שורה 1: |
שורה 1: |
| {{מאמר דעה}} | | {{מאמר דעה}} |
− | '''סרבנות ביטוח לאומי''' היא הרעיון להימנעות, או ההימנעות בפועל, מלשלם דמי ביטוח לאומי במדינה נתונה הדורשת אותם באיומים חוקיים שונים. | + | '''האם אזרח יכול להימנע מלשלם ביטוח לאומי במדינתו?''' |
| | | |
− | רעיון [[ביטוח לאומי]] מתאר [[ביטוח]] שמופעל על ידי [[ממשלה]] או סוכנות מטעמה אשר כופה על האזרחים [[פוליסת ביטוח]] ותשלום חודשי עליה במטרה להגן לכאורה על האזרח במידות משתנות מסיכונים כלכליים שונים ולעתים גם סיכונים בריאותיים שונים, אם כי לפי דעה במקרים רבים הוא נכשל לספק הגנה זו ואף כרוך ב[[עינוי ביורוקרטי]], תשאולים משפילים, מעקבים סמויים וכדומה.
| + | ביטוח לאומי הינו שירות ביטוח הנכפה על אזרחים בגירים מטעם ממשלת מדינתם או סוכנות מטעמה במטרה להגן לכאורה על האזרח מסיכונים בריאותים שונים ולעתים גם סיכונים כלכליים שונים, אם כי לפי דעה במקרים רבים הוא נכשל לספק הגנה זו ואף כרוך ב[[עינוי ביורוקרטי|עינויים ביורוקרטיים]] שונים, תשאולים משפילים, מעקבים סמויים וכדומה. |
| | | |
− | מדינות שונות כגון ארה"ב אינן כופות ביטוח לאומי על אזרחיהן (לפחות באופן ישיר); מה שגרר ביקורת על ארה"ב על כך שפגעה באזרחים שנפצעו קשה (כגון נכים קטועי איברים מתאונה) בכך שלא מימנה להם איברים תותביים או ביוניים וטיפולים אחרים והזניחה את אלו שלא היה להם [[ביטוח בריאות פרטי]] מכל סיבה שתהיה אם כי חלק מ[[מדינות ארה"ב]] כן יישמו תכניות [[רווחה]] שונות (Welfare). יצוין שביטחי בריאות פרטיים רבים גם לא מכסים טיפול בקטיעת איברים או השתלת איברים ואין הכרח שכל מערכת [[ביטוח לאומי]] תממן זאת גם כן.
| + | יש אזרחים שנקלעו לקושי כלכלי כגון חובות או עוני חריף ולכן כפיית התשלום עליהם בכל הביורוקרטיה והקשיים בהם הוא עצמו כרוך רק יכבידו עליהם כלכלית ונפשית ויקשו עליהם להתמודד עם הבעיות הממשיות שלהם.<br> |
| + | אפשר להגיד שאזרחים אלה צריכים לתבוע [[הבטחת הכנסה]] אך בהמון מקרים תביעת הבטחת הכנסה כרוכה בעודף ביורוקרטיה, תשאולים ציניים, מעקבים סמויים, תחושת השפלה וכדומה. בישראל נכון לשנת 2019 הטופס במסגרתו ניתן לתבוע הבטחת הכנסה אורך כ-11 עמודים; אורך בלתי סביר ביחס לשאר הטפסים או ביחס לשכר הזעום שרחוק אפילו משכר המינימום במדינה. |
| | | |
− | ייתכנו סיבות אפשריות למדוע אדם יביע סלידה ואף סרבנות בפועל מלשלם ביטוח לאומי במדינה מסוימת (ללא תלות בשאלה מה יהיו ההשלכות של זה); סרבנות יכולה להגיע הן מצד אנשים שתומכים ברעיון הביטוח הלאומי בכללותו והן מאלה המתנגדים לו.
