שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''מחשבים ומוצרי אלקטרוניקה''' גורמים ל[[זיהום סביבתי]] משמעותי הן בהקשר של צריכת אנרגיה ו[[חומרים מתכלים]], והן בהקשר של פליטת חומרים מזהמים במהלך [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] שלהם - בעיקר בזמן הייצור אך גם בזמן השימוש והפסולת. | + | '''מחשבים ומוצרי אלקטרוניקה''' גורמים ל[[זיהום סביבתי]] משמעותי הן בהקשר של צריכת אנרגיה ו[[חומרים מתכלים]], והן בהקשר של פליטת חומרים מזהמים במהלך [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] שלהם - בעיקר בזמן הייצור אך גם בזמן השימוש והפסולת. |
| | | |
| ==בעיות סביבתיות== | | ==בעיות סביבתיות== |
− | [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] של המוצר, קרי הייצור, השימוש והפסולת של מחשבים וציוד אלקטרוניקה, מגלה שיש להם השפעה סביבתית רחבה. | + | [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] של המוצר, קרי הייצור, השימוש והפסולת של מחשבים וציוד אלקטרוניקה, מגלה שיש להם השפעה סביבתית רחבה. |
| | | |
| ===פסולת רעילה בייצור ובזריקה=== | | ===פסולת רעילה בייצור ובזריקה=== |
שורה 9: |
שורה 9: |
| רעילות הפסולת האלקטרונית, לעומת זאת, חורגת בהרבה מהייצוג שלה בפסולת הכללית. יותר מ-1,000 כימיקלים המשומשים במהלך הייצור (ביניהם [[עופרת]], [[קדמיום]], ו[[כספית]], למשל), החשודים כמסרטנים או גורמי מחלות, עלולים למצוא את דרכם לאוויר, לקרקע ולמי-התהום. | | רעילות הפסולת האלקטרונית, לעומת זאת, חורגת בהרבה מהייצוג שלה בפסולת הכללית. יותר מ-1,000 כימיקלים המשומשים במהלך הייצור (ביניהם [[עופרת]], [[קדמיום]], ו[[כספית]], למשל), החשודים כמסרטנים או גורמי מחלות, עלולים למצוא את דרכם לאוויר, לקרקע ולמי-התהום. |
| | | |
− | נכון לשנת 2006, משקל הפסולת הרעילה שמייצרות חברות אלקטרוניקה וטכנולוגיה ברחבי עולם מגיעה ל-35 מיליוני טונות בשנה (4,000 טון מדי שעה), לפי נתוני התוכנית הסביבתית של ארגון האומות המאוחדות (UNEP).<ref name="halpren_2006">[http://www.haaretz.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.jhtml?contrassID=11&subContrassID=0&itemNo=755344 לנובו ומוטורולה: שיאניות הזיהום] נמרוד הלפרן, קפטן אינטרנט, הארץ 2006 </ref> | + | נכון לשנת 2006, משקל הפסולת הרעילה שמייצרות חברות אלקטרוניקה וטכנולוגיה ברחבי עולם מגיעה ל-35 מיליוני טונות בשנה (4,000 טון מדי שעה), לפי נתוני התוכנית הסביבתית של ארגון האומות המאוחדות (UNEP).<ref name="halpren_2006">[http://www.haaretz.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.jhtml?contrassID=11&subContrassID=0&itemNo=755344 לנובו ומוטורולה: שיאניות הזיהום] נמרוד הלפרן, קפטן אינטרנט, הארץ 2006 </ref> |
| | | |
− | חברות טכנולוגיה אמריקאיות, אירופיות ויפניות מעבירות את הפסולת באופן מתמיד, ולעתים קרובות באופן בלתי חוקי, למדינות שבהן קיימות הגבלות חוקיות מועטות יחסית על זיהום הסביבה, בהן גם הודו וסין.<ref name="halpren_2006"/> | + | חברות טכנולוגיה אמריקאיות, אירופיות ויפניות מעבירות את הפסולת באופן מתמיד, ולעתים קרובות באופן בלתי חוקי, למדינות שבהן קיימות הגבלות חוקיות מועטות יחסית על זיהום הסביבה, בהן גם הודו וסין.<ref name="halpren_2006"/> |
