שורה 32: |
שורה 32: |
| | | |
| ==השפעות ופעילויות דומות == | | ==השפעות ופעילויות דומות == |
− | המאבק נגד השתלטות המכוניות על הרחובות והערים לא היה מאבק ראשון בעולם, קדמו לו מאבקים כמו [[המאבק למען רחובות משחק באמסטרדם]] בשנות ה-70 של המאה ה-20, ומאבק מוקדם יותר של תושבים מארצות הברית שנאבקו למען הפחתת מהירות המכוניות בעיר כפי שהדבר מתואר בספר [[Fighting Traffic]]. | + | המאבק נגד השתלטות המכוניות על הרחובות והערים לא היה מאבק ראשון בעולם, קדמו לו מאבקים כמו [[המאבק נגד הכביש המהיר בוונקובר]] בשנות ה-60, ו[[המאבק למען רחובות משחק באמסטרדם]] בשנות ה-70 של המאה ה-20, כמו גם מאבק מוקדם יותר של תושבים מארצות הברית שנאבקו למען הפחתת מהירות המכוניות בעיר (ראו [[Fighting Traffic]]). |
| | | |
| נקודת השקפה Reclaim the Streets לגבי מכוניות והשפעתן על המרחב הציבורי, או מה הכיוון שאליו צריכות לנוע ערים, אינה ייחודית רק לתנועה זו והיא מבטאת נקודת מבט רחבה בהרבה שבאה לידי ביטוי על ידי ראשי ערים, תנועות ופעילים הפועלים למען [[עירוניות מתחדשת]], [[תחבורה בת קיימא]] [[תחבורה פעילה]] ועוד. מתכננים עירוניים מתארים את השפעת המכוניות והתכנון למכוניות בתחומים שונים כמו הגדלת ה[[רעש]], חסימה של הולכי רגל על ידי כבישים מהירים והפחתה של [[הון חברתי]] בעיר או בשכונה עקב הפחתת [[הולכי רגל]]. | | נקודת השקפה Reclaim the Streets לגבי מכוניות והשפעתן על המרחב הציבורי, או מה הכיוון שאליו צריכות לנוע ערים, אינה ייחודית רק לתנועה זו והיא מבטאת נקודת מבט רחבה בהרבה שבאה לידי ביטוי על ידי ראשי ערים, תנועות ופעילים הפועלים למען [[עירוניות מתחדשת]], [[תחבורה בת קיימא]] [[תחבורה פעילה]] ועוד. מתכננים עירוניים מתארים את השפעת המכוניות והתכנון למכוניות בתחומים שונים כמו הגדלת ה[[רעש]], חסימה של הולכי רגל על ידי כבישים מהירים והפחתה של [[הון חברתי]] בעיר או בשכונה עקב הפחתת [[הולכי רגל]]. |
| + | |
| + | בתחילת המאה ה-21 יותר ויותר ערים ברחבי העולם נוקטות בגישה של [[תחבורה בת קיימא]], [[הליכתיות]] ועוד, ויש גם מקרים של [[ביטול כבישים מהירים]]. |
| | | |
| תנועות אלה אינן בהכרח מאמצים גישה אנטי צרכנית. למעשה למעשה עקרונות דומים של [[הליכתיות]] - שיפור הרחובות עבור הולכי הרגל משמשים כיום דווקא עיריות כמו עיריית ניו יורק או פריס כדי לעודד מסחר עירוני. דוגמה מפורסמת לדבר זה הם צעדים של מנהל התחבורה בניו יורק סיטי, תחת הנהגתה של Janette Sadik-Khan, שפעל לסגירת הטיימס סקוור למכוניות והקמת שבילי אופניים מוגנים בניו יורק סיטי בצורה מהירה וטזמנית על ידי שימוש ב[[עירוניות טקטית]]. [https://www.ted.com/talks/janette_sadik_khan_new_york_s_streets_not_so_mean_any_more] בהמשך העיריה גם מדדה רחובות שבהם בוצעו שבילי אופניים מוגנים. לפי מחקרי העיירה השינויים הובילו ליותר הולכי רגל ורוכבים ודבר זה גרם לשיפור המכירות של החנויות שהיו ברחובות. [https://youtu.be/E85HMNJix_o?t=207] | | תנועות אלה אינן בהכרח מאמצים גישה אנטי צרכנית. למעשה למעשה עקרונות דומים של [[הליכתיות]] - שיפור הרחובות עבור הולכי הרגל משמשים כיום דווקא עיריות כמו עיריית ניו יורק או פריס כדי לעודד מסחר עירוני. דוגמה מפורסמת לדבר זה הם צעדים של מנהל התחבורה בניו יורק סיטי, תחת הנהגתה של Janette Sadik-Khan, שפעל לסגירת הטיימס סקוור למכוניות והקמת שבילי אופניים מוגנים בניו יורק סיטי בצורה מהירה וטזמנית על ידי שימוש ב[[עירוניות טקטית]]. [https://www.ted.com/talks/janette_sadik_khan_new_york_s_streets_not_so_mean_any_more] בהמשך העיריה גם מדדה רחובות שבהם בוצעו שבילי אופניים מוגנים. לפי מחקרי העיירה השינויים הובילו ליותר הולכי רגל ורוכבים ודבר זה גרם לשיפור המכירות של החנויות שהיו ברחובות. [https://youtu.be/E85HMNJix_o?t=207] |
| | | |
− | אנשים שהיו ב-Reclaim the Streets השתתפו לאורך השנים במחאות שונות שהיו בלונדון ובערים אירופאית שונות בנשאים נוספים של [[צדק חברתי]] עולמי והשקפת עולם של [[קיימות]] כמו [[הסכם MAI]], [[יובל 2000]] לשמיטת חובות למדינות העולם השלישי, הפלישה של ארצות הברית לעיראק, ועוד. פעילים רבים עבורו לתנועות כמו [[הפורום לצדק עולמי]], תנועת [[Transition Town]] ועוד. | + | אנשים שהיו ב-Reclaim the Streets השתתפו לאורך השנים במחאות שונות שהיו בלונדון ובערים אירופאית שונות בנשאים נוספים של [[צדק חברתי]] עולמי והשקפת עולם של [[קיימות]] כמו [[הסכם MAI]], [[יובל 2000]] לשמיטת חובות למדינות העולם השלישי, הפלישה של ארצות הברית לעיראק, ועוד. פעילים רבים עבורו לתנועות כמו [[הפורום לצדק עולמי]], תנועת [[Transition Town]] ועוד. |
| | | |
| == ראו גם == | | == ראו גם == |