שינויים

2. שיתוף פעולה בין-לאומי. הוא חיוני גם כי כאשר יש מלחמה קשה לפתור בעיות הנובעות משינויי אקלים, אבל עוד יותר כי במצב של יחסים עוינים קשה להגביל צריכה: כולם שואפים לייצר כמה שיותר כדי שיוכלו לתחזק יותר [[נשק|תעשייה צבאית]].

2. שיתוף פעולה בין-לאומי. הוא חיוני גם כי כאשר יש מלחמה קשה לפתור בעיות הנובעות משינויי אקלים, אבל עוד יותר כי במצב של יחסים עוינים קשה להגביל צריכה: כולם שואפים לייצר כמה שיותר כדי שיוכלו לתחזק יותר [[נשק|תעשייה צבאית]].

{{ציטוט|תוכן=לשינוי האקלים יש מאפיינים של בעייה הדורשת פעולה קולקטיבית בקנה מידה עולמי, שכן רוב גזי החממה מצטברים לאורך זמן ומתערבבים באופן גלובלי, והפליטות של כל גורם (למשל, אדם, קהילה, חברה, ארץ) משפיעות על גורמים אחרים. הפחת פליטות יעילה לא תושג אם גורמים בודדים יקדמו את האינטרסים שלהם באופן עצמאי. תגובות שיתופיות, לרבות שיתוף פעולה בינלאומי, נדרשות אפוא להפחית באופן יעיל את פליטת גזי החממה ולטפל בנושאי שינוי אקלים אחרים. יעילות ההסתגלות יכולה להשתפר באמצעות פעולות משלימות בכל הרמות, כולל שיתוף פעולה בינלאומי. הראיות מצביעות על כך שתוצאות שנראות שוויוניות יכולות להוביל לשיתוף פעולה יעיל יותר.|מקור=[[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]], דוח AR5, Synthesis Report, עמוד 17}}

{{ציטוט|תוכן=לשינוי האקלים יש מאפיינים של בעיה הדורשת פעולה קולקטיבית בקנה מידה עולמי, שכן רוב גזי החממה מצטברים לאורך זמן ומתערבבים באופן גלובלי, והפליטות של כל גורם (למשל, אדם, קהילה, חברה, ארץ) משפיעות על גורמים אחרים. הפחת פליטות יעילה לא תושג אם גורמים בודדים יקדמו את האינטרסים שלהם באופן עצמאי. תגובות שיתופיות, לרבות שיתוף פעולה בינלאומי, נדרשות אפוא להפחית באופן יעיל את פליטת גזי החממה ולטפל בנושאי שינוי אקלים אחרים. יעילות ההסתגלות יכולה להשתפר באמצעות פעולות משלימות בכל הרמות, כולל שיתוף פעולה בינלאומי. הראיות מצביעות על כך שתוצאות שנראות שוויוניות יכולות להוביל לשיתוף פעולה יעיל יותר.|מקור=[[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]], דוח AR5, Synthesis Report, עמוד 17}}

יש לציין שקשה לדבר במקרה זה על ניגוד אינטרסים-לדוגמה מול חברות הנפט, כי שינויי האקלים מסכנים את כולם ולכולם יש אינטרס לחיות ברמת חיים גבוהה יחסית מה שלא יתאפשר במקרה של הרס אקלימי. לכן סביר להניח שאם יש אנשים שמפריעים לנקיטת אמצעים נגד ההרס הזה מדובר כנראה בטיפשות או חוסר מידע.

יש לציין שקשה לדבר במקרה זה על ניגוד אינטרסים, לדוגמה מול חברות הנפט, כי שינויי האקלים מסכנים את כולם ולכולם יש אינטרס לחיות ברמת חיים גבוהה יחסית מה שלא יתאפשר במקרה של הרס אקלימי. לכן סביר להניח שאם יש אנשים שמפריעים לנקיטת אמצעים נגד ההרס הזה מדובר כנראה בטיפשות או חוסר מידע.