| | | |
| בשנת 2005, חשף ארגון [[גרינפיס]] אתרי פסולת בהודו ובסין, בהם מפורקים מוצרי אלקטרוניקה שיצאו מכלל שימוש. הפירוק נעשה באופן ידני תוך חשיפת העוסקים בכך למספר רב של [[כימיקלים רעילים]]. לדברי הארגון, בסין נמצאו מכלי חומצה שדלפו לתוך נחלים סמוכים, ורמת החומציות בנחלים הייתה כה גבוהה עד כי מטבע שהושלך לתוכם התמוסס בתוך שעות ספורות.<ref name="halpren_2006"/> | | בשנת 2005, חשף ארגון [[גרינפיס]] אתרי פסולת בהודו ובסין, בהם מפורקים מוצרי אלקטרוניקה שיצאו מכלל שימוש. הפירוק נעשה באופן ידני תוך חשיפת העוסקים בכך למספר רב של [[כימיקלים רעילים]]. לדברי הארגון, בסין נמצאו מכלי חומצה שדלפו לתוך נחלים סמוכים, ורמת החומציות בנחלים הייתה כה גבוהה עד כי מטבע שהושלך לתוכם התמוסס בתוך שעות ספורות.<ref name="halpren_2006"/> |
שורה 18: |
שורה 18: |
| | | |
| ===שימוש בהיקף גבוה בחומרים ובאנרגיה בייצור=== | | ===שימוש בהיקף גבוה בחומרים ובאנרגיה בייצור=== |
− | מאזן החומרים הדרושים ליצור מחשב (Material intensity) גבוה פי 10 יחסית לייצור מכונית או מקרר. נתון זה בעייתי במיוחד לאור העובדה שהתחלופה של המחשבים היא הרבה יותר מהירה מאשר מכוניות או מקררים. | + | מאזן החומרים הדרושים ליצור מחשב (Material intensity) גבוה פי 10 יחסית לייצור מכונית או מקרר. נתון זה בעייתי במיוחד לאור העובדה שהתחלופה של המחשבים היא הרבה יותר מהירה מאשר מכוניות או מקררים. |
| | | |
− | 80% מהאנרגיה הדרושה במחזור החיים של מחשב, נצרכת בתהליך הייצור וההובלה. | + | 80% מהאנרגיה הדרושה במחזור החיים של מחשב, נצרכת בתהליך הייצור וההובלה. |
| | | |
| ===צריכת אנרגיה בשימוש=== | | ===צריכת אנרגיה בשימוש=== |
− | צריכת האנרגיה של המחשבים ביתיים, מהווה כ-2%-3% מצריכת האנרגיה הכוללת של אדם, או כ-10% מצריכת האנרגיה הביתית. | + | צריכת האנרגיה של המחשבים ביתיים, מהווה כ-2%-3% מצריכת האנרגיה הכוללת של אדם, או כ-10% מצריכת האנרגיה הביתית. |
| | | |
| בספר [[אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם (ספר)|אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם]], מחשב הפיזיקאי דיוויד מקיי, את הספק הצריכה של מכשירים שונים. מכשירים בעלי צריכת הספק גדולה בזמן פעילות הם: | | בספר [[אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם (ספר)|אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם]], מחשב הפיזיקאי דיוויד מקיי, את הספק הצריכה של מכשירים שונים. מכשירים בעלי צריכת הספק גדולה בזמן פעילות הם: |
| * מדפסת לייזר (500 וואט) | | * מדפסת לייזר (500 וואט) |
− | * מקרן (150) | + | * מקרן (150) |
| * קונסולות משחקים (כ-160) | | * קונסולות משחקים (כ-160) |
| * מסך קתודי (110) | | * מסך קתודי (110) |
− | * טלוויזיה (100) | + | * טלוויזיה (100) |
− | * מחשב (80). | + | * מחשב (80) |
| | | |
