שינויים

* '''הם התחילו''' - סוג כזה של הנמקה קיים בראש ובראשונה כדי להצדיק אלימות של שתי קבוצות זו נגד זו. זאת בסכסוכים על רקע לאומי, דתי, אתני, שבטי, ריב בין חבורות ילדים או בין כנופיות פשע יריבות. כל צד מציג את עצמו כקורבן של האלימות של הצד השני, ואת הפעילות שלו כתגובה הכרחית ומתבקשת לפרובוקציה או אלימות של הצד השני. הביטוי השבטי של דבר זה מכונה נקמת דם. נקמה כזו יכולה להתפרס על פני דורות רבים. כל צד מצייר את האלימות נגדו בצורה חד צדדית ומתעלם מפגיעות קודמות שהוא גרם ליריב. הצדדים מדגישים את הרע והאלים שקיים בצד השני ומתעלמים מיסודות דומים שעלולים להתקיים אצלם. העובדה ששני הצדדים תורמים לאלימות לא מחייבת סימטריה בין שני הצדדים ייתכן שצד אחד הוא חלש יותר, או מוכן לוויתורים גדולים יותר, או פחות מסית כלפי הצד השני או שהוא מבצע אלימות בצורה "הומנית" יותר (לדוגמה לא מכוון להשמדת הצד השני או לא יורה באופן מכוון על ילדים). לרוב שתי הקבוצות מציירות את הצד השני בצבעים שחורים וכן בטענות שמאז ומעולם הסכסוך התקיים וכי יש בצד השני יסודות נצחיים של רוע ואלימות שמונעים כל סיכוי לסיים את האלימות ללא כניעה מוחלטת של הצד היריב. האלימות של הצד שכנגד היא כביכול תכונה גנטית או נצחית שלו שאינה מושפעת מתרבות, מטכנולוגיה, כלכלה או פוליטיקה ואינה תלויה בדינמיקה שקשורה הן לתהליכים הנוגעים לו והן לתגובות של הצד היריב. לרוב הן הצד שלנו והן הצד "שלהם" מוצג בצורה הומוגנית (כל אנשי הצד שלנו הם צדיקים ואילו כל אנשי הצד שלהם הם רשעים).  

* '''הם התחילו''' - סוג כזה של הנמקה קיים בראש ובראשונה כדי להצדיק אלימות של שתי קבוצות זו נגד זו. זאת בסכסוכים על רקע לאומי, דתי, אתני, שבטי, ריב בין חבורות ילדים או בין כנופיות פשע יריבות. כל צד מציג את עצמו כקורבן של האלימות של הצד השני, ואת הפעילות שלו כתגובה הכרחית ומתבקשת לפרובוקציה או אלימות של הצד השני. הביטוי השבטי של דבר זה מכונה נקמת דם. נקמה כזו יכולה להתפרס על פני דורות רבים. כל צד מצייר את האלימות נגדו בצורה חד צדדית ומתעלם מפגיעות קודמות שהוא גרם ליריב. הצדדים מדגישים את הרע והאלים שקיים בצד השני ומתעלמים מיסודות דומים שעלולים להתקיים אצלם. העובדה ששני הצדדים תורמים לאלימות לא מחייבת סימטריה בין שני הצדדים ייתכן שצד אחד הוא חלש יותר, או מוכן לוויתורים גדולים יותר, או פחות מסית כלפי הצד השני או שהוא מבצע אלימות בצורה "הומנית" יותר (לדוגמה לא מכוון להשמדת הצד השני או לא יורה באופן מכוון על ילדים). לרוב שתי הקבוצות מציירות את הצד השני בצבעים שחורים וכן בטענות שמאז ומעולם הסכסוך התקיים וכי יש בצד השני יסודות נצחיים של רוע ואלימות שמונעים כל סיכוי לסיים את האלימות ללא כניעה מוחלטת של הצד היריב. האלימות של הצד שכנגד היא כביכול תכונה גנטית או נצחית שלו שאינה מושפעת מתרבות, מטכנולוגיה, כלכלה או פוליטיקה ואינה תלויה בדינמיקה שקשורה הן לתהליכים הנוגעים לו והן לתגובות של הצד היריב. לרוב הן הצד שלנו והן הצד "שלהם" מוצג בצורה הומוגנית (כל אנשי הצד שלנו הם צדיקים ואילו כל אנשי הצד שלהם הם רשעים).  

* '''האלימות היא לטובת הקורבן''' - לדוגמה הטענה כי אלימות נגד ילדים היא "הדרך היחידה לחנך אותם" (חוסך שבטו שונא בנו), אלימות נגד שחורים היא הדרך היחידה להבטיח קיום "בריא" של שני ה"גזעים" (הלבן והשחור), כיבוש של עמים אחרים במסגרת ה[[קולוניאליזם]] או [[נאו-קולוניאליזם]] היא לטובת העמים הילידים (חלק מ[[מיתוס הקידמה]]).  

