שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''עיר ידידותית גיל''' (Age friendly city) היא עיר שמתאימה לאוכלוסיה בגיל המבוגר ומעודדת [[הזדקנות פעילה]]. | + | '''עיר ידידותית גיל''' (באנגלית: '''Age friendly city''') היא עיר שמתאימה לאוכלוסיה בגיל המבוגר ומעודדת [[הזדקנות פעילה]]. |
| | | |
− | בשנת 2007 יצאה לדרך תכנית בינלאומית של [[ארגון הבריאות העולמי]] בשם "ערים ידידותיות גיל". התכנית מכוונת לשתף את הזקנים במערכות הציבוריות, כך שיהיו חלק מהקהילה. התכנית עוסקת במגוון נושים כולל תעסוקה בשכר, התנדבות, תכנון פיזי של הישובים, תחבורה, דיור, תקשורת, מידע ועוד. | + | בשנת 2007 יצאה לדרך תכנית בינלאומית של [[ארגון הבריאות העולמי]] בשם "ערים ידידותיות גיל". התכנית מכוונת לשתף את הזקנים במערכות הציבוריות, כך שיהיו חלק מהקהילה. התכנית עוסקת במגוון נושים כולל תעסוקה בשכר, התנדבות, תכנון פיזי של הישובים, תחבורה, דיור, תקשורת, מידע ועוד. |
| | | |
| מטרות עיר כזו היא מניעת תוצאות שליליות של [[הזדקנות]], כמו בעיות בריאות שונות, [[בדידות]], אובדן עצמאות, בעיות בטחון אישי, [[עוני]] ועוד. ככל שמתחילים את הפעולות מוקדם יותר כך קל יותר למנוע השלכות אלה, ולכן קהל היעד כולל לא רק אנשים זקנים אלא גם מבוגרים צעירים יותר. | | מטרות עיר כזו היא מניעת תוצאות שליליות של [[הזדקנות]], כמו בעיות בריאות שונות, [[בדידות]], אובדן עצמאות, בעיות בטחון אישי, [[עוני]] ועוד. ככל שמתחילים את הפעולות מוקדם יותר כך קל יותר למנוע השלכות אלה, ולכן קהל היעד כולל לא רק אנשים זקנים אלא גם מבוגרים צעירים יותר. |
| | | |
− | הרעיון של הזדקנות פעילה נוגע לא רק להמשך עבודה בשכר, אלא להשתתפות פעילה בכל המרחבים הציבוריים ו[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] ולכן יש צורך בהמשך פיתוח מיומנויות חיים ו[[למידה לאורך החיים]] שיאפשרו לאנשים להישאר מעורבים לאורך זמן . | + | הרעיון של הזדקנות פעילה נוגע לא רק להמשך עבודה בשכר, אלא להשתתפות פעילה בכל המרחבים הציבוריים ו[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] ולכן יש צורך בהמשך פיתוח מיומנויות חיים ו[[למידה לאורך החיים]] שיאפשרו לאנשים להישאר מעורבים לאורך זמן. |
| | | |
− | אנשי מקצוע לקידום התכנית כוללים אנשים ממקצועות בריאות ורווחה אבל גם תחומים נוספים כמו תרבות, תעסוקה, תכנון עירוני, הנדסה, תחבורה, חינוך ועוד. {{הערה|ד"ר רינת בן נון, מתכננת חברתית [https://bnmrinat.co.il/wp-content/uploads/2019/01/Age-friendly-City-Heb.pdf עיר ידידותית גיל תכניות ומדיניות עירונית בנושא הזדקנות], דצמבר 2018}} | + | אנשי מקצוע לקידום התכנית כוללים אנשים ממקצועות בריאות ורווחה אבל גם תחומים נוספים כמו תרבות, תעסוקה, תכנון עירוני, הנדסה, תחבורה, חינוך ועוד. {{הערה|ד"ר רינת בן נון, מתכננת חברתית [https://bnmrinat.co.il/wp-content/uploads/2019/01/Age-friendly-City-Heb.pdf עיר ידידותית גיל תכניות ומדיניות עירונית בנושא הזדקנות], דצמבר 2018}} |
