שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''התייבשות נהרות ואגמים''' היא תופעה מתגברת במאה ה-21 כחלק מ[[משבר המים העולמי]], עקב שילוב [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] כמו [[התחממות עולמית]], וגידול בצריכת המים עקב [[גידול אוכלוסין]] והגדלת [[טביעת רגל מימית|טביעת הרגל המימית]] של ערים ומדינות רבות וכן עקב הקמת [[סכרים]] לשם פרוייקטים כמו חקלאות או [[אנרגיה הידרואלקטרית]]. | + | '''התייבשות נהרות ואגמים''' היא תופעה מתגברת במאה ה-21 כחלק מ[[משבר המים העולמי]], עקב שילוב [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] כמו [[התחממות עולמית]], וגידול בצריכת המים עקב [[גידול אוכלוסין]] ועלייה ב[[רמת החיים]] והגדלת [[טביעת רגל מימית|טביעת הרגל המימית]] של ערים ומדינות רבות וכן עקב הקמת [[סכרים]] לשם פרוייקטים כמו [[חקלאות]] או [[אנרגיה הידרואלקטרית]]. |
− | [[קובץ:Aral Sea 1989-2008.jpg|ממוזער|300px|[[התייבשות ימת אראל]] שליד קזחסטן, בין השנים 1989 ל-2008. הטיית נהרות לצורכי [[חקלאות]] ו[[זיהום מים]] גרמו להמלחה ואידוי של רוב המים בימה, ששטחה המקורי בשנות ה-60 היה 68 אלף קמ"ר - פי 3 משטחה של מדינת ישראל. זו דוגמה בולטת להתייבשות אגמים ול[[משבר המים העולמי]] והשפעותיו על [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]], האקלים והפרנסה של אזור גאוגרפי רחב]] | + | [[קובץ:Aral Sea 1989-2008.jpg|ממוזער|300px|[[התייבשות ימת אראל]] שליד קזחסטן, בין השנים 1989 ל-2008. הטיית נהרות לצורכי [[חקלאות]] ו[[זיהום מים]] גרמו להמלחה ואידוי של רוב המים בימה, ששטחה המקורי בשנות ה-60 של המאה ה-20 היה 68 אלף קמ"ר - פי 3 משטחה של מדינת ישראל. זו דוגמה בולטת להתייבשות אגמים ול[[משבר המים העולמי]] והשפעותיו על [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]], האקלים והפרנסה של אזור גאוגרפי רחב.]] |
| | | |
− | התייבשות נהרות כוללת את התייבשות הפרת והחידקל בעיראק, המאבק בין אתיופיה לבין מצרים על הנילוס, התייבשות נהר הקולרדו בארצות הברית, התייבשות נהר הפו באיטליה, והתייבשות נהרות בסין. | + | התייבשות נהרות כוללת את התייבשות הפרת והחידקל בעיראק, המאבק בין אתיופיה לבין מצרים על הנילוס, התייבשות נהר הקולורדו בארצות הברית, התייבשות נהר הפו באיטליה, והתייבשות נהרות בסין. |
| | | |
− | התייבשות אגמים כוללת את ייבוש רוב ימת אוראל ברוסיה, פגיעה באגמים בקליפורניה וירידת מפלס הכנרת בישראל. | + | התייבשות אגמים כוללת את ייבוש רוב ימת אוראל ברוסיה, פגיעה באגמים בקליפורניה וירידת מפלס הכנרת בישראל. |
| | | |
| התייבשות נהרות ואגמים היא [[השפעה סביבתית]] בולטת לעין והיא גם מצטלמת היטב - להבדיל מהשפעות סביבתיות אחרות כמו [[התחממות עולמית]] [[הכחדה המונית]] או [[זיהום אוויר]] שקשה יותר להבחין בקיומם וקל ל[[הכחשת זיהום|להתעלם מהם]]. | | התייבשות נהרות ואגמים היא [[השפעה סביבתית]] בולטת לעין והיא גם מצטלמת היטב - להבדיל מהשפעות סביבתיות אחרות כמו [[התחממות עולמית]] [[הכחדה המונית]] או [[זיהום אוויר]] שקשה יותר להבחין בקיומם וקל ל[[הכחשת זיהום|להתעלם מהם]]. |
| | | |
| ==התייבשות אגמים== | | ==התייבשות אגמים== |
− | * '''ימת אראל''' שליד קזחסטן, רוב המים של הימה נעלמו בין השנים 1989 ל-2008. הטיית נהרות לצורכי [[חקלאות]] ו[[זיהום מים]] גרמו להמלחה ואידוי של רוב המים בימה, ששטחה המקורי בשנות ה-60 היה 68 אלף קמ"ר - פי 3 משטחה של מדינת ישראל. | + | * '''ימת אראל''' שליד קזחסטן, רוב המים של הימה נעלמו בין השנים 1989 ל-2008. הטיית נהרות לצורכי [[חקלאות]] ו[[זיהום מים]] גרמו להמלחה ואידוי של רוב המים בימה, ששטחה המקורי בשנות ה-60 של המאה ה-20 היה 68 אלף קמ"ר - פי 3 משטחה של מדינת ישראל. |
− | * '''אגם Poopó''' (ספרדית: Lago Poopó) הוא אגם מלוחים גדול הממוקם בהרי Altiplano ב Oruro, בוליביה, בגובה של כ 3,700 מטר. האגם היה ארוך ורחב (90 על 32 ק"מ) אבל רדוד, החלק הקבוע של גוף האגם כיסה כ -1,000 קמ"ר והוא היה האגם השני בגודלו במדינה. האגם קיבל את רוב המים שלו מן נהר Desaguadero, אשר זורם מאגם Titicaca בקצה הצפוני של Altiplano. מאחר שלאגם לא היה כל מוצא גדול, ועומק ממוצע של פחות מ -3 מטר, פני השטח היו שונים מאוד על בסיס עונתי. ב-2002 הוכרז האגם כאתר לשימור לפי [[אמנת רמסאר]]. בדצמבר 2015, האגם התייבש לחלוטין, והשאיר רק כמה ביצות. למרות שהאגם התייבש לחלוטין כמה פעמים בעבר, לא נראה שהוא יתאושש הפעם. הגורמים המוצעים לירידה הם המסה של הקרחונים של האנדים ואובדן מימיהם, בגלל בצורת עקב שינויי אקלים, כמו גם המשך הסטת מים ל[[כרייה]] ולחקלאות. [https://en.wikipedia.org/wiki/Lake_Poop%C3%B3] | + | * '''אגם Poopó''' (ספרדית: Lago Poopó) הוא אגם מלוחים גדול הממוקם בהרי Altiplano ב-Oruro, בוליביה, בגובה של כ-3,700 מטר. האגם היה ארוך ורחב (90 על 32 ק"מ) אבל רדוד, החלק הקבוע של גוף האגם כיסה כ-1,000 קמ"ר והוא היה האגם השני בגודלו במדינה. האגם קיבל את רוב המים שלו מן נהר Desaguadero, אשר זורם מאגם Titicaca בקצה הצפוני של Altiplano. מאחר שלאגם לא היה כל מוצא גדול, ועומק ממוצע של פחות מ-3 מטר, פני השטח היו שונים מאוד על בסיס עונתי. ב-2002 הוכרז האגם כאתר לשימור לפי [[אמנת רמסאר]]. בדצמבר 2015, האגם התייבש לחלוטין, והשאיר רק כמה ביצות. למרות שהאגם התייבש לחלוטין כמה פעמים בעבר, לא נראה שהוא יתאושש הפעם. הגורמים המוצעים לירידה הם המסה של הקרחונים של האנדים ואובדן מימיהם, בגלל בצורת עקב שינויי אקלים, כמו גם המשך הסטת מים ל[[כרייה]] ולחקלאות. [https://en.wikipedia.org/wiki/Lake_Poop%C3%B3] |
− | [[קובץ:Urmia lake drought.gif|ממוזער|100px|התייבשות ימת אורמיה באיראן בין השנים 1984 ל-2014. האגם ששטחו היה כ-5,000 קמ"ר, כמחצית מגודלה של לבנון, התכווץ ל-10% מגודלו המקורי. בעוד האגם עצמו הוא אגם מלוח, התייבשותו המהירה נובעת מסכירת נהרות שמובילים אליו.]] | + | [[קובץ:Urmia lake drought.gif|ממוזער|100px|התייבשות ימת אורמיה באיראן בין השנים 1984 ל-2014. האגם ששטחו היה כ-5,000 קמ"ר, כמחצית מגודלה של לבנון, התכווץ ל-10% מגודלו המקורי. בעוד האגם עצמו הוא אגם מלוח, התייבשותו המהירה נובעת מסכירת נהרות שמובילים אליו.]] |
− | * '''אגם אורימה''' או ימת אורמיה היא האגם הגדול ביותר בתחומי איראן. היא נמצאת בצפון מערב המדינה, כ-20 קילומטר ממזרח לעיר אורמיה. אורכה מצפון לדרום 140 ק"מ ורוחבה נע בין 20 ק"מ למעל 50 ק"מ. עומק המים נע בין 6 ל 16 מ' בלבד. ימת אורמיה מתכווצת בשיעור של 0.6 – 1 מטר בשנה והיא הוכרזה כשמורת טבע מוגנת בינלאומית הן כאתר ראמסאר והן כשמורה ביוספרית. מחקרים על התכווצותה נערכים בעזרת מעקב לווייני. האגם הצטמק ל -10% מגודלו הקודם בשל סכר הנהרות הזורמים אליו, ושאיבת מי התהום מהאזור שמסביב. [https://en.wikipedia.org/wiki/Lake_Urmia] | + | * '''אגם אורימה''' או ימת אורמיה היא האגם הגדול ביותר בתחומי איראן. היא נמצאת בצפון מערב המדינה, כ-20 קילומטר ממזרח לעיר אורמיה. אורכה מצפון לדרום 140 ק"מ ורוחבה נע בין 20 ק"מ למעל 50 ק"מ. עומק המים נע בין 6 ל 16 מטר בלבד. ימת אורמיה מתכווצת בשיעור של 0.6 – 1 מטר בשנה והיא הוכרזה כשמורת טבע מוגנת בינלאומית הן כאתר ראמסאר והן כשמורה ביוספרית. מחקרים על התכווצותה נערכים בעזרת מעקב לווייני. האגם הצטמק ל-10% מגודלו הקודם בשל סכר הנהרות הזורמים אליו, ושאיבת מי התהום מהאזור שמסביב. [https://en.wikipedia.org/wiki/Lake_Urmia] |
| | | |
| ==השפעות== | | ==השפעות== |
− | השפעה אחת היא איום על מי שתיה של אנשים רבים. לפעמים אפשר לפתור זאת על ידי התפלה , אבל דבר כזה נושא סיכונים שונים כמו תלות המים ב[[דלק מחצבי]] וכן בעיות אחרות - ראו [[התפלת מים בישראל]]. | + | השפעה אחת היא איום על מי שתייה של אנשים רבים. לפעמים אפשר לפתור זאת על ידי התפלה, אבל דבר כזה נושא סיכונים שונים כמו תלות המים ב[[דלק מחצבי]] (מעבר מבעיית מים לבעיית אנרגיה) וכן בעיות אחרות - ראו [[התפלת מים בישראל]]. |
− | השפעה נוספת היא פגיעה ב[[חקלאות]] לדוגמה נהר הקולרדו משקה משקים חקלאיים רבים במערב ארצות הברית. דבר זה עלול להשפיע על גידולים אוהבי מים כמו [[חיטה]] או [[אורז]] ועלול ליצור ביעות של [[בטחון תזונתי]] | + | השפעה נוספת היא פגיעה ב[[חקלאות]] לדוגמה נהר הקולורדו משקה משקים חקלאיים רבים במערב ארצות הברית. דבר זה עלול להשפיע על גידולים אוהבי מים כמו [[חיטה]] או [[אורז]] ועלול ליצור ביעות של [[בטחון תזונתי]] |
− | דברים אלה עלולים לגרום [[פליטי סביבה]] או "[[פליטי אקלים]" ולכך יש השלכות חברתיות וכלכליות נרחבות. בנוסף לפעמים הדבר עלול ליצור סכסוכים חברתיים אלימים כמו מלחמות אזרחים או מלחמות בין מדינות. | + | דברים אלה עלולים לגרום [[פליטי סביבה]] או "[[פליטי אקלים]" ולכך יש השלכות חברתיות וכלכליות נרחבות. בנוסף לפעמים הדבר עלול ליצור סכסוכים חברתיים אלימים כמו מלחמות אזרחים או מלחמות בין מדינות. |
| | | |