| + | ==סיבות אפשריות משוערות לאי הרצון לשלם ביטוח לאומי== |
− | | + | רוב הסיבות להלן משוערות שכן במדינות בהן יש כפייה על אזרחים לשלם ביטוח לאומי סביר להניח כי שורר [[קיבעון מחשבתי]] לטובת הרעיון או לאופן בו הוא מיושם ולכן הכתוב כאן פילוסופי בעיקרו. |
− | ==סיבות אפשריות משוערות לסרבנות== | |
− | רוב הסיבות שיוצגו כאן הן משוערות שכן במדינות בהן יש כפייה על אזרחים לשלם ביטוח לאומי סביר להניח כי שורר [[קיבעון מחשבתי]] לטובת הרעיון או לאופן בו הוא מיושם ולכן הכתוב כאן פילוסופי בעיקרו. | |
| | | |
| ===סיבות כאלה מצד תומכים ברעיון=== | | ===סיבות כאלה מצד תומכים ברעיון=== |
− | * הטענה האפשרית כי אלו מעולם לא בחרו באופן מודע ומרצון מלא לשלם למוסד לביטוח לאומי במדינתם אך אינם פוסלים לשלם למוסד ביטוח לאומי במדינה אחרת.
| |
− |
| |
| * הטענה האפשרית של מי שאינם מעוניינים לשלם למוסד ביטוח הלאומי במדינתם כי לדעתם אינו יעיל (למשל, [[סחבת]]י ומטרטר או שההתנהלות עימו כרוכה ב[[עינוי ביורוקרטי|עינויים ביורוקרטיים]]) אך אין הכרח שבכל מדינה יהיה זה כך. | | * הטענה האפשרית של מי שאינם מעוניינים לשלם למוסד ביטוח הלאומי במדינתם כי לדעתם אינו יעיל (למשל, [[סחבת]]י ומטרטר או שההתנהלות עימו כרוכה ב[[עינוי ביורוקרטי|עינויים ביורוקרטיים]]) אך אין הכרח שבכל מדינה יהיה זה כך. |
| | | |
| * הטענה האפשרית כי מוסדות ביטוח לאומי מסוימים מכסים יותר מדי, או לא מכסים מספיק, "אוכלוסיות מובחנות" שצריכות כביכול את מימון הביטוח ולכן אין זה מוצדק מוסרית לשלם סכום משמעותי מן ההכנסה לאותו מוסד. | | * הטענה האפשרית כי מוסדות ביטוח לאומי מסוימים מכסים יותר מדי, או לא מכסים מספיק, "אוכלוסיות מובחנות" שצריכות כביכול את מימון הביטוח ולכן אין זה מוצדק מוסרית לשלם סכום משמעותי מן ההכנסה לאותו מוסד. |
| | | |
− | * יש הסבורים כי מוסדות ביטוח לאומי במדינות השונות פגיעים ל[[סוציאליזם חזירי]] (למשל, תשלומים גבוהים מדי ביחס לשכר המינימום או השכר הממוצע במשק בפרק זמן נתון במדינה נתונה - נניח אחת לשנה) ואולי יטענו כי עד שלא ימותנו תשלומים אלה באופן לוגי, אין הצדקה לשלם דמי ביטוח לאומי. | + | * יש הסבורים כי מוסדות ביטוח לאומי במדינות השונות פגיעים מ[[שחיתות חוקית]] (למשל, תשלומים גבוהים מדי ביחס לשכר המינימום או השכר הממוצע במשק בפרק זמן נתון במדינה נתונה - נניח אחת לשנה) ואולי יטענו כי עד שלא ימותנו תשלומים אלה באופן לוגי, אין הצדקה לשלם דמי ביטוח לאומי. |
| | | |
| ===סיבות כאלה מצד מתנגדים לרעיון=== | | ===סיבות כאלה מצד מתנגדים לרעיון=== |
| * הטענה האפשרית כי אלו מסרבים לשלם למוסד ביטוח הלאומי במדינה בה הם חיים בטענה שיעדיפו לשלם לחברת ביטוח פרטית בלבד אם בכלל. | | * הטענה האפשרית כי אלו מסרבים לשלם למוסד ביטוח הלאומי במדינה בה הם חיים בטענה שיעדיפו לשלם לחברת ביטוח פרטית בלבד אם בכלל. |
| | | |
− | * יש הרואים בעצם הרעיון של ביטוח לאומי סוג של ניצול אזרחים או מס מיותר, מתוך הנחה ש[[תשלום המסים הכולל]] אמור להספיק ל[[חוסן רפואי]] לכלל אזרחי המדינה במוסדות הבריאות הציבוריים ללא צורך במס נוסף וכי הממשלה כבר תפריש את הממון הנדרש לכך בין משרדיה מבלי לערב בכך את האזרח. | + | * יש הרואים בעצם הרעיון של ביטוח לאומי סוג של ניצול אזרחים או מס מיותר, מתוך הנחה ש[[תשלום המסים הכולל]] אמור להספיק ל[[חוסן רפואי]] ו[[חוסן כלכלי]] לכלל אזרחי המדינה במוסדות הבריאות הציבוריים ללא צורך במס נוסף וכי הממשלה כבר תפריש את הממון הנדרש לכך בין משרדיה מבלי לערב בכך את האזרח שיתבע זכויות כפי צורכו בפיקוח מספיק של המדינה. |
| | | |
| ===חסידי ה[[אנטי ריבית]]=== | | ===חסידי ה[[אנטי ריבית]]=== |
− | יש המתנגדים לשימוש ב[[ריבית]] בכלל מסיבות דתיות או אידאולוגיות ומכאן גם לריבית על חוב בביטוח הלאומי בפרט (ראו הערך [[אנטי-ריבית]]) כך שבאם המוסד לביטוח לאומי במדינתם גובה ריבית, הללו ככלל יפעלו כסרבני ביטוח לאומי ויינקטו צעדים שונים כמו מעבר למדינה שלא דורשת תשלום ביטוח לאומי (בעיקר לאחר הצהרה על עזיבת מדינתם בפני המוסד לביטוח לאומי במדינה בה נולדו כדי למנוע תשלום כפוי אם ישובו אליה כתיירים) או לכל הפחות לא יפגרו בתשלומים ואף יבקשו [[גמילות חסדים]] לצורך זאת. מתנגדים לריבית נעים למעשה בין תמיכה לשלילה של רעיון הביטוח הלאומי ולכל הפחות יסתייגו מכל מוסד ביטוח לאומי לפחות כל עוד הוא מכייל ריבית. | + | יש המתנגדים לשימוש ב[[ריבית]] בכלל מסיבות דתיות או אידאולוגיות ומכאן גם לריבית על חוב בביטוח הלאומי. מתנגדים לריבית נעים למעשה בין תמיכה לשלילת הרעיון ולכל הפחות יסתייגו מכל מוסד ביטוח לאומי המיישם ריבית. |
− | | |
− | ==סרבנות למוסד לביטוח לאומי בישראל==
| |
− | המוסד לביטוח לאומי מאפשר קבלת [[הבטחת הכנסה]] לתושבי ישראל בלבד וגם זה תחת מגוון הגבלות כגון עודף ביורוקרטיה, תשאולים, חקירות ומעקבים. למוסד לביטוח לאומי בישראל יש אינטרס לבטל תושבות למי שיצאו מישראל במיוחד לאחר שהצהירו על עצמם כ"לא עובד" כי אז במשך שנתיים מרגע שיבתם לישראל לא יוכלו לתבוע הבטחת הכנסה אלא אם הביטוח הלאומי יבטל את הביטול, אולי רק ב[[צו]] [[בית הדין האזורי לעבודה]], שכן הוא נמצא ב[[גירעון]].
