שינויים

[[קובץ:Poor People's March at Lafayette Park ppmsca.04302.jpg|ממוזער|מפגינים שחורים ולבנים צועדים כחלק מהמאבק למען העניים בעיר וושינגטון, 18 ביוני, 1968]]

[[קובץ:Poor People's March at Lafayette Park ppmsca.04302.jpg|ממוזער|מפגינים שחורים ולבנים צועדים כחלק מהמאבק למען העניים בעיר וושינגטון, 18 ביוני, 1968.]]

'''המערכה למען העניים''' (באנגלית: '''Poor People's Campaign''') או '''מצעד העניים לוושינגטון''', היה מאבק למען [[צדק חברתי|צדק כלכלי]] למען [[עוני|אנשים עניים]] בארצות הברית. המאבק אורגן על ידי [[מרטין לותר קינג]] ו"התאחדות ההנהגה הדרומית-נוצרית" (SCLC) ונמשך מאוחר יותר על ידי הכומר [[ראלף אברנטי]] בעקבות ההתנקשות במרטין לותר קינג. המאבק דרש זכויות אדם וזכויות כלכליות עבור תושבי ארצות הברית מכל מוצא אתני וצבע-עור - שחורים, אינדיאנים, לבנים, אסיאתים, מקסיקנים ופורטו-ריקנים. קינג דרש תעסוקה עבור כל מי שמסוגל לעבוד, סיוע כלכלי לאלו שאינם מסוגלים לעבוד, דיור ציבורי לחסרי הבית והפסקת ההפליה בדיור. {{הערה|דרישות המאבק לפי הספר מרטין לותר קינג, ביוגרפיה, עמ' 193}}  

'''המערכה למען העניים''' (באנגלית: '''Poor People's Campaign''') או '''מצעד העניים לוושינגטון''', היה מאבק למען [[צדק חברתי|צדק כלכלי]] למען [[עוני|אנשים עניים]] בארצות הברית. המאבק אורגן על ידי [[מרטין לותר קינג]] ו"התאחדות ההנהגה הדרומית-נוצרית" (SCLC) ונמשך מאוחר יותר על ידי הכומר [[ראלף אברנטי]] בעקבות ההתנקשות במרטין לותר קינג. המאבק דרש זכויות אדם וזכויות כלכליות עבור תושבי ארצות הברית מכל מוצא אתני וצבע-עור - שחורים, אינדיאנים, לבנים, אסיאתים, מקסיקנים ופורטו-ריקנים. קינג דרש תעסוקה עבור כל מי שמסוגל לעבוד, סיוע כלכלי לאלו שאינם מסוגלים לעבוד, דיור ציבורי לחסרי הבית והפסקת ההפליה בדיור. {{הערה|דרישות המאבק לפי הספר מרטין לותר קינג, ביוגרפיה, עמ' 193}}  

==התארגנות למצעד ==

==התארגנות למצעד ==

קינג שקל להביא עניים לבירת ארצות הברית לפחות מאוקטובר 1966, כאשר פעילים למען זכויות רווחה קיימו מצעד של יום אחד בשדרה בוושינגטון. במאי 1967, במהלך פגישה של SCLC  Frogmore בדרום קרוליאנה, קינג אמר לעוזריו כי ה-SCLC תצטרך להעלות את הפיעלות הלא-אלימה לדרגות חדשות, כדי ללחוץ על הקונגרס להעביר חוק לזכויות כלכליות עבור עניי האומה. ה-SCLC החליט להרחיב את המאבק לזכויות אזרח כך שיכול דרישות לצדק כלכלי ולהתנגד למלחמת ויאטנם. ה-SCLC החליט על קיום המצעד בפגישה נוספת שהתקיימה בנובמבר-דצמבר -1967.  

קינג שקל להביא עניים לבירת ארצות הברית לפחות מאוקטובר 1966, כאשר פעילים למען זכויות רווחה קיימו מצעד של יום אחד בשדרה בוושינגטון. במאי 1967, במהלך פגישה של SCLC  Frogmore בדרום קרוליאנה, קינג אמר לעוזריו כי ה-SCLC תצטרך להעלות את הפיעלות הלא-אלימה לדרגות חדשות, כדי ללחוץ על הקונגרס להעביר חוק לזכויות כלכליות עבור עניי האומה. ה-SCLC החליט להרחיב את המאבק לזכויות אזרח כך שיכול דרישות לצדק כלכלי ולהתנגד למלחמת ויאטנם. ה-SCLC החליט על קיום המצעד בפגישה נוספת שהתקיימה בנובמבר-דצמבר 1967.  

"אנחנו נבוא בעגלות רתומות לפרדות, כלי רכב ישנים וכל כלי תחבורה שאנשים יכולים להשיג. אנשים יבואו לוושינגטון ויישבו במרכז הרחוב אם יש צורך ויאמרו "אנחנו פה, אנחנו עניים, אין לנו כסף, אתם הבאתם אותנו לכך... ואנו באנו לכאן ונישאר עד שתעשו משהו בעניין"

"אנחנו נבוא בעגלות רתומות לפרדות, כלי רכב ישנים וכל כלי תחבורה שאנשים יכולים להשיג. אנשים יבואו לוושינגטון ויישבו במרכז הרחוב אם יש צורך ויאמרו "אנחנו פה, אנחנו עניים, אין לנו כסף, אתם הבאתם אותנו לכך... ואנו באנו לכאן ונישאר עד שתעשו משהו בעניין"

המוטיבציה לקיים את "המערכה למען העניים" הונעה על הרעיון של [[צדק כלכלי]] - הרעיון לפיו כל האנשים צריכים לקבל את הנחוץ למחייתם. קינג ו-SCLC הסיטו את תשומת לבים לנושאים אלה לאחר ששמו לב כי זכויות אדם לבדן לא שיפרו את המצב החומרי עבור שחורים רבים בארצות הברית. מאמץ זה היה מאבק רב גזעי להפחתת העוני.  