| | | |
| ==רקע== | | ==רקע== |
− | עם הגידול ב[[תוחלת החיים]] יש גם מגמות של [[הזדקנות האכולוסיה]] - עליית אחוז האנשים בגיל המבוגר בקרב האוכלוסיה. אחוז האנשים בעולם שהם מעל גיל 60, היה 11% בשנת 2006, אחוז זה (בהנחה של "עסקים כרגיל" - ללא [[קיימות|בעיית קיימות]]) צפוי לגדול פי 2 - ל-22% עד שנת 2050. {{הערה|שם=WHO| [https://www.who.int/ageing/projects/age-friendly-cities-communities/en/ ערים ידידותיות גיל], [[ארגון הבריאות העולמי]]}} במדינות עשירות אחוז המבוגרים מבין האכולוסיה צפוי להיות גבוה יותר - כ 25%. | + | עם הגידול ב[[תוחלת החיים]] יש גם מגמות של [[הזדקנות האוכלוסייה]] - עליית אחוז האנשים בגיל המבוגר בקרב האוכלוסייה. אחוז האנשים בעולם שהם מעל גיל 60, היה 11% בשנת 2006, אחוז זה (בהנחה של "עסקים כרגיל" - ללא [[קיימות|בעיית קיימות]]) צפוי לגדול פי 2 - ל-22% עד שנת 2050. {{הערה|שם=WHO| [https://www.who.int/ageing/projects/age-friendly-cities-communities/en/ ערים ידידותיות גיל], [[ארגון הבריאות העולמי]]}} במדינות עשירות אחוז המבוגרים מבין האוכלוסייה צפוי להיות גבוה יותר - כ-25%. |
| | | |
− | אוכלוסיית בני 65+ בישראל צפויה לגדול בקצב מהיר יותר מכל קבוצת גיל אחרת. בשנת 2010 חיו בישראל מעל 760 אלף אנשים מעל גיל 65, ועד שנת 2020 צפוי מספרם להגיע ליותר ממיליון. אם ימשכו המגמות הקיימות כיום, הצפי הוא כי עד שנת 2035, מספר המבוגרים יהיה מעל 1.7 מיליון אנשים | + | אוכלוסיית בני 65+ בישראל צפויה לגדול בקצב מהיר יותר מכל קבוצת גיל אחרת. בשנת 2010 חיו בישראל מעל 760 אלף אנשים מעל גיל 65, ועד שנת 2020 צפוי מספרם להגיע ליותר ממיליון. אם ימשכו המגמות הקיימות כיום, הצפי הוא כי עד שנת 2035, מספר המבוגרים יהיה מעל 1.7 מיליון אנשים |
| {{הערה|שם=jerusalem| אביבה גולדברג וד"ר קרן מזוז, [http://www.healthycities.co.il/upload/infocenter/info_images/07062017070723@jerusalem.pdf#page עיר ידידותית גיל], עיריית ירושלים, באתר [[רשת ערים בריאות]]}}. {{הערה|הנתונים מבוססים על אגף גריאטריה, משרד הבריאות 2013}} | | {{הערה|שם=jerusalem| אביבה גולדברג וד"ר קרן מזוז, [http://www.healthycities.co.il/upload/infocenter/info_images/07062017070723@jerusalem.pdf#page עיר ידידותית גיל], עיריית ירושלים, באתר [[רשת ערים בריאות]]}}. {{הערה|הנתונים מבוססים על אגף גריאטריה, משרד הבריאות 2013}} |
| | | |
שורה 18: |
שורה 18: |
| | | |
| ==עיר ידידותית גיל== | | ==עיר ידידותית גיל== |
− | המדיניות של ערים וישובים כפריים ידודותיים לאנשים בכל גיל היא מדיניות שמיועדת לתת מענה לאתגרים אלה. הסביבות הפיסיות והחברתיות הם גורמי-מפתח לשאלה אם אנשים יוכלו להשאר בריאים, ועצמאיים גם בגיל מבוגר. {{הערה|שם=WHO}} | + | המדיניות של ערים וישובים כפריים ידודותיים לאנשים בכל גיל היא מדיניות שמיועדת לתת מענה לאתגרים אלה. הסביבות הפיסיות והחברתיות הם גורמי-מפתח לשאלה אם אנשים יוכלו להישאר בריאים, ועצמאיים גם בגיל מבוגר. {{הערה|שם=WHO}} |
| | | |
| עיר ידידותית גיל בנויה סביב כמה תחומי עניין הכוללים :{{הערה|שם=jerusalem}} | | עיר ידידותית גיל בנויה סביב כמה תחומי עניין הכוללים :{{הערה|שם=jerusalem}} |
− | * היבטים הנוגעים לסביבה בנויה - דיור, תחבורה, מרחב עירוני ציבורי (פתוח וסגור), | + | * היבטים הנוגעים לסביבה בנויה - דיור, תחבורה, מרחב עירוני ציבורי (פתוח וסגור), |
| * היבטים הנוגעים לסביבה חברתית - השתתפות חברתית, כבוד והכלה חברתית, השתתפות אזרחית ותעסוקה, תקשורת ומידע, תמיכה קהילתית ושירותי בריאות. | | * היבטים הנוגעים לסביבה חברתית - השתתפות חברתית, כבוד והכלה חברתית, השתתפות אזרחית ותעסוקה, תקשורת ומידע, תמיכה קהילתית ושירותי בריאות. |
| | | |
שורה 38: |
שורה 38: |
| * [[הון חברתי]] | | * [[הון חברתי]] |
| * [[מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי]] | | * [[מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי]] |
− |
| |
− | ==הערות שוליים==
| |
− | {{הערות שוליים}}
| |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
− | * ד"ר רינת בן נון, מתכננת חברתית [https://bnmrinat.co.il/wp-content/uploads/2019/01/Age-friendly-City-Heb.pdf עיר ידידותית גיל תכניות ומדיניות עירונית בנושא הזדקנות], דצמבר 2018 | + | * ד"ר רינת בן נון, מתכננת חברתית [https://bnmrinat.co.il/wp-content/uploads/2019/01/Age-friendly-City-Heb.pdf עיר ידידותית גיל תכניות ומדיניות עירונית בנושא הזדקנות], דצמבר 2018 |
| * אביבה גולדברג וד"ר קרן מזוז, [http://www.healthycities.co.il/upload/infocenter/info_images/07062017070723@jerusalem.pdf#page עיר ידידותית גיל], עיריית ירושלים, באתר [[רשת ערים בריאות]] | | * אביבה גולדברג וד"ר קרן מזוז, [http://www.healthycities.co.il/upload/infocenter/info_images/07062017070723@jerusalem.pdf#page עיר ידידותית גיל], עיריית ירושלים, באתר [[רשת ערים בריאות]] |
| | | |
שורה 49: |
שורה 46: |
| * [https://www.who.int/ageing/publications/Global_age_friendly_cities_Guide_English.pdf Global Age-friendly Cities: A Guide], [[ארגון הבריאות העולמי]] | | * [https://www.who.int/ageing/publications/Global_age_friendly_cities_Guide_English.pdf Global Age-friendly Cities: A Guide], [[ארגון הבריאות העולמי]] |
| | | |
| + | ==הערות שוליים== |
| + | {{הערות שוליים}} |
| [[קטגוריה:זקנה]] | | [[קטגוריה:זקנה]] |
| [[קטגוריה:תכנון עירוני]] | | [[קטגוריה:תכנון עירוני]] |
| [[קטגוריה:אקולוגיה עירונית]] | | [[קטגוריה:אקולוגיה עירונית]] |
| [[קטגוריה:קידום בריאות]] | | [[קטגוריה:קידום בריאות]] |