* '''האלימות היא לטובת הקורבן''' - לדוגמה הטענה כי אלימות נגד ילדים היא "הדרך היחידה לחנך אותם" (חוסך שבטו שונא בנו), אלימות נגד שחורים היא הדרך היחידה להבטיח קיום "בריא" של שני ה"גזעים" (הלבן והשחור), כיבוש של עמים אחרים במסגרת ה[[קולוניאליזם]] או [[נאו-קולוניאליזם]] היא לטובת העמים הילידים (חלק מ[[מיתוס הקידמה]]).  

* '''האלימות היא רצון האל''' - הפעלת אלימות בשם ציווי דתי מפורש או פרוש יצרתי של ציווי כדי כדי לתמוך ולהצדיק אלימות. סוג נפוץ של אלימות כזו היא "מלחמה נגד כופרים" - נגד בני דתות אחרות, נגד אנשים אתאיסטים וכן נגד אנשי אותה דת אשר מפרשים את כתבי הקודש בצורה אחרת או שהם סוטים מהם לפי הפרשנות שלי. אלימות נגד נשים, אלימות מינית, אלימות נגד ילדים, התעללות בבעלי חיים (לדוגמה הקרבת קורבנות), הקרבת קורבנות אדם, קיומן של מלחמות, השמדות עמים, עבדות, טרור ועוד קיבלו ומקבלות "הכשרה" מטעם כוהני דת שונים בטענה שלא רק שהאלימות אינה דבר רע, היא דבר שאלוהים עצמו חפץ ודורש את קיומה מצד מאמיניו.  

* '''האלימות היא רצון האל''' - הפעלת אלימות בשם ציווי דתי מפורש או פירוש יצירתי של ציווי כדי כדי לתמוך ולהצדיק אלימות. סוג נפוץ של אלימות כזו היא "מלחמה נגד כופרים" - נגד בני דתות אחרות, נגד אנשים אתאיסטים וכן נגד אנשי אותה דת אשר מפרשים את כתבי הקודש בצורה אחרת או שהם סוטים מהם לפי הפרשנות שלי. אלימות נגד נשים, אלימות מינית, אלימות נגד ילדים, התעללות בבעלי חיים (לדוגמה הקרבת קורבנות), הקרבת קורבנות אדם, קיומן של מלחמות, השמדות עמים, עבדות, טרור ועוד קיבלו ומקבלות "הכשרה" מטעם כוהני דת שונים בטענה שלא רק שהאלימות אינה דבר רע, היא דבר שאלוהים עצמו חפץ ודורש את קיומה מצד מאמיניו.  

* '''האלימות היא דבר חוקי''' - יש אנשים רבים אשר חושבים שאם דבר הוא אלים אזי הוא בהכרח לא-חוקי, או שהחוק הוא מילה נרדפת לצדק. דבר זה מתעלם מכך שסוגים שונים של אלימות הם חוקיים או היו חוקיים במקומות שונים ובתקופות היסטוריות שונות. רמת האלימות שנחשבת לגיטימית או מוסרית, והיותה של האלימות חוקית תלויה בכוח הפוליטי והתרבותי של הצד האלים, וב[[נורמות חברתיות]] שמקובלת בחברה ומכתיבות את חוקי המדינה.  לדוגמה האלימות של הגרמנים נגד יהודים ונגד עמים אחרים בוצעה ללא הפרה של החוק הגרמני. עבדות הייתה חוקית במדינות רבות בעבר וכך גם אלימות נגד נשים או נגד ילדים. דברים שנחשבים כיום להתעללות בבעלי חיים היו בעבר דברים חוקיים ונורמטיביים. אלימות נגד פגועי נפש הייתה ועודנה דבר נפוץ ולפעמים חוקי. הומוסקסואליות נחשבה בעבר לדבר לא חוקי, ואלימות נגד הומואים נחשבה דבר חוקי או לגיטימי. חשיפת אנשים לרמות מסוכנות של זיהום, תנאי עבודה שמסכנים עובדים, היו חוקיים בעבר ועודם חוקיים במקומות רבים בעולם. הסיכון העודף של הולכי רגל ורוכבי אופניים במרחב הציבורי והעדר קיומן של תשתיות בטוחות להתניידות ב[[תחבורה רכה]] נעשים במסגרת החוק, וכך גם מקרים של הקרבת ביטחונם של נהגים לטובת שיקולים אחרים (ראו [[חברות המכוניות]]) להרחבה. עד שנות ה-80 לא היו חוקים להגנה נגד מכירת [[עישון|מוצרי טבק]] לקטינים ועד היום קיימת בעיה של [[עישון פאסיבי]] שלפעמים נעשה בצורה חוקית. כשם שתתכן אלימות שאינה חוקית, כך יש מקרים של הפרת חוק שאינם אלימים. לדוגמה הפרת חוקים דתיים (כמו חילול שבת), אי תשלום מיסים, סירוב להתגייס לצבא, הפרעה במרחב הציבורי, עישון קנביס, השחתת רכוש, או מקרים של גניבה בסכומים קטנים, הפרת זכויות יוצרים ועוד יכולים להיחשב כדברים לא אלימים גם אם הם מפרים את החוק.  

