא טורחת להתנגד ל[[עישון בקרב בני נוער]] אלא ממש טורחת לגבות את [[חברות הטבק]]. בישראל יש ניסיון כלשהו לעודד [[אורח חיים פעיל]] אבל לרוב מאמץ זה הוא על ידי מתן מידע בלבד, ללא מחוייבות אמיתית של מוסדות וללא תכנון עירוני מתאים ([[הליכתיות]], [[תחבורת אופניים]]). באופו כללי רוב [[גורם סיכון בריאותי|גורמי הסיכון הבריאותיים]] בישראל מוזנחים ונמצאים במצב החמרה. יחד עם זה יש [[הפרטת הבריאות|הפרטה זוחלת של מערכת הבריאות]] ובעיות נוספות כמו [[גידול אוכלוסין]] והגדלת ה[[פערים בחברה הישראלית|הפערים החברתיים]]- גורמים יחד ל[[התדרדרות מערכת הבריאות בישראל|משבר במערכת הבריאות בישראל]].