ההגיון הכלכלי הרגיל ([[כלכלה נאו קלאסית]]) מתחיל בהגדרה של [[מחסור]], ומניח את קיומו של "סוכן ראציונלי" שמנסה להשיג רק מטרה אחת - המיקסום של הרווחה שלו\שלה כפי שהיא מוגדרת על ידי אותו סוכן. מניחים גם כי "סל העדפות" או ה"טעמים" של מקבל ההחלטות הוא דבר קבוע ופנימי לסוכן ("העדפות לא תלויות" - "independent preferences" ). בהנתן התנאים האלה הקביעה של ה"החלטה הראציונאלית" של כל סוכן היא תרגיל פשוט בחשבון דיפרנציאלי. | ההגיון הכלכלי הרגיל ([[כלכלה נאו קלאסית]]) מתחיל בהגדרה של [[מחסור]], ומניח את קיומו של "סוכן ראציונלי" שמנסה להשיג רק מטרה אחת - המיקסום של הרווחה שלו\שלה כפי שהיא מוגדרת על ידי אותו סוכן. מניחים גם כי "סל העדפות" או ה"טעמים" של מקבל ההחלטות הוא דבר קבוע ופנימי לסוכן ("העדפות לא תלויות" - "independent preferences" ). בהנתן התנאים האלה הקביעה של ה"החלטה הראציונאלית" של כל סוכן היא תרגיל פשוט בחשבון דיפרנציאלי. |