שינויים

==הסבר על עקרון אי ההתערבות==

==הסבר על עקרון אי ההתערבות==

מייקל גודווין, מחבר הספר [[כלכלה בקומיקס]] מספק הסבר פשוט לרעיון של אי התערבות. נניח שיש מחסור ב[[חיטה]].  הממשלה רוצה שאנשים לא יגוועו ב[[רעב המוני]]. היא יכולה להתערב: להורות ליבואן להביא יותר חיטה, להורות לקמעוני למכור את המלאים שלו, ולהורות לצרכנים לאכול פחות או לצרוך מזון אחר.  

מייקל גודווין, מחבר הספר [[כלכלה בקומיקס]] מספק הסבר פשוט לרעיון של אי התערבות. נניח שיש מחסור ב[[חיטה]].  הממשלה רוצה שאנשים לא יגוועו ב[[רעב המוני]]. היא יכולה להתערב: להורות ליבואן להביא יותר חיטה, להורות לקמעוני למכור את המלאים שלו, ולהורות לצרכנים לאכול פחות או לצרוך מזון אחר. אבל הממשלה יכולה גם לעשות דבר אחר - לא לעשות כלום. אי התערבות בשוק תגרור עליית מחיר החיטה, ודבר זה יביא לתוצאות דומות - הצרכנים יצרכו פחות חיטה וינסו אולי לצרוך מזונות אחרים כמו תפוחי אדמה. קמוענאים ימכרו מלאי חיטה שיש להם כדי להנות מהמחיר הגבוה, והדבר גם ימשוך הגדלה של היבוא כי זה רווחי יותר ליבואנים. כל זה מבוצע בצורה אוטומטית בלי וועדות, בירוקרטיות וכו'. הדבר זה נכון גם ביחס להרבה מוצרים אחרים.  

 

אבל המדינה יכולה לעשות דבר אחר - לא לעשות כלום. אי התערבות בשוק תגרור עליית מחיר החיטה, ודבר זה יביא לתוצאות דומות - הצרכנים יצרכו פחות חיטה וינסו אולי לצרוך מזונות אחרים כמו תפוחי אדמה. קמוענאים ימכרו מלאי חיטה שיש להם כדי להנות מהמחיר הגבוה, והדבר גם ימשוך הגדלה של היבוא כי זה רווחי יותר ליבואנים. כל זה מבוצע בצורה אוטומטית בלי וועדות, בירוקרטיות וכו'. הדבר זה נכון גם ביחס להרבה מוצרים אחרים.  

בפרק השני של הספר "[[לטובת הכלל (ספר)|לטובת הכלל]]" מתארים המחברים [[הרמן דיילי]] ג'ון קוב ג'וניור. את התפקוד של שוק חופשי ללא התערבות מרכזית בהספקת מידע בנוגע למחיר, לאיכות ולמגוון בנוגע לשוק הברגים. לברגים שונים יש שימושים שונים. יש גדלים שונים, עוביים שונים, סוגי חומרים שונים, יש ברגים למתכת, לעץ, בעלי פרופיל הברגה שונה ועם ראש שונה. ניתן להגיע כך לעשרות ואף למאות סוגי ברגים שונים. המחירים של הברגים השונים מאותתים אם יש עודף או מחסור בסוג מסויים של ברגים וכן הלאה. אם פקיד מסויים ינסה לנהל את השוק הזה בצורה בירוקרטית וריכוזית סביר שעבורו כל הנושא יתמצא ב"ברגים". בשוק החופשי רואים שיש אנשים שהבדלים אלה מספיק חשובים להם שהם יהיו מוכנים לחפש ולשלם על סוג מסויים של ברגים ולא על סוג אחר.  

בפרק השני של הספר "[[לטובת הכלל (ספר)|לטובת הכלל]]" מתארים המחברים [[הרמן דיילי]] ג'ון קוב ג'וניור. את התפקוד של שוק חופשי ללא התערבות מרכזית בהספקת מידע בנוגע למחיר, לאיכות ולמגוון בנוגע לשוק הברגים. לברגים שונים יש שימושים שונים. יש גדלים שונים, עוביים שונים, סוגי חומרים שונים, יש ברגים למתכת, לעץ, בעלי פרופיל הברגה שונה ועם ראש שונה. ניתן להגיע כך לעשרות ואף למאות סוגי ברגים שונים. המחירים של הברגים השונים מאותתים אם יש עודף או מחסור בסוג מסויים של ברגים וכן הלאה. אם פקיד מסויים ינסה לנהל את השוק הזה בצורה בירוקרטית וריכוזית סביר שעבורו כל הנושא יתמצא ב"ברגים". בשוק החופשי רואים שיש אנשים שהבדלים אלה מספיק חשובים להם שהם יהיו מוכנים לחפש ולשלם על סוג מסויים של ברגים ולא על סוג אחר.  

