שינויים

הדף עוסק בשלום עולמי קיימות וכל הקשור לכך. בינתיים יש מידע רב על שינויי אקלים ופחות לגבי נושאים אחרים הנכם מוזמנים {{להשלים}}.

'''שלום עולמי קיימות''' נוגע לקשרים בין שני [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]] ו[[מוצר ציבורי|מוצריים ציבוריים]] חשובים ברמה העולמית - האחד הוא [[שלום עולמי]] והשני הוא [[קיימות]]. יש קשר בין שני הערכים שכן שניהם דורשים [[שיתופי פעולה בינלאומיים]]. בנוסף לכך [[סביבתנות|בעיות סביבה]], [[משאבי טבע]] וקיימות עלולות לגרור אי שקט חברתי או סכסוכים בין מדינות שעלולים להדרדר למלחמות, ומלחמות מחריפות בעיות של קיימות בעקבות [[זיהום]], הרס ישיר וחוסר תשומת לב ציבורית לבעיות סביבה או ל[[תכנון ארוך טווח]].  

 

בינתיים יש מידע רב על שינויי אקלים ופחות לגבי נושאים אחרים הנכם מוזמנים {{להשלים}}.

== קיימות ושלום ==

== קיימות ושלום ==

ישנם 3 היבטים הקושרים בין קיימות ושלום:

ישנם מספר היבטים הקושרים בין קיימות ושלום:

 

 

 

 

 

 

1. ההיבט החשוב ביותר הוא שכדי לפתור את בעיות כמו שינויי האקלים, צריך שיתוף פעולה בינלאומי. רבים טוענים שכדי להגיע ל[[קיימות]] צריך להגביל צריכה ולהגיע ל[[כלכלת מצב יציב]]. אבל ללא שלום עולמי הדבר איננו אפשרי, כי בלעדיו, מדינה שתגביל צריכה תוכל לייצר פחות נשק ותוכל לייצר נשק פחות משוכלל ולכן תיכבש על ידי שכנותיה. עד אשר לא יושמד כלי ה[[נשק]] הקרבי האחרון בעולם ולא יושג שלום זה ימשיך ליצור בעיות. אם הנשק יישאר אפילו במדינה אחת, כל השאר יצטרכו להחזיק בו גם. בתנ"ך מוזכר שבאחרית הימים יהפכו את החרבות לאתים ואת החניטות למזמרות, לא ילחמו אחד בשני ולא ילמדו עוד מלחמה. אפשר לפרש את זה בצורות שונות אבל כנראה שבמציאות כדי להגיע לחזון הזה האנשים יצטרכו קודם לבצע את הפעולות האלה. [[הסכם פריז]] עליו חתמו כבר 143 מדינות נכון לאפריל 2017 דורש שיתוף פעולה קבוע בין מדינות העולם כמעט בכל תחומי המשק במשך הרבה זמן. מבחינה פילוסופית האנושות הגיעה עכשיו למצב מעניין: עד לשנות ה 50 של המאה העשרים מלחמות קטנות וגדולות לא איימו על הישרדות המין האנושי. בשנות ה 50 לאחר התפשטות הנשק הגרעיני נוצר מצב חדש בו מלחמה גדולה סיכנה את הישרדות המין האנושי. מין זה הצליח להסתגל למצב החדש ואכן מאז לא הייתה מלחמה גדולה. עכשיו בתחילת המאה ה 21 נוצר מצב בו גם מלחמות קטנות ואפילו אי שיתוף פעולה מסכן את הישרדות המין. כדי לשרוד בתנאים החדשים הוא חייב להסתגל-לשתף פעולה.  

===מלחמה כאיום קיימות כלל עולמי===

עד לשנות ה 50 של המאה העשרים מלחמות קטנות וגדולות לא איימו על [[סיכוני אסון עולמיים|הישרדות המין האנושי]]. בשנות ה 50 לאחר התפשטות הנשק הגרעיני נוצר מצב חדש בו מלחמה גדולה סיכנה את הישרדות המין האנושי, במיוחד לנוכח איום של [[מלחמה גרעינית]]. בינתיים המדינות הצליחו להסתגל ועד כה לא היתה מלחמה גרעינית, אבל מדובר במצב בלתי יציב - יש מספר תרחישים שבהם מלחמה כזו עלולה לפרוץ כמו עליית מנהיג מטורף במדינה בעלת נשק כזה, דרדור של מלחמה קונבציונלית עם מדינה עם נשק גרעיני או או שקבוצת טרור תצליח להשיג נשק כזה.  

2.ההיבט השני בחשיבותו הוא ששינויי האקלים מתסיסים מלחמות וסכסוכים. הם משמשים כגורם מכביד בסכסוכים קיימים וגורמים לפרוץ סכסוכים חדשים בגלל רעב, בצורת וכדומה. בתחילת 2018 מועצת הבטחון של ארגון האומות המאוחדות הכירה רשמית בשינויי האקלים כאחת הסיבות בעיקריות למלחמות וסכסוכים באיזור הסאהל ומערב אפריקה, כאשר באיזורים אלה נמצאים 26 מדינות באפריקה. כדוגמה הם לקחו את המקרה של האגם צ'אד שכמעט נעלם בגלל שינויי האקלים מה שגרם לבצורת רעב ומלחמות{{הערה|Climate Home [http://www.climatechangenews.com/2018/01/31/climate-change-affecting-stability-across-west-africa-sahel-un-security-council/ Climate change affecting stability across West Africa and Sahel: UN security council] 31.01.2018}}. דוגמה אחרת היא [[רקע סביבתי וחברתי למלחמת האזרחים בסוריה|הרקע הסביבתי והחברתי למלחמת האזרחים בסוריה]].

בתחילת המאה ה 21 נוצר מצב בו גם מלחמות קטנות ואפילו אי שיתוף פעולה מסכן את הישרדות המין. כדי לשרוד בתנאים החדשים הוא חייב להסתגל-לשתף פעולה. דבר זה בא לידי ביטוי בפעילות של ארגון [[גרינפיס]] וברעיונות על מניעת הפצת נשק גרעיני.  

3. ההיבסט השלישי בחשיבותו הוא שהתעשייה הצבאית וצבאות העולם אחראים על הרבה פליטות באופן ישיר. לפי הסכם פריז גם הצבאות בעולם מעתה לא יקבלו פתור באופן אוטומטי מדיווח על פליטות. ובאמת צבא ארה"ב נחשב לפולט הגדול ביותר מכל החברות המוסדות והארגונים בעולם ומלחמת עיראק לדוגמה פלטה גזי חממה כמו 25 מיליון מכוניות כל שנה{{הערה|Arthur Neslen [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/14/pentagon-to-lose-emissions-exemption-under-paris-climate-deal Pentagon to lose emissions exemption under Paris climate deal] 14.12.2015}}{{הערה|BRUCE E. JOHANSEN [http://www.psr.org/chapters/oregon/assets/pdfs/remember-the-carbon-footprint.pdf Remember the

 

 

 

 

סכסוכים ומלחמות בין מדינות יוצרים בעיות סביבה ובמיוחד מקשים על הטיפול בנושאי סביבה. דבר זה נוגע לדוגמה לזיהום והרס הנגרם בגלל מלחמות.  

 

היבט נוסף במסגרת זה הוא שהתעשייה הצבאית וצבאות העולם אחראים על פליטות באופן ישיר. לפי הסכם פריז גם הצבאות בעולם מעתה לא יקבלו פטור באופן אוטומטי מדיווח על פליטות. ובאמת צבא ארה"ב נחשב לפולט הגדול ביותר מכל החברות המוסדות והארגונים בעולם ומלחמת עיראק לדוגמה פלטה גזי חממה כמו 25 מיליון מכוניות כל שנה{{הערה|Arthur Neslen [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/14/pentagon-to-lose-emissions-exemption-under-paris-climate-deal Pentagon to lose emissions exemption under Paris climate deal] 14.12.2015}}{{הערה|BRUCE E. JOHANSEN [http://www.psr.org/chapters/oregon/assets/pdfs/remember-the-carbon-footprint.pdf Remember the

Carbon Footprint

Carbon Footprint

of War] A PEOPLE’S CURRICULUM FOR THE EARTH}}.  

of War] A PEOPLE’S CURRICULUM FOR THE EARTH}}.  

=== דוגמאות מהעולם ===

== דוגמאות מהעולם ==

'''הסכסוך הישראלי פלסטיני והסכסוך הישראלי ערבי בכלל.'''  

'''הסכסוך הישראלי פלסטיני והסכסוך הישראלי ערבי בכלל.'''  

== שיתוף פעולה בין לאומי כמנוע למאבק בשינויי אקלים ==

== שיתוף פעולה בין לאומי כמנוע למאבק בשינויי אקלים ==

== הערות שוליים ==

== הערות שוליים ==