47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 35:
שורה 35: − בספר [[קיצור תולדות האנושות]] שואל [[יובל הררי]] מדוע דווקא מדינות אירופה השתלטו על העולם בין המאות ה-15 ועד אמצע המאה ה-20.{{הערה|שאלה זו היא שאלת המוצא של ספר חשוב אחר [[רובים חיידקים ופלדה]] מאת [[ג'ארד דיימונד|שמהווה רקע חשוב לכתיבת הספר של הררי]]}} עד אז, אירופה הייתה מקום לא מעניין שאין בו הרבה אנשים, הכלכלה שלו חלשה והוא לא מתקדם מבחינה טכנולוגית. במשך אלפי שנים אסיה הובילה מבחינה טכנולוגית וכלכלית. מדוע בריטניה כבשה את אוסטרליה מידי האבוריג'ינים וספרד הביסה את האימפריה האצטקית ולא דווקא ספינות סיניות או הודיות? רעיון כזה בשנת 1500 לדוגמה היה נראה לא הגיוני. + − + + + − + + + + + + + + + +
←תהליכים שהניעו את הקולוניאליזם
==תהליכים שהניעו את הקולוניאליזם==
==תהליכים שהניעו את הקולוניאליזם==
יש מספר ספרים שמנסים לענות על השאלה מדוע דווקא מדינות אירופה השתלטו על העולם בין המאות ה-15 ועד אמצע המאה ה-20. שאלה זו היא שאלת המוצא של [[רובים חיידקים ופלדה]] מאת [[ג'ארד דיימונד]]. דיימונד עונה על השאלה בתשובה שלאירופאים היו יתרונות של חיידקים, רובים ([[נשק]] משוכלל יותר) ו[[טכנולוגיה]] טובה יותר כמו פלדה, יכולת ניווט ויכולת כתיבה-וקריאה נפוצות שלעמים אחרים לא היו. דיימונד ממשיך ושואל מדוע דווקא עמים אלה פיתחו מאפיינים אלה ולא עמים אחרים. התשובה שלו היא תהליכי אבולוציונים שנמשכו במשך אלפי שנים - לדוגמה [[ההיסטוריה של החקלאות|התפתחות החקלאות]] במרכזים מסויימים מוקדם יותר, התפשטות קלה יותר של צמחים לאורך קווי אורך ולא לאורך קווי רוחב, והתפשטות שונה של המצאות כמו כתב, והתפשטות נרחבת יותר של מגיפות שהובילה לפיתוח עמידות חלקית למחלות אלה.
במאה ה-19 היה לאירופאים יתרון טכנולוגי וצבאי ברור, אבל במאות ה-16, 17, 18 לא היה להם יתרון כזה. מה איפשר לאירופה להתקדם ולהשאיר את האימפריות העתיקות יותר מאחור? לפי הררי הסיבה לכך היא הבדלים תרבותיים - [[מיתוס|מיתוסים]], [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]] שנבנו במשך מאות שנים באירופה, והיה קשה להעתיק אותם. ב-1750 אירופה לא נראית שונה במיוחד מסין, אבל החל מ-1800 כבר יש הבדל ניכר. הסיבה היא שאירופה מסוגלת להתקדם מבחינה טכנולוגית וכלכלית בקצב שונה מאשר סין. ולכן הדמיון לסין ב-1750 הוא רק למראית עין.
בספר [[קיצור תולדות האנושות]] שואל [[יובל הררי]] שאלה דומה ודן בה במסגרת ניתוח של כמה מאות שנים. הררי וחוקרים אחרים מציינים כי עד המאה ה-15, אירופה הייתה מקום לא מעניין, שאין בו הרבה אנשים, הכלכלה שלו חלשה והוא לא מתקדם מבחינה טכנולוגית. במשך אלפי שנים אסיה הובילה מבחינה טכנולוגית וכלכלית. מדוע בריטניה כבשה את אוסטרליה מידי האבוריג'ינים וספרד הביסה את האימפריה האצטקית ולא דווקא ספינות סיניות או הודיות? רעיון כזה בשנת 1500 לדוגמה היה נראה לא הגיוני.
במאה ה-19 היה לאירופאים יתרון טכנולוגי וצבאי ברור, אבל במאות ה-16, 17, 18 לא היה להם יתרון כזה. מה איפשר לאירופה להתקדם ולהשאיר את האימפריות העתיקות יותר מאחור? לפי הררי הסיבה לכך היא הבדלים תרבותיים - [[מיתוס|מיתוסים]], [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]] שנבנו במשך מאות שנים באירופה, והיה קשה להעתיק אותם. ב-1750 אירופה לא נראית שונה במיוחד מסין, אבל החל מ-1800 כבר יש הבדל ניכר. הסיבה היא שאירופה מסוגלת [[שינוי טכנולוגי|להתקדם מבחינה טכנולוגית]] ו[[צמיחה כלכלית|כלכלית]] בקצב שונה מאשר סין. ולכן הדמיון לסין ב-1750 הוא רק למראית עין.
מכאן עולה השאלה מהן צורות המחשבה והארגון שסיפקו למדינות אירופה יתרון כה משמעותי. התשובה לכך היא שני תהליכים משלימים - [[המהפכה המדעית]] ו[[קפיטליזם|הקפיטליזם]]. מסיבה זו, טוען הררי, בעוד שהאימפריאליזם האירופאי כבר נסוג, הירושות שלו - של מהפכה מדעית ושל קפיטליזם רק מתחזקות.
מכאן עולה השאלה מהן צורות המחשבה והארגון שסיפקו למדינות אירופה יתרון כה משמעותי. התשובה לכך היא שני תהליכים משלימים - [[המהפכה המדעית]] ו[[קפיטליזם|הקפיטליזם]]. מסיבה זו, טוען הררי, בעוד שהאימפריאליזם האירופאי כבר נסוג, הירושות שלו - של מהפכה מדעית ושל קפיטליזם רק מתחזקות.
במאה ה-19 וה-20 המדע איפשר לאימפריות האירופאית להשתמש ביתרון צבאי כדי להשתלט על העולם. אבל יתרון כזה עוד לא היה במהלך 300 השנים המוקדמות יותר. הקשר בין מדע לבין אימפריאליזם בשנים אלה היה קשור דווקא להיבטים מנטליים משותפים. בשני התחומים הייתה "מנטליות של כיבוש" - נכונות להודות בבורות, ציפייה לכך שמחקר נוסף יוביל לעוד ידע שיתרגם לעוד כוח, ושימוש במחקר אמפירי וכמותי. סיבה מרכזית לאימפריאליזם האירופאי (ולמחקר המדעי) הייתה התחושה שלמרות שיודעים הרבה, יש עוד הרבה מה לחקור ולגלות. זאת בניגוד לתרבויות המסורתיות (כמו הודו, סין, האיסלם) שחשו שיש בידן את כל הידע החשוב בעולם, ורק צריך לשמור שהידע לא יאבד, אם לא יודעים דבר מה - יש לחזור ולעיין בכתבים עתיקים כדי למצוא שם את התשובה.
במאה ה-19 וה-20 המדע איפשר לאימפריות האירופאית להשתמש ביתרון צבאי כדי להשתלט על העולם. אבל יתרון כזה עוד לא היה במהלך 300 השנים המוקדמות יותר. הקשר בין מדע לבין אימפריאליזם בשנים אלה היה קשור דווקא להיבטים מנטליים משותפים. בשני התחומים הייתה "מנטליות של כיבוש" או של התפשטות - [[נכונות להודות בבורות]], ציפייה לכך שמחקר נוסף יוביל לעוד ידע, שימוש במחקר אמפירי וכמותי כדי להשיג עוד ידע, רתימת הידע הזה כדי להשיג עוד כוח, פגישה עם אתגרים חדשים ועם שאלות חדשות שמעלות שאלות חדשות שלא תמיד יש להן תשובות. . לפי הררי סיבה מרכזית לאימפריאליזם האירופאי (ולמחקר המדעי) הייתה התחושה שלמרות שיודעים הרבה, יש עוד הרבה מה לחקור ולגלות. זאת בניגוד לתרבויות המסורתיות (כמו הנצרות הקתולית, הודו, סין, האיסלם) שחשו שיש בידן את כל הידע החשוב בעולם, ורק צריך לשמור שהידע לא יאבד, אם לא יודעים דבר מה - יש לחזור ולעיין בכתבים עתיקים כדי למצוא שם את התשובה.
==השפעות הקולוניאליזם==
אחת ההשפעות של קולוניאליזם היתה הכחדה של עמים שלמים כמו הכחדה בדרום אמריקה ובצפונה ודחיקה של הילידים על ידי מתיישבים מאירופה -בעיקר מצפון אירופה בצפון אמריקה ועל ידי ספרדים ופורטוגזים בדרום אמריקה. תהליך דומה התרחש במקומות כמו אוסטרליה וניו זילנד.
השפעה נוספת של הקולוניאליזם היתה ניצול מאסיבי של [[משאבי טבע]], ציד , דיג וחקלאות בכל העולם. ציד לוויתנים, [[כריתת יערות]], [[כרייה|כריית]] מתכות ומינרלים, כרייה והפקה של [[דלק מחצבי]] כמו [[פחם]] ו[[נפט]] ועוד.
הקולוניליזם הביא לשינוי מאסיבי בתרבויות וב[[מוסד חברתי|מוסדות החברתיים]] של מדינות. מוסדות מלוכניים כמו איזור המזרח התיכון, הקיסרות הסינית וממלכות בהודו השתנו לשלטון צבאי, קומוניסטי או דמוקרטי. דתות רבות עברו מאנימיזם או אמונה בדתות מקומיות לנצרות ואיסלם. בכל המקומות היו גם [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]] מהותיים.
כאמור תהליכים שהניעו את הקולוניאליזם - כמו [[המהפכה המדעית]] ו[[קפיטליזם|הקפיטליזם]] ו[[שינוי טכנולוגי]] לא נגמרו עם הקולוניאליזם אלא נמשכו גם אחריו. מבחינה זו הקולוניאליזם הביא ל[[שינוי בלתי הפיך]] בכל מדינות העולם וקידם בצורה משמעותית תהליכים של [[גלובליזציה]] והשפעות הדדיות בין המדינות.
==ראו גם==
==ראו גם==