47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − בשני המדדים, בשני המדדים הראשונים של המדד נמצאות ערי- המדינה סינגפור והונג-קונג אף שקיימים הבדלים משמעותיים בין כלכלה של עיר-מדינה לבין כלכלה לאומית הכוללת גם ישובים כפריים (בעלי הכנסות נמוכות יותר) ואשר מחזיקות צבא ותשתיות נוספות. הדבר משול לכך שאם היינו בוחרים את העיר ניו יורק סיטי להיות עיר מדינה , היה לה תמ"ג גבוה בהרבה מאשר הממוצע של כלל המדינה ניו יורק, דבר שנובע בין היתר מהיבטים של [[כלכלה עירונית]] שבהן המסחר נוטה להתמקד בערים בגלל היתרונות הגאוגרפיים של העיר (מרחקי הליכה קצרים במקום נסיעות ארוכות), וכן שערים מהוות "מניפת סחר" שמנקזות אליהן מסחר ממרחב גאוגרפי גדול בדומה לריכוז של זרימה של נהר המתנקז בדלתא. − + + + + + + +
אין תקציר עריכה
'''החופש הכלכלי של העולם''' (Economic Freedom of the World) הוא מדד וסקר שנתי מאת המכון הליברטרי הקנדי, [[מכון פרייזר]]. הסקר אמור למדוד ולהשוות את מידת ה[[חופש כלכלי|החופש הכלכלי]] של מדינות שונות בעולם. סקר זה שונה ממדד אחד המשמש ארגונים ליברטרים אחרים - [[מדד החופש הכלכלי]]. שני המדדים משמשים גורמי ימין כלכלי לטעון לטובת מדיניות קפיטליסטית יותר כמו הפחתת מיסים ודה-רגולציה.
'''החופש הכלכלי של העולם''' (Economic Freedom of the World) הוא מדד וסקר שנתי מאת המכון הליברטרי הקנדי, [[מכון פרייזר]]. הסקר אמור למדוד ולהשוות את מידת ה[[חופש כלכלי|החופש הכלכלי]] של מדינות שונות בעולם. סקר זה שונה ממדד אחד המשמש ארגונים ליברטרים אחרים - [[מדד החופש הכלכלי]]. שני המדדים משמשים גורמי ימין כלכלי לטעון לטובת מדיניות קפיטליסטית יותר כמו הפחתת מיסים ודה-רגולציה.
נכון לשנת 2018, במקום החמישי של המדד נמצאת איחוד האמירויות הערביות (ציון של 8.15) ובמקום ה-7 נמצאת [[ירדן]] (7.93), קנדה במקום ה-9. מדינות אלה נמצאות לפני ארצות הברית (ציון של 7.73 במקום ה-16) שנמצאת מקום אחד לפני רומניה. [[פינלנד]] במקום ה 19, [[דנמרק]] במקום ה-22 (ציון של 7.58), בחריין במקום ה-24, יפן במקום ה-26 (ציון של (7.52), [[נורווגיה]] במקום ה-28 (7.51) ו[[גרמניה]] במקום ה -29. ניקרגואה במקום ה-38 וישראל במקום ה-39, דרום קוריאה במקום ה-40 וזו המדינה האחרונה שמקבלת ציון גבוה במדד. [[שוודיה]] במקום -45, [[אל סלבדור]] במקום -55, וצרפת במקום ה-70.
נכון לשנת 2018, במקום החמישי של המדד נמצאת איחוד האמירויות הערביות (ציון של 8.15) ובמקום ה-7 נמצאת [[ירדן]] (7.93), קנדה במקום ה-9. מדינות אלה נמצאות לפני ארצות הברית (ציון של 7.73 במקום ה-16) שנמצאת מקום אחד לפני רומניה. [[פינלנד]] במקום ה 19, [[דנמרק]] במקום ה-22 (ציון של 7.58), בחריין במקום ה-24, יפן במקום ה-26 (ציון של (7.52), [[נורווגיה]] במקום ה-28 (7.51) ו[[גרמניה]] במקום ה -29. ניקרגואה במקום ה-38 וישראל במקום ה-39, דרום קוריאה במקום ה-40 וזו המדינה האחרונה שמקבלת ציון גבוה במדד. [[שוודיה]] במקום -45, [[אל סלבדור]] במקום -55, וצרפת במקום ה-70.
