שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 11 בתים ,  16:37, 28 במרץ 2019
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''מיחשוב ירוק''' (באנגלית: '''Green IT''') הינו פעילות של תעשיית המחשבים והחומרה לייצר מחשבים בעלי [[טביעת רגל אקולוגית]] קטנה יותר. חלק ממאמץ זה נוגע לייצור מחשבים שיהיו [[שימור אנרגיה|חסכוניים באנרגיה]], כדי להקטין את הוצאות האנרגיה העתידיות של ארגונים גדולים, מתוך כוונה להוריד צריכה של [[דלק מחצבי]] ופליטות של [[גזי חממה]]. נושא נוסף הוא הקטנת שימוש בכימיקלים מזהמים, ושימוש בחומרים מתכלים.  
+
'''מיחשוב ירוק''' (באנגלית: '''Green IT''') הינו פעילות של תעשיית המחשבים והחומרה לייצר מחשבים בעלי [[טביעת רגל אקולוגית]] קטנה יותר. חלק ממאמץ זה נוגע לייצור מחשבים שיהיו [[שימור אנרגיה|חסכוניים באנרגיה]], כדי להקטין את הוצאות האנרגיה העתידיות של ארגונים גדולים, מתוך כוונה להוריד צריכה של [[דלק מחצבי]] ופליטות של [[גזי חממה]]. נושא נוסף הוא הקטנת שימוש בכימיקלים מזהמים, ושימוש בחומרים מתכלים.
    
==רקע==
 
==רקע==
 
תעשיית המחשוב והתוכנה זוכה לדימוי "נקי" בדעת הקהל, לפחות בהשוואה לתעשיות מסורתיות, הנקשרות בדרך כלל בהיבט הסביבתי לשימוש מסיבי ב[[אנרגיה]] ומשאבים, ארובות הפולטות עשן וגורמות ל[[זיהום אוויר]] ול[[זיהום מים]] ולהרס הסביבה הטבעית. הדימוי הנקי נובע כנראה מכמה סיבות:
 
