שינויים

'''עצרו את רצח הילדים''' (בהולנדית: '''Stop de Kindermoord'''; באנגלית: '''Stop the Child Murder''') היה מאבק ל[[צדק סביבתי]] ב[[הולנד]] בשנות ה-70 של המאה ה-20 למען [[שבילי אופניים]] ועידוד [[תחבורת אופניים בהולנד]].

'''עצרו את רצח הילדים''' (בהולנדית: '''Stop de Kindermoord'''; באנגלית: '''Stop the Child Murder''') היה מאבק ל[[צדק סביבתי]] ב[[הולנד]] בשנות ה-70 של המאה ה-20 למען [[שבילי אופניים]] ועידוד [[תחבורת אופניים בהולנד]].

מסוף המאה ה-19 ועד מלחמת העולם השנייה, אופניים היו צורת התחבורה פופולרית מאד ב[[הולנד]], כמו גם במדינות אירופאיות אחרות. המאפיינים של הולנד ושל בריטניה היו דומים למדי עד מלחמת העולם השנייה - לא רק בהקשרים של תחבורה אלא גם בהיבטים של חינוך, תרבות, אקלים, וגם המאפיינים הגאוגרפיים די דומים. ההבדל הגדול בין שתי המדינות בהקשר של שימוש באופנים התפתח בשנות ה-70 של המאה ה-20 {{הערה|שם=LCC|Mike Cavenett, [https://lcc.org.uk//pages/holland-in-the-1970s HOLLAND IN THE 1970S Dutch campaigners explain why the Netherlands is now so cycle-friendly], London Cyclist magazine, 2011}}

מסוף המאה ה-19 ועד מלחמת העולם השנייה, אופניים היו צורת התחבורה פופולרית מאד ב[[הולנד]], כמו גם במדינות אירופאיות אחרות. המאפיינים של הולנד ושל בריטניה היו דומים למדי עד מלחמת העולם השנייה - לא רק בהקשרים של תחבורה אלא גם בהיבטים של חינוך, תרבות, אקלים, וגם המאפיינים הגאוגרפיים די דומים. ההבדל הגדול בין שתי המדינות בהקשר של שימוש באופנים התפתח בשנות ה-70 של המאה ה-20 {{הערה|שם=LCC|Mike Cavenett, [https://lcc.org.uk//pages/holland-in-the-1970s HOLLAND IN THE 1970S Dutch campaigners explain why the Netherlands is now so cycle-friendly], London Cyclist magazine, 2011}}

לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, הייתה בהולנד [[צמיחה כלכלית]] מהירה ובמקביל שוקמו הערים שנפגעו בשנות המלחמה. כמות המכוניות בהולנד עלתה בקצב מהיר, וכמות רוכבי האופניים ירדה באופן חד. חלק גדול מהערים בהולנד לא נפגע בצורה קשה ורובן היו ערים וותיקות וצפופות. הולנד היא מדינה עם [[צפיפות אוכלוסין]] גבוהה. בתנאים כאלה היה קשה למצוא מקום למכוניות והיו בה בעיות קשות של [[פקקי תנועה]] ו[[חניה]]. הדבר גרר הריסת בלוקים שלמים של בתים בעיר כדי להרחיב כבישים, וגרר הרגשה לא נעימה בערים.

לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, הייתה בהולנד [[צמיחה כלכלית]] מהירה ובמקביל שוקמו הערים שנפגעו בשנות המלחמה. כמות המכוניות בהולנד עלתה בקצב מהיר, וכמות רוכבי האופניים ירדה באופן חד. חלק גדול מהערים בהולנד לא נפגע בצורה קשה ורובן היו ערים וותיקות וצפופות. הולנד היא מדינה עם [[צפיפות אוכלוסין]] גבוהה. בתנאים כאלה היה קשה למצוא מקום למכוניות והיו בה בעיות קשות של [[פקקי תנועה]] ו[[חניה]]. הדבר גרר הריסת בלוקים שלמים של בתים בעיר כדי להרחיב כבישים, וגרר הרגשה לא נעימה בערים.

בשנת 1965 קמה באמסטרדם התנועה הרדיקלית- [[אנרכיזם|אנרכיסטית]] [[פרובו (תנועה)|פרובו]]. אחת ההצעות הפופולריות של התנועה הייתה "תכנית האופניים הלבנים" - התכנית הציעה לסגור את מרכז העיר אמסטרדם לכל סוגי התחבורה הממונעת כולל אופנועים, כדי לשפר את התדירות של התחבורה הציבורית במעל 40% ולחסוך שני מיליון גילדר בשנה. הרעיון דגל במתן אפשרות כניסה למוניות, כסוג של תחבורה-חצי-ציבורית, אבל רק מוניות חשמליות שיסעו ב[[אזור מיתון תנועה|מהירות מקסימלית של 25 קמ"ש]]. הפרובוס הציעו את אחת התוכניות הראשונות ל[[שיתוף אופניים]]- העירייה תקנה 20 אלף אופניים לבנים בשנה, שנועדו להיות [[רכוש ציבורי]] ועם שימוש חינם לכולם. העירייה דחתה תכנית זו והפרובוס ניסו ליישם תכנית כזו בעצמם עם כ-50 אופניים כדי להמחיש שהדבר אפשרי. תנועת פרובוס התפרקה כעבור שנתיים אבל רבים מהרעיונות שלה - בתחומי התחבורה, העירוניות ותחומים אחרים, קודמו בשנים מאוחרות יותר בעקבות שינויים בטכנולוגיה או בהתפתחות הרעיונות בציבור הכללי.

בשנת 1965 קמה באמסטרדם התנועה הרדיקלית- [[אנרכיזם|אנרכיסטית]] '''[[פרובו (תנועה)|פרובו]]'''. אחת ההצעות הפופולריות של התנועה הייתה "תכנית האופניים הלבנים" - התכנית הציעה לסגור את מרכז העיר אמסטרדם לכל סוגי התחבורה הממונעת כולל אופנועים, כדי לשפר את התדירות של התחבורה הציבורית במעל 40% ולחסוך שני מיליון גילדר בשנה. הרעיון דגל במתן אפשרות כניסה למוניות, כסוג של תחבורה-חצי-ציבורית, אבל רק מוניות חשמליות שיסעו ב[[אזור מיתון תנועה|מהירות מקסימלית של 25 קמ"ש]]. הפרובוס הציעו את אחת התוכניות הראשונות ל[[שיתוף אופניים]]- העירייה תקנה 20 אלף אופניים לבנים בשנה, שנועדו להיות [[רכוש ציבורי]] ועם שימוש חינם לכולם. העירייה דחתה תכנית זו והפרובוס ניסו ליישם תכנית כזו בעצמם עם כ-50 אופניים כדי להמחיש שהדבר אפשרי. תנועת פרובוס התפרקה כעבור שנתיים אבל רבים מהרעיונות שלה - בתחומי התחבורה, העירוניות ותחומים אחרים, קודמו בשנים מאוחרות יותר בעקבות שינויים בטכנולוגיה או בהתפתחות הרעיונות בציבור הכללי.

בשנות ה-70 המוקדמות של המאה ה-20 החלו בהולנד לקדם את הרעיון של שמירה על [[עיר ידידותית לילדים|בטחון של ילדים באיזורי מגורים בעיר]] על ידי [[מרחב משותף (תחבורה)|מרחבים משותפים]], המכונים בהולנדית [[Woonerf]]. תכנון זה החל בעיר דלפט, על ידי מהנדס התחבורה Joost Vahl. הדבר נבע מתוך אילוץ לאפשר תחבורה בטוחה להולכי רגל, רוכבי אופניים ומכוניות ברחובות הצרים של העיר, שנמצאים לצד תעלות מים ונוכח סירובם של בעלי בתים למכור חלקות לצורך הרחבת הרחובות כדי לאפשר בניית מדרכות. הניסיון של Vahl בדלפט הניע אותו לקדם ניסיונות ב[[מיתון תנועה|אמצעי ריסון תנועה]] כמו פסי האטה, ריצוף הרחוב, שילוט ועוד, במטרה ליצור [[הליכתיות|איזורים ידידותיים לבני אדם]]. {{הערה|שם=LCC}}

