47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 54:
שורה 54: − + − + + + + + שורה 62:
שורה 66: + +
←סכנה מפני קפיטליסטים עשירים ותאגידים גדולים
סמית לא ראה בממשלה את הצורה היחידה שמאיימת על ה"יד הנעלמה" שמביאה לכך שתחרות יחד עם אינטרס עצמי מובילות להגדלת הרווחה. הוא דיבר מפורשות כנגד [[מונופולים]] ו[[קרטלים]] שמאפשרים לבעלי הון ול[[תאגידים]] לתאם מחירים, למנוע כניסה של מתחרים, לקבל סיוע ממשלתי בצורות שונות ועוד.
סמית לא ראה בממשלה את הצורה היחידה שמאיימת על ה"יד הנעלמה" שמביאה לכך שתחרות יחד עם אינטרס עצמי מובילות להגדלת הרווחה. הוא דיבר מפורשות כנגד [[מונופולים]] ו[[קרטלים]] שמאפשרים לבעלי הון ול[[תאגידים]] לתאם מחירים, למנוע כניסה של מתחרים, לקבל סיוע ממשלתי בצורות שונות ועוד.
סמית לא רק חשב שריבית גבוה היא דבר בעייתי, הוא חשב גם שאחוזי רווח גבוהים הם דבר בעייתי. בגלל שרווחי הון גבוהים פרושם שכר נמוך יותר. שכר גבוה לפי סמית הוא לא רק אינטרס של העובדים אלא גם אינטרס של כלל החברה, בגלל שרוב העובדים לא מתפרנסים מהון. ניתן לראות שדבר שמתקיים אפילו כיום. אם רוב ההכנסה שלך נובעת מעבודה ולא מ[[רנטה]] או [[הון]] אזי אתה עובד. כאשר סמית דיבר על העובדים העניים הוא אומר ש "שום חברה לא יכולה להיות באמת משגשגת ומאושרת, אם רוב החברים בה הם עניים ואומללים". {{הערה|[http://geolib.com/smith.adam/won1-08.html עושר העמים, ספר 1, פרק 8]}}
סמית לא רק חשב שריבית גבוה היא דבר בעייתי, הוא חשב גם שאחוזי רווח גבוהים הם דבר בעייתי. בגלל שרווחי הון גבוהים פרושם שכר נמוך יותר.
לכן בעיני סמית כאשר קפיטליסטים הלכו בעקבות האינטרס העצמי שלהם והורידו שכר, זה רע לחברה. דבר דומה הוא אם הם מעלים מחירים. שכן שני הדברים האלה הם בעיה דומה - שניהם פוגעים ב[[שכר ראלי]]. זו אחת הסיבות שסמית תמך בשוק חופשי גם בתחום המעסיקים - תחרות בין יצרנים רבים על עובדים, תגרום לחלק מהם להציע שכר גבוה יותר, ואילו תחרות שלהם על צרכנים תגרום להם להוריד מחירים על מוצרים.
{{ציטוט|תוכן=אבל שיעור הרווח, שלא כמו רנטה או שכר, עולה עם השגשוג ויורד עם הידרדרות החברה. נהפוך הוא, הוא נמוך באופן טבעי במדינות עשירות וגבוה במדינות עניות, והוא תמיד הגבוה ביותר במדינות שמתדרדרות לחורבן. {{הערה| [http://geolib.com/smith.adam/won1-11.html#conclusion-of-the-chapter עושר העמים, ספר 1, הסיכום של פרק 11]}}
שכר גבוה לפי סמית הוא לא רק אינטרס של העובדים אלא גם אינטרס של כלל החברה, בגלל שרוב העובדים לא מתפרנסים מהון. ניתן לראות שדבר שמתקיים אפילו כיום. אם רוב ההכנסה שלך נובעת מעבודה ולא מ[[רנטה]] או [[הון]] אזי אתה עובד. כאשר סמית דיבר על העובדים העניים הוא אומר ש "שום חברה לא יכולה להיות באמת משגשגת ומאושרת, אם רוב החברים בה הם עניים ואומללים". {{הערה|[http://geolib.com/smith.adam/won1-08.html עושר העמים, ספר 1, פרק 8]}}
לכן בעיני סמית כאשר קפיטליסטים הלכו בעקבות האינטרס העצמי שלהם והורידו שכר, כדי לשפר את הרווח זה רע לחברה. דבר דומה הוא אם הם מעלים מחירים. שכן שני הדברים האלה הם בעיה דומה - שניהם פוגעים ב[[שכר ראלי]]. זו אחת הסיבות שסמית תמך בשוק חופשי גם בתחום המעסיקים - תחרות בין יצרנים רבים על עובדים, תגרום לחלק מהם להציע שכר גבוה יותר, ואילו תחרות שלהם על צרכנים תגרום להם להוריד מחירים על מוצרים.
אבל אפילו בזמנו של סמית, עסקים גדולים יכלו "לברוח" מהשוק. דרך אחת שהם יכלו לעשות את זה היא לבצע שיתוף פעולה ([[שוק אוליגופולי]] או [[קרטל]]) וסמית מזהיר מפני זה.
אבל אפילו בזמנו של סמית, עסקים גדולים יכלו "לברוח" מהשוק. דרך אחת שהם יכלו לעשות את זה היא לבצע שיתוף פעולה ([[שוק אוליגופולי]] או [[קרטל]]) וסמית מזהיר מפני זה.
דרך שניה היא אפילו בעיתית יותר - הם יכולים לנצל את הכוח הפוליטי שלהם (לדוגמה באמצעות [[לובי פוליטי]]) כדי לקבל סיוע בצורות שונות מצד הממשלה אם זה על ידי סובסידה ואם זה על ידי מכסי מגן. אבל מעט אנשים מבינים את זה - הפועלים הלא משכילים לא מבינים את זה ובדרך כלל גם לא ממשלות. ולכן אדם סמית לא בדיוק חשב שממשלות הן בעיה לשוק חופשי, הוא חשב שהסכנה הגדול לשוק חופשי היא קפיטליסטים גדולים שגורמים לממשלה לסייע להם.
דרך שניה היא אפילו בעיתית יותר - הם יכולים לנצל את הכוח הפוליטי שלהם (לדוגמה באמצעות [[לובי פוליטי]]) כדי לקבל סיוע בצורות שונות מצד הממשלה אם זה על ידי סובסידה ואם זה על ידי מכסי מגן. אבל מעט אנשים מבינים את זה - הפועלים הלא משכילים לא מבינים את זה ובדרך כלל גם לא ממשלות. ולכן אדם סמית לא בדיוק חשב שממשלות הן בעיה לשוק חופשי, הוא חשב שהסכנה הגדול לשוק חופשי היא קפיטליסטים גדולים שגורמים לממשלה לסייע להם.
{{ציטוט| תוכן= ההצעה של כל חוק או תקנה חדשים הנוגעים למסחר, שמקורם ב[קפיטליסטים] צריכים להשמע תמיד בזהירות רבה, ולעולם אין לאמץ אותה אלא לאחר בחינה ארוכה וזהירה, שהיא לא רק קפדנית ביותר אל גם עם תשומת לב חשדנית ביותר. מקורה במערך של אנשים שהאינטרסים שלהם הם לעולם לא בדיוק האינטרס של הציבור, ושבדרך כלל יש להם אינטרס להונות ואף לדכא את הציבור, ולפיכך, בהזדמנויות רבות, רימו אותו ודיכאו אותו.|מקור = [http://geolib.com/smith.adam/won1-11.html#conclusion-of-the-chapter עושר העמים, ספר 1, סופו של הסיכום של פרק 11]}}
לפי חלק מהאנשים כמו [[דיוויד קורטן]], [[לואיג'י זינגלס]], ומייקל גודווין (מחבר הספר "[[כלכלה בקומיקס]]") אחד המסרים החשובים ביותר בספר "עושר האומות" הוא "הזהרו מפני קפיטליטסים". - מסר זה מהדהד מסרים דומים מתוך ספרו השני של סמית - [[התאוריה של החוש המוסרי]].
לפי חלק מהאנשים כמו [[דיוויד קורטן]], [[לואיג'י זינגלס]], ומייקל גודווין (מחבר הספר "[[כלכלה בקומיקס]]") אחד המסרים החשובים ביותר בספר "עושר האומות" הוא "הזהרו מפני קפיטליטסים". - מסר זה מהדהד מסרים דומים מתוך ספרו השני של סמית - [[התאוריה של החוש המוסרי]].