− | השפעה מרכזית נוספת היא פגיעה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] - הן המערכת האקולוגית של הנהר או האגם והן מערכות רבות כמו שתלויות באגם. היבטים אלה עלולים לגרום [[הכחדה]] של בעלי חיים וצמחים שונים. בנוסף הדבר עלול לגרור [[הרס קרקע]] | + | השפעה מרכזית נוספת היא פגיעה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] - הן המערכת האקולוגית של הנהר או האגם והן מערכות רבות כמו שתלויות באגם. היבטים אלה עלולים לגרום [[הכחדה]] של בעלי חיים וצמחים שונים. בנוסף הדבר עלול לגרור [[הרס קרקע]] |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
שורה 28: |
שורה 28: |
| * [[שינויי אקלים במזרח התיכון]] | | * [[שינויי אקלים במזרח התיכון]] |
| * [[בצורת בישראל]] | | * [[בצורת בישראל]] |
− |
| |
− | {{מים}}
| |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
− | | + | * [https://www.inn.co.il/News/News.aspx/220742 סין: נהרות מתייבשים בבצורת חריפה], ערוץ 7, 03.06.2011 |
− | * [https://www.inn.co.il/News/News.aspx/220742 סין: נהרות מתייבשים בבצורת חריפה], ערוץ 7, 03/06/11 | |
| * [https://www.nationalgeographic.com/magazine/2018/03/drying-lakes-climate-change-global-warming-drought/ Some of the World's Biggest Lakes Are Drying Up. Here's Why.] נשיונל גאוגרפיק, מרץ 2018 | | * [https://www.nationalgeographic.com/magazine/2018/03/drying-lakes-climate-change-global-warming-drought/ Some of the World's Biggest Lakes Are Drying Up. Here's Why.] נשיונל גאוגרפיק, מרץ 2018 |
| * [https://www.youtube.com/watch?v=Z0oErFt5zk0 Alexandra Cousteau's Expedition Blue Planet "Death of a River: The Colorado River Delta"] התייבשות הדלתה של נהר הקולרדו, 2010 | | * [https://www.youtube.com/watch?v=Z0oErFt5zk0 Alexandra Cousteau's Expedition Blue Planet "Death of a River: The Colorado River Delta"] התייבשות הדלתה של נהר הקולרדו, 2010 |
שורה 40: |
שורה 37: |
| * [https://school.kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=95056726&nTocEntryID=95060797 צמצום שטחו של אגם צ'ד באפריקה] | | * [https://school.kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=95056726&nTocEntryID=95060797 צמצום שטחו של אגם צ'ד באפריקה] |
| | | |
− | ;משבר המים בעיראק: | + | ;משבר המים בעירק: |
| * [https://en.wikipedia.org/wiki/Water_supply_and_sanitation_in_Iraq משק המים בעירק], ויקיפדיה באנגלית | | * [https://en.wikipedia.org/wiki/Water_supply_and_sanitation_in_Iraq משק המים בעירק], ויקיפדיה באנגלית |
− | * [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5329533,00.html מים ואש: הבצורת בעיראק, סכנה ביטחונית], Ynet, 19.08.18 | + | * [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5329533,00.html מים ואש: הבצורת בעיראק, סכנה ביטחונית], Ynet, 19.08.2018 |
| * [https://www.reuters.com/article/us-iraq-water-security/as-climate-threats-grow-iraq-battles-a-new-enemy-water-shortages-idUSKBN1E627O As climate threats grow, Iraq battles a new enemy: Water shortages], רוייטרס, DECEMBER 12, 2017 | | * [https://www.reuters.com/article/us-iraq-water-security/as-climate-threats-grow-iraq-battles-a-new-enemy-water-shortages-idUSKBN1E627O As climate threats grow, Iraq battles a new enemy: Water shortages], רוייטרס, DECEMBER 12, 2017 |
