שינויים

== למה צריכים כלכלת מצב יציב? ==

== למה צריכים כלכלת מצב יציב? ==

===סיבות סביבתיות: גבולות לגידול אוכלוסין ולצמיחה כלכלית===

===סיבות סביבתיות: גבולות לגידול אוכלוסין ולצמיחה כלכלית===

[[קובץ:Stedy state.jpg|300px|ממוזער|עטיפת הספר [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]] מאת [[הרמן דיילי]]]]

[[קובץ:Stedy state.jpg|300px|ממוזער|עטיפת הספר [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]] מאת [[הרמן דיילי]].]]

פיתוח הרעיון של כלכלת מצב יציב באה כהמשך למחשבה שקיימים [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]] - הן ל[[צמיחה כלכלית]] לנפש והן ל[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]]. במשך מספר עשורים, המדיניות [[מאקרו-כלכלה|מאקרו-כלכלית]] כמעט בכל המדינות מכוונת לעבר גידול של ה[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] - כלומר [[צמיחה כלכלית]].<ref> Victor, Peter. 2008. ''Managing without Growth: Slower by Design, Not Disaster''. Edward Elger Publishing Limited, Cheltenham, U.K.</ref>. מטרה דומה הייתה קיימת לפחות מאז [[המהפכה התעשייתית]] כאשר מדינות רבות רצו להגדיל את הייצור של הכלכלה שלהן, וכן את עוצמת הצבאות שלהן שהתחזקו עקב גידול כזה בייצור וגם עקב גידול האוכלוסייה.  

פיתוח הרעיון של כלכלת מצב יציב באה כהמשך למחשבה שקיימים [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]] - הן ל[[צמיחה כלכלית]] לנפש והן ל[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]]. במשך מספר עשורים, המדיניות [[מאקרו-כלכלה|מאקרו-כלכלית]] כמעט בכל המדינות מכוונת לעבר גידול של ה[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] - כלומר [[צמיחה כלכלית]].<ref> Victor, Peter. 2008. ''Managing without Growth: Slower by Design, Not Disaster''. Edward Elger Publishing Limited, Cheltenham, U.K.</ref>. מטרה דומה הייתה קיימת לפחות מאז [[המהפכה התעשייתית]] כאשר מדינות רבות רצו להגדיל את הייצור של הכלכלה שלהן, וכן את עוצמת הצבאות שלהן שהתחזקו עקב גידול כזה בייצור וגם עקב גידול האוכלוסייה.  

=== סיבות בריאותיות ונפשיות ===

=== סיבות בריאותיות ונפשיות ===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[גורם סיכון בריאותי]], [[מחסור ועודף]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[גורם סיכון בריאותי]], [[מחסור ועודף]]}}

רמת הצריכה בכלכלת מצב יציב תלויה בשאלה כמה משאבים יוותרו וכמה תהיה גדולה האכולוסיה. אוכלוסיה גדולה יותר פרושה פחות משאבי טבע מתחדשים שיוותרו לכלל האוכלוסיה.  

רמת הצריכה בכלכלת מצב יציב תלויה בשאלה כמה משאבים יוותרו וכמה תהיה גדולה האוכלוסייה. אוכלוסיה גדולה יותר פרושה פחות משאבי טבע מתחדשים שיוותרו לכלל האוכלוסייה.  

ההיקף וההרכב של רמת צריכה אידאילית היא כזו המיטיבה עם הבריאות והאושר של בני אדם. היא איננה צריכה להיות מינימלית כלומר "לצרוך רק את מה שצריך כדי לא למות מרעב". אם האנושות  תעבור לכלכלה מעגלית בזמן, רמה כזו תיטיב גם עם הסביבה ותישאר בתוך [[גבולות פלנטריים|גבולות המערכת הטבעית]]. כיום חלק ניכר מ[[גורמי סיכון בריאותי|הבעיות הבריאותיות במדינות העשירות כיום נובעות דווקא מעודף מוצרים שונים, ומצריכת מוצרים מזיקים, ולא ממחסור. דוגמאות כוללות:

ההיקף וההרכב של רמת צריכה אידאלית היא כזו המיטיבה עם הבריאות והאושר של בני אדם. היא איננה צריכה להיות מינימלית כלומר "לצרוך רק את מה שצריך כדי לא למות מרעב". אם האנושות  תעבור לכלכלה מעגלית בזמן, רמה כזו תיטיב גם עם הסביבה ותישאר בתוך [[גבולות פלנטריים|גבולות המערכת הטבעית]]. כיום חלק ניכר מ[[גורמי סיכון בריאותי|הבעיות הבריאותיות במדינות העשירות כיום נובעות דווקא מעודף מוצרים שונים, ומצריכת מוצרים מזיקים, ולא ממחסור. דוגמאות כוללות:

* [[השמנה]] וצריכת [[מזון לא בריא]] בגלל עודף מזון ועודף סוגי [[מזון מעובד]] ו[[מזון מהיר]] ובמיוחד מזון עם עודף [[סוכר]], [[מלח]] ושומן.  

* [[השמנה]] וצריכת [[מזון לא בריא]] בגלל עודף מזון ועודף סוגי [[מזון מעובד]] ו[[מזון מהיר]] ובמיוחד מזון עם עודף [[סוכר]], [[מלח]] ושומן.  

ועוד.  

ועוד.  

מלבד [[קיימות|הקיימות]] האקולוגית אשר מדברת לרוב על שימור המערכות האקולוגיות והשרותים שהן נותנות לאדם, בזמן האחרון עלתה חשיבותה של [[קיימות בריאותית]]. יכולתו של המין האנושי להתקיים תלויה לא רק בשירותי המערכות האקולוגיות (יציבות המערכות הביולוגיות החיצוניות למין האנושי) אלה גם במצב בריאותי מספיק איכותי (יציבות מערכות ביולוגיות פנימיות). במאות השנים האחרונות [[תוחלת החיים]] עלתה באופן ניכר, אבל בעשרות השנים האחרונות החלו להיווצר איומים של קריסה בריאותית. דוגמאות כוללות חשש מ[[עמידות לאנטיביוטיקה]], חשש מפני [[משבש אנדוקריני|חומרים משבשים אנדוקריניים]], [[ירידה בפוריות גברים]], כמו גם עליה ב[[בדידות]] ו[[דיכאון]], עליה ב[[השמנה]], ובעיות [[התמכרות]]. כיום מרחק מעל 250 מטר כבר נחשב ללא נוח להליכה מה שמעולם לא קרה במהלך ההיסטוריה האנושית. התמותה מהשמנה היא פי 3 מהתמותה מרעב{{הערה|Stephen Adams [https://www.telegraph.co.uk/news/health/news/9742960/Obesity-killing-three-times-as-many-as-malnutrition.html Obesity killing three times as many as malnutrition] 13. לדצמבר 2012, The Telegrafh}}. בנוסף לכך קיימת בעיה גוברת של [[נתק מהמציאות]] או ([[בורות רציונלית|בורות מרצון]]) - בשנים האחרונות יש מונח "[[זומבי אפוקליפס]]", באנגלית zombie apocalypse כאפשרות של קריסת הציביליזציה האנושית עקב [[מציאות מדומה|אובדן קשר למציאות]] ו[[התמכרות למערכות מחשוב]] בפרט ל[[התמכרות לסמארטפון|סמארטפונים]]. המונח ידוע גם כ smartphone zombie apocalypse, או smartphone apocalypse או zombie smartphone apocalypse {{הערה|Aubrey Perry [https://www.smh.com.au/opinion/the-real-dangers-of-a-society-of-phone-zombies-20180129-h0q086.html The real dangers of a society of phone zombies] 2 לפברואר 2018, The Sydney Morning Herald}}{{הערה|Aaron DykesMelissa Dykes [https://www.activistpost.com/2016/04/people-are-merging-with-their-smartphones.html People Are Merging with Their Smartphones] 23 לאפריל 2016, ALTERNATIVE NEWS & INDEPENDENT VIEWS}}{{הערה|Ren Renolds [https://medium.com/@ren_seed/smartphone-zombie-kid-apocalypse-is-coming-27edf953fcad Smartphone zombie kid apocalypse is coming!] 9 למרץ 2018}}.

מלבד [[קיימות|הקיימות]] האקולוגית אשר מדברת לרוב על שימור המערכות האקולוגיות והשירותים שהן נותנות לאדם, בזמן האחרון עלתה חשיבותה של [[קיימות בריאותית]]. יכולתו של המין האנושי להתקיים תלויה לא רק בשירותי המערכות האקולוגיות (יציבות המערכות הביולוגיות החיצוניות למין האנושי) אלה גם במצב בריאותי מספיק איכותי (יציבות מערכות ביולוגיות פנימיות). במאות השנים האחרונות [[תוחלת החיים]] עלתה באופן ניכר, אבל בעשרות השנים האחרונות החלו להיווצר איומים של קריסה בריאותית. דוגמאות כוללות חשש מ[[עמידות לאנטיביוטיקה]], חשש מפני [[משבש אנדוקריני|חומרים משבשים אנדוקריניים]], [[ירידה בפוריות גברים]], כמו גם עליה ב[[בדידות]] ו[[דיכאון]], עליה ב[[השמנה]], ובעיות [[התמכרות]]. כיום מרחק מעל 250 מטר כבר נחשב ללא נוח להליכה מה שמעולם לא קרה במהלך ההיסטוריה האנושית. התמותה מהשמנה היא פי 3 מהתמותה מרעב{{הערה|Stephen Adams [https://www.telegraph.co.uk/news/health/news/9742960/Obesity-killing-three-times-as-many-as-malnutrition.html Obesity killing three times as many as malnutrition] 13. לדצמבר 2012, The Telegrafh}}. בנוסף לכך קיימת בעיה גוברת של [[נתק מהמציאות]] או ([[בורות רציונלית|בורות מרצון]]) - בשנים האחרונות יש מונח "[[זומבי אפוקליפס]]", באנגלית zombie apocalypse כאפשרות של קריסת הציביליזציה האנושית עקב [[מציאות מדומה|אובדן קשר למציאות]] ו[[התמכרות למערכות מחשוב]] בפרט ל[[התמכרות לסמארטפון|סמארטפונים]]. המונח ידוע גם כ smartphone zombie apocalypse, או smartphone apocalypse או zombie smartphone apocalypse {{הערה|Aubrey Perry [https://www.smh.com.au/opinion/the-real-dangers-of-a-society-of-phone-zombies-20180129-h0q086.html The real dangers of a society of phone zombies] 2 לפברואר 2018, The Sydney Morning Herald}}{{הערה|Aaron DykesMelissa Dykes [https://www.activistpost.com/2016/04/people-are-merging-with-their-smartphones.html People Are Merging with Their Smartphones] 23 לאפריל 2016, ALTERNATIVE NEWS & INDEPENDENT VIEWS}}{{הערה|Ren Renolds [https://medium.com/@ren_seed/smartphone-zombie-kid-apocalypse-is-coming-27edf953fcad Smartphone zombie kid apocalypse is coming!] 9 למרץ 2018}}.

[[תמונה:בייגלה הקיימות.jpeg|right|thumb|350px|"בייגלה הקיימות" הוא תרשים המתאר תאורייה של [[קייט רייוורת'|קייט ראוורטצ']]. לפי התאורייה הצריכה של האנושות צריכה להיות מאוזנת כך שמצד אחד לא תגרום למחסור כמו רעב לדוגמה ומצד שני לא יגרום לצריכה עודפת הגורמת לשינויי אקלים, התכלות משאבים ועוד בעיות סביבתיות. היא לא ציינה שצריכה עודפת גורמת גם לבעיות בריאותיות כמו השמנה, אורח חיים יושבני ועוד.]]

[[תמונה:בייגלה הקיימות.jpeg|right|thumb|350px|"בייגלה הקיימות" הוא תרשים המתאר תאורייה של [[קייט רייוורת'|קייט ראוורטצ']]. לפי התאורייה הצריכה של האנושות צריכה להיות מאוזנת כך שמצד אחד לא תגרום למחסור כמו רעב לדוגמה ומצד שני לא יגרום לצריכה עודפת הגורמת לשינויי אקלים, התכלות משאבים ועוד בעיות סביבתיות. היא לא ציינה שצריכה עודפת גורמת גם לבעיות בריאותיות כמו השמנה, אורח חיים יושבני ועוד.]]

המטרה המקורית של [[כלכלה]] היא להגדיל [[רווחה חברתית]]. [[עוני]] (בניגוד ל[[פשטות מרצון]]) עלול לגרום למצוקה נפשית קשה. אנשים [[רעב|רעבים]] או ללא מחסה או תרופות בסיסיות וכו' הם גורמים מרכזיים לאומללות.  