הדיון סביב הדרכים השונות לפתרון משבר האקלים, מתקיים סביב משוואת [[I=PAT]]. פרוש המשוואה הזאת הוא כי חוזק ההשפעה (I מהמילה Impact) על הסביבה הטבעית שווה בקירוב למכפלה של גודל האוכלוסייה (P מהמילה Population) בגודל הצריכה (A מהמילה Affluence) כפול  T שמייצג טכנולוגיה (Technology). זאת אומרת שחלק אומרים שיש להתמקד ב[[ייצוב אוכלוסיה|הגבלת מספר האוכלוסייה]], חלק אומרים שיש להתמקד ב[[כלכלת מצב יציב|צמצום צריכה]] וחלק אומרים שיש להתמקד ב[[אופטימיזם טכנולוגי|פתרונות טכנולוגיים]].

הדיון סביב הדרכים השונות לפתרון משבר האקלים, מתקיים סביב משוואת [[I=PAT]]. פרוש המשוואה הזאת הוא כי חוזק ההשפעה (I מהמילה Impact) על הסביבה הטבעית שווה בקירוב למכפלה של גודל האוכלוסייה (P מהמילה Population) בגודל הצריכה (A מהמילה Affluence) כפול  T שמייצג טכנולוגיה (Technology). זאת אומרת שחלק אומרים שיש להתמקד ב[[ייצוב אוכלוסיה|הגבלת מספר האוכלוסייה]], חלק אומרים שיש להתמקד ב[[כלכלת מצב יציב|צמצום צריכה]] וחלק אומרים שיש להתמקד ב[[אופטימיזם טכנולוגי|פתרונות טכנולוגיים]].

* '''ייצוב אוכלוסין.''' יש רבים שטוענים שיש צורך ב[[ייצוב אוכלוסין]] כדי לפתור את משבר האקלים - גם מ[[סביבתנות|מהתנועה הסביבתית]] וגם מ[[קפיטליזם|בעלי החברות הגדולות]]. אוכלוסיית העולם גדלה, נכון ל 2018 היא הגיע ל 7.5 מיליארד בני אדם, כאשר ב 1800 היא היתה רק מיליארד אחד. יש לציין עם זאת כי הגבלת הילודה בכוח יכול להביא לתוצאות גרועות כפי שהראתה לדוגמה מגפת הזיקה, אשר כתוצאה ממנה נשים לא יכלו להכנס להריון. מצד שני יש סבירות גבוהה שהפחתת תמותת ילדים באמצעות חלוקת מזון צודקת יותר לדוגמה יכולה לגרום לצמצום בילודה. בדרך כלל כאשר אחוז גבוהה מהילדים שורד יש פחות ילודה. לפרטים נוספים ראה: [[ייצוב אוכלוסין]], [[התפוצצות אוכלוסין]].

* '''ייצוב אוכלוסין.''' יש רבים שטוענים שיש צורך ב[[ייצוב אוכלוסין]] כדי לפתור את משבר האקלים - גם מ[[סביבתנות|מהתנועה הסביבתית]] וגם מ[[קפיטליזם|בעלי החברות הגדולות]]. אוכלוסיית העולם גדלה, נכון ל-2018 היא הגיע ל-7.5 מיליארד בני אדם, כאשר ב 1800 היא היתה רק מיליארד אחד. יש לציין עם זאת כי הגבלת הילודה בכוח יכול להביא לתוצאות גרועות כפי שהראתה לדוגמה מגפת הזיקה, אשר כתוצאה ממנה נשים לא יכלו להיכנס להריון. מצד שני יש סבירות גבוהה שהפחתת תמותת ילדים באמצעות חלוקת מזון צודקת יותר לדוגמה יכולה לגרום לצמצום בילודה. בדרך כלל כאשר אחוז גבוהה מהילדים שורד יש פחות ילודה. לפרטים נוספים ראה: [[ייצוב אוכלוסין]], [[התפוצצות אוכלוסין]].

* '''פתרונות טכנולוגיים.''' הרבה אנשים שמים את הדגש על טכנולוגיה וטוענים שהפתרון למשבר האקלים צריך לבוא רק או בעיקר מפתרונות טכנולוגיים. זוהי חלק מגישת ה[[אופטימיזם טכנולוגי|האופטימיזם הטכנולוגי]], לרוב התומכים בגישה זו הם תומכים [[קפיטליזם|בשיטה הקפיטליסטית]]. הפתרונות שהם מציעים כוללים גם [[הנדסת אקלים]] ו[[הנדסה גנטית]] מה שלא פופולרי בקרב ארגוני הסביבה. נכון ל 2018 התברר שפתרון 100% טכנולוגי הוא בעל סבירות נמוכה בנושא כמו שינויי אקלים. כך לדוגמה התברר שהאפקטיביות של קליטת פחמן מהטמוספירה היא בעלת יעילות נמוכה יותר ממה שחשבו קודם{{הערה|Dr Craig Jones [http://www.circularecology.com/news/carbon-capture-and-storage-electricity#.W22GNNXXLcu  

* '''פתרונות טכנולוגיים.''' הרבה אנשים שמים את הדגש על טכנולוגיה וטוענים שהפתרון למשבר האקלים צריך לבוא רק או בעיקר מפתרונות טכנולוגיים. זוהי חלק מגישת ה[[אופטימיזם טכנולוגי|האופטימיזם הטכנולוגי]], לרוב התומכים בגישה זו הם תומכים [[קפיטליזם|בשיטה הקפיטליסטית]]. הפתרונות שהם מציעים כוללים גם [[הנדסת אקלים]] ו[[הנדסה גנטית]] מה שלא פופולרי בקרב ארגוני הסביבה. נכון ל 2018 התברר שפתרון 100% טכנולוגי הוא בעל סבירות נמוכה בנושא כמו שינויי אקלים. כך לדוגמה התברר שהאפקטיביות של קליטת פחמן מהטמוספירה היא בעלת יעילות נמוכה יותר ממה שחשבו קודם{{הערה|Dr Craig Jones [http://www.circularecology.com/news/carbon-capture-and-storage-electricity#.W22GNNXXLcu  

* '''צמצום צריכה.''' הרבה אנשים, בעיקר קשורים [[סביבתנות|לתנועה הסביבתית]] חושבים שהדגש צריך להיות על צמצום צריכה. [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] טוען בדוח החמישי שלו שדווקא העלייה בצריכה היתה הגורם החשוב ביותר לעלייה בריכוז גזי החממה בעשור האחרון. האנשים האלה חושבים שיש להגיע ל [[כלכלת מצב יציב]] כדי להגיע ליציבות אקלימית. ובאמת, אפילו לאנרגיות מתחדשות יש השלכות סביבתיות, ובריאותיות שליליות אשר יכולות אפילו במידה מסוימת להשפיע על האקלים, לעומת זאת, מילוי המלצות משרד הבריאות כגון לתזונה בריאה,  עידוד [[אורח חיים פעיל]] ולא [[אורח חיים יושבני]] [[השפעות סביבתיות של מחשוב|מול המסך]]  הפסקת [[מחסור ועודף|צריכה עודפת של מזון]] ויחד איתה את [[השמנה]] יכולים להביא לירידה בפליטות ללא האפקטים האלה. יש לציין שגם צעדים מתונים מאוד בתחום הזה יכולים עזור ולמעשה רוב מדינות העולם באמת נוקטות בצעדים מסוימים בכיוון. הצעדים יכולים לכלול [[התייעלות אנרגטית]], מעבר ל[[תחבורה בת קיימא]] ו[[חקלאות בת קיימא]], צמצום שימוש ב[[פלסטיק|פלסטיק חד פעמי]], [[בנייה ירוקה]], סלילת [[שבילי אופניים]] וכדומה. לפרטים נוספים ראה: [[כלכלת מצב יציב]], [[מחסור ועודף]], [[אורח חיים פעיל]], [[פשטות מרצון]], [[תנועת ההאטה]], [[אי צמיחה]].

* '''צמצום צריכה.''' הרבה אנשים, בעיקר קשורים [[סביבתנות|לתנועה הסביבתית]] חושבים שהדגש צריך להיות על צמצום צריכה. [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] טוען בדוח החמישי שלו שדווקא העלייה בצריכה היתה הגורם החשוב ביותר לעלייה בריכוז גזי החממה בעשור האחרון. האנשים האלה חושבים שיש להגיע ל [[כלכלת מצב יציב]] כדי להגיע ליציבות אקלימית. ובאמת, אפילו לאנרגיות מתחדשות יש השלכות סביבתיות, ובריאותיות שליליות אשר יכולות אפילו במידה מסוימת להשפיע על האקלים, לעומת זאת, מילוי המלצות משרד הבריאות כגון לתזונה בריאה,  עידוד [[אורח חיים פעיל]] ולא [[אורח חיים יושבני]] [[השפעות סביבתיות של מחשוב|מול המסך]]  הפסקת [[מחסור ועודף|צריכה עודפת של מזון]] ויחד איתה את [[השמנה]] יכולים להביא לירידה בפליטות ללא האפקטים האלה. יש לציין שגם צעדים מתונים מאוד בתחום הזה יכולים עזור ולמעשה רוב מדינות העולם באמת נוקטות בצעדים מסוימים בכיוון. הצעדים יכולים לכלול [[התייעלות אנרגטית]], מעבר ל[[תחבורה בת קיימא]] ו[[חקלאות בת קיימא]], צמצום שימוש ב[[פלסטיק|פלסטיק חד פעמי]], [[בנייה ירוקה]], סלילת [[שבילי אופניים]] וכדומה. לפרטים נוספים ראה: [[כלכלת מצב יציב]], [[מחסור ועודף]], [[אורח חיים פעיל]], [[פשטות מרצון]], [[תנועת ההאטה]], [[אי צמיחה]].

ההסכם הבינלאומי העיקרי למאבק בשינויי האקלים עד 2015 היה [[פרוטוקול קיוטו]]. הפרוטוקול הוא תיקון ל[[אמנת המסגרת של האו"ם בעניין שינויי אקלים]] (UNFCCC). [[מדינה|מדינות]] אשר מאשררות את הפרוטוקול מתחייבות להקטין פליטות של [[פחמן דו חמצני]] ושל חמישה [[גז חממה|גזי חממה]] אחרים, או לעסוק ב[[מסחר פליטות]] אם הן מתכוונות להשאיר או להגדיל את הפליטות של גזים אלו. ב-2015 נחתם [[הסכם פריז]] הסכם כלל עולמי רחב ומקיף יותר מאמנת קיוטו. מטרת ההסכם היא להגביל את ההתחממות ל 2 מעלות ואם אפשר ל 1.5 מעלות. נכון ל 30 באפריל 2018 על ההסכם חתמו 176 מדינות האחראיות על כ 88% מסך פליטות גזי החממה בעולם{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_parties_to_the_Paris_Agreement List of parties to the Paris Agreement]}}{{הערה|United Nations Framework Convention on Climate Change [https://unfccc.int/process/the-paris-agreement/status-of-ratification Paris Agreement - Status of Ratification] 2018}}.  

ההסכם הבינלאומי העיקרי למאבק בשינויי האקלים עד 2015 היה [[פרוטוקול קיוטו]]. הפרוטוקול הוא תיקון ל[[אמנת המסגרת של האו"ם בעניין שינויי אקלים]] (UNFCCC). [[מדינה|מדינות]] אשר מאשררות את הפרוטוקול מתחייבות להקטין פליטות של [[פחמן דו חמצני]] ושל חמישה [[גז חממה|גזי חממה]] אחרים, או לעסוק ב[[מסחר פליטות]] אם הן מתכוונות להשאיר או להגדיל את הפליטות של גזים אלו. ב-2015 נחתם [[הסכם פריז]] הסכם כלל עולמי רחב ומקיף יותר מאמנת קיוטו. מטרת ההסכם היא להגביל את ההתחממות ל 2 מעלות ואם אפשר ל-1.5 מעלות. נכון ל 30 באפריל 2018 על ההסכם חתמו 176 מדינות האחראיות על כ-88% מסך פליטות גזי החממה בעולם{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_parties_to_the_Paris_Agreement List of parties to the Paris Agreement]}}{{הערה|United Nations Framework Convention on Climate Change [https://unfccc.int/process/the-paris-agreement/status-of-ratification Paris Agreement - Status of Ratification] 2018}}.  

נכון למרץ 2018, 20,000 מדענים חתמו על מכתב אזהרה לאנושות בו הם מזהירים מאסון פלנטרי בגלל הרס הטבע בידי האדם וקודם כל בגלל שינויי האקלים{{הערה|Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/warning-to-humanity-scientists-2544973158.html 20,000 Scientists Have Now Signed 'Warning to Humanity'] 9 במרץ 2018, Ecowatch}}.

נכון למרץ 2018, 20,000 מדענים חתמו על מכתב אזהרה לאנושות בו הם מזהירים מאסון פלנטרי בגלל הרס הטבע בידי האדם וקודם כל בגלל שינויי האקלים{{הערה|Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/warning-to-humanity-scientists-2544973158.html 20,000 Scientists Have Now Signed 'Warning to Humanity'] 9 במרץ 2018, Ecowatch}}.

Trajectories of the Earth System in the Anthropocene] 06 לאוגוסט 2018, Proceeding of the National Academy of Sciences}}{{הערה| Kristin Houser [https://futurism.com/hothouse-earth-paris-agreement/ No Existing Policies Will Be Enough To Prevent A Future “Hothouse Earth”] 08 לאוגוסט 2018, Futurism}}.

Trajectories of the Earth System in the Anthropocene] 06 לאוגוסט 2018, Proceeding of the National Academy of Sciences}}{{הערה| Kristin Houser [https://futurism.com/hothouse-earth-paris-agreement/ No Existing Policies Will Be Enough To Prevent A Future “Hothouse Earth”] 08 לאוגוסט 2018, Futurism}}.

ב 2018 יצא יצא דוח של הארגון Climate Action Tracker  אשר עוקב אחרי מילוי ההתחייבויות האקלימיות של המדינות. המסקנות: אם תימשך המדיניות הנוכחית, הטמפרטורה תעלה ב 3.3 מעלות עד 2100. אם כל המדינות יקיימו את כל ההתחייבויות שלהם בהסכם פריז - ב 3.0 מעלות. המדינות שמקיימות את התחיבויותהן היטב: קוסטה ריקה, צ'ילה, נורווגיה, ארגנטינה, קנדה, אתיופיה, האיחוד האירופי, הודו, מרוקו, דרום אפריקה. המדינות שמקיימות פחות: ארצות הברית, אוסטרליה, ברזיל, איחוד האמירויות, רוסיה, אינדונזיה. אם זאת הפליטות בארצות הברית מאטות בגלל המחיר הנמוך של האנרגיות המתחדשות{{הערה|Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/global-climate-policies-warming-projections-2623065326.html Report: Current Climate Policies Will Warm the World by 3.3˚C] 11 לדצמבר 2018, Ecowatch}}.

ב 2018 יצא יצא דוח של הארגון Climate Action Tracker  אשר עוקב אחרי מילוי ההתחייבויות האקלימיות של המדינות. המסקנות: אם תימשך המדיניות הנוכחית, הטמפרטורה תעלה ב 3.3 מעלות עד 2100. אם כל המדינות יקיימו את כל ההתחייבויות שלהם בהסכם פריז - ב-3.0 מעלות. המדינות שמקיימות את התחיבויותהן היטב: קוסטה ריקה, צ'ילה, נורווגיה, ארגנטינה, קנדה, אתיופיה, האיחוד האירופי, הודו, מרוקו, דרום אפריקה. המדינות שמקיימות פחות: ארצות הברית, אוסטרליה, ברזיל, איחוד האמירויות, רוסיה, אינדונזיה. אם זאת הפליטות בארצות הברית מאטות בגלל המחיר הנמוך של האנרגיות המתחדשות{{הערה|Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/global-climate-policies-warming-projections-2623065326.html Report: Current Climate Policies Will Warm the World by 3.3˚C] 11 לדצמבר 2018, Ecowatch}}.

=== פעילות ארגון האומות המאוחדות ===

=== פעילות ארגון האומות המאוחדות ===

מאז 1992 כל שנה נערכות ועידות אקלים עולמיות בהן משתתפות כל המדסינות שחתמו ב 1992 על אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים. בפגישה מסכמים את מה שהיה בשנה שעברה וקובעים יעדים לעתיד. ב 2018 הועידה התקיימה בקאטוביץ' בפולין. התוצאות העיקריות של הועידה:

מאז 1992 כל שנה נערכות ועידות אקלים עולמיות בהן משתתפות כל המדסינות שחתמו ב 1992 על אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים. בפגישה מסכמים את מה שהיה בשנה שעברה וקובעים יעדים לעתיד. ב 2018 הועידה התקיימה בקאטוביץ' בפולין. התוצאות העיקריות של הועידה:

בעשור השני של המאה ה 21 החלו להופיע תביעות משפטיות בנושא שינויי אקלים. אחת מהן אף זכתה לפסק דין תומך מבית הדין הבין לאומי בהאג. נכון ל 31 בינואר יש כ 900 תביעות כאלה לרוב של אזרחים כלפי ממשלות שלא עושות מספיק כדי להגיע ליעדים אקלימיים. בצרפת 2 מיליון אזרחים חתמו על עצומה למען תביעה כזו נגד ממשלת צרפת{{הערה|1=נטע אחיטוב [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.6894895?fbclid=IwAR2cbRhM6mg2ll-eLi5__zhLdY-MbSPOpXjCT2ZDTeit3oCN2u0HstSiLro גזי חממה עומדים למשפט: גל התביעות האקלימיות שסוחף את העולם] 31.01.2019, הארץ}}.

בעשור השני של המאה ה 21 החלו להופיע תביעות משפטיות בנושא שינויי אקלים. אחת מהן אף זכתה לפסק דין תומך מבית הדין הבין לאומי בהאג. נכון ל 31 בינואר יש כ 900 תביעות כאלה לרוב של אזרחים כלפי ממשלות שלא עושות מספיק כדי להגיע ליעדים אקלימיים. בצרפת 2 מיליון אזרחים חתמו על עצומה למען תביעה כזו נגד ממשלת צרפת{{הערה|1=נטע אחיטוב [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.6894895?fbclid=IwAR2cbRhM6mg2ll-eLi5__zhLdY-MbSPOpXjCT2ZDTeit3oCN2u0HstSiLro גזי חממה עומדים למשפט: גל התביעות האקלימיות שסוחף את העולם] 31.01.2019, הארץ}}.

בתחילת המאה ה 12 החלו להופיע [[מצעד האקלים|מצעדי האקלים]].

בתחילת המאה ה-21 החלו להופיע [[מצעד האקלים|מצעדי האקלים]].

בתחילת המאה ה 21 החלו להופיע שביתות אקלים, כאשר הסוג הנפוץ הוא [[שביתת בית ספר למען האקלים|שביתות בית ספר למען האקלים]]. לפי הנתונים נכון ל 20 במרץ 2018, בשביתה העולמית ב 15 במרץ השתתפו 1,400,000 בני אדם, ב 2,233 מקומות שונים, ב 128 מדינות. שביתה נוספת מתוכננת ל 15 באפריל. לאחר השביתה [[גרטה טונברג]] אמרה:  

בתחילת המאה ה-21 החלו להופיע שביתות אקלים, כאשר הסוג הנפוץ הוא [[שביתת בית ספר למען האקלים|שביתות בית ספר למען האקלים]]. לפי הנתונים נכון ל-20 במרץ 2019, בשביתה העולמית ב-15 במרץ השתתפו 1,400,000 בני אדם, ב 2,233 מקומות שונים, ב 128 מדינות. שביתה נוספת מתוכננת ל-15 באפריל. לאחר השביתה [[גרטה טונברג]] אמרה:  