| * Mina Aldroubi ,[https://www.thenational.ae/world/mena/turkey-dam-sparks-renewed-water-shortage-panic-in-iraq-1.736439 Turkey dam sparks renewed water shortage panic in Iraq], the national, June 3, 2018 | | * Mina Aldroubi ,[https://www.thenational.ae/world/mena/turkey-dam-sparks-renewed-water-shortage-panic-in-iraq-1.736439 Turkey dam sparks renewed water shortage panic in Iraq], the national, June 3, 2018 |
| | | |
| ;משבר המים באיראן: | | ;משבר המים באיראן: |
− | * [https://en.wikipedia.org/wiki/Water_crisis_in_Iran משבר המים באיראן], ויקיפדיה באנגלית | + | * [https://en.wikipedia.org/wiki/Water_crisis_in_Iran משבר המים באיראן], ויקיפדיה האנגלית |
| | | |
| ;משבר המים במצרים: | | ;משבר המים במצרים: |
− | * [https://en.wikipedia.org/wiki/Water_supply_and_sanitation_in_Egypt משק המים במצרים], ויקיפדיה באנגלית | + | * [https://en.wikipedia.org/wiki/Water_supply_and_sanitation_in_Egypt משק המים במצרים], ויקיפדיה האנגלית |
| * [https://www.ecomena.org/egypt-water/ Egypt’s Water Crisis – Recipe for Disaster], EcoMENA, July 22, 2017 | | * [https://www.ecomena.org/egypt-water/ Egypt’s Water Crisis – Recipe for Disaster], EcoMENA, July 22, 2017 |
| * Jonathan Rashad [https://www.washingtonpost.com/news/theworldpost/wp/2018/03/22/egypt/?noredirect=on The world’s longest river is in trouble], washington post, March 22 2018 | | * Jonathan Rashad [https://www.washingtonpost.com/news/theworldpost/wp/2018/03/22/egypt/?noredirect=on The world’s longest river is in trouble], washington post, March 22 2018 |
שורה 56: |
שורה 53: |
| | | |
| ;משבר המים בירדן: | | ;משבר המים בירדן: |
− | * [https://en.wikipedia.org/wiki/Water_supply_and_sanitation_in_Jordan משק המים בירדן], ויקיפדיה באנגלית | + | * [https://en.wikipedia.org/wiki/Water_supply_and_sanitation_in_Jordan משק המים בירדן], ויקיפדיה האנגלית |
| * [https://www.aljazeera.com/news/2017/11/climate-change-jordan-water-crisis-worse-171107093731580.html Climate change: Jordan water crisis 'to get worse'], אל ג'זירה, נובמבר 2017 | | * [https://www.aljazeera.com/news/2017/11/climate-change-jordan-water-crisis-worse-171107093731580.html Climate change: Jordan water crisis 'to get worse'], אל ג'זירה, נובמבר 2017 |
| | | |
− | | + | {{מים}} |
− | | |
| | | |
| [[קטגוריה:מים]] | | [[קטגוריה:מים]] |
| [[קטגוריה:התחממות עולמית]] | | [[קטגוריה:התחממות עולמית]] |
| [[קטגוריה:איומים ומפגעים סביבתיים]] | | [[קטגוריה:איומים ומפגעים סביבתיים]] |