| לשם השוואה, שואב אבק הוא בעל הספק של 1,600 ואט. עם זאת, זמן הפעולה של מכשירי חשמל רבים ארוך יותר וחלקם עובדים 24 שעות ביממה. מחשב עובד שאינו פעיל צורך כ-80 וואט. במצב המתנה ("סטנד-ביי") המכשירים צורכים בהספק של 10 וואט (טלוויזיה) עד 2 וואט. מקיי יוצא נגד הרעיון של "חסכון בקטן", חסכון של מטען סלולרי למשך יום שלם מתבזבז במשך שניה אחת של נסיעה במכונית. | | לשם השוואה, שואב אבק הוא בעל הספק של 1,600 ואט. עם זאת, זמן הפעולה של מכשירי חשמל רבים ארוך יותר וחלקם עובדים 24 שעות ביממה. מחשב עובד שאינו פעיל צורך כ-80 וואט. במצב המתנה ("סטנד-ביי") המכשירים צורכים בהספק של 10 וואט (טלוויזיה) עד 2 וואט. מקיי יוצא נגד הרעיון של "חסכון בקטן", חסכון של מטען סלולרי למשך יום שלם מתבזבז במשך שניה אחת של נסיעה במכונית. |
| | | |
− | מקיי מעריך שבבית בריטי ממוצע שמכיל במכשירי חשמל שנמצאים במצב סטנד ביי או במצב דלוק, המכשירים יכולים לדרוש סך של 5 קוט"ש לאדם ביום. דבר זה מהווה כ-2.5% מצריכת האנרגיה הכוללת של אדם בריטי ממוצע. | + | מקיי מעריך שבבית בריטי ממוצע שמכיל במכשירי חשמל שנמצאים במצב סטנד ביי או במצב דלוק, המכשירים יכולים לדרוש סך של 5 קוט"ש לאדם ביום. דבר זה מהווה כ-2.5% מצריכת האנרגיה הכוללת של אדם בריטי ממוצע. |
| | | |
| עבור ארגונים גדולים, כלומר במחשוב ארגוני, עלויות האנרגיה מאמירות ככל שרשת המחשבים גדולה ומסועפת יותר. | | עבור ארגונים גדולים, כלומר במחשוב ארגוני, עלויות האנרגיה מאמירות ככל שרשת המחשבים גדולה ומסועפת יותר. |
שורה 42: |
שורה 42: |
| קצב ההתקדמות הטכנולוגית, אי-ההתאמות המכוונות ו[[התיישנות מכוונת|התיישנות המתוכננת]] של המחשבים הציוד הנלווה מכתיבות לא רק תחלופה מהירה, אלא גם קושי גדול במחזורם. שימוש חוזר של מחשבים צורך מ-1/5 עד 1/20 מהאנרגיה הדרושה למחזור מחשב. | | קצב ההתקדמות הטכנולוגית, אי-ההתאמות המכוונות ו[[התיישנות מכוונת|התיישנות המתוכננת]] של המחשבים הציוד הנלווה מכתיבות לא רק תחלופה מהירה, אלא גם קושי גדול במחזורם. שימוש חוזר של מחשבים צורך מ-1/5 עד 1/20 מהאנרגיה הדרושה למחזור מחשב. |
| | | |
− | כתוצאה מכך, מיליוני מחשבים, מסכים וציוד היקפי אחר שיכולים להיות בהחלט שימושיים מושלכים מידי שנה לאתרי ההטמנה (הערכה של 150 מיליון מחשבים באתרי פסולת בארה''ב עד 2005). | + | כתוצאה מכך, מיליוני מחשבים, מסכים וציוד היקפי אחר שיכולים להיות בהחלט שימושיים מושלכים מידי שנה לאתרי ההטמנה (הערכה של 150 מיליון מחשבים באתרי פסולת בארצות הברית עד 2005). |
| | | |
| ===זיהום אוויר בזמן השימוש=== | | ===זיהום אוויר בזמן השימוש=== |
− | מחשבים ובמוצרי אלקטרוניקה מכילים מגוון גדול של חומרים רעילים, אך רוב הכימיקלים האלה אינם מסכנים באופן ישיר את המשתמשים במחשבים בזמן השימוש, בגלל שם מצויים בכמויות נמוכות ומצופים במארזי פלסטיק ומתכת בתוך המחשב ואין להם מגע ישיר עם המשתמש.<ref name="Pc_Mag_07">{{ynet|דילן טווני, PC Magazine|מה מסתתר בתוך המחשב הנייד?|3420548|04.07.2007}}</ref> | + | מחשבים ובמוצרי אלקטרוניקה מכילים מגוון גדול של חומרים רעילים, אך רוב הכימיקלים האלה אינם מסכנים באופן ישיר את המשתמשים במחשבים בזמן השימוש, בגלל שם מצויים בכמויות נמוכות ומצופים במארזי פלסטיק ומתכת בתוך המחשב ואין להם מגע ישיר עם המשתמש.<ref name="Pc_Mag_07">{{ynet|דילן טווני, PC Magazine|מה מסתתר בתוך המחשב הנייד?|3420548|04.07.2007}}</ref> |
