שורה 11: |
שורה 11: |
| * '''ימת אראל''' שליד קזחסטן, רוב המים של הימה נעלמו בין השנים 1989 ל-2008. הטיית נהרות לצורכי [[חקלאות]] ו[[זיהום מים]] גרמו להמלחה ואידוי של רוב המים בימה, ששטחה המקורי בשנות ה-60 של המאה ה-20 היה 68 אלף קמ"ר - פי 3 משטחה של מדינת ישראל. | | * '''ימת אראל''' שליד קזחסטן, רוב המים של הימה נעלמו בין השנים 1989 ל-2008. הטיית נהרות לצורכי [[חקלאות]] ו[[זיהום מים]] גרמו להמלחה ואידוי של רוב המים בימה, ששטחה המקורי בשנות ה-60 של המאה ה-20 היה 68 אלף קמ"ר - פי 3 משטחה של מדינת ישראל. |
| * '''אגם Poopó''' (ספרדית: Lago Poopó) הוא אגם מלוחים גדול הממוקם בהרי Altiplano ב-Oruro, בוליביה, בגובה של כ-3,700 מטר. האגם היה ארוך ורחב (90 על 32 ק"מ) אבל רדוד, החלק הקבוע של גוף האגם כיסה כ-1,000 קמ"ר והוא היה האגם השני בגודלו במדינה. האגם קיבל את רוב המים שלו מן נהר Desaguadero, אשר זורם מאגם Titicaca בקצה הצפוני של Altiplano. מאחר שלאגם לא היה כל מוצא גדול, ועומק ממוצע של פחות מ-3 מטר, פני השטח היו שונים מאוד על בסיס עונתי. ב-2002 הוכרז האגם כאתר לשימור לפי [[אמנת רמסאר]]. בדצמבר 2015, האגם התייבש לחלוטין, והשאיר רק כמה ביצות. למרות שהאגם התייבש לחלוטין כמה פעמים בעבר, לא נראה שהוא יתאושש הפעם. הגורמים המוצעים לירידה הם המסה של הקרחונים של האנדים ואובדן מימיהם, בגלל בצורת עקב שינויי אקלים, כמו גם המשך הסטת מים ל[[כרייה]] ולחקלאות. [https://en.wikipedia.org/wiki/Lake_Poop%C3%B3] | | * '''אגם Poopó''' (ספרדית: Lago Poopó) הוא אגם מלוחים גדול הממוקם בהרי Altiplano ב-Oruro, בוליביה, בגובה של כ-3,700 מטר. האגם היה ארוך ורחב (90 על 32 ק"מ) אבל רדוד, החלק הקבוע של גוף האגם כיסה כ-1,000 קמ"ר והוא היה האגם השני בגודלו במדינה. האגם קיבל את רוב המים שלו מן נהר Desaguadero, אשר זורם מאגם Titicaca בקצה הצפוני של Altiplano. מאחר שלאגם לא היה כל מוצא גדול, ועומק ממוצע של פחות מ-3 מטר, פני השטח היו שונים מאוד על בסיס עונתי. ב-2002 הוכרז האגם כאתר לשימור לפי [[אמנת רמסאר]]. בדצמבר 2015, האגם התייבש לחלוטין, והשאיר רק כמה ביצות. למרות שהאגם התייבש לחלוטין כמה פעמים בעבר, לא נראה שהוא יתאושש הפעם. הגורמים המוצעים לירידה הם המסה של הקרחונים של האנדים ואובדן מימיהם, בגלל בצורת עקב שינויי אקלים, כמו גם המשך הסטת מים ל[[כרייה]] ולחקלאות. [https://en.wikipedia.org/wiki/Lake_Poop%C3%B3] |
| + | {{הערה|שם=NG2018|[https://www.nationalgeographic.com/magazine/2018/03/drying-lakes-climate-change-global-warming-drought/ Some of the World's Biggest Lakes Are Drying Up. Here's Why.] נשיונל גאוגרפיק, מרץ 2018}} |
| [[קובץ:Urmia lake drought.gif|ממוזער|130px|התייבשות ימת אורמיה באיראן בין השנים 1984 ל-2014. האגם ששטחו היה כ-5,000 קמ"ר, כמחצית מגודלה של לבנון, התכווץ ל-10% מגודלו המקורי. בעוד האגם עצמו הוא אגם מלוח, התייבשותו המהירה נובעת מסכירת נהרות שמובילים אליו.]] | | [[קובץ:Urmia lake drought.gif|ממוזער|130px|התייבשות ימת אורמיה באיראן בין השנים 1984 ל-2014. האגם ששטחו היה כ-5,000 קמ"ר, כמחצית מגודלה של לבנון, התכווץ ל-10% מגודלו המקורי. בעוד האגם עצמו הוא אגם מלוח, התייבשותו המהירה נובעת מסכירת נהרות שמובילים אליו.]] |
− | * '''אגם אורימה''' (Lake Urmia) או ימת אורמיה היא האגם הגדול ביותר בתחומי איראן ובעבר היא היתה גם האגם המלוח הגדול ביותר במזרח התיכון. היא נמצאת בצפון מערב המדינה, כ-20 קילומטר ממזרח לעיר אורמיה. אורכה מצפון לדרום 140 ק"מ ורוחבה נע בין 20 ק"מ למעל 50 ק"מ. עומק המים נע בין 6 ל 16 מטר בלבד. ימת אורמיה מתכווצת בשיעור של 0.6 – 1 מטר בשנה והיא הוכרזה כשמורת טבע מוגנת בינלאומית הן כאתר ראמסאר והן כשמורה ביוספרית. מחקרים על התכווצותה נערכים בעזרת מעקב לווייני. האגם הצטמק ל-10% מגודלו הקודם בעיקר בשל סכר הנהרות הזורמים אליו, ושאיבת מי התהום מהאזור שמסביב על ידי אלפי בארות השקייה. [https://en.wikipedia.org/wiki/Lake_Urmia] סיבה נוספת להתכווצות האגם היא [[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון]] שגמרה לבצורת ולהגברת האידוי במקום.[https://www.nationalgeographic.com/magazine/2018/03/drying-lakes-climate-change-global-warming-drought/] בנוסף להתכווצות האגם יש בו בעיה של התפשטות אצות אדומות שצובעות את המים באדום. האגם היה מקום תיירות במשך דורות רבים, אבל מאז שנות ה-1980 אחוז התיירים במקום הצטמצם ב-80%. בשנים האחרונות שלטונות איראן מנסות לצמצם את הההשקיה ממקורות מים אל האגם בנסיון להמנע מפגיעה נוספת ומהשלכות שהיו בדומה לימאת אראל. [https://www.nationalgeographic.com/magazine/2018/03/drying-lakes-climate-change-global-warming-drought/] | + | * '''אגם אורימה''' (Lake Urmia) או ימת אורמיה היא האגם הגדול ביותר בתחומי איראן ובעבר היא היתה גם האגם המלוח הגדול ביותר במזרח התיכון. היא נמצאת בצפון מערב המדינה, כ-20 קילומטר ממזרח לעיר אורמיה. אורכה מצפון לדרום 140 ק"מ ורוחבה נע בין 20 ק"מ למעל 50 ק"מ. עומק המים נע בין 6 ל 16 מטר בלבד. ימת אורמיה מתכווצת בשיעור של 0.6 – 1 מטר בשנה והיא הוכרזה כשמורת טבע מוגנת בינלאומית הן כאתר ראמסאר והן כשמורה ביוספרית. מחקרים על התכווצותה נערכים בעזרת מעקב לווייני. האגם הצטמק ל-10% מגודלו הקודם בעיקר בשל סכר הנהרות הזורמים אליו, ושאיבת מי התהום מהאזור שמסביב על ידי אלפי בארות השקייה. [https://en.wikipedia.org/wiki/Lake_Urmia] סיבה נוספת להתכווצות האגם היא [[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון]] שגמרה לבצורת ולהגברת האידוי במקום.{{הערה|שם=NG2018}} בנוסף להתכווצות האגם יש בו בעיה של התפשטות אצות אדומות שצובעות את המים באדום. האגם היה מקום תיירות במשך דורות רבים, אבל מאז שנות ה-1980 אחוז התיירים במקום הצטמצם ב-80%. בשנים האחרונות שלטונות איראן מנסות לצמצם את הההשקיה ממקורות מים אל האגם בנסיון להמנע מפגיעה נוספת ומהשלכות שהיו בדומה לימאת אראל. {{הערה|שם=NG2018}} |
− | * '''ימת המלח הגדולה''' (באנגלית: Great Salt Lake) היא ימה מלוחה חסרת מוצא, הנמצאת בחלקה הצפוני של מדינת יוטה בארצות הברית. האגם משתרע על שטח של כ-4,400 קמ"ר, והוא האגם הגדול ביותר בארצות הברית ממערבית למיסיסיפי. אורכה של ימת המלח הגדולה הוא 120 ק"מ, רוחבה 45 ק"מ, ועומקה המרבי בערך 10 מטר. אף שהיא מכונה "ים המוות של אמריקה" הימה היא מקום המחייה של מיליוני ציפורים מקומיות (כולל אוכלוסיה גדולה של המין "שחיינית וילסון"), וסרטנים זעירים (ארטמיה). [https://en.wikipedia.org/wiki/Great_Salt_Lake] רמת המלח באגם הולכת