שינויים

[[קובץ:Israel eco footprint.PNG|ממוזער|350px|[[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] (באדום) וההספק-הביולוגי (בירוק) של אזרח ישראלי ממוצע מאז שנת 1961 ביחידות של הקטר לנפש. טביעת הרגל האקולוגית בישראל היא כ-4 הקטר לנפש (40 דונם), אבל היצרנות הביולוגית המקומית היא נמוכה יחסית לממוצע העולמי ועומדת על פחות מ-0.5 הקטר לנפש]]

[[קובץ:Israel eco footprint.PNG|ממוזער|350px|[[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] (באדום) וההספק-הביולוגי (בירוק) של אזרח ישראלי ממוצע מאז שנת 1961 ביחידות של הקטר לנפש. טביעת הרגל האקולוגית בישראל היא כ-4 הקטר לנפש (40 דונם), אבל היצרנות הביולוגית המקומית היא נמוכה יחסית לממוצע העולמי ועומדת על פחות מ-0.5 הקטר לנפש]]

 

בעשורים האחרון התקיימו בישראל מספר שינויים לכיוון [[סביבתנות|סביבתי]] כמו פיתוח של [[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]], קידום מסויים של [[אנרגיה מתחדשת בישראל|אנרגיה מתחדשת]], עליה מסויימת ב[[מחזור פסולת]] ועוד. בתחום המאבק ב[[זיהום האוויר בישראל|זיהום אוויר]] היה קידום של מעבר לשימוש ב[[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] המזהם פחות. מבחינה ציבורית יש מספר מגמות סביבתיות כמו התחזקות התנועה ל[[זכויות בעלי חיים]], עלייה בשימוש ב[[אופניים]] וב[[אופניים חשמליים]], עליה במודעות ל[[עירוניות מתחדשת]] וכן עליה בהכרה בחשיבות של [[טבע עירוני]] ו[[גינות קהילתיות]]. הציבור מודע יותר לבעיות של [[זיהום אוויר בישראל]] בכלל ו[[זיהום אוויר באיזור חיפה]] בפרט.  

בעשורים האחרון התקיימו בישראל מספר שינויים לכיוון [[סביבתנות|סביבתי]] כמו פיתוח של [[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]], קידום מסויים של [[אנרגיה מתחדשת בישראל|אנרגיה מתחדשת]], עליה מסויימת ב[[מחזור פסולת]] ועוד. בתחום המאבק ב[[זיהום האוויר בישראל|זיהום אוויר]] היה קידום של מעבר לשימוש ב[[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] המזהם פחות. מבחינה ציבורית יש מספר מגמות סביבתיות כמו התחזקות התנועה ל[[זכויות בעלי חיים]], עלייה בשימוש ב[[אופניים]] וב[[אופניים חשמליים]], עליה במודעות ל[[עירוניות מתחדשת]] וכן עליה בהכרה בחשיבות של [[טבע עירוני]] ו[[גינות קהילתיות]]. הציבור מודע יותר לבעיות של [[זיהום אוויר בישראל]] בכלל ו[[זיהום אוויר באיזור חיפה]] בפרט.  

רוב הציבור, מקבלי ההחלטות והתקשורת, מתעלמים ממושגי יסוד כמו [[טביעת רגל אקולוגית]] ומ[[גידול אוכלוסין בישראל|גידול אוכלוסין]] כ"מנועים" הגורמים להמשך בעיות הסביבה בישראל, ואשר גורמים גם לבעיות חברתיות רבות כמו לדוגמה הגדלת יוקר הדיור בישראל. הממשלה, והכנסת ממשיכים לראות ב[[גידול אוכלוסין]] דבר חיובי ונמשך ה[[טאבו]] החברתי מעיסוק בנושא והשלכותיו. מבחינה תפיסה כלכלית, כמעט כל המפלגות דוגלות ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] הגורמת להחרפה בבעיות סביבתיות ומאפשרת קיום בהווה על חשבון הדורות הבאים, שאינם מצביעים בבחירות. מנגד, המפלגות מתעלמות מזרמים חדשים יחסית כמו [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה אקולוגית]].  

רוב הציבור, מקבלי ההחלטות והתקשורת, מתעלמים ממושגי יסוד כמו [[טביעת רגל אקולוגית]] ומ[[גידול אוכלוסין בישראל|גידול אוכלוסין]] כ"מנועים" הגורמים להמשך בעיות הסביבה בישראל, ואשר גורמים גם לבעיות חברתיות רבות כמו לדוגמה הגדלת יוקר הדיור בישראל. הממשלה, והכנסת ממשיכים לראות ב[[גידול אוכלוסין]] דבר חיובי ונמשך ה[[טאבו]] החברתי מעיסוק בנושא והשלכותיו. מבחינה תפיסה כלכלית, כמעט כל המפלגות דוגלות ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] הגורמת להחרפה בבעיות סביבתיות ומאפשרת קיום בהווה על חשבון הדורות הבאים, שאינם מצביעים בבחירות. מנגד, המפלגות מתעלמות מזרמים חדשים יחסית כמו [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה אקולוגית]].  

 

שינויים חיוביים שנעשו בתחבורה, כמו השקעות [[מטרונית|במטרונית]], [[הרכבת הקלה בירושלים|ברכבת הקלה בירושלים]], [[הרכבת התחתית בגוש דן|הרכבת הקלה בגוש דן]] נעשים תוך כדי המשך [[פרבור בישראל]] ו[[תכנון מוטה מכוניות]] שפוגעים ביכולת להשתמש ב[[תחבורה ציבורית]] והם ההפך מ[[תחבורה בת קיימא]] - המשך השקעה ב[[מחלף|מחלפים]], [[כבישים מהירים בעיר]], [[חניה|חניה חינם]]; קידום [[תחבורת אופניים בישראל]] נעשה בעצלתיים, ואין תכנית לאומית לקידום [[תחבורה רכה]] הכוללת [[תחבורת אופניים]] או [[הליכתיות]], אין גם תכנית לאומית לקידום [[תחבורה בת קיימא]]. מדיניות הממשלה בתחום גוררת המשך עליה מאסיבית של קנייה ושימוש ב[[מכוניות]] עם כל המשתמע מכך - [[פקקי תנועה בישראל|פקקי התנועה]] נמצאים במגמת עליה וגובים מחיר יקר יותר ויותר מהמשק. היפגעות מ[[תאונות דרכים בישראל]] נמצאות בממוצע בירידה אבל אין תכנית לאומית להתמודדות עם הנושא ואין אימוץ של [[חזון אפס]]. [[זיהום אוויר מתחבורה]] בישראל נותר ברמה גבוהה ובתחומים שבהם הזיהום יורד זה בעיקר כתוצאה משינויים בטכנולוגיה ולאו דווקא בגלל מדיניות ממשלתית.  

שינויים חיוביים שנעשו בתחבורה, כמו השקעות [[מטרונית|במטרונית]], [[הרכבת הקלה בירושלים|ברכבת הקלה בירושלים]], [[הרכבת התחתית בגוש דן|הרכבת הקלה בגוש דן]] נעשים תוך כדי המשך [[פרבור בישראל]] ו[[תכנון מוטה מכוניות]] שפוגעים ביכולת להשתמש ב[[תחבורה ציבורית]] והם ההפך מ[[תחבורה בת קיימא]] - המשך השקעה ב[[מחלף|מחלפים]], [[כבישים מהירים בעיר]], [[חניה|חניה חינם]]; קידום [[תחבורת אופניים בישראל]] נעשה בעצלתיים, ואין תכנית לאומית לקידום [[תחבורה רכה]] הכוללת [[תחבורת אופניים]] או [[הליכתיות]], אין גם תכנית לאומית לקידום [[תחבורה בת קיימא]]. מדיניות הממשלה בתחום גוררת המשך עליה מאסיבית של קנייה ושימוש ב[[מכוניות]] עם כל המשתמע מכך - [[פקקי תנועה בישראל|פקקי התנועה]] נמצאים במגמת עליה וגובים מחיר יקר יותר ויותר מהמשק. היפגעות מ[[תאונות דרכים בישראל]] נמצאות בממוצע בירידה אבל אין תכנית לאומית להתמודדות עם הנושא ואין אימוץ של [[חזון אפס]]. [[זיהום אוויר מתחבורה]] בישראל נותר ברמה גבוהה ובתחומים שבהם הזיהום יורד זה בעיקר כתוצאה משינויים בטכנולוגיה ולאו דווקא בגלל מדיניות ממשלתית.  

שילוב של מספר גורמים ובעיקר [[גידול אוכלוסין בישראל|גידול אוכלוסין]], [[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[אי שוויון כלכלי בישראל|אי שיוויון כלכלי]] גוררים [[הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל|התייקרות של שוק הדירות בישראל]]. גידול האוכלוסייה מצריך בניה תמידית, בקצב עולה משנה לשנה, רק כדי שהביקוש יענה להיצע. יש גורמים נוספים שמחריפים דבר זה - בעוד [[צפיפות אוכלוסין|מדינת ישראל היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם]] רוב הערים בישראל הן לא צפופות במיוחד, ועם הגידול בשימוש במכוניות קשה להגדיל את הצפיפות שכן מדיניות "חניה חינם" לתושבים גוררת "דיור ציבורי חינם" למכוניות על חשבון המחיר והנוחות של דיור, מסחר ותחבורה. אי שוויון כלכלי גדל הוא הן סיבה והן תוצאה של התייקרות הדירות - כך שעשירונים נמוכים יותר מתקשים יותר לקנות דירות ונאלצים לעבור מרחקים גדולים יותר בדרך לעבודה. מדיניות התכנון בישראל גוררת בניה של יותר ויותר "מחסני דירות" - שכונות שבהם קשה ללכת ברגל, לא נגישות בתחבורה ציבורית ושבהן אין מקומות תעסוקה במרחק הליכה.  

שילוב של מספר גורמים ובעיקר [[גידול אוכלוסין בישראל|גידול אוכלוסין]], [[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[אי שוויון כלכלי בישראל|אי שיוויון כלכלי]] גוררים [[הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל|התייקרות של שוק הדירות בישראל]]. גידול האוכלוסייה מצריך בניה תמידית, בקצב עולה משנה לשנה, רק כדי שהביקוש יענה להיצע. יש גורמים נוספים שמחריפים דבר זה - בעוד [[צפיפות אוכלוסין|מדינת ישראל היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם]] רוב הערים בישראל הן לא צפופות במיוחד, ועם הגידול בשימוש במכוניות קשה להגדיל את הצפיפות שכן מדיניות "חניה חינם" לתושבים גוררת "דיור ציבורי חינם" למכוניות על חשבון המחיר והנוחות של דיור, מסחר ותחבורה. אי שוויון כלכלי גדל הוא הן סיבה והן תוצאה של התייקרות הדירות - כך שעשירונים נמוכים יותר מתקשים יותר לקנות דירות ונאלצים לעבור מרחקים גדולים יותר בדרך לעבודה. מדיניות התכנון בישראל גוררת בניה של יותר ויותר "מחסני דירות" - שכונות שבהם קשה ללכת ברגל, לא נגישות בתחבורה ציבורית ושבהן אין מקומות תעסוקה במרחק הליכה.  

 

בתחום [[בריאות הציבור]] - ב[[תזונה בישראל|בתחום התזונה בישראל]] יש נטייה להגברת [[השמנה בקרב ילדים]] כמו גם מגמה של צריכת יותר [[סוכר]] במזון וירידה בצריכת ירקות ופירות. הממשלה לא רק שלא טורחת להתנגד ל[[עישון בקרב בני נוער]] אלא ממש טורחת לגבות את [[חברות הטבק]]. בישראל יש ניסיון כלשהו לעודד [[אורח חיים פעיל]] אבל לרוב מאמץ זה הוא על ידי מתן מידע בלבד, ללא מחוייבות אמיתית של מוסדות וללא תכנון עירוני מתאים ([[הליכתיות]], [[תחבורת אופניים]]). באופו כללי רוב [[גורם סיכון בריאותי|גורמי הסיכון הבריאותיים]] בישראל מוזנחים ונמצאים במצב החמרה. יחד עם זה יש [[הפרטת הבריאות|הפרטה זוחלת של מערכת הבריאות]] ובעיות נוספות כמו [[גידול אוכלוסין]] והגדלת ה[[פערים בחברה הישראלית|הפערים החברתיים]]- גורמים יחד ל[[התדרדרות מערכת הבריאות בישראל|משבר במערכת הבריאות בישראל]].

בתחום [[בריאות הציבור]] - ב[[תזונה בישראל|בתחום התזונה בישראל]] יש נטייה להגברת [[השמנה בקרב ילדים]] כמו גם מגמה של צריכת יותר [[סוכר]] במזון וירידה בצריכת ירקות ופירות. הממשלה לא רק שלא טורחת להתנגד ל[[עישון בקרב בני נוער]] אלא ממש טורחת לגבות את [[חברות הטבק]]. בישראל יש ניסיון כלשהו לעודד [[אורח חיים פעיל]] אבל לרוב מאמץ זה הוא על ידי מתן מידע בלבד, ללא מחוייבות אמיתית של מוסדות וללא תכנון עירוני מתאים ([[הליכתיות]], [[תחבורת אופניים]]). באופו כללי רוב [[גורם סיכון בריאותי|גורמי הסיכון הבריאותיים]] בישראל מוזנחים ונמצאים במצב החמרה. יחד עם זה יש [[הפרטת הבריאות|הפרטה זוחלת של מערכת הבריאות]] ובעיות נוספות כמו [[גידול אוכלוסין]] והגדלת ה[[פערים בחברה הישראלית|הפערים החברתיים]]- גורמים יחד ל[[התדרדרות מערכת הבריאות בישראל|משבר במערכת הבריאות בישראל]].

 

בעוד יש קידום של [[אנרגיות מתחדשות]] אין תכנית לאומית רצינית לקידום נושא זה, קידום הפיתוח והשימוש ב[[גז טבעי|גז הטבעי]] נעשה בעיקר משיקולי [[קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל|הון שלטון]] ומכוון למכירה מהירה ככל האפשר ורווח לחברות, ללא התחשבות משמעותית בשיקולים של [[תכנון ארוך טווח]]. לישראל אין תוכנית ארוכת טווח לאנרגיה וגם לא תכנית ארוכת טווח להפחתת פליטות של [[גזי חממה]].  

בעוד יש קידום של [[אנרגיות מתחדשות]] אין תכנית לאומית רצינית לקידום נושא זה, קידום הפיתוח והשימוש ב[[גז טבעי|גז הטבעי]] נעשה בעיקר משיקולי [[קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל|הון שלטון]] ומכוון למכירה מהירה ככל האפשר ורווח לחברות, ללא התחשבות משמעותית בשיקולים של [[תכנון ארוך טווח]]. לישראל אין תוכנית ארוכת טווח לאנרגיה וגם לא תכנית ארוכת טווח להפחתת פליטות של [[גזי חממה]].  

בתחום [[משק המים בישראל]] יש שיפור משמעותי בהקשר של [[זיהום נחלים בישראל|הפחתת זיהום בנחלים ושיקומם]]. עם זאת משק המים כולו מבוסס יותר ויותר על [[התפלת מים בישראל|התפלת מים]] כלומר מבוסס על [[דלק מחצבי]] שהוא [[משאב מתכלה]], צריכת המים של ישראל כמו גם [[טביעת הרגל המימית]] שלה נמצאת במגמת עליה בעיקר בגלל [[גידול אוכלוסין]].

בתחום [[משק המים בישראל]] יש שיפור משמעותי בהקשר של [[זיהום נחלים בישראל|הפחתת זיהום בנחלים ושיקומם]]. עם זאת משק המים כולו מבוסס יותר ויותר על [[התפלת מים בישראל|התפלת מים]] כלומר מבוסס על [[דלק מחצבי]] שהוא [[משאב מתכלה]], צריכת המים של ישראל כמו גם [[טביעת הרגל המימית]] שלה נמצאת במגמת עליה בעיקר בגלל [[גידול אוכלוסין]].

 

בתחום [[מוצר ציבורי|המוצרים הציבוריים]] ישראל נמצאת במשבר הולך ומעמיק - לדוגמה משבר של [[אמון]] כלפי מערכת המשפט, המשטרה, הממשלה, הכנסת, התקשורת ועוד. מפלגות רבות נוקטות ברטוריקה של פילוג ושיסוי כדרך לצבור תמיכה. [[קשרי הון-שלטון-עיתון|קשרי הון שלטון בתחום התקשורת]] נחשפים בצורה יותר ויותר ברורה אבל אין התמודדות מערכתית עם נושא זה. מוצרים ציבוריים מוזנחים כוללים לדוגמה את תחום [[קידום בריאות|קידום הבריאות]], [[שמירת טבע|שמירת טבע בישראל]] שמירה על נימוס וניקיון ברשות הרבים, [[מניעת פשיעה]], [[תכנון ארוך טווח]], [[זיהום אוויר בישראל|אוויר נקי]] ועוד. לא רק שיש הזנחה של רוב תחומים אלה, לרוב הם לא נחשבים כ[[מוצר ציבורי]] או [[נחלת הכלל]] שיש להגן עליו ואין כמעט דיון ציבורי בנושאים אלה, וודאי לא כ[[משבר המוצרים הציבוריים|כבעיה של מוצרים ציבוריים]]. להפך - רוב המפלגות וחלק גדול מהציבור תומכים ב[[שוק חופשי]] מתוך האמונה (בצורה משתמעת) כי אם השוק טוב באספקת [[מוצר פרטי]] אזי לבטח הוא טוב ב"כל דבר" (כולל התמודדות עם [[מוצר ציבורי]] והתמודדות עם [[כשל שוק|כשלי שוק]] אחרים).

בתחום [[מוצר ציבורי|המוצרים הציבוריים]] ישראל נמצאת במשבר הולך ומעמיק - לדוגמה משבר של [[אמון]] כלפי מערכת המשפט, המשטרה, הממשלה, הכנסת, התקשורת ועוד. מפלגות רבות נוקטות ברטוריקה של פילוג ושיסוי כדרך לצבור תמיכה. [[קשרי הון-שלטון-עיתון|קשרי הון שלטון בתחום התקשורת]] נחשפים בצורה יותר ויותר ברורה אבל אין התמודדות מערכתית עם נושא זה. מוצרים ציבוריים מוזנחים כוללים לדוגמה את תחום [[קידום בריאות|קידום הבריאות]], [[שמירת טבע|שמירת טבע בישראל]] שמירה על נימוס וניקיון ברשות הרבים, [[מניעת פשיעה]], [[תכנון ארוך טווח]], [[זיהום אוויר בישראל|אוויר נקי]] ועוד. לא רק שיש הזנחה של רוב תחומים אלה, לרוב הם לא נחשבים כ[[מוצר ציבורי]] או [[נחלת הכלל]] שיש להגן עליו ואין כמעט דיון ציבורי בנושאים אלה, וודאי לא כ[[משבר המוצרים הציבוריים|כבעיה של מוצרים ציבוריים]]. להפך - רוב המפלגות וחלק גדול מהציבור תומכים ב[[שוק חופשי]] מתוך האמונה (בצורה משתמעת) כי אם השוק טוב באספקת [[מוצר פרטי]] אזי לבטח הוא טוב ב"כל דבר" (כולל התמודדות עם [[מוצר ציבורי]] והתמודדות עם [[כשל שוק|כשלי שוק]] אחרים).