47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 15:
שורה 15: − + − + − + − + − + − + שורה 32:
שורה 32: − * 1960 - ה-FDA מאשר את השימוש ב'''[[גלולה למניעת הריון]]''' - אמצעי מניעה שנשים יכולות לקחת בצורה קלה. דמויות מפתח בפיתוח הגלולה היו '''[[מרגרט סנגר]]''' שהייתה פעילה לזכויות נשים; גרגורי פינקוס, ביולוג עצמאי שפוטר מאוניברסיטת הארווארד בגלל המחקר השנוי במחלוקת שלו על הפריה חוץ-גופית; ג'ון רוק, רופא קתולי שניהל את המחקרים הקליניים של הגלולה ושימש מתווך מול הכנסייה הקתולית; וקתרין מקורמיק, יורשת עשירה שמימנה כמעט לבדה את המחקר. המחקר החל באפריל 1951 ללא תמיכה מצד חברות התרופות או הממסד הרפואי. בשנת 1953 פניקוס הרחיבה את הפרוייקט פי 50 בעקבות תאור חייהן של נשים עניות שנאלצו לעבור הריונות רבים נגד רצונן. הגלולה שינתה היבטים רבים בחיי החברה לרבות היחס ליחסי מין, שחרור נשים לשוק העבודה ושינויים של [[מעבר דמוגרפי]] ותכנון משפחה. קדם לנושא מאבק חברתי שנועד לאפשר לנשים גישה לאמצעי מניעה באופן חוקי. − * [[המהפכה הירוקה]] - שילוב של השבחת זנים של [[חיטה]] ו[[דגנים]] אחרים וכן צמחים ובעלי חיים ,בעיקר בהקשר של הגדלת [[פריון חקלאי]] ושימוש בחומרי הדברה ופיתוח [[דשן כימי]] דבר שאיפשר לתמוך באוכלוסיה הולכת וגדלה כמעט ללא הגדלת [[שימושי קרקע|השטח החקלאי]] אבל תוך יצירת תלות בין ה[[חקלאות]] ו[[שוק המזון העולמי]] ב[[משאבים מתכלים]] כמו [[פופסט]], [[גז טבעי]] ו[[אשלג]] ויצירת הפרעות מהותיות ב[[מחזור הזרחן]] וה[[חנקן]]. + +
←אירועים ותהליכים במהפכה המיקרוביולוגית
* 1840 הפתולוג הגרמני יאקוב הנלה מעלה את התאוריה למחלות מידבקות.
* 1840 הפתולוג הגרמני יאקוב הנלה מעלה את התאוריה למחלות מידבקות.
* 1847 - הרופא '''איגנץ זמלווייס''' גילה כי רחצת ידיים בחומר מחטא בבתי יולדות מקטינה מאוד את הידבקות היולדות באלח דם (מחלה שכונתה באותה תקופה "קדחת הלידה" ונחשבה לקטלנית), וכונה בעקבות זאת "מציל האמהות". השערתו של זמלווייס לא הייתה פופולרית, שכן לא נתמכה על ידי התאוריות המדעיות דאז, ורמזה לקשר בין קדחת הלידה ובין גופות, רעיון שנתפס כדתי וכאמונה טפלה. ב-1848 זמלווייס דרש לחטא את כל המכשירים שהסתייעו בהם בלידה, ובכך העלים לגמרי את קדחת הלידה ממחלקתו. למרות ההצלחה הדרמטית סירב זמלווייס לפרסם את שיטתו בכתובים, ופרדיננד פון אברה פרסם בשמו שני מאמרים, שלא זכו לתמיכה רבה למרות התרשמותם של הרופאים הבכירים בווינה. ב-1861 פרסם זמלווייס את תגליתו בספרו "Die Ätiologie, der Begriff und die Prophylaxis des Kindbettfiebers" ("קדחת הלידה - אטיולוגיה, עקרונות וטיפול מונע"), ושלח עותקים ממנו לרופאים בגרמניה, בצרפת ובאנגליה. מספר ביקורות צוננות גרמו לו לפרסם מכתבים בעיתונות, שלא סייעו לרעיונותיו להתקבל. דחיית הממסד הרפואי את ממצאיו של זמלווייס גרמה, במחדל, למותן של אלפי אמהות צעירות. הפרשה הפכה לדוגמה למצב שבו האינרציה של אנשי המקצוע הבכירים גורמת להאטת ההתפתחות המדעית.