ועולה שכן האגם הולך ומתייבש. והוא איבד כ-50% מהנפח שלו מאז אמצע המאה ה-19. [https://www.nationalgeographic.com/magazine/2018/03/drying-lakes-climate-change-global-warming-drought/] | + | * '''ימת המלח הגדולה''' (באנגלית: Great Salt Lake) היא ימה מלוחה חסרת מוצא, הנמצאת בחלקה הצפוני של מדינת יוטה בארצות הברית. האגם משתרע על שטח של כ-4,400 קמ"ר, והוא האגם הגדול ביותר בארצות הברית ממערבית למיסיסיפי. אורכה של ימת המלח הגדולה הוא 120 ק"מ, רוחבה 45 ק"מ, ועומקה המרבי בערך 10 מטר. אף שהיא מכונה "ים המוות של אמריקה" הימה היא מקום המחייה של מיליוני ציפורים מקומיות (כולל אוכלוסיה גדולה של המין "שחיינית וילסון"), וסרטנים זעירים (ארטמיה). [https://en.wikipedia.org/wiki/Great_Salt_Lake] רמת המלח באגם הולכת ועולה שכן האגם הולך ומתייבש. והוא איבד כ-50% מהנפח שלו מאז אמצע המאה ה-19. {{הערה|שם=NG2018}} |
− | * '''אגם אוונס''' (Owens Lake) בקליפורניה. זהו כעת אגם יבש ברובו. האגם היה מלא במים עד שנת 1913, כאשר רוב נהר אוונס הוסט אל מוביל המים של העיר לוס אנג'לס, כך שהאגם התייבש בשנת 1926. כיום שוקמו חלק מהנחלים אל האגם, והוא מכיל מעט מים. [https://en.wikipedia.org/wiki/Owens_Lake] עם זאת, נכון לשנת 2013 זהו מקור [[זיהום חלקיקי|זיהום האבק]] הגדול ביותר בארצות הברית. {{הערה|Siegler, Kirk (2013-03-11). "[https://www.npr.org/2013/03/11/173463688/owens-valley-salty-as-los-angeles-water-battle-flows-into-cour Owens Valley Salty As Los Angeles Water Battle Flows Into Court]". NPR.}} | + | * '''אגם אוונס''' (Owens Lake) בקליפורניה. זהו כעת אגם יבש ברובו. האגם היה מלא במים עד שנת 1913, כאשר רוב נהר אוונס הוסט אל מוביל המים של העיר לוס אנג'לס, כך שהאגם התייבש בשנת 1926. כיום שוקמו חלק מהנחלים אל האגם, והוא מכיל מעט מים. [https://en.wikipedia.org/wiki/Owens_Lake] עם זאת, נכון לשנת 2013 זהו מקור [[זיהום חלקיקי|זיהום האבק]] הגדול ביותר בארצות הברית. {{הערה|Siegler, Kirk (2013-03-11). "[https://www.npr.org/2013/03/11/173463688/owens-valley-salty-as-los-angeles-water-battle-flows-into-cour Owens Valley Salty As Los Angeles Water Battle Flows Into Court]". NPR.}} |
| * '''אגם החולה''' - ייבוש מכוון של אגם-ביצתי בישראל בשנות ה-50, הרעיון היה קבלת שטחי חקלאות עשירים וגדולים. הדבר גרר מחאה שהובילה להקמת [[החברה להגנת הטבע]]. התברר שהקרקע בעייתית לגידולים חקלאיים וכי הדבר גורר גם זיהום של הכנרת. בשנים האחרונות מנסים להציף חלקים מהאגם. | | * '''אגם החולה''' - ייבוש מכוון של אגם-ביצתי בישראל בשנות ה-50, הרעיון היה קבלת שטחי חקלאות עשירים וגדולים. הדבר גרר מחאה שהובילה להקמת [[החברה להגנת הטבע]]. התברר שהקרקע בעייתית לגידולים חקלאיים וכי הדבר גורר גם זיהום של הכנרת. בשנים האחרונות מנסים להציף חלקים מהאגם. |
| * '''[[התייבשות ים המלח]]''' ים המלח הולך ומאבד משטחו ומפלס המים שלו יורד. הדבר נובע ממספר תהליכים בהם הקטנת הזרימה של מים מתוקים מנהר הירדן עקב צריכת יותר מים ל[[משק המים בישראל]] ומשק המים של ירדן וסוריה, הגברת אידוי המים על ידי תעשיות המלח ואולי גם הגדלת החום עקב [[שינויי אקלים בישראל]]. התייבשות זו מאיימת על תעשיית התיירות והישובים במקום והיא גם מהווה סכנה בטיחותית עקב בולענים. | | * '''[[התייבשות ים המלח]]''' ים המלח הולך ומאבד משטחו ומפלס המים שלו יורד. הדבר נובע ממספר תהליכים בהם הקטנת הזרימה של מים מתוקים מנהר הירדן עקב צריכת יותר מים ל[[משק המים בישראל]] ומשק המים של ירדן וסוריה, הגברת אידוי המים על ידי תעשיות המלח ואולי גם הגדלת החום עקב [[שינויי אקלים בישראל]]. התייבשות זו מאיימת על תעשיית התיירות והישובים במקום והיא גם מהווה סכנה בטיחותית עקב בולענים. |
שורה 20: |
שורה 21: |
| ==השפעות== | | ==השפעות== |
| השפעה אחת היא איום על מי שתייה של אנשים רבים. לפעמים אפשר לפתור זאת על ידי התפלה, אבל דבר כזה נושא סיכונים שונים כמו תלות המים ב[[דלק מחצבי]] (מעבר מבעיית מים לבעיית אנרגיה) וכן בעיות אחרות - ראו [[התפלת מים בישראל]]. | | השפעה אחת היא איום על מי שתייה של אנשים רבים. לפעמים אפשר לפתור זאת על ידי התפלה, אבל דבר כזה נושא סיכונים שונים כמו תלות המים ב[[דלק מחצבי]] (מעבר מבעיית מים לבעיית אנרגיה) וכן בעיות אחרות - ראו [[התפלת מים בישראל]]. |
− | השפעה נוספת היא פגיעה ב[[חקלאות]] לדוגמה נהר הקולורדו משקה משקים חקלאיים רבים במערב ארצות הברית. דבר זה עלול להשפיע על גידולים אוהבי מים כמו [[חיטה]] או [[אורז]] ועלול ליצור ביעות של [[בטחון תזונתי]]
| |
− | דברים אלה עלולים לגרום [[פליטי סביבה]] או "[[פליטי אקלים]]" ולכך יש השלכות חברתיות וכלכליות נרחבות. בנוסף לפעמים הדבר עלול ליצור סכסוכים חברתיים אלימים כמו מלחמות אזרחים או מלחמות בין מדינות.
| |
| | | |
− | השפעה מרכזית נוספת היא פגיעה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] - הן המערכת האקולוגית של הנהר או האגם והן מערכות רבות כמו שתלויות באגם. היבטים אלה עלולים לגרום [[הכחדה]] של בעלי חיים וצמחים שונים. בנוסף הדבר עלול לגרור [[הרס קרקע]] | + | השפעה נוספת היא פגיעה ב[[חקלאות]] לדוגמה נהר הקולורדו משקה משקים חקלאיים רבים במערב ארצות הברית. דבר זה עלול להשפיע על גידולים אוהבי מים כמו [[חיטה]] או [[אורז]] ועלול ליצור ביעות של [[בטחון תזונתי]]. השפעות כלכליות אחרות נוגעות לפגיעה בתיירות וב[[דייג]] מקומי. |
| + | |
| + | פגיעות כלכליות וחברתיות אלה עלולים לגרום [[פליטי סביבה]] או "[[פליטי אקלים]]" ולכך יש השלכות חברתיות וכלכליות נרחבות. בנוסף לפעמים הדבר עלול ליצור סכסוכים חברתיים אלימים כמו מלחמות אזרחים או מלחמות בין מדינות. |
| + | |
| + | השפעה מרכזית נוספת היא פגיעה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] - הן המערכת האקולוגית של הנהר או האגם והן מערכות רבות כמו שתלויות באגם. היבטים אלה עלולים לגרום [[הכחדה]] של בעלי חיים וצמחים שונים. בנוסף הדבר עלול לגרור [[הרס קרקע]]. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
שורה 32: |
שורה 35: |
| * [[שינויי אקלים במזרח התיכון]] | | * [[שינויי אקלים במזרח התיכון]] |
| * [[בצורת בישראל]] | | * [[בצורת בישראל]] |
− | | + | ==הערות שוליים== |
| + | {{הערות שוליים}} |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
| * [https://www.inn.co.il/News/News.aspx/220742 סין: נהרות מתייבשים בבצורת חריפה], ערוץ 7, 03.06.2011 | | * [https://www.inn.co.il/News/News.aspx/220742 סין: נהרות מתייבשים בבצורת חריפה], ערוץ 7, 03.06.2011 |