בשנות ה-70 המוקדמות של המאה ה-20 החלו בהולנד לקדם את הרעיון של שמירה על '''[[עיר ידידותית לילדים|בטחון של ילדים באיזורי מגורים בעיר]]''' על ידי [[מרחב משותף (תחבורה)|מרחבים משותפים]], המכונים בהולנדית [[Woonerf]]. תכנון זה החל בעיר דלפט, על ידי מהנדס התחבורה Joost Vahl. הדבר נבע מתוך אילוץ לאפשר תחבורה בטוחה להולכי רגל, רוכבי אופניים ומכוניות ברחובות הצרים של העיר, שנמצאים לצד תעלות מים ונוכח סירובם של בעלי בתים למכור חלקות לצורך הרחבת הרחובות כדי לאפשר בניית מדרכות. הניסיון של Vahl בדלפט הניע אותו לקדם ניסיונות ב[[מיתון תנועה|אמצעי ריסון תנועה]] כמו פסי האטה, ריצוף הרחוב, שילוט ועוד, במטרה ליצור [[הליכתיות|איזורים ידידותיים לבני אדם]]. {{הערה|שם=LCC}}

בשנות ה-70 מספר הנפגעים מ[[תאונות דרכים|תאונות הדרכים]] בהולנד הגיעו לשיאים חדשים. בשנת 1971 מספר ההרוגים בתאונות דרכים הגיע לשיא חסר תקדים של 3,300 איש, מתוכם 500 היו ילדים. אחד ההרוגים היה בנו של עיתונאי מכובד, Vic Langenhoff, שהיה כתב בכיר בעיתון הלאומי De Tijd. בתגובה כתב Langenhoff מספר מאמרים שהראשון בהם נשא את הכותרת "עצרו את רצח הילדים" (Stop de Kindermoord) הוא קרא להסעת ילדים לבית הספר באוטובוס כדי להקטין את הסכנה הנשקפת להם ממכוניות.{{הערה|שם=LCC}}

בשנות ה-70 מספר הנפגעים מ[[תאונות דרכים|תאונות הדרכים]] בהולנד הגיעו לשיאים חדשים. בשנת 1971 מספר ההרוגים בתאונות דרכים הגיע לשיא חסר תקדים של 3,300 איש, מתוכם 500 היו ילדים. אחד ההרוגים היה בנו של עיתונאי מכובד, Vic Langenhoff, שהיה כתב בכיר בעיתון הלאומי De Tijd. בתגובה כתב Langenhoff מספר מאמרים שהראשון בהם נשא את הכותרת "עצרו את רצח הילדים" (Stop de Kindermoord) הוא קרא להסעת ילדים לבית הספר באוטובוס כדי להקטין את הסכנה הנשקפת להם ממכוניות.{{הערה|שם=LCC}}

הפעילים ההולנדים עשו דברים מדהימים, אבל הם גם פעלו בתנאים נוחים יחסית. העליה בשימוש במכוניות הייתה מהירה מאד והדבר תורגם לעליה חדה גם במספר הנפגעים בתאונות, שיעור ההרוגים באוכלוסיה היא כמעט כפול לעומת שיעור ההרוגים בבריטניה באותה תקופה. בנוסף, שיעור הרוכבים לפני מלחמת העולם השנייה היה גבוה מאד, כך שלמרות שהייתה ירידה מאסיבית בשיעור הרוכבים, שיעור הרוכבים ביחס ל[[פיצול נסיעות]] ברחבי הולנד לא ירד מעולם מתחת ל-20%. תנאים אלה סייעו להכין "סערה מושלמת" -נושא טעון מאד שאפשר להפגין עליו ולזכות בתמיכה רחבה למען שינוי.{{הערה|שם=LCC}}

הפעילים ההולנדים עשו דברים מדהימים, אבל הם גם פעלו בתנאים נוחים יחסית. העליה בשימוש במכוניות הייתה מהירה מאד והדבר תורגם לעליה חדה גם במספר הנפגעים בתאונות, שיעור ההרוגים באוכלוסיה היא כמעט כפול לעומת שיעור ההרוגים בבריטניה באותה תקופה. בנוסף, שיעור הרוכבים לפני מלחמת העולם השנייה היה גבוה מאד, כך שלמרות שהייתה ירידה מאסיבית בשיעור הרוכבים, שיעור הרוכבים ביחס ל[[פיצול נסיעות]] ברחבי הולנד לא ירד מעולם מתחת ל-20%. תנאים אלה סייעו להכין "סערה מושלמת" -נושא טעון מאד שאפשר להפגין עליו ולזכות בתמיכה רחבה למען שינוי.{{הערה|שם=LCC}}

בשנת 1972 התקיים [[המאבק למען רחובות משחק באמסטרדם]]- מאבק מקומי של ילדים בשכונת מצוקה בהולנד שדרשו רחובות בטוחים ונעימים יותר לשחק וללכת בהם. המאבק היה מורכב מקבוצות שונות -כולל ילדים, פעילי סביבה וגם קבוצות מהכנסייה. שיאו של המאבק היה קיום של עצרות ענק ורכיבות ברחבי הערים שהם סמל למאבקי אופניים ומאבקי [[צדק חברתי]] עד היום.

בשנת 1972 התקיים '''[[המאבק למען שכונה בטוחה לילדים באמסטרדם]]'''- מאבק מקומי של ילדים בשכונת מצוקה בהולנד שדרשו רחובות בטוחים ונעימים יותר לשחק וללכת בהם. המאבק היה מורכב מקבוצות שונות -כולל ילדים, פעילי סביבה וגם קבוצות מהכנסייה. שיאו של המאבק היה קיום של עצרות ענק ורכיבות ברחבי הערים שהם סמל למאבקי אופניים ומאבקי [[צדק חברתי]] עד היום.

 

ארגון "עצרו את רצח הילדים" התרחב במהירות בתחילת שנת ה-70. התמיכה ברעיונות הארגון תוגברה באמצעות מצעדים שערבו הורים וילדים רבים. ההפגנות תוכננו בקפידה, כדי להשפיע בצורה מקסימלית על התקשורת כולל על הטלוויזיה שהייתה בראשית דרכה. לצד הארגון קם באותו זמן גם איגוד רוכבי האופניים ההולנדי (Dutch cyclists’ union) הדבר לווה בעניין תקשורתי רב בגלל תביעה של ארגון המוטורי הארצי בטענה כי הדבר מפר זכויות שלהם. הארגון הפסיד בבית המשפט ונאלץ לשנות את שמו, אבל זכו בכ-30 אלף חברים בתוך זמן קצר. {{הערה|שם=LCC}}

ארגון "עצרו את רצח הילדים" התרחב במהירות בתחילת שנת ה-70. התמיכה ברעיונות הארגון תוגברה באמצעות מצעדים שערבו הורים וילדים רבים. ההפגנות תוכננו בקפידה, כדי להשפיע בצורה מקסימלית על התקשורת כולל על הטלוויזיה שהייתה בראשית דרכה. לצד הארגון קם באותו זמן גם איגוד רוכבי האופניים ההולנדי (Dutch cyclists’ union) הדבר לווה בעניין תקשורתי רב בגלל תביעה של ארגון המוטורי הארצי בטענה כי הדבר מפר זכויות שלהם. הארגון הפסיד בבית המשפט ונאלץ לשנות את שמו, אבל זכו בכ-30 אלף חברים בתוך זמן קצר. {{הערה|שם=LCC}}

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[המאבק למען רחובות משחק באמסטרדם]]

* [[המאבק למען שכונה בטוחה לילדים באמסטרדם]]

* [[תחבורת אופניים בהולנד]]

* [[תחבורת אופניים בהולנד]]

* [[צדק סביבתי]]

* [[צדק סביבתי]]