* 1847 - הרופא '''איגנץ זמלווייס''' גילה כי רחצת ידיים בחומר מחטא בבתי יולדות מקטינה מאוד את הידבקות היולדות באלח דם (מחלה שכונתה באותה תקופה "קדחת הלידה" ונחשבה לקטלנית), וכונה בעקבות זאת "מציל האמהות". השערתו של זמלווייס לא הייתה פופולרית, שכן לא נתמכה על ידי התאוריות המדעיות דאז, ורמזה לקשר בין קדחת הלידה ובין גופות, רעיון שנתפס כדתי וכאמונה טפלה. ב-1848 זמלווייס דרש לחטא את כל המכשירים שהסתייעו בהם בלידה, ובכך העלים לגמרי את קדחת הלידה ממחלקתו. למרות ההצלחה הדרמטית סירב זמלווייס לפרסם את שיטתו בכתובים, ופרדיננד פון אברה פרסם בשמו שני מאמרים, שלא זכו לתמיכה רבה למרות התרשמותם של הרופאים הבכירים בווינה. ב-1861 פרסם זמלווייס את תגליתו בספרו "Die Ätiologie, der Begriff und die Prophylaxis des Kindbettfiebers" ("קדחת הלידה - אטיולוגיה, עקרונות וטיפול מונע"), ושלח עותקים ממנו לרופאים בגרמניה, בצרפת ובאנגליה. מספר ביקורות צוננות גרמו לו לפרסם מכתבים בעיתונות, שלא סייעו לרעיונותיו להתקבל. דחיית הממסד הרפואי את ממצאיו של זמלווייס גרמה, במחדל, למותן של אלפי אמהות צעירות. הפרשה הפכה לדוגמה למצב שבו האינרציה של אנשי המקצוע הבכירים גורמת להאטת ההתפתחות המדעית.
* 1856-1854 לואי פסטר נוחל נצחונות בלוחמה במחלות חקלאיות בתחומים כמו סלק סוכר, וגידול תולעי משי,
* 1856-1854 '''לואי פסטר''' נוחל נצחונות בלוחמה במחלות חקלאיות בתחומים כמו סלק סוכר, וגידול תולעי משי, ויין.
* 1873 - פסטר בויכוחים עם רופאי צרפת וטוען כי חיידקים חיידקים לבין מחלות האדם. רופא מפורסם בשם פידו טוען כי פסטר טועה בטענה כי העיקר הוא היגיינה וכן תאורים מעורפלים של מחלות.
* 1873 - פסטר בויכוחים עם רופאי צרפת וטוען כי חיידקים חיידקים לבין מחלות האדם. רופא מפורסם בשם פידו טוען כי פסטר טועה בטענה כי העיקר הוא היגיינה וכן תאורים מעורפלים של מחלות.
* 1876 - רוברט קוך מציג ראיות חזקות על ידי סדרת ניסויים בעכברים, בין חיידקים לבין מחלות האדם, במקרה של חיידקי הגחלת (אנטראקס). הדבר גורם לפרסומו ולהד משמעותי בקהילת החוקרים הביולוגים.
* 1876 - '''רוברט קוך''' מציג ראיות חזקות על ידי סדרת ניסויים בעכברים, בין חיידקים לבין מחלות האדם, במקרה של חיידקי הגחלת (אנטראקס). הדבר גורם לפרסומו ולהד משמעותי בקהילת החוקרים הביולוגים.
* 1882 - קוך מוצא את חיידקי השחפת. פרסום עולמי לקוך, מהפכה בעולם הרפואה בהבנת הסיבות למחלות זיהומיות, ביכולת ללחום בגורם המוות העיקרי (עד למאה ה-20 - מחלות מדבקות) מהפכה עצומה בתחום הרפואה והתקדמות עצומה בביסוס הרפואה על מיקרו-ביולוגיה.