המטרה המקורית של [[כלכלה]] היא להגדיל [[רווחה חברתית]]. [[עוני]] (בניגוד ל[[פשטות מרצון]]) עלול לגרום למצוקה נפשית קשה. אנשים [[רעב|רעבים]] או ללא מחסה או תרופות בסיסיות וכו' הם גורמים מרכזיים לאומללות.  

אבל גם עודף צריכה , או צריכה של מוצרים בעלי השפעות לוואי מזיקות, גורם לפגיעה ב[[רווחה חברתית]]. ההשפעות הבריאותיות והחברתיות שצויינו גורמות לעליה ב[[דכאון|לדכאון]] והוא צפוי להפוך לסיבה חשובה ל[[נכות]] ב 2020. יש לציין שאחוז חולי הנפש במלאזיה לדוגמה שולש מ-1996 עד 2015 במקביל לעלייה בתמ"ג. כנראה שהסיבות הראשיות הם סמארטפונים, [[בדידות]], ניכור חברתי וכך הלאה ולא עוני{{הערה|Wani Muthiah [https://www.thestar.com.my/news/nation/2016/10/11/marked-increase-in-depression-itll-be-world-no1-disability-by-2020-warns-mental-health-group/ Depression will be world No.1’s disability by 2020, warns mental health group] 11 לאוקטובר 2016, The Star Online}}.

אבל גם עודף צריכה, או צריכה של מוצרים בעלי השפעות לוואי מזיקות, גורם לפגיעה ב[[רווחה חברתית]]. ההשפעות הבריאותיות והחברתיות שצוינו גורמות לעליה ב[[דכאון|לדכאון]] והוא צפוי להפוך לסיבה חשובה ל[[נכות]] ב-2020. יש לציין שאחוז חולי הנפש במלאזיה לדוגמה שולש מ-1996 עד 2015 במקביל לעלייה בתמ"ג. כנראה שהסיבות הראשיות הם סמארטפונים, [[בדידות]], ניכור חברתי וכך הלאה ולא עוני{{הערה|Wani Muthiah [https://www.thestar.com.my/news/nation/2016/10/11/marked-increase-in-depression-itll-be-world-no1-disability-by-2020-warns-mental-health-group/ Depression will be world No.1’s disability by 2020, warns mental health group] 11 לאוקטובר 2016, The Star Online}}.

הנתונים העולמיים מצביעים על מגמה דומה. בעשורים האחרונים יש עלייה אדירה בתחלואה בדיכאון ובו זמנית יש עלייה אדירה בתמ"ג. המדינה עם הכי הרבה אנשים מדוכאים היא ארצות הברית ואחריה הולכות קולומביה, צרפת הולנד, אוקראינה. המדינות הכי פחות מדוכאות הן ניגריה, יפן וסין. מכאן שעלייה בתמ"ג יכולה אפילו להגדיל את התחלואה בדיכאון. יש לציין שמכיוון שהרבה ממשלות כל הזמן דוחפות לעוד ייצור, בהרבה ניירות בנושא מובאים כל מיני הסברים מוזרים לתופעה אבל רק לא ההסבר שהרס הפלנטה וניצול בני אדם אחרים למען חיים ללא כל פעילות פיזית או מוחית, בעולם הווירטואלי גורמים להרגשה רעה{{הערה| Juliette Jowit [https://www.theguardian.com/news/2018/jun/04/what-is-depression-and-why-is-it-rising What is depression and why is it rising?] 4 ליוני 2018}}.

הנתונים העולמיים מצביעים על מגמה דומה. בעשורים האחרונים יש עלייה אדירה בתחלואה בדיכאון ובו זמנית יש עלייה אדירה בתמ"ג. המדינה עם הכי הרבה אנשים מדוכאים היא ארצות הברית ואחריה הולכות קולומביה, צרפת הולנד, אוקראינה. המדינות הכי פחות מדוכאות הן ניגריה, יפן וסין. מכאן שעלייה בתמ"ג יכולה אפילו להגדיל את התחלואה בדיכאון. יש לציין שמכיוון שהרבה ממשלות כל הזמן דוחפות לעוד ייצור, בהרבה ניירות בנושא מובאים כל מיני הסברים מוזרים לתופעה אבל רק לא ההסבר שהרס הפלנטה וניצול בני אדם אחרים למען חיים ללא כל פעילות פיזית או מוחית, בעולם הווירטואלי גורמים להרגשה רעה{{הערה| Juliette Jowit [https://www.theguardian.com/news/2018/jun/04/what-is-depression-and-why-is-it-rising What is depression and why is it rising?] 4 ליוני 2018}}.

