שינויים

'''היוריסטיקת הייצוגיות''' הוא מצב שבו בני אדם שופטים דברים כדומים על בסיס הדמיון ביניהם "על פניו", לעיתים קרובות על בסיס תכונות שטחיות כמו מאפיינים עיקריים. [[היוריסטיקה]] זו זוהתה לראשונה על ידי [[עמוס טברסקי]] ו[[דניאל כהנמן]].

'''היוריסטיקת הייצוגיות''' (Representativeness heuristic) הוא מצב שבו בני אדם שופטים דברים כדומים על בסיס הדמיון ביניהם "על פניו", לעיתים קרובות על בסיס תכונות שטחיות כמו מאפיינים עיקריים. [[היוריסטיקה]] זו זוהתה לראשונה על ידי [[עמוס טברסקי]] ו[[דניאל כהנמן]].

לעיתים קרובות, כאשר משתמשים בהיוריסטיקת הייצוגיות נוטים להתעלם משיעור הבסיס - המידע על השכיחות האמיתית של התופעה או האובייקט באוכלוסייה.  

לעיתים קרובות, כאשר משתמשים בהיוריסטיקת הייצוגיות נוטים להתעלם משיעור הבסיס - המידע על השכיחות האמיתית של התופעה או האובייקט באוכלוסייה.  

לפי טברסקי וכהנמן, היוריסטיקת הייצוגיות יכולה להסביר את הקושי שחווים אנשים בזיהוי רצפים אקראיים באמת, משום שאנשים מצפים לשינויים רבים יותר מאשר קיימים בפועל ברצף אקראי, במיוחד בציפייה שרצף קצר של אירועים אקראיים יהיה דומה או מייצג לרצפים ארוכים הרבה יותר של אותם אירועים. תופעה זו אחראית ל[[הטייה קוגניטיבית|הטיות קוגניטיביות]] כמו [[כשל הצלף הבודד|אשליית הצבר]] ולכשלים לוגיים כמו [[כשל המהמר]] ו[[כשל רגרסיה]].  

לפי טברסקי וכהנמן, היוריסטיקת הייצוגיות יכולה להסביר את הקושי שחווים אנשים בזיהוי רצפים אקראיים באמת, משום שאנשים מצפים לשינויים רבים יותר מאשר קיימים בפועל ברצף אקראי, במיוחד בציפייה שרצף קצר של אירועים אקראיים יהיה דומה או מייצג לרצפים ארוכים הרבה יותר של אותם אירועים. תופעה זו אחראית ל[[הטייה קוגניטיבית|הטיות קוגניטיביות]] כמו [[כשל הצלף הבודד|אשליית הצבר]] ולכשלים לוגיים כמו [[כשל המהמר]] ו[[כשל רגרסיה]].