{{ציטוט|תוכן=אנשים ממשיכים לשאול אותי: מה הפתרון לשינויי האקלים? הם מצפים ממני שאדע את התשובה. זה מעבר לאבסורד כי אין "פתרונות" בגבולות השיטה הנוכחית. אנחנו צריכים דרך חשיבה שלמה שונה. המערכת הפוליטית שאתם יצרתם היא כולה על תחרות. אתם מרמים כאשר אתם יכולים כי כל מה שחשוב לכם זה לנצח. את זה חייבים לשנות. אנחנו צריכים ללמוד לחלוק את המשאבים שנותרו על כדור הארץ בצורה הוגנת. אנחנו הולכות עם מילת המדע. הבקשה היחידה שלנו היא שתקשיבו לנו ואחר כך שתפעלו|מקור=גרטה טונברג, בעיתון "גארדיאן", 19 למרץ 2019}}{{הערה|Damian Carrington

{{ציטוט|תוכן=אנשים ממשיכים לשאול אותי: מה הפתרון לשינויי האקלים? הם מצפים ממני שאדע את התשובה. זה מעבר לאבסורד כי אין "פתרונות" בגבולות השיטה הנוכחית. אנחנו צריכים דרך חשיבה שלמה שונה. המערכת הפוליטית שאתם יצרתם היא כולה על תחרות. אתם מרמים כאשר אתם יכולים כי כל מה שחשוב לכם זה לנצח. את זה חייבים לשנות. אנחנו צריכים ללמוד לחלוק את המשאבים שנותרו על כדור הארץ בצורה הוגנת. אנחנו הולכות עם מילת המדע. הבקשה היחידה שלנו היא שתקשיבו לנו ואחר כך שתפעלו|מקור=גרטה טונברג, בעיתון "גארדיאן", 19 למרץ 2019}}{{הערה|Damian Carrington

[https://www.theguardian.com/environment/2019/mar/19/school-climate-strikes-more-than-1-million-took-part-say-campaigners-greta-thunberg School climate strikes: 1.4 million people took part, say campaigners]19 למרץ, 2019, The Guardian}}.

[https://www.theguardian.com/environment/2019/mar/19/school-climate-strikes-more-than-1-million-took-part-say-campaigners-greta-thunberg School climate strikes: 1.4 million people took part, say campaigners]19 למרץ, 2019, The Guardian}}.

לאחר השביתה המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות אמר שבכנס האו"ם בספטמבר, הוא יבקש מנציגי כל המדגינות להגיע עם תכניות להפחתה בפליטת [[גזי החממה]] ב 45% בהתאם ליעד השארות מתחת ל 1.5 מעלה{{הערה|António Guterres, המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות [https://www.theguardian.com/commentisfree/2019/mar/15/climate-strikers-urgency-un-summit-world-leaders The climate strikers should inspire us all to act at the next UN summit] 15 למרץ 2019, The Guardian}}.

לאחר השביתה המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות אמר שבכנס האו"ם בספטמבר, הוא יבקש מנציגי כל המדינות להגיע עם תכניות להפחתה בפליטת [[גזי החממה]] ב-45% בהתאם ליעד השארות מתחת ל 1.5 מעלה{{הערה|António Guterres, המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות [https://www.theguardian.com/commentisfree/2019/mar/15/climate-strikers-urgency-un-summit-world-leaders The climate strikers should inspire us all to act at the next UN summit] 15 למרץ 2019, The Guardian}}.

== אסטרטגיות לצמצום פליטות גזי החממה (מיטיגציה) ==

== אסטרטגיות לצמצום פליטות גזי החממה (מיטיגציה) ==

'''איסלאם ושינויי האקלים'''

'''איסלאם ושינויי האקלים'''

 

'''בודהיזם ושינויי האקלים'''

'''בודהיזם ושינויי האקלים'''

 

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}