* '''האלימות היא דבר חוקי''' - יש אנשים רבים אשר חושבים שאם דבר הוא אלים אזי הוא בהכרח לא-חוקי, או שהחוק הוא מילה נרדפת לצדק. דבר זה מתעלם מכך שסוגים שונים של אלימות הם חוקיים או היו חוקיים במקומות שונים ובתקופות היסטוריות שונות. רמת האלימות שנחשבת לגיטימית או מוסרית, והיותה של האלימות חוקית תלויה בכוח הפוליטי והתרבותי של הצד האלים, וב[[נורמות חברתיות]] שמקובלת בחברה ומכתיבות את חוקי המדינה.  לדוגמה האלימות של הגרמנים נגד יהודים ונגד עמים אחרים בוצעה ללא הפרה של החוק הגרמני. עבדות הייתה חוקית במדינות רבות בעבר וכך גם אלימות נגד נשים או נגד ילדים. דברים שנחשבים כיום להתעללות בבעלי חיים היו בעבר דברים חוקיים ונורמטיביים. אלימות נגד פגועי נפש הייתה ועודנה דבר נפוץ ולפעמים חוקי. הומוסקסואליות נחשבה בעבר לדבר לא חוקי, ואלימות נגד הומואים נחשבה דבר חוקי או לגיטימי. חשיפת אנשים לרמות מסוכנות של זיהום, תנאי עבודה שמסכנים עובדים, היו חוקיים בעבר ועודם חוקיים במקומות רבים בעולם. הסיכון העודף של הולכי רגל ורוכבי אופניים במרחב הציבורי והעדר קיומן של תשתיות בטוחות להתניידות ב[[תחבורה רכה]] נעשים במסגרת החוק, וכך גם מקרים של הקרבת ביטחונם של נהגים לטובת שיקולים אחרים (ראו [[חברות המכוניות]]) להרחבה. עד שנות ה-80 לא היו חוקים להגנה נגד מכירת [[עישון|מוצרי טבק]] לקטינים ועד היום קיימת בעיה של [[עישון פאסיבי]] שלפעמים נעשה בצורה חוקית. כשם שתתכן אלימות שאינה חוקית, כך יש מקרים של הפרת חוק שאינם אלימים. לדוגמה הפרת חוקים דתיים (כמו חילול שבת), אי תשלום מיסים, סירוב להתגייס לצבא, הפרעה במרחב הציבורי, עישון קנביס, השחתת רכוש, או מקרים של גניבה בסכומים קטנים, הפרת זכויות יוצרים ועוד יכולים להיחשב כדברים לא אלימים גם אם הם מפרים את החוק.  

* '''כולם עושים זאת''' - לדוגמה אנשים רבים שאני מכיר מרביצים לאשה או לילד שלהם, או אוכלים בשר, או נוהגים בצורה אלימה בכביש, או מעשנים במקום שבו אסור לעשן, או רוכבים על המדרכה, ולכן גם אני אתנהג כך. סוג זה של הצדקה הוא נופל ככשל לוגי של "אד פופולום" - הצדקה של משהו כדבר טוב או רצוי משום שהוא נפוץ. סוג אחר של נימוק כזה הוא שבעצם אין טעם שאני אשנה את ההתנהגות שלי כי אנשים אחרים רבים משתתפים באלימות, אני קטן מידי מכדי לגרום לשינוי. מול טיעון זה אפשר להגיד ש"אם אתה לא חלק מהפתרון אתה חלק מהבעיה" - נוסף לעידוד האדם עצמו להשתתף באלימות הדבר מעודד אותו להיות שגריר של הצדקת האלימות במאבקים ציבוריים.  

* '''כולם עושים זאת''' - לדוגמה אנשים רבים שאני מכיר מרביצים לאשה או לילד שלהם, או אוכלים בשר, או נוהגים בצורה אלימה בכביש, או מעשנים במקום שבו אסור לעשן, או רוכבים על המדרכה, ולכן גם אני אתנהג כך. סוג זה של הצדקה הוא נופל ככשל לוגי של "אד פופולום" - הצדקה של משהו כדבר טוב או רצוי משום שהוא נפוץ. סוג אחר של נימוק כזה הוא שבעצם אין טעם שאני אשנה את ההתנהגות שלי כי אנשים אחרים רבים משתתפים באלימות, אני קטן מידי מכדי לגרום לשינוי. מול טיעון זה אפשר להגיד ש"אם אתה לא חלק מהפתרון אתה חלק מהבעיה" - נוסף לעידוד האדם עצמו להשתתף באלימות הדבר מעודד אותו להיות שגריר של הצדקת האלימות במאבקים ציבוריים.