שינויים

חלק גדול מהמאבקים האלה לא קודם רק עקב ליברלים. לדוגמה זכויות נשים קודמו בידי גם בידי סוציאליסטים, אנרכיסטים, סוציאל- דמוקרטים, ואפילו שמרנים ואנשי דת. זרמים שונים תמכו בחלק מהצעדים עקב נימוקים שונים. כמו כן בדרך כלל לא מדובר בתהליך חד כיווני ברור אלא במאבקים שיכולים להמשך עשרות שנים (ולפעמים מאות שנים) ובחלקם יש התקדמות ונסיגה. לדוגמה המאבק בגזענות וכן כינון הדמוקרטיה הליברלית התפתחו לאחר מלחמת העולם השנייה ועליית המשטר הנאצי שהתבססו במידה רבה על גזענות ועל ניצול חולשות הדמוקרטיה-של-הכרעות-רוב בלבד להגן על זכויות המיעוט.  

חלק גדול מהמאבקים האלה לא קודם רק עקב ליברלים. לדוגמה זכויות נשים קודמו בידי גם בידי סוציאליסטים, אנרכיסטים, סוציאל- דמוקרטים, ואפילו שמרנים ואנשי דת. זרמים שונים תמכו בחלק מהצעדים עקב נימוקים שונים. כמו כן בדרך כלל לא מדובר בתהליך חד כיווני ברור אלא במאבקים שיכולים להמשך עשרות שנים (ולפעמים מאות שנים) ובחלקם יש התקדמות ונסיגה. לדוגמה המאבק בגזענות וכן כינון הדמוקרטיה הליברלית התפתחו לאחר מלחמת העולם השנייה ועליית המשטר הנאצי שהתבססו במידה רבה על גזענות ועל ניצול חולשות הדמוקרטיה-של-הכרעות-רוב בלבד להגן על זכויות המיעוט.  

בצד תהליכים אלה יש תהליכים בהם אין בהכרח התקדמות לכיוון ליברלי וייתכן שאף נסיגה. דוגמה אחת היא היכולת של [[ממשלות]] ו[[תאגידים]] גדולים לקיים תעמולה ובכך להשפיע לרעה על החירות ולפעמים החיים של בני אדם. דוגמה נוספת היא יכולות טכנולוגיות חדשות שפותחו ומאפשרות למשטרים ולחברות גדולות לעקוב בצורה יעילה יותר אחר אנשים - כמו יכולת מעקב אלקטרונית, שמירת מידע אלקטרוני, שימוש במצלמות מעקב, מעקב ביומטרי ועוד. גם ארגוני טרור יכולים לנצל חלק מהיכולות האלה וכן יכולות של נשק מתקדם כדי לפגוע באנשים ולסכן את החופש שלהם. במקומות רבים - בעיקר באפריקה, במזח התיכון ובאסיה נותרו משטרים לא דמוקרטים שאינם מגנים על זכויות אדם ובחלק מהמקומות היה שינוי לכיוון ליברלי שלאחר מכן השתנה והתהפך, לדוגמה ברוסיה ובחלק ממדינות ברית המועצות לשעבר. קנאות דתית (בעיקר של איסלם קיצוני ושל אוונגליסטים נוצרים אבל גם בקרב קבוצות נוספות) עלולה לצאת נגד עקרונות ליברלים. משברים של [[קיימות]] וכן הפצה של [[נשק גרעיני]] מהווים איום על זכות הקיום של כלל הציבור.

בצד תהליכים אלה יש תהליכים בהם אין בהכרח התקדמות לכיוון ליברלי וייתכן שאף נסיגה. דוגמה אחת היא היכולת של [[ממשלות]] ו[[תאגידים]] גדולים לקיים [[תעמולה]] או [[צזנורה]] ובכך להשפיע לרעה על החירות ולפעמים החיים של בני אדם. דוגמה נוספת היא יכולות טכנולוגיות חדשות שפותחו ומאפשרות למשטרים ולחברות גדולות לעקוב בצורה יעילה יותר אחר אנשים - כמו יכולת מעקב אלקטרונית, שמירת מידע אלקטרוני, שימוש במצלמות מעקב, מעקב ביומטרי ועוד. גם ארגוני טרור יכולים לנצל חלק מהיכולות האלה וכן יכולות של נשק מתקדם כדי לפגוע באנשים ולסכן את החופש שלהם. במקומות רבים - בעיקר באפריקה, במזח התיכון ובאסיה נותרו משטרים לא דמוקרטים שאינם מגנים על זכויות אדם ובחלק מהמקומות היה שינוי לכיוון ליברלי שלאחר מכן השתנה והתהפך, לדוגמה ברוסיה ובחלק ממדינות ברית המועצות לשעבר. קנאות דתית (בעיקר של איסלם קיצוני ושל אוונגליסטים נוצרים אבל גם בקרב קבוצות נוספות) עלולה לצאת נגד עקרונות ליברלים. משברים של [[קיימות]] ו[[סיכוני אסון עולמיים]] כמו [[מלחמה גרעינית]] עקב הפצה של [[נשק גרעיני]] מהווים איום על זכות הקיום של כלל הציבור.

 

 

הדמוקרטיה הליברלית שמה סייגים של שמירה על זכויות אזרח על החלטות רוב. גם אם רוב אזרחי המדינה מחליטים דרך הפרלמנט או הממשלה לפגוע בזכויות של מיעוטים, הדמוקרטיה הליברלית אמורה לחסום אותם. הדבר נחוץ כדי למנוע פגיעה חזקה מידי במיעוט ועל ידי כך ריקון הדמוקרטיה מתוכן. אם לדוגמה מחליטים רוב תושבי המדינה לאסור על השתתפות בהצבעה או על חופש הביטוי של המיעוט - הדבר יוצר מצב בו אנשים אלה אינם משתתפים בקבלת ההחלטות הפוליטיות. הדבר פוגע באחד העקרונות היסודיים של הדמוקטריה שהוא שלכל אדם יש קול שווה. הכרעת רוב אינה באמת החלטת הרוב אם מונעים מחלק מהציבור להשתתף בה או אם לחלק מהציבור יש קול חזק בהרבה מאשר לאחרים. בנוסף הדרה של עוד ועוד ציבורים מהתהליך הדמוקרטי על ידי קיצוץ של זכויותיהם על ידי "הרוב" שנשאר עלול ליצור מצב בו מיעוט קטן שולט על כלל הציבור.

==ביקורת על הליברליזם==

==ביקורת על הליברליזם==