47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 27:
שורה 27: − + − −
←התייבשות נהרות
מחקר של "המרכז הלאומי למחקר אטמוספרי" (NCAR) בארצות הברית בדקו נתונים ומודלים ממוחשבים של 925 נהרות בעולם, שהם כ-75% מכמות המים שזורמת בעולם, בין השנים 1984 ל-2004. שליש מבין הנהרות האלה חווה שינוי בזרימה ובקרב רובם (ביחס של 2.5 ל-1), כולל נהר הניגר במערב אפריקה, הגנגס בדרום אסיה והנהר הצהוב בסין - היו עם מגמות התייבשות אלו נהרות גדולים שהמים שלהם תומכים כמים לשתיה חקלאות ותעשייה של מאות מיליוני אנשים. לעומת זאת יש גידול בזרימת נהרות בעיקר בנהרות בקרבת הקוטב הצפוני שבו הפשרת שלגים וקרח גורמת לזרימה רבה יותר, אבל באיזורים אלה אין כמעט אוכלוסיה ויש חקלאות מעטה.[https://news.ucar.edu/854/water-levels-dropping-some-major-rivers-global-climate-changes] קוי הרוחב הצפוניים של נהרות אלה פרושם מעט שמש ולכן גם פוטנציאל החקלאות בהם גם בעתיד אינו גבוה. הסיבות להתייבשות נהרות כוללות הקמת סכרים, ושימוש במים לצרכי חקלאות. כמו כן [[שינויי אקלים]] גורמים לשינויים בדפוסים של ירידת הגשמים ולהגברת האידוי.{{הערה|[https://www.scidev.net/global/water/news/world-s-major-rivers-drying-up-.html World's major rivers 'drying up'], scidev, 22/04/09}} המחקר פורסם גם כמאמר בירחון של American Meteorological Society במאי 2009. [https://news.ucar.edu/854/water-levels-dropping-some-major-rivers-global-climate-changes]
מחקר של "המרכז הלאומי למחקר אטמוספרי" (NCAR) בארצות הברית בדקו נתונים ומודלים ממוחשבים של 925 נהרות בעולם, שהם כ-75% מכמות המים שזורמת בעולם, בין השנים 1984 ל-2004. שליש מבין הנהרות האלה חווה שינוי בזרימה ובקרב רובם (ביחס של 2.5 ל-1), כולל נהר הניגר במערב אפריקה, הגנגס בדרום אסיה והנהר הצהוב בסין - היו עם מגמות התייבשות אלו נהרות גדולים שהמים שלהם תומכים כמים לשתיה חקלאות ותעשייה של מאות מיליוני אנשים. לעומת זאת יש גידול בזרימת נהרות בעיקר בנהרות בקרבת הקוטב הצפוני שבו הפשרת שלגים וקרח גורמת לזרימה רבה יותר, אבל באיזורים אלה אין כמעט אוכלוסיה ויש חקלאות מעטה.[https://news.ucar.edu/854/water-levels-dropping-some-major-rivers-global-climate-changes] קוי הרוחב הצפוניים של נהרות אלה פרושם מעט שמש ולכן גם פוטנציאל החקלאות בהם גם בעתיד אינו גבוה. הסיבות להתייבשות נהרות כוללות הקמת סכרים, ושימוש במים לצרכי חקלאות. כמו כן [[שינויי אקלים]] גורמים לשינויים בדפוסים של ירידת הגשמים ולהגברת האידוי.{{הערה|[https://www.scidev.net/global/water/news/world-s-major-rivers-drying-up-.html World's major rivers 'drying up'], scidev, 22/04/09}} המחקר פורסם גם כמאמר בירחון של American Meteorological Society במאי 2009. [https://news.ucar.edu/854/water-levels-dropping-some-major-rivers-global-climate-changes]
* '''נהר הגנגס''' - הנהר הגדול ביותר בהודו, הנחשב מקודש בדת ההינדית. אורכו הכולל של הנהר הוא 2,507 ק"מ. המחסור במים הופך דבר נפוץ יותר ויותר - ככל הנראה עקב שאיבה גדולה יותר של מים (בטווח הקצר לא נראה שתהיה ירידה במים מצד קרחונים שמזינים את הנהר אלא דווקא עליה). בקרבת העיר וונראסי עומק המים של הנהר היה בעבר 60 מטרים, אבל כיום העומק בחלק מהמקומות עומד רק על 10 מטרים. {{הערה|"How India's Success is Killing its Holy River." Jyoti Thottam. Time Magazine. 19 July 2010, pp. 12–17}} כדי להתמודד עם המחסור במים הודו מפעילה משאבות מי תהום, מיכליות מים המונעות בדיזל ותחנות כוח לחשמל המונעות בפחם. פתרנות אלה נראים כפתרון לטווח קצר. בעיה גדולה עוד יותר ממחסור במים בגנגס הוא זיהום גדל והולך של הנהר. הנהר מזוהם בצורה קשה מזיהום של פסולת אנושית ומזיהום תעשייתי, הנהר מספק מים לכ-40% מאוכלוסית הודו לאורך 11 מדינות, הוא מספק מים לכ-500 מיליון אנשים - יותר מכל נהר אחר בעולם. כיום הגנגס נחשב מבין הנהרות המזוהמים ביותר בעולם. [https://en.wikipedia.org/wiki/Pollution_of_the_Ganges]
מספר נהרות באיזור המזרח התיכון סובלים מהתייבשות. במקום זה משבר האקלים מצטרף לבעיות אחרות מעשה ידי אדם – [[גידול דמוגרפי]] מהיר, היעדר תכנון לאומי של משק המים או תכנון לקוי של החקלאות, משטרים טוטליטריים והתדרדרות אקולוגית. משבר האקלים מעצים את הבעיות האחרות ומגביר חוסר יציבות של המצב (פגיעה ב[[חוסן]]) {{הערה|שם=isees|1= ארנון סופר ואנטון ברקובסקי, [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=703 שינוי האקלים ומשבר המים במזרח התיכון – מפסימיות לפרגמטיות], אקולוגיה וסביבה, דצמבר 2017, גליון 4, (עמ' 11-6)}}
מספר נהרות באיזור המזרח התיכון סובלים מהתייבשות. במקום זה משבר האקלים מצטרף לבעיות אחרות מעשה ידי אדם – [[גידול דמוגרפי]] מהיר, היעדר תכנון לאומי של משק המים או תכנון לקוי של החקלאות, משטרים טוטליטריים והתדרדרות אקולוגית. משבר האקלים מעצים את הבעיות האחרות ומגביר חוסר יציבות של המצב (פגיעה ב[[חוסן]]) {{הערה|שם=isees|1= ארנון סופר ואנטון ברקובסקי, [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=703 שינוי האקלים ומשבר המים במזרח התיכון – מפסימיות לפרגמטיות], אקולוגיה וסביבה, דצמבר 2017, גליון 4, (עמ' 11-6)}}