[[צמיחה כלכלית]] הובילה עד כה להגדלה ניכרת של הפעילות הכלכלית, דבר שהוביל לכך שיש יותר [[הון תעשייתי]] ו[[מוצרים פרטיים]] - יש יותר קומביינאים, [[דשן כימי]], ולכן יש גם הרבה יותר [[מזון]] בעולם. בינתיים כמות המזון כמו גם מוצרים רבים אחרים כמו ביגוד, בתים, מכוניות עלתה בקצב גבוה הרבה יותר מהר מאשר קצב גידול האוכלוסיה, כך שסה"כ יש יותר מוצרים ליותר אנשים. כמות המוצרים לנפש גדלה מאד הן במדינות העשירות והן במדינות העניות. שאלות הנוגעות ל[[קיימות|קיימות אקולוגית]] שואלות כמה זמן הגידול הזה יכול להחזיק מעמד ומה המחיר שלו. לדוגמה מה המחיר של [[המהפכה הירוקה]] והתלות שהיא יצרה בין [[מזון]] לבין משאבים מתכלים כמו [[נפט]] או [[פוספט|כריית פוספט]].   

[[צמיחה כלכלית]] הובילה עד כה להגדלה ניכרת של הפעילות הכלכלית, דבר שהוביל לכך שיש יותר [[הון תעשייתי]] ו[[מוצרים פרטיים]] - יש יותר קומביינאים, [[דשן כימי]], ולכן יש גם הרבה יותר [[מזון]] בעולם. בינתיים כמות המזון כמו גם מוצרים רבים אחרים כמו ביגוד, בתים, מכוניות עלתה בקצב גבוה הרבה יותר מהר מאשר קצב גידול האוכלוסיה, כך שסה"כ יש יותר מוצרים ליותר אנשים. כמות המוצרים לנפש גדלה מאד הן במדינות העשירות והן במדינות העניות. שאלות הנוגעות ל[[קיימות|קיימות אקולוגית]] שואלות כמה זמן הגידול הזה יכול להחזיק מעמד ומה המחיר שלו. לדוגמה מה המחיר של [[המהפכה הירוקה]] והתלות שהיא יצרה בין [[מזון]] לבין משאבים מתכלים כמו [[נפט]] או [[פוספט|כריית פוספט]].   

מצד שני [[עוני]] של השכבות העניות במדינות העשירות ושל רוב האוכלוסיה ב[[מדינות עניות|מדינות העניות]] נובע בחלקו [[מחסור ועודף|מהעודף]] במדינות העשירות ושל האליטות במדינות עניות. סיבה מרכזית לכך היא תחרות על אותם משאבי טבע. לעיתים ניתן להגביר את ההפקה וכך יש יותר משאבים לכולם (לדוגמה כריית מתכות) אבל לפחות חלק מהמשאבים נתונים במחסור כך שהגדלת ההספקה למדינות העשירות עלולה על חשבון מחסור לרוב תושבי המדינות העניות לדוגמה בדילמות של [[ניכוס אנושי של ייצור ראשוני נטו]], [[משבר המים העולמי]], [[מזון מול דלק]], גידול מזון מותרות מול מזון בסיסי, [[ברוא יערות|כריתת יערות]], [[דיג יתר]] ו[[שימושי קרקע]] - ודברים אלה עלולים ליצור מצבים בהם [[אי שוויון כלכלי]] או [[אי שוויון פוליטי]] גוררים הגברה של ה[[עוני]]. דוגמאות נוספות נוגעות לתחרות על שטחים עירוניים בין עשירים לעניים. בעיות אלה לא תמיד מייצרות עוני באופן ישיר - אלא גם באופן עקיף - אם מדינות עשירות השאירו למדינות עניות כמות נמוכה של משאבים לחלוק עם מדינות אחרות, או עם תושבים אחרים של אותה מדינה התוצאה עלולה להיות מלחמה או מלחמת אזרחים ולא רק עוני - ומלחמה זו עלולה לגרום עוני ובעיות נוספות.  