מבקרים של המדדים האלה טוענים כי מדובר במדדים שרירותיים. כמו כן כאשר טוענים "מדיניות כזו וכזו" עדיפה , לא תמיד מציינים באיזה מדד משתמשים. כך שניתן להשתמש במדד שנותן את התוצאות הנוחות יותר למציג הטענה. {{הערה|אבי קליין, [https://www.davar1.co.il/43800/ מדד החופש הכלכלי וטעויותיו], דבר ראשון, 06.12.2016}}
ניתן לראות עיוותים שונים במדד זה. לדוגמה בשני המדדים, בשני המקומות הראשונים של המדד נמצאות ערי-המדינה סינגפור והונג-קונג. זאת אף שקיימים הבדלים משמעותיים בין כלכלה של עיר-מדינה לבין כלכלה לאומית הכוללת גם ישובים כפריים (בעלי הכנסות נמוכות יותר) ואשר מחזיקות צבא ותשתיות נוספות. הדבר מומחש אם משווים את התמ"ג לנפש של כל מדינת ניו יורק לבין בידוד כלכלת העיר ניו יורק סיטי להיות עיר מדינה, דבר שהיה מקנה לה תמ"ג לנפש גבוה בהרבה מאשר הממוצע של כלל המדינה ניו יורק, דבר שנובע בין היתר מהיבטים של [[כלכלה עירונית]] שבהן המסחר נוטה להתמקד בערים בגלל היתרונות הגאוגרפיים של העיר (מרחקי הליכה קצרים במקום נסיעות ארוכות), וכן שערים מהוות "מניפת סחר" שמנקזות אליהן מסחר ממרחב גאוגרפי גדול בדומה לריכוז של זרימה של נהר המתנקז בדלתא.
מיקומה של אל-סלבדור במדד החופש הכלכלי , מעל צרפת, מתעלם לדוגמה משיעורים גדולים של עבודה בכפייה, שעבוד ורציחות אקראיות, רצח שוטרים. תוצאותיה של מלחמת כנופיות ארוכת שנים במדינה. {{הערה|ליאור לרנר, [https://www.themarker.com/wallstreet/1.2944358 חצי מיליון אזרחים תלויים בכנופיות: שלטון הפשע של אל סלוודור], דה מרקר, 16.05.2016}}
מבקרים של המדדים האלה טוענים כי מדובר במדדים שרירותיים. כמו כן כאשר טוענים "מדיניות כזו וכזו" עדיפה , לא תמיד מציינים באיזה מדד משתמשים. כך שניתן להשתמש במדד שנותן את התוצאות הנוחות יותר למציג הטענה. {{הערה|אבי קליין, [https://www.davar1.co.il/43800/ מדד החופש הכלכלי וטעויותיו], דבר ראשון, 06.12.2016}}
דוגמה לשימוש בעייתי במדד היא על ידי מפלגת "זהות" של פייגלין, שמשתמשת במדד זה כדי לטעון שצריך דה -רגולציה משמעותית. הצעדים כוללים גם צעדים כמו ביטול סובידיציה ציבורית ל[[תחבורה ציבורית בישראל]] והגברת פרבור על ידי שיווק מהיר של קרקעות לבנייה- למרות שחלק מהמדינות בעלות הציונים הגבוהים במדד כמו [[דנמרק]], [[יפן]], גרמניה - כן מסבסדות את התחבורה הציבורית ומגבילות שימוש במכוניות פרטיות ו[[פרבור]] באמצעים שונים (לדוגמה בטוקיו קשה לקנות מכונית בלי היתר שיש לך חניה).
==ראו גם==
==ראו גם==