47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "שמאל|ממוזער|200px|שחזור של הטבלה הכלכלית המקורית של קניי '''הטבלה הכלכלית'..."
[[קובץ:Quesnay Tableau.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שחזור של הטבלה הכלכלית המקורית של קניי]]
'''הטבלה הכלכלית''' (Tableau économique או Economic Table) - היא [[חקר הכלכלה|המודל הכלכלי]] הראשון בהיסטוריה. המודל תואר על ידי [[פרנסואה קניי]] בשנת 1758, מי שהיה למנהיג [[האסכולה הפיסיוקרטית]].
קניי שחיי בצרפת היה למתנגדי [[מרקנטליזם|המערכת המרקנטליסטית]] שעודדה את הסקטור החרושתי בצרפת ופגעה בענף החקלאות.
במודל הכלכלי שלו הוא מסביר כי החקלאות היא הגורם היחיד שיכול לייצור עושר חדש, בעוד הענף החרושתי רק מחלק מחדש עושר קיים.
==הקדמה למודל==
המודל מתאר מעגל זרמי הכנסות בין 3 מעמדות: בעלי הקרקעות, הסקטור החקלאי והסקטור התעשייתי.
המודל מתאר 2 סוגי סחורות: סחורה חקלאית וסחורה תעשייתית (כמו בגדים, כלי בית, חומרי גלם ועוד).
הנחות המודל:
# כל יחידת תוצרת חקלאית עולה 1$.
# כל יחידת תוצרת תעשייתית עולה 1$.
# רמת הבסיסית ביותר לקיום משפחה לשנה היא 150 יח' תוצרת חקלאית ו-150 יחידות תוצרת תעשייתית.
# מעמד בעלי הקרקעות הוא המעמד הגבוה, כלומר סגנון החיים שלו יוקרתי יותר, ולכן הוא יצרוך 300 יח' תוצרת חקלאית ו-300 יח' תוצרת תעשייתית.
# המודל מתייחס לתקופה של שנה.
==המודל==
# חקלאי ופועל (מהסקטור החקלאי) מגדלים 1,500 יחידות של סחורה חקלאית. לצורך המשך הגידול בשנה הבאה, החקלאי זקוק ל-300 יחידות תוצרת חקלאית (לזריעה מחדש, למאכל בהמות וכו'). בנוסף כל אחד מהם זקוק ל-150 יח' תוצרת כדי לחיות. את 900 היחידות הנותרות הם מוכרים (ומקבל עבורם 900$). הרווח מתחלק 150$ לכל חקלאי עבור תוצרת תעשייתית (כמו לבוש, כלי בית ועוד). ה-600$ הנותרים הם "תוצר נטו" ("עודף חקלאי" או "עושר חדש").
#
# בעל מלאכה (מהסקטור החרושתי) מייצר 750 יחידות של סחורה תעשייתית. לצורך המשך הייצור בשנה הבאה, הוא זקוק ל-300 יחידות תוצרת חקלאית ו-150 יחידות תוצרת תעשייתית. בנוסף, הוא צריך עוד 150 יח' תוצרת חקלאית ו-150 יח' תוצרת תעשייתית כדי לחיות. סה"כ הוא צריך 450 יח' תוצרת חקלאית ו-300 יח' תוצרת תעשייתית. הוא משתמש ב-150 יח' תוצרת תעשייתית שהוא מייצר, ומוכר את 600 היחידות שנותר לו (ומקבל עבורם 600$). בכסף הוא משלם 450$ על חקלאות, ו-150$ על סחורות תעשייתיות מהסוחר (חומרי גלם). ולכן אין לו רווחים ואינו מייצר עודף.
#
# בעל הקרקע לא מייצר כלום. הוא רק מחלק מחדש את ההכנסות. הוא מקבל את הרווח מהחקלאי כ[[רנטה]] (דמי שכירות הקרקע) - 600$. הוא משלם 300$ עבור יח' תוצרת חקלאית ו- 300$ עבור יח' תוצרת תעשייתית.
#
# הסוחר משתמש ב-150$ שקיבל מבעל המלאכה כדי לקנות מזון מהחקלאי. הוא סוחר בהם מחוץ למדינה כדי למכור תמורתם סחורות זרות.
==מסקנות והשלכות==
קניי ניסה להוכיח במודל כי גורם הייצור היחידי שמייצר עושר הוא החקלאות. אותה חקלאות ש[[מרקנטליזם|המערכת המרקנטליסטית]] בצרפת דחתה על-חשבון הסקטור התעשייתי. הטבלה הכלכלית היוותה אבן היסוד להקמת [[האסכולה הפיסיוקרטית]] שביקשה להחיות את החקלאות. בסופו של דבר, קניי והפיזיוקרטים לא הצליחו להביא לשינוי במדיניות הממשל כלפי החקלאות.{{ש}}
בין האנשים שהושפעו מתורתו של קניי ניתן למנות את [[אדם סמית]] באנגליה, [[תומאס ג'פרסון]] בארצות הברית ו[[יקטרינה הגדולה]] ברוסיה.
==ראו גם==
* [[מרקנטליזם]]
* [[האסכולה הפיסיוקרטית]]
==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Tableau_%C3%A9conomique הטבלה הכלכלית] בויקיפדיה האנגלית
[[קטגוריה:היסטוריה של החשיבה הכלכלית]]
'''הטבלה הכלכלית''' (Tableau économique או Economic Table) - היא [[חקר הכלכלה|המודל הכלכלי]] הראשון בהיסטוריה. המודל תואר על ידי [[פרנסואה קניי]] בשנת 1758, מי שהיה למנהיג [[האסכולה הפיסיוקרטית]].
קניי שחיי בצרפת היה למתנגדי [[מרקנטליזם|המערכת המרקנטליסטית]] שעודדה את הסקטור החרושתי בצרפת ופגעה בענף החקלאות.
במודל הכלכלי שלו הוא מסביר כי החקלאות היא הגורם היחיד שיכול לייצור עושר חדש, בעוד הענף החרושתי רק מחלק מחדש עושר קיים.
==הקדמה למודל==
המודל מתאר מעגל זרמי הכנסות בין 3 מעמדות: בעלי הקרקעות, הסקטור החקלאי והסקטור התעשייתי.
המודל מתאר 2 סוגי סחורות: סחורה חקלאית וסחורה תעשייתית (כמו בגדים, כלי בית, חומרי גלם ועוד).
הנחות המודל:
# כל יחידת תוצרת חקלאית עולה 1$.
# כל יחידת תוצרת תעשייתית עולה 1$.
# רמת הבסיסית ביותר לקיום משפחה לשנה היא 150 יח' תוצרת חקלאית ו-150 יחידות תוצרת תעשייתית.
# מעמד בעלי הקרקעות הוא המעמד הגבוה, כלומר סגנון החיים שלו יוקרתי יותר, ולכן הוא יצרוך 300 יח' תוצרת חקלאית ו-300 יח' תוצרת תעשייתית.
# המודל מתייחס לתקופה של שנה.
==המודל==
# חקלאי ופועל (מהסקטור החקלאי) מגדלים 1,500 יחידות של סחורה חקלאית. לצורך המשך הגידול בשנה הבאה, החקלאי זקוק ל-300 יחידות תוצרת חקלאית (לזריעה מחדש, למאכל בהמות וכו'). בנוסף כל אחד מהם זקוק ל-150 יח' תוצרת כדי לחיות. את 900 היחידות הנותרות הם מוכרים (ומקבל עבורם 900$). הרווח מתחלק 150$ לכל חקלאי עבור תוצרת תעשייתית (כמו לבוש, כלי בית ועוד). ה-600$ הנותרים הם "תוצר נטו" ("עודף חקלאי" או "עושר חדש").
#
# בעל מלאכה (מהסקטור החרושתי) מייצר 750 יחידות של סחורה תעשייתית. לצורך המשך הייצור בשנה הבאה, הוא זקוק ל-300 יחידות תוצרת חקלאית ו-150 יחידות תוצרת תעשייתית. בנוסף, הוא צריך עוד 150 יח' תוצרת חקלאית ו-150 יח' תוצרת תעשייתית כדי לחיות. סה"כ הוא צריך 450 יח' תוצרת חקלאית ו-300 יח' תוצרת תעשייתית. הוא משתמש ב-150 יח' תוצרת תעשייתית שהוא מייצר, ומוכר את 600 היחידות שנותר לו (ומקבל עבורם 600$). בכסף הוא משלם 450$ על חקלאות, ו-150$ על סחורות תעשייתיות מהסוחר (חומרי גלם). ולכן אין לו רווחים ואינו מייצר עודף.
#
# בעל הקרקע לא מייצר כלום. הוא רק מחלק מחדש את ההכנסות. הוא מקבל את הרווח מהחקלאי כ[[רנטה]] (דמי שכירות הקרקע) - 600$. הוא משלם 300$ עבור יח' תוצרת חקלאית ו- 300$ עבור יח' תוצרת תעשייתית.
#
# הסוחר משתמש ב-150$ שקיבל מבעל המלאכה כדי לקנות מזון מהחקלאי. הוא סוחר בהם מחוץ למדינה כדי למכור תמורתם סחורות זרות.
==מסקנות והשלכות==
קניי ניסה להוכיח במודל כי גורם הייצור היחידי שמייצר עושר הוא החקלאות. אותה חקלאות ש[[מרקנטליזם|המערכת המרקנטליסטית]] בצרפת דחתה על-חשבון הסקטור התעשייתי. הטבלה הכלכלית היוותה אבן היסוד להקמת [[האסכולה הפיסיוקרטית]] שביקשה להחיות את החקלאות. בסופו של דבר, קניי והפיזיוקרטים לא הצליחו להביא לשינוי במדיניות הממשל כלפי החקלאות.{{ש}}
בין האנשים שהושפעו מתורתו של קניי ניתן למנות את [[אדם סמית]] באנגליה, [[תומאס ג'פרסון]] בארצות הברית ו[[יקטרינה הגדולה]] ברוסיה.
==ראו גם==
* [[מרקנטליזם]]
* [[האסכולה הפיסיוקרטית]]
==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Tableau_%C3%A9conomique הטבלה הכלכלית] בויקיפדיה האנגלית
[[קטגוריה:היסטוריה של החשיבה הכלכלית]]