בספר [[עושר האומות]] סמית מסביר מהי החשיבות של שוק חופשי- אם אדם אחד ינסה לגבות מחיר מופרז, אז הקונים יעברו למוכר אחר. לכן שוק חופשי לא מאפשר למחירים לעלות הרבה מעל לעלויות של ייצור המוצרים. יש חשיבות גם לכך שכל אחד יוכל לפתוח חנות אחרת - כך שאם מאפיה גובה מחיר מופרז על לחם, חנות שמוכרת מוצר אחר תוכל למכור לחמים וכך להוריד את המחיר. בגלל שדבר דומה, של שוק תחרותי בין היצרנים לבין הספקים שלהם, סמית טען כי גם העלויות של המוכרים לא יהיו גבוהים מידי (אם ספק יעלה מחיר יעברו לספק אחר).

בספר [[עושר האומות]] סמית מסביר מהי החשיבות של שוק חופשי- אם אדם אחד ינסה לגבות מחיר מופרז, אז הקונים יעברו למוכר אחר. לכן שוק חופשי לא מאפשר למחירים לעלות הרבה מעל לעלויות של ייצור המוצרים. יש חשיבות גם לכך שכל אחד יוכל לפתוח חנות אחרת - כך שאם מאפיה גובה מחיר מופרז על לחם, חנות שמוכרת מוצר אחר תוכל למכור לחמים וכך להוריד את המחיר. בגלל שדבר דומה, של שוק תחרותי בין היצרנים לבין הספקים שלהם, סמית טען כי גם העלויות של המוכרים לא יהיו גבוהים מידי (אם ספק יעלה מחיר יעברו לספק אחר).

==ביקורת==

==מגבלות אי ההתערבות וביקורת==

 

 

במהלך המאה ה-20 קמו לרעיון של "עקרון אי ההתערבות" אויבים רבים דווקא משורות הכלכלנים [[קפיטליזם|הקפיטליסטים]] - [[כלכלנים נאו-קלאסיים]], שניסו להראות, כי בתנאים מסויימים המכונים [[כשלי שוק]], השוק לא מצליח לחלק את הטובין באופן שבו ישיג [[יעילות פארטו]]. חסידי ההתערבות הם בעד [[משק מעורב]], [[שוק משוכלל]] או בעד [[סוציאל-דמוקרטיה]]. חלקם אוחזים בתאוריה של ה[[קיינסיאניזם]] ורוב הגדול נמצא בזרם של [[כלכלה נאו-קלאסית]]. בתוך הזרם הנאו-קלאסי יש ויכוחים בעד יותר או פחות מעורבות ממשלתית. אנשי [[אסכולת שיקאגו]] לדוגמה סבורים שניתן לצמצם מעורבות ממשלתית ואילו זרמים אחרים מבקרים את הרעיונות של אסכולת שיקאגו.  

במהלך המאה ה-20 קמו לרעיון של "עקרון אי ההתערבות" אויבים רבים דווקא משורות הכלכלנים [[קפיטליזם|הקפיטליסטים]] - [[כלכלנים נאו-קלאסיים]], שניסו להראות, כי בתנאים מסויימים המכונים [[כשלי שוק]], השוק לא מצליח לחלק את הטובין באופן שבו ישיג [[יעילות פארטו]]. חסידי ההתערבות הם בעד [[משק מעורב]], [[שוק משוכלל]] או בעד [[סוציאל-דמוקרטיה]]. חלקם אוחזים בתאוריה של ה[[קיינסיאניזם]] ורוב הגדול נמצא בזרם של [[כלכלה נאו-קלאסית]]. בתוך הזרם הנאו-קלאסי יש ויכוחים בעד יותר או פחות מעורבות ממשלתית. אנשי [[אסכולת שיקאגו]] לדוגמה סבורים שניתן לצמצם מעורבות ממשלתית ואילו זרמים אחרים מבקרים את הרעיונות של אסכולת שיקאגו.  

