שינויים

'''כלכלה קלאסית''' נחשבת על פי רוב כאסכולה הכלכלית המודרנית הראשונה. בין מפתחיה המרכזיים [[אדם סמית]], [[ז'אן בפטיסט סיי]], [[דייוויד ריקארדו]], [[תומאס מלתוס]] ו[[ג'ון סטיוארט מיל]].

'''כלכלה קלאסית''' נחשבת על פי רוב כאסכולה הכלכלית המודרנית הראשונה. בין מפתחיה המרכזיים [[אדם סמית]], [[ז'אן בפטיסט סיי]], [[דייוויד ריקארדו]], [[תומאס מלתוס]] ו[[ג'ון סטיוארט מיל]].

ספרו של [[אדם סמית]] - [[עושר העמים]], נחשב בידי רבים כראשיתה של הכלכלה הקלאסית (ובהרחבה- הכלכלה המודרנית). אסכולה זו הייתה פעילה עד מחצית המאה ה-19 ותחתיה עלתה [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]]. קיימת מחלוקת  בקרב כלכלנים באשר למה נכלל תחת הכלכלה הקלאסית בין השנים 1830-1870, וכן באשר לאופי הקשר בינה לבין הכלכלה הנאו-קלאסית. המונח 'כלכלה קלאסית' נטבע על ידי [[קרל מרקס]] בהתייחסו ל[[כלכלה ריקארדיאנית|כלכלה הריקארדיאנית]] ובפרט ל[[דייוויד ריקארדו]], [[ג'יימס מיל]], [[תומאס מלתוס]] וקודמיהם- אך המונח הורחב לאחר מכן לכלול הגות מאוחרת יותר במסורת הריקארדיאנית.  

ספרו של [[אדם סמית]] - [[עושר העמים]], נחשב בידי רבים כראשיתה של הכלכלה הקלאסית (ובהרחבה- הכלכלה המודרנית). אסכולה זו הייתה פעילה עד מחצית המאה ה-19 ותחתיה עלתה [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]]. קיימת מחלוקת  בקרב כלכלנים באשר למה נכלל תחת הכלכלה הקלאסית בין השנים 1830-1870, וכן באשר לאופי הקשר בינה לבין הכלכלה הנאו-קלאסית. המונח 'כלכלה קלאסית' נטבע על ידי [[קרל מרקס]] בהתייחסו ל[[כלכלה ריקארדיאנית|כלכלה הריקארדיאנית]] ובפרט ל[[דייוויד ריקארדו]], [[ג'יימס מיל]], [[תומאס מלתוס]] וקודמיהם- אך המונח הורחב לאחר מכן לכלול הגות מאוחרת יותר במסורת הריקארדיאנית. רבים רואים במרקס הכלכלן הקלאסי האחרון, כאשר אחריו התרחשה [[המהפכה השולית]] בסוף המאה ה-19.  

הכלכלה הקלאסית תמכה ב[[שוק חופשי]] והתנגדה למעורבות ממשלתית בחיי הכלכלה. אדם סמית טבע גם את מושג '[[היד הנעלמה]]', לציון טענה לפיה בתנאים מסויימים ב[[שוק]] מתקיים מצב בו ה[[אינטרס]] העצמי של פרטים מביא אותם לעסוק בפעילות [[רווחה חברתית|התורמת לחברה ככללה]]. בעת המודרנית [[האסכולה האוסטרית]] מהווה המשך (ו[[פורמליזציה]]) של הכלכלה הקלאסית מבחינות רבות.

הכלכלה הקלאסית תמכה בדרך כלל [[שוק חופשי]] והתנגדה למעורבות ממשלתית בחיי הכלכלה. אדם סמית טבע גם את מושג '[[היד הנעלמה]]', לציון טענה לפיה בתנאים מסויימים ב[[שוק]] מתקיים מצב בו ה[[אינטרס]] העצמי של פרטים מביא אותם לעסוק בפעילות [[רווחה חברתית|התורמת לחברה ככללה]]. בעת המודרנית [[האסכולה האוסטרית]] מהווה המשך (ו[[פורמליזציה]]) של הכלכלה הקלאסית מבחינות רבות. עם זאת כלכלנים קלאסים לא הניחו שהתערבות ממשלתית מיותרת תמיד - לדוגמה גם אדם סמית תמך בהתערבות הממשלה כדי לממן [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] , לתת הגנה לעובדים, ולהגביל את הריבית. הוא גם היה נגד [[לובי פוליטי]] של חברות גדולות או קפיטליסטים משום שהן נוטים לקדם חוקים שטובים להם אבל פוגעים בכלל הציבור.  

בניגוד ל[[כלכלה קיינסיאנית|כלכלה הקיינסיאנית]] הכלכלה הקלאסית לא הניחה אי-גמישות מחירים ב[[סחורה|סחורות]] ו[[שירות (כלכלה)|שירותים]]. כמו כן, הכלכלה הנאו-קלאסית דחתה במידה רבה את [[חוק סיי]] (Say's law), לפיו היקף ה[[ביקוש]] נקבע לפי יכולת ה[[ייצור]], כלומר, לאורך זמן יתקבל [[שיווי משקל]] בין הביקוש לייצור. בנוסף האסכולה הקלאסית ראתה ב[[ריבית|שערי ריבית]] טבעיים כרכיב חשוב המשקף את רמת ה[[חסכון]] במשק.

בניגוד ל[[כלכלה קיינסיאנית|כלכלה הקיינסיאנית]] הכלכלה הקלאסית לא הניחה אי-גמישות מחירים ב[[סחורה|סחורות]] ו[[שירות (כלכלה)|שירותים]]. כמו כן, הכלכלה הנאו-קלאסית דחתה במידה רבה את [[חוק סיי]] (Say's law), לפיו היקף ה[[ביקוש]] נקבע לפי יכולת ה[[ייצור]], כלומר, לאורך זמן יתקבל [[שיווי משקל]] בין הביקוש לייצור. בנוסף האסכולה הקלאסית ראתה ב[[ריבית|שערי ריבית]] טבעיים כרכיב חשוב המשקף את רמת ה[[חסכון]] במשק.