| | | |
− | עם זאת, יש חשש מפני פליטה של [[מעכבי בעירה על בסיס ברום]] - Brominated flame retardants (הנקראים BFRs), שמשמשים במהלך ייצור פלסטיק. מוצרי אלקטרוניקה ומחשבים יכולים לפלוט BFRs במשך תקופה מסוימת, ו-BFRs נמצא בדגימות אבק של שנאספו במשרדים.<ref name="Pc_Mag_07"/> רמת הרעילות של BFRs עוד לא נקבעה במדוייק אבל יש גורמים רבים החוששים כי הוא רעיל ומסרטן. פליטה של -BFRs נחשבת ל[[זיהום אוויר]] ביתי ועלולה להתווסף לבעיות אחרות שלו כמו [[תסמין הבניין החולה]]. | + | עם זאת, יש חשש מפני פליטה של [[מעכבי בעירה על בסיס ברום]] - Brominated flame retardants (הנקראים BFRs), שמשמשים במהלך ייצור פלסטיק. מוצרי אלקטרוניקה ומחשבים יכולים לפלוט BFRs במשך תקופה מסוימת, ו-BFRs נמצא בדגימות אבק של שנאספו במשרדים.<ref name="Pc_Mag_07"/> רמת הרעילות של BFRs עוד לא נקבעה במדוייק אבל יש גורמים רבים החוששים כי הוא רעיל ומסרטן. פליטה של -BFRs נחשבת ל[[זיהום אוויר]] ביתי ועלולה להתווסף לבעיות אחרות שלו כמו [[תסמין הבניין החולה]]. |
| | | |
| ==ניטור וחלופות== | | ==ניטור וחלופות== |
שורה 58: |
שורה 58: |
| | | |
| ===ניסיונות התמודדות בעסקי המחשבים=== | | ===ניסיונות התמודדות בעסקי המחשבים=== |
− | מספר חברות מנסות להתמודד עם חלק מהבעיה על ידי ניסיונות מעבר ל[[מחשוב ירוק]], שבו יש שימוש נמוך יותר באנרגיה, שימוש בחומרים רעילים פחות, ונהלי ייצור שמאפשרים למחזר את החומרים הרעילים כחלק מהתפיסה של [[מעריסה לעריסה]] עם זאת, הזיהום הנגרם מתעשיית האלקטרוניקה והמחשבים הוא גבוה מאוד. | + | מספר חברות מנסות להתמודד עם חלק מהבעיה על ידי ניסיונות מעבר ל[[מחשוב ירוק]], שבו יש שימוש נמוך יותר באנרגיה, שימוש בחומרים רעילים פחות, ונהלי ייצור שמאפשרים למחזר את החומרים הרעילים כחלק מהתפיסה של [[מעריסה לעריסה]] עם זאת, הזיהום הנגרם מתעשיית האלקטרוניקה והמחשבים הוא גבוה מאוד. |
| | | |
| ניסיון התמודדות נוסף היא פתיחה של חברות לשימוש חוזר ולמחזור מחשבים. החברות מקימות מרכזי איסוף למוצרי אלקטרוניקה ישנים. חלק קטן מהמחשבים מועבר לשימוש חוזר, וחלק ממוחזר על ידי העברת חלקי רכיבים שונים לתעשיות מחזור שונות - [[פלדה]] [[אלומיניום]] ו[[פלסטיק]] שמהוות את רוב המשקל מועברות לחברות מחוזר, וטיפול נפרד הוא ברכיבי האלקטרוניקה שיש בהם שרידי מתכות יקרות כמו גם חומרים רעילים. | | ניסיון התמודדות נוסף היא פתיחה של חברות לשימוש חוזר ולמחזור מחשבים. החברות מקימות מרכזי איסוף למוצרי אלקטרוניקה ישנים. חלק קטן מהמחשבים מועבר לשימוש חוזר, וחלק ממוחזר על ידי העברת חלקי רכיבים שונים לתעשיות מחזור שונות - [[פלדה]] [[אלומיניום]] ו[[פלסטיק]] שמהוות את רוב המשקל מועברות לחברות מחוזר, וטיפול נפרד הוא ברכיבי האלקטרוניקה שיש בהם שרידי מתכות יקרות כמו גם חומרים רעילים. |
שורה 75: |
שורה 75: |
| *[http://www.haaretz.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.jhtml?contrassID=11&subContrassID=0&itemNo=755344 לנובו ומוטורולה: שיאניות הזיהום] | | *[http://www.haaretz.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.jhtml?contrassID=11&subContrassID=0&itemNo=755344 לנובו ומוטורולה: שיאניות הזיהום] |
| *[http://www.haaretz.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.jhtml?contrassID=11&subContrassID=7&itemNo=702936 דל תשלש את המיחזור של ציוד מתוצרתה] | | *[http://www.haaretz.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.jhtml?contrassID=11&subContrassID=7&itemNo=702936 דל תשלש את המיחזור של ציוד מתוצרתה] |
− | * {{ynet|דילן טווני, PC Magazine|מה מסתתר בתוך המחשב הנייד?|3420548|4.7.2007}} | + | * {{ynet|דילן טווני, PC Magazine|מה מסתתר בתוך המחשב הנייד?|3420548|4.7.2007}} |
| * [http://pubs.acs.org/subscribe/journals/esthag-w/2004/oct/tech/kb_calculating.html לצפייה במאמר על חישוב העלות הסביבתית של המחשוב] | | * [http://pubs.acs.org/subscribe/journals/esthag-w/2004/oct/tech/kb_calculating.html לצפייה במאמר על חישוב העלות הסביבתית של המחשוב] |
| *[http://www.sbc.co.il/vod/status/green/4.pdf לצפייה במצגת של חברת SUN Microsystems] | | *[http://www.sbc.co.il/vod/status/green/4.pdf לצפייה במצגת של חברת SUN Microsystems] |
| * [http://www.globes.co.il/news/docView.aspx?fid=3221&did=1000355860 ד"ר סם גיל ערך מחקר על חיסכון באנרגיה בתחום ה-IT] גלובס, 29.6.2008 | | * [http://www.globes.co.il/news/docView.aspx?fid=3221&did=1000355860 ד"ר סם גיל ערך מחקר על חיסכון באנרגיה בתחום ה-IT] גלובס, 29.6.2008 |
− | * [http://www.greenpeace.org/international/campaigns/toxics/electronics/how-the-companies-line-up מדד לאלקטרוניקה ירוקה] של ארגון [[גרינפיס]]. המדד מתפרסם מאז אוגוסט 2006 ומדרג את 18 הפירמות המובילות שעוסקות במחשבים, טלפונים ניידים, טלוויזיות וקונסולות משחקים, על פי המדיניות שלהן בתחומים של חומרים רעילים, מיחזור ו[[שינויי אקלים]]. | + | * [http://www.greenpeace.org/international/campaigns/toxics/electronics/how-the-companies-line-up מדד לאלקטרוניקה ירוקה] של ארגון [[גרינפיס]]. המדד מתפרסם מאז אוגוסט 2006 ומדרג את 18 הפירמות המובילות שעוסקות במחשבים, טלפונים ניידים, טלוויזיות וקונסולות משחקים, על פי המדיניות שלהן בתחומים של חומרים רעילים, מיחזור ו[[שינויי אקלים]]. |
| * [http://www.greenware.co.il פתרונות מחשוב ירוקים Ultra Thin Clients] | | * [http://www.greenware.co.il פתרונות מחשוב ירוקים Ultra Thin Clients] |
| * [http://www.themarker.com/hitech/1.656719 יצרנים ויבואנים של מכשירי אלקטרוניקה יחוייבו לממן את מיחזורם] אורנה קורן, דה מארקר, 16.6.2011 | | * [http://www.themarker.com/hitech/1.656719 יצרנים ויבואנים של מכשירי אלקטרוניקה יחוייבו לממן את מיחזורם] אורנה קורן, דה מארקר, 16.6.2011 |