שינויים

* 1543 - תחילת '''המהפכה הקופריאנית''' עם פרסום ספרו של '''ניקולאוס קופרניקוס''' -  '''"על תנועת גרמי השמים"''' . עיקרה של מהפכה זו הוא השינוי בתפיסת תנועת גרמי השמיים מתפיסה גאוצנטרית, שלפיה כדור הארץ נמצא במרכזו של היקום ואותו מקיפים גרמי השמיים פעם ביום בערך, לתפיסה הליוצנטרית, לפיה כדור הארץ סובב סביב צירו במשך יממה וגם מקיף במהלך שנה את השמש, שנחה במרכז מערכת השמש. עד פרסום ספרו של קופרניקוס הגישה הרווחת באסטרונומיה המערבית הייתה זו שהתבססה בימי יוון העתיקה. המהפכה הקופרניקאית חוללה טלטלה ברחבי אירופה, והובילה, לצד גורמים אחרים, לשינוי תפיסתי נרחב. כוחה של הכנסייה התערער, ונפתח הפתח לתקופה חדשה- העת החדשה. המהפכה הקופרניקאית נחשבת לחלק מרכזי מאוד במהפכה המדעית, ומקובל לקבוע את שנת 1543 (שנת פרסום ספרו של קופרניקוס) כנקודת הפתיחה של המהפכה. אישים -  קופרניקוס, קפלר, גליאלו, התפתחות הטלסקופים, קשר בין מתמיטקה לפיזיקה ואסטרונומיה.

* 1543 - תחילת '''המהפכה הקופריאנית''' עם פרסום ספרו של '''ניקולאוס קופרניקוס''' -  '''"על תנועת גרמי השמים"''' . עיקרה של מהפכה זו הוא השינוי בתפיסת תנועת גרמי השמיים מתפיסה גאוצנטרית, שלפיה כדור הארץ נמצא במרכזו של היקום ואותו מקיפים גרמי השמיים פעם ביום בערך, לתפיסה הליוצנטרית, לפיה כדור הארץ סובב סביב צירו במשך יממה וגם מקיף במהלך שנה את השמש, שנחה במרכז מערכת השמש. עד פרסום ספרו של קופרניקוס הגישה הרווחת באסטרונומיה המערבית הייתה זו שהתבססה בימי יוון העתיקה. המהפכה הקופרניקאית חוללה טלטלה ברחבי אירופה, והובילה, לצד גורמים אחרים, לשינוי תפיסתי נרחב. כוחה של הכנסייה התערער, ונפתח הפתח לתקופה חדשה- העת החדשה. המהפכה הקופרניקאית נחשבת לחלק מרכזי מאוד במהפכה המדעית, ומקובל לקבוע את שנת 1543 (שנת פרסום ספרו של קופרניקוס) כנקודת הפתיחה של המהפכה. אישים -  קופרניקוס, קפלר, גליאלו, התפתחות הטלסקופים, קשר בין מתמיטקה לפיזיקה ואסטרונומיה.

* 1609 - פרסום '''חוקי קפלר'''.  שלושה חוקים המתארים את תנועתם של כוכבי הלכת סביב השמש. את החוקים ניסח המתמטיקאי, האסטרונום הגרמני '''יוהאנס קפלר''' (1571–1630), שבחן את תצפיותיו של האסטרונום הדני טיכו ברהה. בערך בשנת 1605 הבין קפלר שהתצפיות התאימו לשני חוקים מתמטיים פשוטים יחסית, וחוק נוסף הקשור לאותן תצפיות התגלה על ידו כעשר שנים מאוחר יותר. החוקים האלה השפיעו על ניוטון והדבר שהראה בהמשך כי הם נובעים מחוקי התנועה והכבידה שלו. שני החוקים הראשונים פורסמו בספרו של קפלר "Astronomia nova" ("האסטרונומיה החדשה") ב-1609 והשלישי פורסם עשר שנים מאוחר יותר בסםפרו "Harmonices Mundi" ("ההרמוניה של העולמות").  

* 1609 - פרסום '''חוקי קפלר'''.  שלושה חוקים המתארים את תנועתם של כוכבי הלכת סביב השמש. את החוקים ניסח המתמטיקאי, האסטרונום הגרמני '''יוהאנס קפלר''' (1571–1630), שבחן את תצפיותיו של האסטרונום הדני טיכו ברהה. בערך בשנת 1605 הבין קפלר שהתצפיות התאימו לשני חוקים מתמטיים פשוטים יחסית, וחוק נוסף הקשור לאותן תצפיות התגלה על ידו כעשר שנים מאוחר יותר. החוקים האלה השפיעו על ניוטון והדבר שהראה בהמשך כי הם נובעים מחוקי התנועה והכבידה שלו. שני החוקים הראשונים פורסמו בספרו של קפלר "Astronomia nova" ("האסטרונומיה החדשה") ב-1609 והשלישי פורסם עשר שנים מאוחר יותר בסםפרו "Harmonices Mundi" ("ההרמוניה של העולמות").  

* 1620 - הפילוסוף האנגלי '''פרנסיס בייקון''' מפרסם את "נובום אורגנום והתחיה הגדולה". זו תוכנית ליצירה שאפתנית שתקרא "התחייה הגדולה", במסגרתה יאורגן מחדש הידע האנושי. בייקון נחשב אבי '''"[[השיטה המדעית]]"''' והאמפריציזם. בייקון דחה את הסכולסטיקה שהייתה אופן הדיון הפילוסופי של זמנו. במקום לוגיקה בלבד, הוא מצדד בשימוש בהבנת העולם גם על ידי ניסויים. הוויכוחים הפילוסופיים בני זמנו נראו לבייקון ויכוחי סרק: כל פילוסוף מפרש את העולם באמצעות דעותיו, יוצא שהוא מבין מה שדעותיו מלמדות אותו ולכן העובדות תואמות תמיד את הדעות בלי קשר לאמיתותן. לגישתו, בני אדם רואים מה שנוח להם ונוח להם לראות שצדקו, כך הופכת כל דעה לשיפוט מוקדם, לדעה קדומה ולאמונה טפלה. הפילוסופים הם דיקטטורים של ממלכת הרוח וצריך להשתחרר מהם.  יצירה זו השפיעה, כדבריו של ג'יימס אופי יורמסון, "לא רק על התפתחות המדע אלא גם על ההשקפה הבריטית הטיפוסית אודות ההכרה והמתודה המדעית, כפי שזו התגלמה בהגויותיהם של ג'ון לוק, ג'ורג' ברקלי, דייוויד יום, ג'ון סטיוארט מיל וברטראנד ראסל."  

* 1620 - הפילוסוף האנגלי '''[[פרנסיס בייקון]]''' מפרסם את "נובום אורגנום והתחיה הגדולה". זו תוכנית ליצירה שאפתנית שתקרא "התחייה הגדולה", במסגרתה יאורגן מחדש הידע האנושי. בייקון נחשב אבי '''"[[השיטה המדעית]]"''' והאמפריציזם. בייקון דחה את הסכולסטיקה שהייתה אופן הדיון הפילוסופי של זמנו. במקום לוגיקה בלבד, הוא מצדד בשימוש בהבנת העולם גם על ידי ניסויים. הוויכוחים הפילוסופיים בני זמנו נראו לבייקון ויכוחי סרק: כל פילוסוף מפרש את העולם באמצעות דעותיו, יוצא שהוא מבין מה שדעותיו מלמדות אותו ולכן העובדות תואמות תמיד את הדעות בלי קשר לאמיתותן. לגישתו, בני אדם רואים מה שנוח להם ונוח להם לראות שצדקו, כך הופכת כל דעה לשיפוט מוקדם, לדעה קדומה ולאמונה טפלה. הפילוסופים הם דיקטטורים של ממלכת הרוח וצריך להשתחרר מהם.  יצירה זו השפיעה, כדבריו של ג'יימס אופי יורמסון, "לא רק על התפתחות המדע אלא גם על ההשקפה הבריטית הטיפוסית אודות ההכרה והמתודה המדעית, כפי שזו התגלמה בהגויותיהם של ג'ון לוק, ג'ורג' ברקלי, דייוויד יום, ג'ון סטיוארט מיל וברטראנד ראסל." בייקון טובע את הסיסמה "ידע הוא כוח". הוא ממבשרי [[רעיון הקידמה]] - הוא מהראשונים לטעון כי ככל שבני האדם ידעו יותר על העולם, כך יהיה לאנושות קל יותר לשלוט בו, ובכך לשפר את חיינו, ו[[תוחלת חיים|להאריך אותם]].

* 1632 - '''גלילאו גליליי''' מפרסם את ספרו "דיאלוג על שתי מערכות העולם המרכזיות" (באיטלקית: Dialogo sopra i due massimi sistemi del mondo).  הספר עוסק באסטרונומיה ובפרט בשאלת נכונות המודל הגיאוצנטרי או ההליוצנטרי. הספר פורסם בפירנצה תחת רישיון רשמי מהאינקוויזיציה. ב-1633 הורשע גלילאו ב"חשד כבד לכפירה", בהתבסס על הכתוב בספר, שלאחר מכן הוכרז ב"רשימת הספרים האסורים", ממנה לא הוסר עד 1835.  

* 1632 - '''גלילאו גליליי''' מפרסם את ספרו "דיאלוג על שתי מערכות העולם המרכזיות" (באיטלקית: Dialogo sopra i due massimi sistemi del mondo).  הספר עוסק באסטרונומיה ובפרט בשאלת נכונות המודל הגיאוצנטרי או ההליוצנטרי. הספר פורסם בפירנצה תחת רישיון רשמי מהאינקוויזיציה. ב-1633 הורשע גלילאו ב"חשד כבד לכפירה", בהתבסס על הכתוב בספר, שלאחר מכן הוכרז ב"רשימת הספרים האסורים", ממנה לא הוסר עד 1835.  

* 1646 - מוקמת '''"החברה המלכותית" בלונדון''' - או בשמה המלה "החברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע במדעי הטבע". מייסדי החברה המלכותית היו חברים באגודה חשאית שעסקה מאז 1646 בקידום דעותיו של '''פרנסיס בייקון'''. בין מייסדיה הבולטים היו כריסטופר רן, רוברט בויל ורוברט מוריי. האגודה נהנתה מתמיכתו הרשמית של בית-המלוכה האנגלי ששוקם באותה שנה, ומטרתה הרשמית הייתה לקדם את הלימוד הניסיוני במדעי הטבע. האגודה פועלת כאגודה מדעית הפעילה ברציפות מאז שנת 1660, ומשמשת כאקדמיה למדעים של בריטניה. היא מהווה את אחת האגודות המדעיות הוותיקות והמשפיעות ביותר בעולם.

* 1646 - מוקמת '''"החברה המלכותית" בלונדון''' - או בשמה המלה "החברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע במדעי הטבע". מייסדי החברה המלכותית היו חברים באגודה חשאית שעסקה מאז 1646 בקידום דעותיו של '''פרנסיס בייקון'''. בין מייסדיה הבולטים היו כריסטופר רן, רוברט בויל ורוברט מוריי. האגודה נהנתה מתמיכתו הרשמית של בית-המלוכה האנגלי ששוקם באותה שנה, ומטרתה הרשמית הייתה לקדם את הלימוד הניסיוני במדעי הטבע. האגודה פועלת כאגודה מדעית הפעילה ברציפות מאז שנת 1660, ומשמשת כאקדמיה למדעים של בריטניה. היא מהווה את אחת האגודות המדעיות הוותיקות והמשפיעות ביותר בעולם.