שינויים

ישנם 3 היבטים הקושרים בין שינויי אקלים ומלחמות:

ישנם 3 היבטים הקושרים בין שינויי אקלים ומלחמות:

1. כדי לפתור את בעיית שינויי האקלים, צריך שיתוף פעולה בינלאומי. מבחינה פילוסופית האנושות הגיעה עכשיו למצב מעניין: עד לשנות ה 50 של המאה העשרים מלחמות קטנות וגדולות לא איימו על הישרדות המין האנושי. בשנות ה 50 לאחר התפשטות הנשק הגרעיני נוצר מצב חדש בו מלחמה גדולה סיכנה את הישרדות המין האנושי. מין זה הצליח להסתגל למצב החדש ואכן מאז לא הייתה מלחמה גדולה. עכשיו בתחילת המאה ה 21 נוצר מצב בו גם מלחמות קטנות ואפילו אי שיתוף פעולה מסכן את הישרדות המין. כדי לשרוד בתנאים החדשים הוא חייב להסתגל-לשתף פעולה. כך לדוגמה [[הסכם פריז]] עליו חתמו כבר 143 מדינות נכון לאפריל 2017 דורש שיתוף פעולה קבוע בין מדינות העולם כמעט בכל תחומי המשק במשך הרבה זמן.

1. ההיבט החשוב ביותר הוא שכדי לפתור את בעיית שינויי האקלים, צריך שיתוף פעולה בינלאומי. רבים טוענים שכדי להגיע ל[[קיימות]] צריך להגביל צריכה ולהגיע ל[[כלכלת מצב יציב]]. אבל ללא שלום עולמי הדבר איננו אפשרי, כי בלעדיו, מדינה שתגביל צריכה תוכל לייצר פחות נשק ותוכל לייצר נשק פחות משוכלל ולכן תיכבש על ידי שכנותיה. [[הסכם פריז]] עליו חתמו כבר 143 מדינות נכון לאפריל 2017 דורש שיתוף פעולה קבוע בין מדינות העולם כמעט בכל תחומי המשק במשך הרבה זמן. מבחינה פילוסופית האנושות הגיעה עכשיו למצב מעניין: עד לשנות ה 50 של המאה העשרים מלחמות קטנות וגדולות לא איימו על הישרדות המין האנושי. בשנות ה 50 לאחר התפשטות הנשק הגרעיני נוצר מצב חדש בו מלחמה גדולה סיכנה את הישרדות המין האנושי. מין זה הצליח להסתגל למצב החדש ואכן מאז לא הייתה מלחמה גדולה. עכשיו בתחילת המאה ה 21 נוצר מצב בו גם מלחמות קטנות ואפילו אי שיתוף פעולה מסכן את הישרדות המין. כדי לשרוד בתנאים החדשים הוא חייב להסתגל-לשתף פעולה.  

2.שינויי האקלים מתסיסים מלחמות וסכסוכים. הם משמשים כגורם מכביד בסכסוכים קיימים וגורמים לפרוץ סכסוכים חדשים בגלל רעב, בצורת וכדומה. בתחילת 2018 מועצת הבטחון של ארגון האומות המאוחדות הכירה רשמית בשינויי האקלים כאחת הסיבות בעיקריות למלחמות וסכסוכים באיזור הסאהל ומערב אפריקה, כאשר באיזורים אלה נמצאים 26 מדינות באפריקה. כדוגמה הם לקחו את המקרה של האגם צ'אד שכמעט נעלם בגלל שינויי האקלים מה שגרם לבצורת רעב ומלחמות{{הערה|Climate Home [http://www.climatechangenews.com/2018/01/31/climate-change-affecting-stability-across-west-africa-sahel-un-security-council/ Climate change affecting stability across West Africa and Sahel: UN security council] 31.01.2018}}. דוגמה אחרת היא [[רקע סביבתי וחברתי למלחמת האזרחים בסוריה|הרקע הסביבתי והחברתי למלחמת האזרחים בסוריה]].

2.ההיבט השני בחשיבותו הוא ששינויי האקלים מתסיסים מלחמות וסכסוכים. הם משמשים כגורם מכביד בסכסוכים קיימים וגורמים לפרוץ סכסוכים חדשים בגלל רעב, בצורת וכדומה. בתחילת 2018 מועצת הבטחון של ארגון האומות המאוחדות הכירה רשמית בשינויי האקלים כאחת הסיבות בעיקריות למלחמות וסכסוכים באיזור הסאהל ומערב אפריקה, כאשר באיזורים אלה נמצאים 26 מדינות באפריקה. כדוגמה הם לקחו את המקרה של האגם צ'אד שכמעט נעלם בגלל שינויי האקלים מה שגרם לבצורת רעב ומלחמות{{הערה|Climate Home [http://www.climatechangenews.com/2018/01/31/climate-change-affecting-stability-across-west-africa-sahel-un-security-council/ Climate change affecting stability across West Africa and Sahel: UN security council] 31.01.2018}}. דוגמה אחרת היא [[רקע סביבתי וחברתי למלחמת האזרחים בסוריה|הרקע הסביבתי והחברתי למלחמת האזרחים בסוריה]].