תעשיית המחשוב והתוכנה זוכה לדימוי "נקי" בדעת הקהל, לפחות בהשוואה לתעשיות מסורתיות, הנקשרות בדרך כלל בהיבט הסביבתי לשימוש מסיבי ב[[אנרגיה]] ומשאבים, ארובות הפולטות עשן וגורמות ל[[זיהום אוויר]] ול[[זיהום מים]] ולהרס הסביבה הטבעית. הדימוי הנקי נובע כנראה מכמה סיבות:
   −
#- ההשפעה הישירה של תעשיית התוכנה (להבדיל מתעשיית החומרה) היא בעלת השפעות סביבתיות פחותות לעומת תעשיות מסורתיות. התוצר של תעשיה זו היא באופן עקרוני קוד בינארי הניתן לאחסון במחשב, או על גבי כל מדיה דיגיטלית. במובן מסוים ניתן להגיד שהוא מוצר וירטואלי, ללא משקל, ללא נפח פיזי וללא השפעות סביבתית בפני עצמו. עיקר ההשקעה בייצור תוכנה הוא עבודת מתכנתים ומקצועות נלווים (מנתחי מערכות, אנשי בדיקה וכו') מחשבים ובמדינות רבות גם [[מיזוג אוויר]]. מרכיבי הייצור של תעשיה מסורתית (מפעל, פס ייצור, חומרי גלם, תהליכים פיזיקליים וכימיים, מחסנים, מלאי, פסולת, זיהום וכו') לא קיימים כאן או שהם מינימליים. אם זאת, תעשיית התוכנה יוצרת ביקושים לתעשיית החומרה - הן על ידי ייצור תוכנות מתקדמות יותר, והן על ידי שימוש ישיר במחשבים.  
+
# ההשפעה הישירה של תעשיית התוכנה (להבדיל מתעשיית החומרה) היא בעלת השפעות סביבתיות פחותות לעומת תעשיות מסורתיות. התוצר של תעשיה זו היא באופן עקרוני קוד בינארי הניתן לאחסון במחשב, או על גבי כל מדיה דיגיטלית. במובן מסוים ניתן להגיד שהוא מוצר וירטואלי, ללא משקל, ללא נפח פיזי וללא השפעות סביבתית בפני עצמו. עיקר ההשקעה בייצור תוכנה הוא עבודת מתכנתים ומקצועות נלווים (מנתחי מערכות, אנשי בדיקה וכו') מחשבים ובמדינות רבות גם [[מיזוג אוויר]]. מרכיבי הייצור של תעשיה מסורתית (מפעל, פס ייצור, חומרי גלם, תהליכים פיזיקליים וכימיים, מחסנים, מלאי, פסולת, זיהום וכו') לא קיימים כאן או שהם מינימליים. אם זאת, תעשיית התוכנה יוצרת ביקושים לתעשיית החומרה - הן על ידי ייצור תוכנות מתקדמות יותר, והן על ידי שימוש ישיר במחשבים.
# תעשיית החומרה, שהיא דומה יותר באופייה לתעשייה המסורתית, קיימת לרוב מחוץ למדינות העשירות. החלק של תעשיית החומרה המתקיים בישראל או במדינות עשירות אחרות הוא בדרך כלל מחקר ופיתוח, ולפעמים האינטגרציה הסופית. לרוב הייצור המסיבי של רכיבים אלקטרוניים וציוד שלם נעשה במדינות עניות, בבחינת "רחוק מהעין, רחוק מהלב". חלק גדול מהנזק הסביבתי, כמו בתעשיות רבות אחרות, מתקיים בשלב הייצור של [[חומרי גלם|חומרי הגלם]], ושל הצ'יפים. חלק אחר מהנזק נגרם לאחר שהמחשב נזרק לאשפה ופעמים רבות מועבר למדינות עניות.  
+
# תעשיית החומרה, שהיא דומה יותר באופייה לתעשייה המסורתית, קיימת לרוב מחוץ למדינות העשירות. החלק של תעשיית החומרה המתקיים בישראל או במדינות עשירות אחרות הוא בדרך כלל מחקר ופיתוח, ולפעמים האינטגרציה הסופית. לרוב הייצור המסיבי של רכיבים אלקטרוניים וציוד שלם נעשה במדינות עניות, בבחינת "רחוק מהעין, רחוק מהלב". חלק גדול מהנזק הסביבתי, כמו בתעשיות רבות אחרות, מתקיים בשלב הייצור של [[חומרי גלם|חומרי הגלם]], ושל הצ'יפים. חלק אחר מהנזק נגרם לאחר שהמחשב נזרק לאשפה ופעמים רבות מועבר למדינות עניות.
 
# השימוש של מוצרי הצריכה של תעשיות אלו נחשב (בטעות) ללא מזיק לסביבה. ההתייחסות הסביבתית העיקרית של אנשים וארגונים שונים היא לצריכת החשמל הדרושה להפעלת הציוד - שכן היבט זה גלוי לצרכן.
 
# השימוש של מוצרי הצריכה של תעשיות אלו נחשב (בטעות) ללא מזיק לסביבה. ההתייחסות הסביבתית העיקרית של אנשים וארגונים שונים היא לצריכת החשמל הדרושה להפעלת הציוד - שכן היבט זה גלוי לצרכן.
   −
==השפעות סביבתיות של מחשבים==  
+
==השפעות סביבתיות של מחשבים==
 
{{הפניה לערך מורחב|השפעות סביבתיות של מוצרי אלקטרוניקה}}
 
{{הפניה לערך מורחב|השפעות סביבתיות של מוצרי אלקטרוניקה}}
 
[[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] של המוצר, קרי הייצור, השימוש והפסולת של מחשבים וציוד אלקטרוניקה, מגלה שיש להם השפעה סביבתית רחבה.  
 
