שינויים

במובן מסויים הפיזיוקרטים דומים ל[[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]] ואנשי [[קיימות]] שטוענים למבנה היררכי של שוק הסחורות בכלכלה - אם אין קמח - אין תורה. כל העושר הכלכלי תלוי בקיום של עודף [[אנרגיה]] (ומשאבי טבע נדירים), לא חשוב אם הערך שניתן למוצרים אלה בשוק עומד על 10% או על 1%, הכלכלה לא יכולה לתפקד ללא עודף אנרגיה. טענה זו הושמעה הן בספר [[קטן זה יפה]] והן על ידי [[הרמן דיילי]].  

במובן מסויים הפיזיוקרטים דומים ל[[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]] ואנשי [[קיימות]] שטוענים למבנה היררכי של שוק הסחורות בכלכלה - אם אין קמח - אין תורה. כל העושר הכלכלי תלוי בקיום של עודף [[אנרגיה]] (ומשאבי טבע נדירים), לא חשוב אם הערך שניתן למוצרים אלה בשוק עומד על 10% או על 1%, הכלכלה לא יכולה לתפקד ללא עודף אנרגיה. טענה זו הושמעה הן בספר [[קטן זה יפה]] והן על ידי [[הרמן דיילי]].  

כלכלנים נאו-קלאסיים טוענים כי החשיבות והמחיר של מוצרים בשוק נקבעת לפי הערך השולי שלהם. זה ההסבר מדוע מים או מזון שווים פחות מזהב - למרות שיש להם ערך חשוב יותר לבני האדם הם לרוב נפוצים יותר ולכן ערכם השולי נמוך יותר. הנאו-קלאסיים עוברים מהמיקרו למאקרו על ידי רעיון של סכימה פשוטה - סוכמים את סך כל הזהב שנקנה בשוק כפול מחיר הזהב וכך יודעים את התרומה של הזהב לתמ"ג או לתוצר. הבעיה היא שמחיר הוא נתון נקודתי שיכול להשתנות במהירות עם הכמות. כדי ליישב את שתי נקודות הראיה ניתן לראות שכלכלנים נאו-קלאסיים מצד אחד ופיזיוקרטים וכלכלנים אקולוגיים עוסקים בבעיות שונות. הנאו-קאלסיים שואלים כיצד נקבע מחיר של סחורה בשוק. לעומת זאת האחרים שואלים מה החשיבות של הסחורה, בעיקר מנקודת המבט של כלל החברה.  

כלכלנים נאו-קלאסיים טוענים כי החשיבות והמחיר של מוצרים בשוק נקבעת לפי הערך השולי שלהם. זה ההסבר מדוע מים או מזון שווים פחות מזהב - למרות שיש להם ערך חשוב יותר לבני האדם הם לרוב נפוצים יותר ולכן ערכם השולי נמוך יותר. הנאו-קלאסיים עוברים מהמיקרו למאקרו על ידי רעיון של סכימה פשוטה - סוכמים את סך כל הזהב שנקנה בשוק כפול מחיר הזהב וכך יודעים את התרומה של הזהב לתמ"ג או לתוצר. הבעיה היא שמחיר הוא נתון נקודתי שיכול להשתנות במהירות עם הכמות. כדי ליישב את שתי נקודות הראיה ניתן לראות שכלכלנים נאו-קלאסיים מצד אחד ופיזיוקרטים וכלכלנים אקולוגיים עוסקים בבעיות שונות. הנאו-קלאסיים שואלים כיצד נקבע מחיר של סחורה בשוק. לעומת זאת האחרים שואלים מה החשיבות של הסחורה, בעיקר מנקודת המבט של כלל החברה.  

לדוגמה יש דילמה בין בניית שני סכרים שונים בכלכלת-אי (ללא יצוא ויבוא) - אחד להגנה על שדות התבואה (המניבים 1% מהתמ"ג) והאחר להגנה על מכרות הזהב (מניבים 5% מהתמ"ג). מדובר במוצר ציבורי ולכן הממשלה צריכה לדאוג לו. ניתוח נאו-קאלסי פשוט יביא למסקנה כי מכרות הזהב חשובים יותר שכן הם תורמים לדוגמה 5% מהרווחה (5% מהתמ"ג) לעומת זאת ניתוח של כלכלה אקולוגית יגיד שצריך להגן על הפקת המזון - גם אם היא לכאורה פחות משתלמת. שכן יש הבדל בין נקודת המבט של המתכנן המרכזי או כלל החברה לבין נקודת המבט של כל צרכן וצרכן. הצרכנים לא רואים את תמונת כלל השוק ורואים רק את המחיר השולי.  

לדוגמה יש דילמה בין בניית שני סכרים שונים בכלכלת-אי (ללא יצוא ויבוא) - אחד להגנה על שדות התבואה (המניבים 1% מהתמ"ג) והאחר להגנה על מכרות הזהב (מניבים 5% מהתמ"ג). מדובר במוצר ציבורי ולכן הממשלה צריכה לדאוג לו. ניתוח נאו-קלאסי פשוט יביא למסקנה כי מכרות הזהב חשובים יותר שכן הם תורמים לדוגמה 5% מהרווחה (5% מהתמ"ג) לעומת זאת ניתוח של כלכלה אקולוגית יגיד שצריך להגן על הפקת המזון - גם אם היא לכאורה פחות משתלמת. שכן יש הבדל בין נקודת המבט של המתכנן המרכזי או כלל החברה לבין נקודת המבט של כל צרכן וצרכן. הצרכנים לא רואים את תמונת כלל השוק ורואים רק את המחיר השולי.  

==ראו גם==

==ראו גם==