3. התעשייה הצבאית וצבאות העולם אחראים על הרבה פליטות באופן ישיר. לפי הסכם פריז גם הצבאות בעולם מעתה לא יקבלו פתור באופן אוטומטי מדיווח על פליטות. ובאמת צבא ארה"ב נחשב לפולט הגדול ביותר מכל החברות המוסדות והארגונים בעולם ומלחמת עיראק לדוגמה פלטה גזי חממה כמו 25 מיליון מכוניות כל שנה{{הערה|Arthur Neslen [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/14/pentagon-to-lose-emissions-exemption-under-paris-climate-deal Pentagon to lose emissions exemption under Paris climate deal] 14.12.2015}}{{הערה|BRUCE E. JOHANSEN [http://www.psr.org/chapters/oregon/assets/pdfs/remember-the-carbon-footprint.pdf Remember the

3. ההיבסט השלישי בחשיבותו הוא שהתעשייה הצבאית וצבאות העולם אחראים על הרבה פליטות באופן ישיר. לפי הסכם פריז גם הצבאות בעולם מעתה לא יקבלו פתור באופן אוטומטי מדיווח על פליטות. ובאמת צבא ארה"ב נחשב לפולט הגדול ביותר מכל החברות המוסדות והארגונים בעולם ומלחמת עיראק לדוגמה פלטה גזי חממה כמו 25 מיליון מכוניות כל שנה{{הערה|Arthur Neslen [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/14/pentagon-to-lose-emissions-exemption-under-paris-climate-deal Pentagon to lose emissions exemption under Paris climate deal] 14.12.2015}}{{הערה|BRUCE E. JOHANSEN [http://www.psr.org/chapters/oregon/assets/pdfs/remember-the-carbon-footprint.pdf Remember the

Carbon Footprint

Carbon Footprint

of War] A PEOPLE’S CURRICULUM FOR THE EARTH}}. בנוסף כדי לקנות ולייצר [[נשק]] המדינות צריכות כל הזמן לצבור כסף(ולשם כך לייצר כמה שיותר) וטכנולוגיה כדי לגבור על היריב. עם המאבק בהתחממות העולמית תחייב הגעה ל[[כלכלת מצב יציב]], לצריכה לפי הצורך בלי [[מחסור ועודף|עודף]], זה עלול ליצור בעיה. עד אשר לא יושמד כלי ה[[נשק]] הקרבי האחרון בעולם ולא יושג שלום זה ימשיך ליצור בעיות. אם הנשק יישאר אפילו במדינה אחת, כל השאר יצטרכו להחזיק בו גם. בתנ"ך מוזכר שבאחרית הימים יהפכו את החרבות לאתים ואת החניטות למזמרות, לא ילחמו אחד בשני ולא ילמדו עוד מלחמה. אפשר לפרש את זה בצורות שונות אבל כנראה שבמציאות '''כדי להגיע לחזון הזה האנשים יצטרכו קודם לבצע את הפעולות האלה.

of War] A PEOPLE’S CURRICULUM FOR THE EARTH}}. בנוסף כדי לקנות ולייצר [[נשק]] המדינות צריכות כל הזמן לצבור כסף(ולשם כך לייצר כמה שיותר) וטכנולוגיה כדי לגבור על היריב. עם המאבק בהתחממות העולמית תחייב הגעה ל[[כלכלת מצב יציב]], לצריכה לפי הצורך בלי [[מחסור ועודף|עודף]], זה עלול ליצור בעיה. עד אשר לא יושמד כלי ה[[נשק]] הקרבי האחרון בעולם ולא יושג שלום זה ימשיך ליצור בעיות. אם הנשק יישאר אפילו במדינה אחת, כל השאר יצטרכו להחזיק בו גם. בתנ"ך מוזכר שבאחרית הימים יהפכו את החרבות לאתים ואת החניטות למזמרות, לא ילחמו אחד בשני ולא ילמדו עוד מלחמה. אפשר לפרש את זה בצורות שונות אבל כנראה שבמציאות '''כדי להגיע לחזון הזה האנשים יצטרכו קודם לבצע את הפעולות האלה.