[[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] של המוצר, קרי הייצור, השימוש והפסולת של מחשבים וציוד אלקטרוניקה, מגלה שיש להם השפעה סביבתית רחבה.  
    
===שימוש גבוה בחומרים ובאנרגיה בייצור===
 
===שימוש גבוה בחומרים ובאנרגיה בייצור===
מאזן החומרים הדרושים ליצור מחשב (Material intensity) גבוה פי 10 יחסית לייצור מכונית או מקרר. נתון זה בעייתי במיוחד לאור העובדה שהתחלופה של המחשבים היא הרבה יותר מהירה מאשר מכוניות או מקררים.  
+
מאזן החומרים הדרושים ליצור מחשב (Material intensity) גבוה פי 10 יחסית לייצור מכונית או מקרר. נתון זה בעייתי במיוחד לאור העובדה שהתחלופה של המחשבים היא הרבה יותר מהירה מאשר מכוניות או מקררים.
   −
80% מהאנרגיה הדרושה במחזור החיים של מחשב, נצרכת בתהליך הייצור וההובלה.  
+
80% מהאנרגיה הדרושה במחזור החיים של מחשב, נצרכת בתהליך הייצור וההובלה.
 
===צריכת אנרגיה גבוהה בשימוש===
 
===צריכת אנרגיה גבוהה בשימוש===
 
צריכת האנרגיה של המחשבים ביתיים, היא גבוהה. רק דוד חשמלי עובר אותם בצריכת אנרגיה לאורך זמן. כשמדובר על מחשוב ארגוני, כמובן שעלויות האנרגיה מאמירות ככל שרשת המחשבים גדולה ומסועפת יותר.
 
צריכת האנרגיה של המחשבים ביתיים, היא גבוהה. רק דוד חשמלי עובר אותם בצריכת אנרגיה לאורך זמן. כשמדובר על מחשוב ארגוני, כמובן שעלויות האנרגיה מאמירות ככל שרשת המחשבים גדולה ומסועפת יותר.
שורה 22: שורה 22:  
קצב ההתקדמות הטכנולוגית, אי-ההתאמות המכוונות ו[[התיישנות מכוונת|התיישנות המתוכננת]] של המחשבים הציוד הנלווה מכתיבות לא רק תחלופה מהירה, אלא גם קושי גדול במחזורם. שימוש חוזר של מחשבים צורך מ-1/5 עד 1/20 מהאנרגיה הדרושה למחזור מחשב.
 
קצב ההתקדמות הטכנולוגית, אי-ההתאמות המכוונות ו[[התיישנות מכוונת|התיישנות המתוכננת]] של המחשבים הציוד הנלווה מכתיבות לא רק תחלופה מהירה, אלא גם קושי גדול במחזורם. שימוש חוזר של מחשבים צורך מ-1/5 עד 1/20 מהאנרגיה הדרושה למחזור מחשב.
   −
כתוצאה מכך, מיליוני מחשבים, מסכים וציוד היקפי אחר שיכולים להיות בהחלט שימושיים מושלכים מידי שנה לאתרי ההטמנה (הערכה של 150 מיליון מחשבים באתרי פסולת בארה''ב עד 2005).
+
כתוצאה מכך, מיליוני מחשבים, מסכים וציוד היקפי אחר שיכולים להיות בהחלט שימושיים מושלכים מידי שנה לאתרי ההטמנה (הערכה של 150 מיליון מחשבים באתרי פסולת בארה"ב עד 2005).
    
===פסולת רעילה===
 
===פסולת רעילה===
שורה 54: שורה 54:  
===בעיות האנרגיה של תחנות העבודה===
 
===בעיות האנרגיה של תחנות העבודה===
 
בנוסף למרכז המחשוב, ישנם הלקוחות של המערכות המתוחזקות שם, קרי, משתמשי הארגון. המשמעות של כל משתמש היא בדרך כלל מחשב שולחני או נייד נוסף, הפועל כתחנת קצה, המחוברת לרשת. האנרגיה הנצרכת על ידי מחשב בודד (בין 40 ל-100 וואט) יכולה להיראות נמוכה, עד שמכפילים אותה בכמות המשתמשים (למשל, 100 בארגון בינוני, ואולי 10,000 בארגון ענק). גם כאן, כל צמצום בצריכת האנרגיה, יכול לגרום לחיסכון גדול, הן בחשבון החשמל, הן מבחינה סביבתית.
 
בנוסף למרכז המחשוב, ישנם הלקוחות של המערכות המתוחזקות שם, קרי, משתמשי הארגון. המשמעות של כל משתמש היא בדרך כלל מחשב שולחני או נייד נוסף, הפועל כתחנת קצה, המחוברת לרשת. האנרגיה הנצרכת על ידי מחשב בודד (בין 40 ל-100 וואט) יכולה להיראות נמוכה, עד שמכפילים אותה בכמות המשתמשים (למשל, 100 בארגון בינוני, ואולי 10,000 בארגון ענק). גם כאן, כל צמצום בצריכת האנרגיה, יכול לגרום לחיסכון גדול, הן בחשבון החשמל, הן מבחינה סביבתית.
      
===הפתרונות המוצעים על ידי גישת המחשוב הירוק===
 
===הפתרונות המוצעים על ידי גישת המחשוב הירוק===
שורה 60: שורה 59:  
# הטמעת מדיניות שמירת אנרגיה בארגון: למשל, קונפיגורציה של המחשבים והמסכים כך שייכבו לאחר כמה דקות ללא שימוש וכו'
 
# הטמעת מדיניות שמירת אנרגיה בארגון: למשל, קונפיגורציה של המחשבים והמסכים כך שייכבו לאחר כמה דקות ללא שימוש וכו'
 
# תחנות קצה וירטואליות (Virtual desktops): מדובר על מחשבים אישיים קלים במיוחד, במובן הזה שמשמשות רק להעברת פיקסלים, הקשות על המקלדת ולחיצות עכבר בין השרת (בו התוכנות רצות) לבין התחנה שמולה המשתמש יושב. היות ואין כמעט חישוב בתחנה עצמה, הדרישות להספק יורדות בצורה משמעותית (עד 4 וואט לתחנה).
 
# תחנות קצה וירטואליות (Virtual desktops): מדובר על מחשבים אישיים קלים במיוחד, במובן הזה שמשמשות רק להעברת פיקסלים, הקשות על המקלדת ולחיצות עכבר בין השרת (בו התוכנות רצות) לבין התחנה שמולה המשתמש יושב. היות ואין כמעט חישוב בתחנה עצמה, הדרישות להספק יורדות בצורה משמעותית (עד 4 וואט לתחנה).
# תחנות קצה אולטרא-רזות (Ultra Thin Clients): מחשב אישי אשר מחוברים אליו מס' מסכים, מקלדות ועכברים ושמאפשר לכל סט (מסך-מקלדת-עכבר) לעבוד באופן עצמאי לחלוטין על ידי תוכנה בשם BeTwin. תצורה זו חוסכת ברכישת מחשבים חדשים שייזרקו בסופו של דבר לאשפה ושיזהמו את מקורות המים וכן יוצרת חיסכון בחשמל.  
+
# תחנות קצה אולטרא-רזות (Ultra Thin Clients): מחשב אישי אשר מחוברים אליו מס' מסכים, מקלדות ועכברים ושמאפשר לכל סט (מסך-מקלדת-עכבר) לעבוד באופן עצמאי לחלוטין על ידי תוכנה בשם BeTwin. תצורה זו חוסכת ברכישת מחשבים חדשים שייזרקו בסופו של דבר לאשפה ושיזהמו את מקורות המים וכן יוצרת חיסכון בחשמל.
 
# קונסולידציה של שרתים (Server consolidation): איחוד כמה שרתים פיזיים גדולים, בשרת אחד מתקדם, המסוגל להריץ את כולם בצורה וירטואלית, כאשר כל שרת "כאילו" רץ לבד עם המשאבים הדרושים לו. השרת המאוחד הוא חסכוני בהרבה לעומת השרתים הקודמים.
 
# קונסולידציה של שרתים (Server consolidation): איחוד כמה שרתים פיזיים גדולים, בשרת אחד מתקדם, המסוגל להריץ את כולם בצורה וירטואלית, כאשר כל שרת "כאילו" רץ לבד עם המשאבים הדרושים לו. השרת המאוחד הוא חסכוני בהרבה לעומת השרתים הקודמים.
 
#יישום שינויי ארכיטקטורה בשרתים שבמרכז המחשוב (שינויים טכניים) כך שאיבוד האנרגיה יורד למינימום ההכרחי.
 
#יישום שינויי ארכיטקטורה בשרתים שבמרכז המחשוב (שינויים טכניים) כך שאיבוד האנרגיה יורד למינימום ההכרחי.
שורה 79: שורה 78:  
* [http://pubs.acs.org/subscribe/journals/esthag-w/2004/oct/tech/kb_calculating.html לצפייה במאמר על חישוב העלות הסביבתית של המחשוב]
 
* [http://pubs.acs.org/subscribe/journals/esthag-w/2004/oct/tech/kb_calculating.html לצפייה במאמר על חישוב העלות הסביבתית של המחשוב]
 
*[http://www.sbc.co.il/vod/status/green/4.pdf לצפייה במצגת של חברת SUN Microsystems]
 
*[http://www.sbc.co.il/vod/status/green/4.pdf לצפייה במצגת של חברת SUN Microsystems]
* [http://www.globes.co.il/news/docView.aspx?fid=3221&did=1000355860 ד"ר סם גיל ערך מחקר על חיסכון באנרגיה בתחום ה-IT] גלובס, 29/06/2008
+
* [http://www.globes.co.il/news/docView.aspx?fid=3221&did=1000355860 ד"ר סם גיל ערך מחקר על חיסכון באנרגיה בתחום ה-IT] גלובס, 29.06.2008
* [http://www.greenpeace.org/international/campaigns/toxics/electronics/how-the-companies-line-up מדד לאלקטרוניקה ירוקה] של ארגון [[גרינפיס]]. המדד מתפרסם מאז אוגוסט 2006 ומדרג את 18 הפירמות המובילות שעוסקות במחשבים, טלפונים ניידים, טלוויזיות וקונסולות משחקים, על פי המדיניות שלהן בתחומים של חומרים רעילים, מיחזור ו[[שינויי אקלים]].  
+
* [http://www.greenpeace.org/international/campaigns/toxics/electronics/how-the-companies-line-up מדד לאלקטרוניקה ירוקה] של ארגון [[גרינפיס]]. המדד מתפרסם מאז אוגוסט 2006 ומדרג את 18 הפירמות המובילות שעוסקות במחשבים, טלפונים ניידים, טלוויזיות וקונסולות משחקים, על פי המדיניות שלהן בתחומים של חומרים רעילים, מיחזור ו[[שינויי אקלים]].
 
* [http://www.greenware.co.il פתרונות מחשוב ירוקים Ultra Thin Clients]
 
* [http://www.greenware.co.il פתרונות מחשוב ירוקים Ultra Thin Clients]
 
* [http://www.themarker.com/hitech/1.656719 יצרנים ויבואנים של מכשירי אלקטרוניקה יחוייבו לממן את מיחזורם] אורנה קורן, דה מארקר, 16.06.2011
 
* [http://www.themarker.com/hitech/1.656719 יצרנים ויבואנים של מכשירי אלקטרוניקה יחוייבו לממן את מיחזורם] אורנה קורן, דה מארקר, 16.06.2011

תפריט ניווט