ביקורת אחרת היא מכיוון של [[מידע]] ומערכות טבעיות. השוק אמור לתפקד באופן יעיל (יעילות פארטו) היות והוא שומר על מרחק קצר בין ה[[מידע]] לבין מי שמקבל את ההחלטות. במקרים בהם יש [[מידע א-סימטרי|א-סימטריה במידע]], או שיש פערים גדולים במידע, נוצרות בעיות, שכן המחיר שהצרכן רואה לא משקף את ההיצע והביקוש. זו אחת הביקורת היסודיות של כלכלנים קפיטליסטים נגד סוציאליזם - שכן במערכת שבה הממשלה מחליטה על כמויות של מוצרים אין מפגש טוב בין הרצונות של אנשים לבין הייצור של יצרנים. לכן גם התערבות ממשלתית מהווה בעיה. אלא שהשוק והחברה האנושית כולה מקיימים הפרעה דומה לגבי [[המערכות האקולוגיות]]. ביחס למערכות אקולוגיות,  קבלת החלטות אנושית (על ידי ה[[שוק]] או ה[[תאגיד|תאגידים]] או ה[[ממשלה]]) מתבצעת באופן "ריכוזי" בלי שמי שמבצע את ההתערבות מודע להשלכות [[מערכת מורכבת|המערכתיות]] של התערבות זו על [[מערכות אקולוגיות]] ועל ה[[ביוספרה]] - יותר ויותר החלטות מבוצעות רק על ידי מין אחד (המין האנושי) וגם אז רוב ההחלטות נקבעות על ידי אליטה פוליטית כלכלית. התוצאה היא חוסר תפקוד גדל והולך של המערכת האקולוגית הן במונחים שמשפיעים עליה עצמה - אובדן [[מגוון ביולוגי|המגוון הגנטי]] ו[[אירוע ההכחדה בהולוקן|הכחדה המונית בתקופה המודרנית]] , והן במונחים של השלכות של [[השפעות סביבתיות]] אלה בחזרה על המערכת הכלכלית - לדוגמה [[זיהום אוויר]] שעלול לפגוע ב[[יערות]] ופגיעה זו עלולה לגרור [[סחף קרקע]] שעלול לפגוע ב[[חקלאות|גידולי חקלאות]]. לכן טיעון דומה נגד התערבות הממשלה בשוק יש נגד התערבות ה[[כלכלה]] ב[[הסביבה הטבעית|טבע]]. ועם זאת, יש מצבים בהם אין שום מניעה מהשוק להפריע באופן גדל למערכות הטבעיות - ולכן הברירה היא במקרים אלה, לבחור בין התערבות [[מוסדות חברתיים]] במערכות הכלכלה, לבין התערבות הכלכלה במערכות הטבעיות.

ביקורת אחרת היא מכיוון של [[מידע]] ומערכות טבעיות. השוק אמור לתפקד באופן יעיל (יעילות פארטו) היות והוא שומר על מרחק קצר בין ה[[מידע]] לבין מי שמקבל את ההחלטות. במקרים בהם יש [[מידע א-סימטרי|א-סימטריה במידע]], או שיש פערים גדולים במידע, נוצרות בעיות, שכן המחיר שהצרכן רואה לא משקף את ההיצע והביקוש. זו אחת הביקורת היסודיות של כלכלנים קפיטליסטים נגד סוציאליזם - שכן במערכת שבה הממשלה מחליטה על כמויות של מוצרים, אין מפגש טוב בין הרצונות של אנשים לבין הייצור של יצרנים. לכן גם התערבות ממשלתית מהווה בעיה. אלא שהשוק והחברה האנושית כולה מקיימים הפרעה דומה לגבי [[המערכות האקולוגיות]]. ביחס למערכות אקולוגיות,  קבלת החלטות אנושית (על ידי ה[[שוק]] או ה[[תאגיד|תאגידים]] או ה[[ממשלה]]) מתבצעת באופן "ריכוזי" בלי שמי שמבצע את ההתערבות, מודע להשלכות [[מערכת מורכבת|המערכתיות]] של התערבות זו על [[מערכות אקולוגיות]] ועל ה[[ביוספרה]] - יותר ויותר החלטות מבוצעות רק על ידי מין אחד (המין האנושי) וגם אז רוב ההחלטות נקבעות על ידי אליטה פוליטית כלכלית. התוצאה היא חוסר תפקוד גדל והולך של המערכת האקולוגית הן במונחים שמשפיעים עליה עצמה - אובדן [[מגוון ביולוגי|המגוון הגנטי]] ו[[אירוע ההכחדה בהולוקן|הכחדה המונית בתקופה המודרנית]] , והן במונחים של השלכות של [[השפעות סביבתיות]] אלה בחזרה על המערכת הכלכלית - לדוגמה [[זיהום אוויר]] שעלול לפגוע ב[[יערות]] ופגיעה זו עלולה לגרור [[סחף קרקע]] שעלול לפגוע ב[[חקלאות|גידולי חקלאות]]. לכן טיעון דומה נגד התערבות הממשלה בשוק ניתן לספק נגד התערבות ה[[כלכלה]] ב[[הסביבה הטבעית|טבע]]. ועם זאת, יש מצבים בהם אין שום מניעה מהשוק להפריע באופן גדל למערכות הטבעיות - ולכן הברירה היא במקרים אלה, לבחור בין התערבות [[מוסדות חברתיים]] במערכות הכלכלה, לבין התערבות הכלכלה במערכות הטבעיות.

