שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 432 בתים ,  12:53, 17 במרץ 2019
שורה 22: שורה 22:     
==קיימות של ערים בישראל==
 
==קיימות של ערים בישראל==
נכון להיום, אין בישראל עיר בת קיימא אם כי נעשים מאמצים שונים בתחום זה. ערים רבות מגדילות את אחוז ה[[מחזור]] שלהן - בעיקר [[מחזור נייר]] ו[[פלסטיק]]. עם זאת עדיין כמות הפסולת הנזרקת בישראל גדולה וברוב הערים אין תוכניות של [[קומפוסט]]. בעשורים האחרונים חל שיפור ניכר בהפחתת [[זיהום מים בישראל]] בעקבות הפחתת [[זיהום נחלים בישראל]]. רוב רובו של [[זיהום האוויר בישראל]] נובע מגורמים עירוניים - [[זיהום אוויר מתחבורה]] ו[[זיהום תעשייתי]]. זיהום זה נמצא במגמה מעורבת - מחד הפחתת זיהום של מכוניות ומפעלים, ומאידך עליה בכמות המכוניות וב[[פקקי תנועה בישראל]] מובילה לכך שזיהום האוויר בישראל עדיין גבוה. קיימות תוכניות של [[משרד התחבורה]] לקדם תחבורה בת קיימא כמו בחירת רשות מקומית שתשמש כעיר מודל למערכת תחבורה בת-קיימא.{{הערה|1=[http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=1806:city-modeal&catid=108:pub-memshal-c&Itemid=153 קול קורא לבחירת רשות מקומית שתשמש כעיר מודל למערכת תחבורה בת-קיימא], אתר משרד התחבורה}} אבל עם זאת נמשכים צעדים רבים לעידוד שימוש במכוניות כמו בניית כבישים מהירים חדשים בתוך הערים, בניית כבישים עוקפים והמשך סבסוד של חניה ושימוש במכוניות (החזרי הוצאות רכב). קיימות מגמות מעורבות בתחום של [[טבע עירוני בישראל]] מחד עליה במודעות של תושבים כמו קידום [[עצים בעיר]] ו[[גינות קהילתיות]] רבות, מאידך פגיעה בעצים רבים עקב עליה בצפיפות, הגברת הבנייה ו[[פיתוח מוטה מכוניות]] ו[[פרבור בישראל]]. מבחינת תלות ב[[משאבים מתכלים]] - הן ה[[תחבורה בישראל]] והן [[משק החשמל בישראל]] תלויים במידה רבה ב[[דלק מחצבי]] עקב פיתוח איטי של [[אנרגיה מתחדשת בישראל]] ועקב המשך תלות במכוניות. בגלל [[גידול אוכלוסיית ישראל]] תלות זו גדלה עם השנים כמו גם [[טביעת הרגל האקולוגית]] ו[[טביעת הרגל המימית]] של ישראל.
+
נכון להיום, אין בישראל עיר בת קיימא אם כי נעשים מאמצים שונים בתחום זה. ערים רבות מגדילות את אחוז ה[[מחזור]] שלהן - בעיקר [[מחזור נייר]] ו[[פלסטיק]]. עם זאת עדיין כמות הפסולת הנזרקת בישראל גדולה וברוב הערים אין תוכניות של [[קומפוסט]]. בעשורים האחרונים חל שיפור ניכר בהפחתת [[זיהום מים בישראל]] בעקבות הפחתת [[זיהום נחלים בישראל]]. רוב רובו של [[זיהום האוויר בישראל]] נובע מגורמים עירוניים - [[זיהום אוויר מתחבורה]] ו[[זיהום תעשייתי]]. זיהום זה נמצא במגמה מעורבת - מחד הפחתת זיהום של מכוניות ומפעלים, ומאידך עליה בכמות המכוניות וב[[פקקי תנועה בישראל]] מובילה לכך שזיהום האוויר בישראל עדיין גבוה. קיימות תוכניות של [[משרד התחבורה]] לקדם תחבורה בת קיימא כמו בחירת רשות מקומית שתשמש כעיר מודל למערכת תחבורה בת-קיימא.{{הערה|1=[http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=1806:city-modeal&catid=108:pub-memshal-c&Itemid=153 קול קורא לבחירת רשות מקומית שתשמש כעיר מודל למערכת תחבורה בת-קיימא], אתר משרד התחבורה}} אבל עם זאת נמשכים צעדים רבים לעידוד שימוש במכוניות כמו בניית כבישים מהירים חדשים בתוך הערים, בניית כבישים עוקפים והמשך סבסוד של חניה ושימוש במכוניות (החזרי הוצאות רכב). קיימות מגמות מעורבות בתחום של [[טבע עירוני בישראל]] מחד עליה במודעות של תושבים כמו קידום [[עצים בעיר]] ו[[גינות קהילתיות]] רבות, מאידך פגיעה בעצים רבים עקב עליה בצפיפות, הגברת הבנייה ו[[פיתוח מוטה מכוניות]] ו[[פרבור בישראל]]. מבחינת תלות ב[[משאבים מתכלים]] - הן ה[[תחבורה בישראל]] והן [[משק החשמל בישראל]] תלויים במידה רבה ב[[דלק מחצבי]] עקב פיתוח איטי של [[אנרגיה מתחדשת בישראל]] ועקב המשך תלות במכוניות. בגלל [[גידול אוכלוסיית ישראל]] תלות זו גדלה עם השנים כמו גם [[טביעת הרגל האקולוגית]] ו[[טביעת הרגל המימית]] של ישראל. באופן כללי חלק ניכר מה[[מזון בישראל]] תלוי ביבוא - הן ביבוא מזון כמו חיטה והן ביבוא תשומות לחקלאות. המשך הפרבור בישראל והמשך גידול האוכלוסיה מגדילים את השטח העירוני ואת תשומות המים שנדרשות על חשבון שטחים אחרים - בעיקר שטחי טבע ושטחי חקלאות.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט