שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''אנרגיה סולארית בישראל''' היא ההתקנה, הפיתוח והשימוש ב[[אנרגיה סולארית]] ב[[ישראל]]. נכון לתחילת שנת 2018 מדובר בכ-2% מ[[משק האנרגיה בישראל]]. בישראל קיים פיתוח ומחקר רב של אנרגיה סולארית מזה עשרות שנים, אבל היישום של אנרגיה סולארית מוגבל למדי. רוב השימוש באנרגיה סולארית בישראל הוא לצורכי [[דוד שמש|דודי שמש]]. וכן לשם ייבוש כביסה בתלייה על חבלים במקום שימוש ב[[מייבש כביסה]]. כמו כן יש שימוש ב[[תאורה באור טבעי]]. היבטים נוספים של שימוש באנרגיית שמש הם לצורכי אידוי מים לשם הפקת [[אשלג בישראל|אשלג בים המלח]]. בשנים האחרונות יש גידול בהתקנת מערכות [[מערכות פוטו-וולטאיות]], בעיקר במגזר החקלאי, וכן הקמת תחנות כוח קטנות המיועדות להפיק אנרגיה סולארית..<ref name=civileng>קרברסקי, ל. ''כדאיות כלכלית של מתקנים פוטו-וולטאים על פי תוכנית התמריצים 2011''. פורטל הנדסה אזרחית וסביבה. ספטמבר 2011.
+
'''אנרגיה סולארית בישראל''' היא ההתקנה, הפיתוח והשימוש ב[[אנרגיה סולארית]] ב[[ישראל]]. נכון לתחילת שנת 2018 מדובר בכ-2% מ[[משק האנרגיה בישראל]]. בישראל קיים פיתוח ומחקר רב של אנרגיה סולארית מזה עשרות שנים. היישום של אנרגיה סולארית מוגבל אם כי בשנים האחרונות יש עליה ניכרת בהפקת אנרגיה מפנאלים סולאריים וממערכות תרמו-סולאריות. בשנים האחרונות יש גידול בהתקנת מערכות [[מערכות פוטו-וולטאיות]], בעיקר במגזר החקלאי, וכן הקמת תחנות כוח קטנות המיועדות להפיק אנרגיה סולארית.<ref name=civileng>קרברסקי, ל. ''כדאיות כלכלית של מתקנים פוטו-וולטאים על פי תוכנית התמריצים 2011''. פורטל הנדסה אזרחית וסביבה. ספטמבר 2011.
[http://www.civileng.co.il/Default.aspx?cp=336&artPage=1&art=485&da=False&dt=False]</ref>  
+
[http://www.civileng.co.il/Default.aspx?cp=336&artPage=1&art=485&da=False&dt=False]</ref> כמו כן יש שימוש ניכר באנרגיה סולארית לחימום מים ב[[דוד שמש|דודי שמש]], ולשם ייבוש כביסה בתלייה על חבלים במקום שימוש ב[[מייבש כביסה]]. כמו כן יש שימוש ב[[תאורה באור טבעי]]. היבטים נוספים של שימוש באנרגיית שמש הם לצורכי אידוי מים לשם הפקת [[אשלג בישראל|אשלג בים המלח]]. [[קובץ:מגדל השמש באשלים.jpg|ממוזער|תחנת הכוח התרמו-סולארית באשלים]]
[[קובץ:מגדל השמש באשלים.jpg|ממוזער|תחנת הכוח התרמו-סולארית באשלים]]
   
על פי החלטת ממשלת ישראל יש יעד להפקת 5% מ[[משק האנרגיה בישראל|החשמל בישראל]] עד שנת 2014. נכון לשנת 2016 אנרגיה מתחדשת בישראל מייצרת רק 2% מ[[משק האנרגיה בישראל|החשמל בישראל]]. באיזור אילת צפויים להפיק 55 מגהוואט מאנרגיות מתחדשות שהם כמעט 50% מצריכת החשמל המקומית שעומדת על 120-130 מגה-וואט. זאת תודות לפעילותה של [[החברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות]] הפועלת באיזור וכן ליוזמות מסחריות מקומיות. הייצור באילת צפוי לעלות ל-120 מגהוואט עד שנת 2015. [http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/502/086.html?hp=54&cat=873&loc=10]
 
על פי החלטת ממשלת ישראל יש יעד להפקת 5% מ[[משק האנרגיה בישראל|החשמל בישראל]] עד שנת 2014. נכון לשנת 2016 אנרגיה מתחדשת בישראל מייצרת רק 2% מ[[משק האנרגיה בישראל|החשמל בישראל]]. באיזור אילת צפויים להפיק 55 מגהוואט מאנרגיות מתחדשות שהם כמעט 50% מצריכת החשמל המקומית שעומדת על 120-130 מגה-וואט. זאת תודות לפעילותה של [[החברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות]] הפועלת באיזור וכן ליוזמות מסחריות מקומיות. הייצור באילת צפוי לעלות ל-120 מגהוואט עד שנת 2015. [http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/502/086.html?hp=54&cat=873&loc=10]
   −
==דודי שמש==
  −
[[קובץ:Solarboiler.jpg|ממוזער|200px|דודי שמש על גג בישראל. ]]
  −
בשנות ה-80 נחקק חוק לפיו חובה להתקין דודי שמש על גגות בניינים חדשים. בישראל אחוז גבוה מהבתים הם בעלי דודי שמש. אלו אחראים לייצור של כ-3% מהאנרגיה בישראל, או 0.728 מיליוני שווה ערך טונה נפט - הרבה מעבר לכל ההפקה של כל האנרגיות המתחדשות האחרות גם יחד. אנרגיה זו נחשבת לאנרגיה בעלת "איכות נמוכה" שכן בעוד ניתן להמיר אליה חשמל כדי להפיק אותה, אי אפשר לנצל אותה לשם הפקת חשמל או סוגי אנרגיה אחרים. כמו כן עקב בניית יותר ויותר [[מגדלי מגורים]] בישראל יש נטיה להפחית את השימוש בדודים שכן יש פטור לבנינים מעל 9 קומות מחובת התקנה (בגובה גבוה יש בעיה להתקין דוד על גג הבית).
      
==פאנלים סולאריים==
 
==פאנלים סולאריים==
שורה 48: שורה 44:     
קיים פיתוח במכון וויצמן של קולטני חום מסוג "קיפוד". אלו הן מחטים מחומר קרמי שאור רב מרוכז אליהן, והאוויר בין המחטים מתחמם ומוזרם להנעה של טורבינת גז. הטמפרטורות בטכנולוגיה זו היא גבוהה מאוד. על בסיס הדגם זה חברות אורמת טורבינות ורותם תעשיות ומקדונלד-דגלאס האמריקנית, תחנת כוח ניסיונית (כ-250 קילו-ואט), שיכולה לספק תצרוכות חשמל של שכונת מגורים.
 
קיים פיתוח במכון וויצמן של קולטני חום מסוג "קיפוד". אלו הן מחטים מחומר קרמי שאור רב מרוכז אליהן, והאוויר בין המחטים מתחמם ומוזרם להנעה של טורבינת גז. הטמפרטורות בטכנולוגיה זו היא גבוהה מאוד. על בסיס הדגם זה חברות אורמת טורבינות ורותם תעשיות ומקדונלד-דגלאס האמריקנית, תחנת כוח ניסיונית (כ-250 קילו-ואט), שיכולה לספק תצרוכות חשמל של שכונת מגורים.
 +
 +
==דודי שמש==
 +
[[קובץ:Solarboiler.jpg|ממוזער|200px|דודי שמש על גג בישראל. ]]
 +
בשנות ה-80 נחקק חוק לפיו חובה להתקין דודי שמש על גגות בניינים חדשים. בישראל אחוז גבוה מהבתים הם בעלי דודי שמש. אלו אחראים לייצור של כ-3% מהאנרגיה בישראל, או 0.728 מיליוני שווה ערך טונה נפט - הרבה מעבר לכל ההפקה של כל האנרגיות המתחדשות האחרות גם יחד. אנרגיה זו נחשבת לאנרגיה בעלת "איכות נמוכה" שכן בעוד ניתן להמיר אליה חשמל כדי להפיק אותה, אי אפשר לנצל אותה לשם הפקת חשמל או סוגי אנרגיה אחרים. כמו כן עקב בניית יותר ויותר [[מגדלי מגורים]] בישראל יש נטיה להפחית את השימוש בדודים שכן יש פטור לבנינים מעל 9 קומות מחובת התקנה (בגובה גבוה יש בעיה להתקין דוד על גג הבית).
    
==תרומה למשק האנרגיה==
 
==תרומה למשק האנרגיה==

תפריט ניווט