המוטיבציה לקיים את "המערכה למען העניים" הונעה על הרעיון של [[צדק כלכלי]] - הרעיון לפיו כל האנשים צריכים לקבל את הנחוץ למחייתם. קינג ו-SCLC הסיטו את תשומת ליבם לנושאים אלה לאחר ששמו לב כי זכויות אדם לבדן לא שיפרו את המצב החומרי עבור שחורים רבים בארצות הברית. מאמץ זה היה מאבק רב גזעי להפחתת העוני.  

קינג יצא למסע גיוס תמיכה ברחבי ארצות הברית על מנת לגייס תומכים מכל הגזעים של עניים. לפי היסטוריונים פוליטיים כמו Barbara Cruikshank, קבוצה אמורפית זו לא תפסה את עצמה כבעלת מאפיינים ייחודיים ולא הוגדרה, עד שנשיא ג'ונסון הכריז בשנת 1964 על מדיניות של מלחמה בעוני. לפי מפקד אוכלוסין בארצות הברית משנת 1960, הוערך כי 40-60 מיליון אמריקאים חיים מתחת לקו העוני - כלומר 22% עד 33% מהאוכלוסיה. בשנת 1968 , בעת שקינג החליט על המערכה למען העניים הייתה "המלחמה בעוני" כישלון פוליטי שנזנח על ידי ממשלו של ג'ונסון ועל ידי הקונגרס, בין היתר משום שתשומת הלב הכללית הוקדשה למלחמה בוויאטנם. על פי חזונו של קינג הייתה המערכה למען העניים אמורה להביא את בעיית העוני אל קדמת הבמה הציבורית, ולהביא לפתרון כלל אמריקאי שכלל חבילת סיוע שבה הבטחה לתעסוקה, הבטחת הכנסה, ופרויקטים של דיור לבעלי הכנסות נמוכות. לצורך השגת מטרות אלו יזם קינג מצעד של אמריקאים מהמעמדות הכלכליים הנמוכים אל וושינגטון על מנת ליצור לחץ פוליטי על מקבלי ההחלטות ולהציג את הצורך הדחוף בפתרון.

קינג יצא למסע גיוס תמיכה ברחבי ארצות הברית על מנת לגייס תומכים מכל הגזעים של עניים. לפי היסטוריונים פוליטיים כמו Barbara Cruikshank, קבוצה אמורפית זו לא תפסה את עצמה כבעלת מאפיינים ייחודיים ולא הוגדרה, עד שנשיא ג'ונסון הכריז בשנת 1964 על מדיניות של מלחמה בעוני. לפי מפקד אוכלוסין בארצות הברית משנת 1960, הוערך כי 40-60 מיליון אמריקאים חיים מתחת לקו העוני - כלומר 22% עד 33% מהאוכלוסייה. בשנת 1968, בעת שקינג החליט על המערכה למען העניים הייתה "המלחמה בעוני" כישלון פוליטי שנזנח על ידי ממשלו של ג'ונסון ועל ידי הקונגרס, בין היתר משום שתשומת הלב הכללית הוקדשה למלחמה בוויאטנם. על פי חזונו של קינג הייתה המערכה למען העניים אמורה להביא את בעיית העוני אל קדמת הבמה הציבורית, ולהביא לפתרון כלל אמריקאי שכלל חבילת סיוע שבה הבטחה לתעסוקה, הבטחת הכנסה, ופרויקטים של דיור לבעלי הכנסות נמוכות. לצורך השגת מטרות אלו יזם קינג מצעד של אמריקאים מהמעמדות הכלכליים הנמוכים אל וושינגטון על מנת ליצור לחץ פוליטי על מקבלי ההחלטות ולהציג את הצורך הדחוף בפתרון.

יוזמת המערכה למען העניים הייתה שנויה במחלוקת, הרעיון של המאבק על רקע של מעמדות כלכליים ומנהיגותו של קינג היו בגדר סדין אדום עבור אזרחים אמריקאיים רבים. גם בתוך ארגון ה-SCLC קמו מתנגדים ליוזמה, הבולט בהם ביירד רסטין ממנהיגי הציבור האפרו אמריקאי, טען כי מטרות המערכה היו מעומעמות והדרישות לא מציאותיות, על רקע קביעות אלו הוא הביע את החשש כי בסיכומו של דבר המערכה תיכשל ויגבר הלחץ על השכבות החלשות והציבור האפרו-אמריקאי.

יוזמת המערכה למען העניים הייתה שנויה במחלוקת, הרעיון של המאבק על רקע של מעמדות כלכליים ומנהיגותו של קינג היו בגדר סדין אדום עבור אזרחים אמריקאיים רבים. גם בתוך ארגון ה-SCLC קמו מתנגדים ליוזמה, הבולט בהם ביירד רסטין ממנהיגי הציבור האפרו אמריקאי, טען כי מטרות המערכה היו מעומעמות והדרישות לא מציאותיות, על רקע קביעות אלו הוא הביע את החשש כי בסיכומו של דבר המערכה תיכשל ויגבר הלחץ על השכבות החלשות והציבור האפרו-אמריקאי.