47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 7:
שורה 7: − + + + שורה 14:
שורה 16: +
אין תקציר עריכה
במקומות בהם ישנה עונה יבשה לחלוטין ועונה גשומה (כמו באקלים הים תיכוני שבארץ ישראל), מגדירים '''שנת בצורת''' - שנה שבה העונה הגשומה אינה מניבה את כמות המשקעים הממוצעת. בישראל שנת בצורת מוגדרת כשנה שבה יורדים 80% ומטה מכמות המשקעים הממוצעת.
במקומות בהם ישנה עונה יבשה לחלוטין ועונה גשומה (כמו באקלים הים תיכוני שבארץ ישראל), מגדירים '''שנת בצורת''' - שנה שבה העונה הגשומה אינה מניבה את כמות המשקעים הממוצעת. בישראל שנת בצורת מוגדרת כשנה שבה יורדים 80% ומטה מכמות המשקעים הממוצעת.
ניתן למדוד בצורת על פני שנים על ידי Palmer drought index.
ניתן למדוד בצורת על פני שנים על ידי מדד הבצורת של פאלמר ( Palmer drought index).
==קשר אפשרי לפעילות האדם==
בשנת 2019 התפרסם מחקר בירחון נייצ'ר שטוען כי יש קשר אפשרי בין פעילות אנושית לבצורת בעולם החל משנת 1900. החוקרים ביצעו שחזור של מדד הבצורת של פאלמר על ידי מדידת טבעות עצים על פני 1000 השנים האחרונות. אנו טוענים כי ניתן לזהות שלוש תקופות במהלך המאה ה-20. בעשורים האחרונים (1981 עד היום), מבחינים באות של גזי חממה אך עדיין לא ניתן לזיהוי בביטחון גבוה. בשנים 1950-1975 התצפיות והשחזורים שונים מתבנית הצפויה של גז החממה, במקביל לעלייה עולמית בפליטת אירוסול. במחצית הראשונה של המאה (1900-1949), יש קשר סטיסטי חזק עם אותות של גזי חמממה לבין בצורת בעולם. מספר רב של מערכי נתונים ושיקולים תצפיתיים, תוך שימוש בנתוני טבעות עץ, מצביעים לכיוון כי הפעילות האנושית משפיעה ככל הנראה על הסיכון העולמי לבצורת כבר בתחילת המאה העשרים. [https://www.nature.com/articles/s41586-019-1149-8]
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[חקר האקלים]]
* [[חקר האקלים]]
* [[מדבור]]
* [[מדבור]]
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Drought בצורת] בויקיפדיה האנגלית
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Drought בצורת] בויקיפדיה האנגלית