| |
| | | |
− | מבחינת המוסד לביטוח לאומי בישראל, אם אזרח ישראל היה בחוב אך הצהיר על עזיבה, חובו לא יימחק ואף יתפח מ[[ריבית]]. עזיבת ישראל בעודו בחוב לא תמחק את החוב וגם אם בעודו שוהה במדינה אחרת יבטל את [[תושבות|תושבותו]] או אף את [[אזרחות|אזרחותו]], אין פעולה זו תביא למחיקת החובות הקיימים והללו יתפחו מריבית; יתרה מכך, גם אם אדם ביטל את אזרחותו (צעד הכולל בתוכו ביטול תושבות) והוא יגיע לישראל כתייר עם [[דרכון זר]], נציגי המוסד לביטוח לאומי יוכלו לזהותו כחייב על ידי טכנולוגיות שונות של [[זיהוי פנים]] [[ביומטרי]] ולהכריחו לשלם את חובותיו; המתנגדים עלולים לשאת בעונשי מאסר - כלומר להיאסר עם הגעתם לישראל. ניתן לראות התנהלות זו מצד מדינת ישראל כ[[מאפיה חוקית|מאפיונרית במסגרת החוק]].
| + | ישראלים [[אנטי-ריבית|המתנגדים לריבית]] מסיבות דתיות (חרדים מסוימים, מוסלמים או אנשים המשתייכים להשקפות דתיות אחרות) ישמעו מ[[המוסד לביטוח לאומי]] כי יש "היתר דתי" לשלם ריבית על חובות בכלל ולמוסד בפרט אם כי בפועל לא כולם מקבלים "היתר" זה ורואים בו הונאה של מנהיגי דת בעלי אינטרסים. |
| | | |
− | ישראלים [[אנטי-ריבית|המתנגדים לריבית]] מסיבות דתיות (חרדים, מוסלמים או אנשים המשתייכים להשקפות דתיות אחרות) ישמעו מ[[המוסד לביטוח לאומי]] כי יש "היתר דתי" לשלם ריבית על חובות בכלל ולמוסד בפרט אם כי בפועל לא כולם מקבלים היתר זה ורואים בו הונאה של מנהיגי דת בעלי אינטרסים.
| + | ==הימנעות מלשלם בישראל== |
| + | מדינת ישראל מחלקת את אזרחיה לאזרח-תושב ולאזרח שאינו תושב.<br> |
| + | המוסד לביטוח לאומי מחייב כל אזרח-תושב לשלם ללא סייגים. |
| | | |
− | ===ביטול תושבות ככלי היחיד לסרבנות===
| + | אדם שבוטלה תושבותו (גם אם נגד רצונו) הוא היחיד שלא יידרש לשלם, אך יצוין כי אם היה בחוב טרם בוטלה תושבותו חובותיו לא יימחקו ואף ייתפחו מריבית. יתרה מכך, גם אם אדם הוא בעל דרכון זר ובוטלה אזרחותו (צעד קיצוני הכולל בתוכו ביטול תושבות) והוא יגיע לישראל כתייר עם [[דרכון זר]] החוב יישאר ויתפח מריבית ונציגי המוסד לביטוח לאומי יוכלו לזהותו כחייב על ידי טכנולוגיות שונות של [[זיהוי פנים]] [[ביומטרי]] ולהכריחו לשלם; המתנגדים עלולים לשאת בעונשי מאסר - כלומר להיאסר עם הגעתם לישראל. ניתן לראות התנהלות זו מצד מדינת ישראל כ[[מאפיה חוקית|מאפיונרית במסגרת החוק]]. |
− | לא קיימת דרך חוקית להימנע מלשלם ביטוח לאומי בעוד מתגוררים בישראל ובטח לא דרך למחיקת חובות (למעט כאשר מנהלי סניף ביטוח לאומי מאשרים מחיקת חוב למשל מנימוק משכנע לבעיה נפשית או גופנית שלפי שעהאינן מוכרות על ידי הביטוח הלאומי)
| |
| | | |
− | לצערנו, [[שפע בעיות בישראל]] הביאו רבים לשקול ברצינות עזיבתה או לעזבה לזמן ארוך אך הדבר טומן בחובו פוטנציאלים רבים להסתבכות עם [[המוסד לביטוח לאומי]] (כגון כניסה לחוב שקט או ביטול מפתיע של תושבות לאחר חודשים בודדים ואף פחות מכך, אף מבלי ליידע את העוזב ואף אם הוא אינו בחוב לביטוח הלאומי, גם אם אין בכוונתו לסרב).
| + | לפי דעה, מכיוון שהמוסד שרוי ב[[גירעון]], למוסד לביטוח לאומי בישראל יש אינטרס לבטל תושבות על דעת עצמו, למי שיצאו מישראל במיוחד לאחר שהצהירו על עצמם כ"לא עובד" כי אז במשך שנתיים מרגע שיבתם לישראל לא יוכלו לתבוע זכויות וביניהן [[הבטחת הכנסה]] אלא אם הביטוח הלאומי יבטל את הביטול לאחר ערעור בפני המוסד או ב[[צו]] [[בית הדין האזורי לעבודה]]. |
| | | |
− | [[המוסד לביטוח לאומי]] בישראל נמנע מלאפשר ליוצאים מישראל [[הקפאת רצף תשלומים]] אוטומטית מתאריך נתון בעקבות עזיבה למדינה אחרת מבלי לבטל תושבות (הדבר יתאפשר בעזרת טופס מקוון באתר המוסד לביטוח הלאומי לצד [[סינכרון מערכי מידע]] בין המוסד לביטוח לאומי לבין רשות האוכלוסין וההגירה באותה מדינה). נכון לשנת 2019, בישראל הדבר אינו אפשרי והמצהירים נדרשים להגיע למשרד כל שהוא של [[המוסד לביטוח לאומי]] או להזמין טופס מוחשי לכתובת תא דואר ואז לגשת למסורו - תהליך בלתי יעיל שמקשה על האזרח לחינם וגורר [[ביטול תושבות]].
| + | אדם שבוטלה תושבותו לאחר שיצא מישראל (בין מרצון ובין באופן כפוי אף ללא ידיעתו) מאבד את כל זכויותיו מול הביטוח הלאומי אלא אם יהיה מודע לביטול ויערער על ההחלטה בפני המוסד או ב[[בית הדין האזורי לעבודה]] ויזכה; אחרת, לפחות תאורטית, יידרש להגיש בקשת תושבות ורק שנתיים מרגע אישורה יוכל לתבוע זכויות (תהליך שיוכל להימרח גם לשנתיים וחצי); כותב מאמר זה גילה בעודו בחו"ל שבוטלה תושבותו, עירער מחו"ל לאחר מלחמות קשות באימייל ואיום בתביעה בבית הדין האזורי לעבודה וזכה בערעור - אל תחששו להלחם על זכויותיכם. |
| | | |
− | ====מסקנה====
| + | ===מסקנה=== |
− | מן האמור בפרק נובע שהכלי היחיד המאפשר סרבנות הוא [[ביטול תושבות]] (בין אם זו הושגה או נכפתה על האדם שהפך בינתיים סרבן) אם כי כאמור הדבר טומן בחובו בעיות ביורוקרטיות קשות ואובדן היכולת לתבוע זכויות שנתיים מיום שיבה לישראל; לפי דעה זוהי מעין [[מלכודת תשלום]] או [[שחיתות חוקית|שחיתות במסגרת החוק]] במסגרתה "לאן שלא תפנה" תידחק לשלם ביטוח לאומי מכל כיוון - כלכלי, בריאותי-גופני, בריאותי-פסיכולוגי וכו' ואם אכן שוקלים ביטול תושבות אולי יוטב לכם להבטיח מראש חלופת [[ביטוח פרטי בין לאומי]] שיהפוך את הביטוח הלאומי למיותר עבורכם (שוב, בהנחה שאתם מעוניינים לוותר על הזכות לתבוע הבטחת הכנסה - צעד שיש חשים [[השפלה|מושפלים]] ממנו ממילא).
| + | רק מי שאיננו תושב וגר בישראל |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |