שינויים

שילוב של מספר גורמים ובעיקר [[גידול אוכלוסין בישראל|גידול אוכלוסין]], [[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[אי שוויון כלכלי בישראל|אי שיוויון כלכלי]] גוררים [[הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל|התייקרות של שוק הדירות בישראל]]. גידול האוכלוסייה מצריך בניה תמידית, בקצב עולה משנה לשנה, רק כדי שהביקוש יענה להיצע. יש גורמים נוספים שמחריפים דבר זה - בעוד [[צפיפות אוכלוסין|מדינת ישראל היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם]] רוב הערים בישראל הן לא צפופות במיוחד, ועם הגידול בשימוש במכוניות קשה להגדיל את הצפיפות שכן מדיניות "חניה חינם" לתושבים גוררת "דיור ציבורי חינם" למכוניות על חשבון המחיר והנוחות של דיור, מסחר ותחבורה. אי שוויון כלכלי גדל הוא הן סיבה והן תוצאה של התייקרות הדירות - כך שעשירונים נמוכים יותר מתקשים יותר לקנות דירות ונאלצים לעבור מרחקים גדולים יותר בדרך לעבודה. מדיניות התכנון בישראל גוררת בניה של יותר ויותר "מחסני דירות" - שכונות שבהם קשה ללכת ברגל, לא נגישות בתחבורה ציבורית ושבהן אין מקומות תעסוקה במרחק הליכה.  

שילוב של מספר גורמים ובעיקר [[גידול אוכלוסין בישראל|גידול אוכלוסין]], [[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[אי שוויון כלכלי בישראל|אי שיוויון כלכלי]] גוררים [[הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל|התייקרות של שוק הדירות בישראל]]. גידול האוכלוסייה מצריך בניה תמידית, בקצב עולה משנה לשנה, רק כדי שהביקוש יענה להיצע. יש גורמים נוספים שמחריפים דבר זה - בעוד [[צפיפות אוכלוסין|מדינת ישראל היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם]] רוב הערים בישראל הן לא צפופות במיוחד, ועם הגידול בשימוש במכוניות קשה להגדיל את הצפיפות שכן מדיניות "חניה חינם" לתושבים גוררת "דיור ציבורי חינם" למכוניות על חשבון המחיר והנוחות של דיור, מסחר ותחבורה. אי שוויון כלכלי גדל הוא הן סיבה והן תוצאה של התייקרות הדירות - כך שעשירונים נמוכים יותר מתקשים יותר לקנות דירות ונאלצים לעבור מרחקים גדולים יותר בדרך לעבודה. מדיניות התכנון בישראל גוררת בניה של יותר ויותר "מחסני דירות" - שכונות שבהם קשה ללכת ברגל, לא נגישות בתחבורה ציבורית ושבהן אין מקומות תעסוקה במרחק הליכה.  

בתחום [[בריאות הציבור]] - ב[[תזונה בישראל|בתחום התזונה בישראל]] יש נטייה להגברת [[השמנה בקרב ילדים]] כמו גם מגמה של צריכת יותר [[סוכר]] במזון וירידה בצריכת ירקות ופירות. הממשלה תחת הנהגת [[הליכוד]] לא רק שלא טורחת להתנגד ל[[עישון בקרב בני נוער]] אלא ממש טורחת לגבות את [[חברות הטבק]]. בישראל יש ניסיון כלשהו לעודד [[אורח חיים פעיל]] אבל לרוב מאמץ זה הוא על ידי מתן מידע בלבד, ללא מחוייבות אמיתית של מוסדות וללא תכנון עירוני מתאים ([[הליכתיות]], [[תחבורת אופניים]]). באופו כללי רוב [[גורם סיכון בריאותי|גורמי הסיכון הבריאותיים]] בישראל מוזנחים ונמצאים במצב החמרה. יחד עם זה יש [[הפרטת הבריאות|הפרטה זוחלת של מערכת הבריאות]] ובעיות נוספות כמו [[גידול אוכלוסין]] והגדלתה[[פערים בחברה הישראלית|הפערים החברתיים]]- גורמים יחד ל[[התדרדרות מערכת הבריאות בישראל|משבר במערכת הבריאות בישראל]].

בתחום [[בריאות הציבור]] - ב[[תזונה בישראל|בתחום התזונה בישראל]] יש נטייה להגברת [[השמנה בקרב ילדים]] כמו גם מגמה של צריכת יותר [[סוכר]] במזון וירידה בצריכת ירקות ופירות. הממשלה לא רק שלא טורחת להתנגד ל[[עישון בקרב בני נוער]] אלא ממש טורחת לגבות את [[חברות הטבק]]. בישראל יש ניסיון כלשהו לעודד [[אורח חיים פעיל]] אבל לרוב מאמץ זה הוא על ידי מתן מידע בלבד, ללא מחוייבות אמיתית של מוסדות וללא תכנון עירוני מתאים ([[הליכתיות]], [[תחבורת אופניים]]). באופו כללי רוב [[גורם סיכון בריאותי|גורמי הסיכון הבריאותיים]] בישראל מוזנחים ונמצאים במצב החמרה. יחד עם זה יש [[הפרטת הבריאות|הפרטה זוחלת של מערכת הבריאות]] ובעיות נוספות כמו [[גידול אוכלוסין]] והגדלת ה[[פערים בחברה הישראלית|הפערים החברתיים]]- גורמים יחד ל[[התדרדרות מערכת הבריאות בישראל|משבר במערכת הבריאות בישראל]].

בעוד יש קידום של [[אנרגיות מתחדשות]] אין תכנית לאומית רצינית לקידום נושא זה, קידום הפיתוח והשימוש ב[[גז טבעי|גז הטבעי]] נעשה בעיקר משיקולי [[קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל|הון שלטון]] ומכוון למכירה מהירה ככל האפשר ורווח לחברות, ללא התחשבות משמעותית בשיקולים של [[תכנון ארוך טווח]]. לישראל אין תוכנית ארוכת טווח לאנרגיה וגם לא תכנית ארוכת טווח להפחתת פליטות של [[גזי חממה]]. בתחום [[משק המים בישראל]] יש שיפור משמעותי בהקשר של [[זיהום נחלים בישראל|הפחתת זיהום בנחלים ושיקומם]]. עם זאת משק המים כולו מבוסס יותר ויותר על [[התפלת מים בישראל|התפלת מים]] כלומר מבוסס על [[דלק מחצבי]] שהוא [[משאב מתכלה]], צריכת המים של ישראל כמו גם [[טביעת הרגל המימית]] שלה נמצאת במגמת עליה בעיקר בגלל [[גידול אוכלוסין]].

בעוד יש קידום של [[אנרגיות מתחדשות]] אין תכנית לאומית רצינית לקידום נושא זה, קידום הפיתוח והשימוש ב[[גז טבעי|גז הטבעי]] נעשה בעיקר משיקולי [[קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל|הון שלטון]] ומכוון למכירה מהירה ככל האפשר ורווח לחברות, ללא התחשבות משמעותית בשיקולים של [[תכנון ארוך טווח]]. לישראל אין תוכנית ארוכת טווח לאנרגיה וגם לא תכנית ארוכת טווח להפחתת פליטות של [[גזי חממה]].  

 

 

בתחום [[משק המים בישראל]] יש שיפור משמעותי בהקשר של [[זיהום נחלים בישראל|הפחתת זיהום בנחלים ושיקומם]]. עם זאת משק המים כולו מבוסס יותר ויותר על [[התפלת מים בישראל|התפלת מים]] כלומר מבוסס על [[דלק מחצבי]] שהוא [[משאב מתכלה]], צריכת המים של ישראל כמו גם [[טביעת הרגל המימית]] שלה נמצאת במגמת עליה בעיקר בגלל [[גידול אוכלוסין]].

בתחום [[מוצר ציבורי|המוצרים הציבוריים]] ישראל נמצאת במשבר הולך ומעמיק - לדוגמה משבר של [[אמון]] כלפי מערכת המשפט, המשטרה, הממשלה, הכנסת, התקשורת ועוד. מפלגות רבות נוקטות ברטוריקה של פילוג ושיסוי כדרך לצבור תמיכה. [[קשרי הון-שלטון-עיתון|קשרי הון שלטון בתחום התקשורת]] נחשפים בצורה יותר ויותר ברורה אבל אין התמודדות מערכתית עם נושא זה. מוצרים ציבוריים מוזנחים כוללים לדוגמה את תחום [[קידום בריאות|קידום הבריאות]], [[שמירת טבע|שמירת טבע בישראל]] שמירה על נימוס וניקיון ברשות הרבים, [[מניעת פשיעה]], [[תכנון ארוך טווח]], [[זיהום אוויר בישראל|אוויר נקי]] ועוד. לא רק שיש הזנחה של רוב תחומים אלה, לרוב הם לא נחשבים כ[[מוצר ציבורי]] או [[נחלת הכלל]] שיש להגן עליו ואין כמעט דיון ציבורי בנושאים אלה, וודאי לא כ[[משבר המוצרים הציבוריים|כבעיה של מוצרים ציבוריים]]. להפך - רוב המפלגות וחלק גדול מהציבור תומכים ב[[שוק חופשי]] מתוך האמונה (בצורה משתמעת) כי אם השוק טוב באספקת [[מוצר פרטי]] אזי לבטח הוא טוב ב"כל דבר" (כולל התמודדות עם [[מוצר ציבורי]] והתמודדות עם [[כשל שוק|כשלי שוק]] אחרים).

בתחום [[מוצר ציבורי|המוצרים הציבוריים]] ישראל נמצאת במשבר הולך ומעמיק - לדוגמה משבר של [[אמון]] כלפי מערכת המשפט, המשטרה, הממשלה, הכנסת, התקשורת ועוד. מפלגות רבות נוקטות ברטוריקה של פילוג ושיסוי כדרך לצבור תמיכה. [[קשרי הון-שלטון-עיתון|קשרי הון שלטון בתחום התקשורת]] נחשפים בצורה יותר ויותר ברורה אבל אין התמודדות מערכתית עם נושא זה. מוצרים ציבוריים מוזנחים כוללים לדוגמה את תחום [[קידום בריאות|קידום הבריאות]], [[שמירת טבע|שמירת טבע בישראל]] שמירה על נימוס וניקיון ברשות הרבים, [[מניעת פשיעה]], [[תכנון ארוך טווח]], [[זיהום אוויר בישראל|אוויר נקי]] ועוד. לא רק שיש הזנחה של רוב תחומים אלה, לרוב הם לא נחשבים כ[[מוצר ציבורי]] או [[נחלת הכלל]] שיש להגן עליו ואין כמעט דיון ציבורי בנושאים אלה, וודאי לא כ[[משבר המוצרים הציבוריים|כבעיה של מוצרים ציבוריים]]. להפך - רוב המפלגות וחלק גדול מהציבור תומכים ב[[שוק חופשי]] מתוך האמונה (בצורה משתמעת) כי אם השוק טוב באספקת [[מוצר פרטי]] אזי לבטח הוא טוב ב"כל דבר" (כולל התמודדות עם [[מוצר ציבורי]] והתמודדות עם [[כשל שוק|כשלי שוק]] אחרים).