* 1882 - קוך מוצא את '''חיידקי השחפת'''. פרסום עולמי לקוך, מהפכה בעולם הרפואה בהבנת הסיבות למחלות זיהומיות, ביכולת ללחום בגורם המוות העיקרי (עד למאה ה-20 - מחלות מדבקות) מהפכה עצומה בתחום הרפואה והתקדמות עצומה בביסוס הרפואה על מיקרו-ביולוגיה.
* תחילת ההכרות עם מערכת החיסון - בשנת 1882 מגלה איליה מצ'ניקוב את תפקוד הפגוציטים שבולעים חיידקים, מזיקים וגורמי פסולת בגוף
* תחילת ההכרות עם מערכת החיסון - בשנת 1882 מגלה איליה מצ'ניקוב את תפקוד הפגוציטים שבולעים חיידקים, מזיקים וגורמי פסולת בגוף
* 1883 - אדווין קלבס מגלה את החיידק הגורם למחלת הדיפתריה. ב-1884 הצליח פרידריך לפלר לבודד ולגדל לראשונה בתרבית את החיידק. גידול החיידק בתרבית אפשר ללפלר ובמקביל למיקרוביולוגים אחרים דוגמת, אמיל רו (Émile Roux) ואלכסנדר ירסן (Alexandre Yersin) לזהות את יצורו של רעלן הדיפתריה על ידי החיידק, והיווה ציון דרך משמעותי בפיתוח חיסון כנגד הרעלן על ידי אמיל אדולף פון ברינג. בנוסף לכך פיתח לפלר שיטה מהירה לזיהוי החיידק בחולים חשודים וכן הצליח להראות לראשונה את קיום הנשאות בחיידקים אלה בקרב אוכלוסייה בריאה של ילדים. בכך היה לראשון שהציג מקרי נשאות ברורים של חיידק שמהווה סיכון פוטנציאלי באוכלוסיות בריאות.
* 1883 - אדווין קלבס מגלה את החיידק הגורם למחלת הדיפתריה. ב-1884 הצליח פרידריך לפלר לבודד ולגדל לראשונה בתרבית את החיידק. גידול החיידק בתרבית אפשר ללפלר ובמקביל למיקרוביולוגים אחרים דוגמת, אמיל רו (Émile Roux) ואלכסנדר ירסן (Alexandre Yersin) לזהות את יצורו של רעלן הדיפתריה על ידי החיידק, והיווה ציון דרך משמעותי בפיתוח חיסון כנגד הרעלן על ידי אמיל אדולף פון ברינג. בנוסף לכך פיתח לפלר שיטה מהירה לזיהוי החיידק בחולים חשודים וכן הצליח להראות לראשונה את קיום הנשאות בחיידקים אלה בקרב אוכלוסייה בריאה של ילדים. בכך היה לראשון שהציג מקרי נשאות ברורים של חיידק שמהווה סיכון פוטנציאלי באוכלוסיות בריאות.
* 1884 פרסום "העקרונות של קוך", ופיתוח שיטות מחקר נוספות כמו צביעת חיידקים, יכולת בידוד חיידקים מסוגים שונים על ידי גידולם על מצע מוצק למחצה - תפוחי אדמה ואחר מצע אגר.
* 1884 - פרסום '''"העקרונות של קוך"''', ופיתוח שיטות מחקר נוספות כמו צביעת חיידקים, יכולת בידוד חיידקים מסוגים שונים על ידי גידולם על מצע מוצק למחצה - תפוחי אדמה ואחר מצע אגר.
* המשך הגילויים של חיידקים ולפעמים גם גורמי מחלות ביניהם כלבת, קדחת צהובה, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20
* המשך הגילויים של חיידקים ולפעמים גם גורמי מחלות ביניהם כלבת, קדחת צהובה, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20
* 1889 החוקר האמריקאי תאובלד סמית (Theobald Smith) הצליח להראות כי קדחת הבקר הטקסנית (Babesiosis) מועברת על ידי קרציות. זו הפעם הראשונה שבה מצאו מחלה שמועברת לבעלי חיים גדולים על ידי חרקים. הדבר מוביל בהמשך לגילוי חיידקים של מחלת השנה, מלריה, קדחת צהובה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20
* 1889 החוקר האמריקאי '''תאובלד סמית''' (Theobald Smith) הצליח להראות כי קדחת הבקר הטקסנית (Babesiosis) מועברת על ידי קרציות. זו הפעם הראשונה שבה מצאו מחלה שמועברת לבעלי חיים גדולים על ידי חרקים. הדבר מוביל בהמשך לגילוי חיידקים של מחלת השנה, מלריה, קדחת צהובה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20
* גילוי עקרונות החיסון במחלות שונות כולל אבעבועות שחורות ולאחר מכן על ידי קוך ואחרים.
* גילוי עקרונות החיסון במחלות שונות כולל אבעבועות שחורות ולאחר מכן על ידי קוך ואחרים.
* פיתוח ההיגיינה לריפוי ומניעת מחלות והמתח בין ההיגיניה לבין המיקרוביולוגיה. (היריב של קוך שהתאבד)
* פיתוח ההיגיינה לריפוי ומניעת מחלות והמתח בין ההיגיניה לבין המיקרוביולוגיה. (היריב של קוך שהתאבד)
* 1897 גילוי הנוגדנים על ידי פאול ארליך והמשך הבנת מערכת החיסון - ארליך ומצ'ניקוב זכו בפרס נובל לרפואה בשנת 1908 על תרומתם העצומה הגדולה להבנת יסודו מערכת החיסון
* 1897 - גילוי הנוגדנים על ידי פאול ארליך והמשך הבנת מערכת החיסון - ארליך ומצ'ניקוב זכו בפרס נובל לרפואה בשנת 1908 על תרומתם העצומה הגדולה להבנת יסודו מערכת החיסון
* [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסין המהיר]] של המאה ה-20 באירופה ולאחר מכן בשאר העולם עקב שילוב של המהפכה התעשייתית, שיפורים בהיגיינה והמהפכה המיקרוביולוגית עקב הפחתה עצומה בפטירת תינוקות והפחתה חשובה גם בפטירת אנשים צעירים (לדוגמה שחפת) ובכלל, התחלת המנגנון של [[מעבר דמוגרפי]] ויציקת התהליכים שהובילו ל[[מהפכה הירוקה]]
* [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסין המהיר]] של המאה ה-20 באירופה ולאחר מכן בשאר העולם עקב שילוב של המהפכה התעשייתית, שיפורים בהיגיינה והמהפכה המיקרוביולוגית עקב הפחתה עצומה בפטירת תינוקות והפחתה חשובה גם בפטירת אנשים צעירים (לדוגמה שחפת) ובכלל, התחלת המנגנון של [[מעבר דמוגרפי]] ויציקת התהליכים שהובילו ל[[מהפכה הירוקה]]
* גילוי האנטיביוטיקה
* גילוי האנטיביוטיקה
* פיתוח [[גלולה נגד הריון|הגלולה למניעת הריון]] על ידי רופאים חוקרים ופמיניסטיות והשלכות הרבה של הגלולה על חיי האנושות.
* פיתוח [[גלולה נגד הריון|הגלולה למניעת הריון]] על ידי רופאים חוקרים ופמיניסטיות והשלכות הרבה של הגלולה על חיי האנושות.
* 1936 עד 1947 - '''הסינתזה האבולוציונית המודרנית''' - הסינתזה איחדה בין חוקי התורשה של מנדל לבין עקרונות הברירה הטבעית והאבולוציה ההדרגתית. הסינתזה הסבירה כיצד מקרואבולוציה, שקיומה נצפה גם בטבע וגם במחקרים פלאונטולוגיים, מתאפשרת בהינתן מיקרואבולוציה (שינוי ברמה המולקולרית, חקר הורשתם של גנים במרוצת הדורות, ויחסי הגומלין בין גנים באוכלוסיות נתונות).
* 1936 עד 1947 - '''הסינתזה האבולוציונית המודרנית''' - הסינתזה איחדה בין חוקי התורשה של מנדל לבין עקרונות הברירה הטבעית והאבולוציה ההדרגתית. הסינתזה הסבירה כיצד מקרואבולוציה, שקיומה נצפה גם בטבע וגם במחקרים פלאונטולוגיים, מתאפשרת בהינתן מיקרואבולוציה (שינוי ברמה המולקולרית, חקר הורשתם של גנים במרוצת הדורות, ויחסי הגומלין בין גנים באוכלוסיות נתונות).
* 1953 - '''גילוי מבנה ה-DNA''' על ידי פרנסיס קריק ו-ג'יימס ווטסון , תודות לעבודתה של רוזלינד פרנקלין. ה-DNA היא מולקולת ענק (פולימר) של חומצת גרעין המכילה את כל המידע התורשתי לבנייתם של כל החלבונים בתא, בכל האורגניזמים הידועים, החל מחיידקים ועד לבני אדם, ואף בחלק מהנגיפים. שנים רבות נזקף הגילוי לזכות המדענים ווטסון וקריק. השניים אף זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על הגילוי בשנת 1962. בדיעבד התברר שהגילוי שלהם התבסס, במידה רבה, על עבודתה של רוזלינד פרנקלין, עמיתתו של וילקנס, שנפטרה לפני מתן הפרס. גילוי מבנה הסליל הכפול עם בסיסים משלימים הוביל גם לדרך שבה מולקולת DNA משתכפלת, על ידי הפרדת שני הסלילים ובניית המשלימים להם, ותהליך השעתוק בו מולקולת RNA מיוצרת לפי התבנית של ה-DNA (ולאחר מכן מתורגמת לחלבון). הבנות אלו העניקו תנופה משמעותית לתחום הביולוגיה המולקולרית ונחשב לאחד ההישגים הגדולים של המדע במאה העשרים.
* 1953 - '''גילוי מבנה ה-DNA''' על ידי פרנסיס קריק ו-ג'יימס ווטסון , תודות לעבודתה של רוזלינד פרנקלין. ה-DNA היא מולקולת ענק (פולימר) של חומצת גרעין המכילה את כל המידע התורשתי לבנייתם של כל החלבונים בתא, בכל האורגניזמים הידועים, החל מחיידקים ועד לבני אדם, ואף בחלק מהנגיפים. שנים רבות נזקף הגילוי לזכות המדענים ווטסון וקריק. השניים אף זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על הגילוי בשנת 1962. בדיעבד התברר שהגילוי שלהם התבסס, במידה רבה, על עבודתה של רוזלינד פרנקלין, עמיתתו של וילקנס, שנפטרה לפני מתן הפרס. גילוי מבנה הסליל הכפול עם בסיסים משלימים הוביל גם לדרך שבה מולקולת DNA משתכפלת, על ידי הפרדת שני הסלילים ובניית המשלימים להם, ותהליך השעתוק בו מולקולת RNA מיוצרת לפי התבנית של ה-DNA (ולאחר מכן מתורגמת לחלבון). הבנות אלו העניקו תנופה משמעותית לתחום הביולוגיה המולקולרית ונחשב לאחד ההישגים הגדולים של המדע במאה העשרים.
[[קובץ:Benzopyrene DNA adduct 1JDG.png|ממוזער|125px|מודל מולקולרי של הסליל הכפול של הדי.אן.אי.]]
* 1955 - '''יונה סאלק''' מפתח את '''החיסון נגד פוליו''' - שיתוק ילדים . נגיף הפוליו התקיים במשך אלפי שנים כפתוגן אנדמי עד 1880, כאשר התחוללו באירופה מגיפות גדולות; זמן קצר לאחר מכן מגיפות הופיעו גם בארצות הברית. ב-1910 חלק ניכר מהעולם חווה גידול ניכר במספר מקרי הפוליו ומגיפות פוליו היו לאירוע שכיח, בעיקר בערים במהלך חודשי הקיץ. מגיפות אלו - שהותירו אלפי ילדים ומבוגרים משותקים - הניעו מדענים במירוץ לפיתוח חיסון למחלה. החדשות על החיסון הוכרזו בחגיגיות בערוצי הרדיו והטלוויזיה, וברחבי ארצות הברית פרצו חגיגות ספונטניות. כבר למחרת היום פוליטיקאים רבים שגרו לסאלק מדליות וכרטיסי ברכה והזמינו אותו לטקסי הוקרה. סאלק החליט שלא לרשום פטנט על החיסון שלו אלא לשחרר אותו לנחלת הכלל. החיסון הופץ במהירות ברחבי ארצות הברית ולאחר מכן ברחבי העולם כולו. במהלך העשורים הבאים, מוגרה מחלת הפוליו בשיטתיות ברחבי העולם, למעט מספר מדינות שהתנגדו לחיסון, כגון ניגריה והודו.
* 1955 - '''יונה סאלק''' מפתח את '''החיסון נגד פוליו''' - שיתוק ילדים . נגיף הפוליו התקיים במשך אלפי שנים כפתוגן אנדמי עד 1880, כאשר התחוללו באירופה מגיפות גדולות; זמן קצר לאחר מכן מגיפות הופיעו גם בארצות הברית. ב-1910 חלק ניכר מהעולם חווה גידול ניכר במספר מקרי הפוליו ומגיפות פוליו היו לאירוע שכיח, בעיקר בערים במהלך חודשי הקיץ. מגיפות אלו - שהותירו אלפי ילדים ומבוגרים משותקים - הניעו מדענים במירוץ לפיתוח חיסון למחלה. החדשות על החיסון הוכרזו בחגיגיות בערוצי הרדיו והטלוויזיה, וברחבי ארצות הברית פרצו חגיגות ספונטניות. כבר למחרת היום פוליטיקאים רבים שגרו לסאלק מדליות וכרטיסי ברכה והזמינו אותו לטקסי הוקרה. סאלק החליט שלא לרשום פטנט על החיסון שלו אלא לשחרר אותו לנחלת הכלל. החיסון הופץ במהירות ברחבי ארצות הברית ולאחר מכן ברחבי העולם כולו. במהלך העשורים הבאים, מוגרה מחלת הפוליו בשיטתיות ברחבי העולם, למעט מספר מדינות שהתנגדו לחיסון, כגון ניגריה והודו.
* 1960 - ה-FDA מאשר את השימוש ב'''[[גלולה למניעת הריון]]''' - אמצעי מניעה שנשים יכולות לקחת בצורה קלה. דמויות מפתח בפיתוח הגלולה היו '''[[מרגרט סנגר]]''' שהייתה פעילה לזכויות נשים; גרגורי פינקוס, ביולוג עצמאי שפוטר מאוניברסיטת הארווארד בגלל המחקר השנוי במחלוקת שלו על הפריה חוץ-גופית; ג'ון רוק, רופא קתולי שניהל את המחקרים הקליניים של הגלולה ושימש מתווך מול הכנסייה הקתולית; וקתרין מקורמיק, יורשת עשירה שמימנה כמעט לבדה את המחקר. המחקר החל באפריל 1951 ללא תמיכה מצד חברות התרופות או הממסד הרפואי. בשנת 1953 פניקוס הרחיבה את הפרוייקט פי 50 בעקבות תאור חייהן של נשים עניות שנאלצו לעבור הריונות רבים נגד רצונן. הגלולה שינתה היבטים רבים בחיי החברה לרבות היחס ליחסי מין, שחרור נשים לשוק העבודה ושינויים של [[מעבר דמוגרפי]] ותכנון משפחה. קדם לנושא מאבק חברתי שנועד לאפשר לנשים גישה לאמצעי מניעה באופן חוקי.
* 1963 - חוקר החקלאות '''נורמן בורלוג''' וצוותו מצליחים להגדיל בצורה משמעותית את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] של חיטה במקסיקו. תחילתה של '''[[המהפכה הירוקה]]''' שהצילה מיליוני אנשים מ[[רעב המוני]] אך גרמה גם להפצה של [[חקלאות תעשייתית]] שתלויה במ[[משאבים מתכלים]] ומציבה אתגרים רבים ל[[חקלאות בת קיימא]].
* 1963 - חוקר החקלאות '''נורמן בורלוג''' וצוותו מצליחים להגדיל בצורה משמעותית את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] של חיטה במקסיקו. תחילתה של '''[[המהפכה הירוקה]]''' שהצילה מיליוני אנשים מ[[רעב המוני]] אך גרמה גם להפצה של [[חקלאות תעשייתית]] שתלויה במ[[משאבים מתכלים]] ומציבה אתגרים רבים ל[[חקלאות בת קיימא]].
* מיפוי הגנום של יצורים שונים
* מיפוי הגנום של יצורים שונים