ביקורת נוספת היא מכיוון של [[כלכלה מוסדית]]. מלכתחילה, הכלכלה מורכבת לא רק מהפעילות בשוק, אלא ממערך גדול של [[מוסדות חברתיים]] ו[[טכנולוגיות]] כמו שווקים, פירמות, [[תאגידים]], [[קהילות]], ממשלות, נורמות, בתי משפט שמשפיעים זה על זה בדומה להשפעה של מינים שונים בתוך [[מערכת אקולוגית]] זה על זה - כך פעילות "כלכלית" שבאה לידי ביטוי במחירים בשוק, חייבת את קיומה גם למוסדות אחרים שהתאוריה הנאו-קלאסית מניחה שקיומם הוא מובן מאליו ושאינו מושפע מהפעילות הכלכלית. הכלכלן [[הא-ג'ון צ'אנג]] מציין בספר [[23 דברים שלא מגלים לנו על קפיטליזם]] כי תמיד חייבים לקבוע מהם הדברים שאינם סחורה שניתן לקנות ולמכור - לדוגמה חיי אדם, משפטים, שוטרים ועוד צריכים להיות מוגדרים כדברים שאסור לקנות ולמכור אותם כדי לאפשר שמירה על זכויות קניין ואכיפת חוזים. לכן הדרישה ל"אי התערבות" אינה מציאותית ואינה רצויה - ללא השפעות מצד מוסדות אחרים, השוק לא יוכל לתפקד, ותפקודו של השוק ממילא אינו קבוע, אלא תלוי בהשפעות שלו על מצב החברה והסביבה. לדוגמה בהעדר [[נורמות חברתיות]] של כיבוד החוק או של מוסר, קשה לראות כיצד אוכפים [[זכויות קניין]] - שכן שודד, גנב או אדם הגורם לפגיעה כלכלית אחרת, יוכלו לשחד שופטים, עורכי דין ושוטרים אם אלה יהיו מעוניים רק בהשאת הרווח האישי שלהם. דוגמה נוספת היא החשיבות של [[אמון]] כ[[מוצר ציבורי]]  - ללא אמון בסיסי יש [[עלויות עסקה]] גדולות שמקשות ומונעת קיום של עסקאות בשוק.

ביקורת נוספת היא מכיוון של [[כלכלה מוסדית]]. מלכתחילה, הכלכלה מורכבת לא רק מהפעילות בשוק, אלא ממערך גדול של [[מוסדות חברתיים]] ו[[טכנולוגיות]] כמו שווקים, פירמות, [[תאגידים]], [[קהילות]], ממשלות, נורמות, בתי משפט שמשפיעים זה על זה בדומה להשפעה של מינים שונים בתוך [[מערכת אקולוגית]] זה על זה - כך פעילות "כלכלית" שבאה לידי ביטוי במחירים בשוק, חייבת את קיומה גם למוסדות אחרים שהתאוריה הנאו-קלאסית מניחה שקיומם הוא מובן מאליו, ושאינו מושפע מהפעילות הכלכלית. הכלכלן [[הא-ג'ון צ'אנג]] מציין בספר [[23 דברים שלא מגלים לנו על קפיטליזם]] כי תמיד חייבים לקבוע מהם הדברים שאינם סחורה שניתן לקנות ולמכור - לדוגמה חיי אדם, משפטים, שוטרים ועוד צריכים להיות מוגדרים כדברים שאסור לקנות ולמכור אותם כדי לאפשר שמירה על זכויות קניין ואכיפת חוזים. לכן הדרישה ל"אי התערבות" אינה מציאותית ואינה רצויה - ללא השפעות מצד מוסדות אחרים, השוק לא יוכל לתפקד, ותפקודו של השוק ממילא אינו קבוע, אלא תלוי בהשפעות שלו על מצב החברה והסביבה. לדוגמה בהעדר [[נורמות חברתיות]] של כיבוד החוק או של מוסר, קשה לראות כיצד אוכפים [[זכויות קניין]] - שכן שודד, גנב או אדם הגורם לפגיעה כלכלית אחרת, יוכלו לשחד שופטים, עורכי דין ושוטרים אם אלה יהיו מעונינים רק בהשאת הרווח האישי שלהם. דוגמה נוספת היא החשיבות של [[אמון]] כ[[מוצר ציבורי]]  - ללא אמון בסיסי יש [[עלויות עסקה]] גדולות שמקשות ומונעת קיום של עסקאות בשוק.

==ראו גם==

==ראו גם==