מצד שני [[עוני]] של השכבות העניות במדינות העשירות ושל רוב האוכלוסייה ב[[מדינות עניות|מדינות העניות]] נובע בחלקו [[מחסור ועודף|מהעודף]] במדינות העשירות ושל האליטות במדינות עניות. סיבה מרכזית לכך היא תחרות על אותם משאבי טבע. לעיתים ניתן להגביר את ההפקה וכך יש יותר משאבים לכולם (לדוגמה כריית מתכות) אבל לפחות חלק מהמשאבים נתונים במחסור כך שהגדלת ההספקה למדינות העשירות עלולה על חשבון מחסור לרוב תושבי המדינות העניות לדוגמה בדילמות של [[ניכוס אנושי של ייצור ראשוני נטו]], [[משבר המים העולמי]], [[מזון מול דלק]], גידול מזון מותרות מול מזון בסיסי, [[ברוא יערות|כריתת יערות]], [[דיג יתר]] ו[[שימושי קרקע]] - ודברים אלה עלולים ליצור מצבים בהם [[אי שוויון כלכלי]] או [[אי שוויון פוליטי]] גוררים הגברה של ה[[עוני]]. דוגמאות נוספות נוגעות לתחרות על שטחים עירוניים בין עשירים לעניים. בעיות אלה לא תמיד מייצרות עוני באופן ישיר - אלא גם באופן עקיף - אם מדינות עשירות השאירו למדינות עניות כמות נמוכה של משאבים לחלוק עם מדינות אחרות, או עם תושבים אחרים של אותה מדינה התוצאה עלולה להיות מלחמה או מלחמת אזרחים ולא רק עוני - ומלחמה זו עלולה לגרום עוני ובעיות נוספות.  

סיבה נוספת היא ש[[השפעות סביבתיות]] שנגרמות על ידי הצריכה העולמית, מגולגלות בדרך כלל קודם כל על האוכלוסיות העניות יותר. לדוגמה נדידת [[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] ו[[מסחר בפסולת]] שמעביר [[זיהום]] למדינות עניות או לאיזורים עניים יותר במדינות עשירות. דוגמה נוספת היא העודף כרוך בפליטת [[גזי חממה]] מה שבאמצעות [[התחממות גלובלית]] מביא ל[[השפעת שינויי האקלים על בצורת ומידבור|התגברות הבצורות והמדבור]] וזה תורם מרכזי [[עוני|לעוני]] במדינות האלה. כך, לדוגמה לפי פרופסור נורמן מיירס, נכון לשנת 1995, בחלק של אפריקה הנמצא מדרום לסהרה עליו הרחבת המדבר משפיעה ביותר, היו 80 מיליון בני אדם אשר חיו בתנאי [[תת תזונה]], בעיקר בגלל סיבות סביבתיות.{{הערה|1=Prof. Norman Myers [http://www.osce.org/eea/14851?download=true ENVIRONMENTAL REFUGEES:

סיבה נוספת היא ש[[השפעות סביבתיות]] שנגרמות על ידי הצריכה העולמית, מגולגלות בדרך כלל קודם כל על האוכלוסיות העניות יותר. לדוגמה נדידת [[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] ו[[מסחר בפסולת]] שמעביר [[זיהום]] למדינות עניות או לאיזורים עניים יותר במדינות עשירות. דוגמה נוספת היא העודף כרוך בפליטת [[גזי חממה]] מה שבאמצעות [[התחממות גלובלית]] מביא ל[[השפעת שינויי האקלים על בצורת ומידבור|התגברות הבצורות והמדבור]] וזה תורם מרכזי [[עוני|לעוני]] במדינות האלה. כך, לדוגמה לפי פרופסור נורמן מיירס, נכון לשנת 1995, בחלק של אפריקה הנמצא מדרום לסהרה עליו הרחבת המדבר משפיעה ביותר, היו 80 מיליון בני אדם אשר חיו בתנאי [[תת תזונה]], בעיקר בגלל סיבות סביבתיות.{{הערה|1=Prof. Norman Myers [http://www.osce.org/eea/14851?download=true ENVIRONMENTAL REFUGEES: