שינויים

'''אנטי-ריבית''' (באנגלית: '''Anti-Interest''' ובעברית גם "שלילת השימוש בריבית"){{הערה|A short review of the historical critique of usury Wayne A.M. Visser and Alastair Maclntosh, Accounting, Business and Financial History, Volume 8, Number 2, 1998 © 1998 Routledge 0958-5206 }}{{הערה|Regional studies The impact of Islam on the urban structure and economy of Kano, Nigeria Alan Frishman Pages 464-475 {{{|}}} Published online: 20 Mar 2007}}{{הערה|Anti-Usury Efforts in Thirteenth Century Narbonne and the Jewish Response Robert Chazan Proceedings of the American Academy for Jewish Research Vol. 41/42 (1973 - 1974), pp. 45-67}}{{הערה|Journal of Markets & Morality Volume 15, Number 1 (Spring 2012): 273–313 Copyright © 2012 John Jewel Edited and Translated by André A. Gazal Introduction by André A. Gazal Commentary on 1 Thessalonians 4:6 and “A Paper on Usury”}}{{הערה|The Biopolitical Economy of Anti-Essentialism  Robert Tilley, Catholic Institute of Sydney}}{{הערה|Raving at Usurers: Anti-Finance and the Ethics of Uncertainty in England, 1690-1750 Hardcover – February 4, 2016 by Dwight Codr (Author)}} היא גישה מוסרית-כלכלית השוללת כל שימוש ב[[ריבית]] על כל מוצר מוגדר או סכום [[כסף|כספי]] (שלילי או חיובי) ובכל אופן שהוא - על חוב או שלא על חוב (כולל שימוש בריבית ל"מראית עין" ב[[מציאות מדומה]] כגון [[סרט|סרטים]] ו[[משחקי מחשב]]) ואשר מטרתה הסופית יישום [[כלכלה נטולת ריבית]]{{הערה|[https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S1062976901001193 The relative efficiency of interest-free monetary system: some empirical evidence Author links open overlay panelAli FDarrat Show more https://doi.org/10.1016/S1062-9769(01)00119-3]}}{{הערה|1=[https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=2477660 Merits and Demerits of Interest-Free Financial System International Journal of Management Focus, Jan-March, 2014  7 Pages Posted: 9 Aug 2014  Mohammad Kashif Pondicherry University - Department of International Business  P. Sridharan Pondicherry University - Department of International Business  Date Written: January 2014]}}{{הערה|1=[https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=1527310 Corporate Finance in an Interest Free Economy: An Alternate Approach to Practiced Islamic Corporate Finance Journal of Islamic Banking & Finance, International Association of Islamic Banks  17 Pages Posted: 28 Dec 2009 Last revised: 17 Nov 2010 Salman Ahmed Ahmed Shaikh Szabist, Karachi  Date Written: December 22, 2009]}}{{הערה|[https://www.greaterkashmir.com/news/gk-magazine/can-we-have-an-interest-free-economy/65105.html Greater Kashmir  Publish Date: Dec 28 2009 12:00PM, Greater Kashmir, Publish Date: Dec 28 2009 12:00PM]}}{{הערה|[https://realcurrencies.wordpress.com/interest-free-economics/ "Interest-Free Economics", Anthony Migchels Arnhem, the Netherlands, dedicated blog]}}{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=7EXG_XdX9uU Can a Muslim have an account in an interest based bank? By Dr Zakir Naik, Dr Naik's YouTube channel, uploaded: Published on Jul 13, 2015]}}.

'''אנטי-ריבית''' (באנגלית: '''Anti-Interest''' ובעברית גם "שלילת השימוש בריבית") היא גישה מוסרית-כלכלית השוללת כל שימוש ב[[ריבית]] על כל מוצר מוגדר או סכום [[כסף|כספי]] (שלילי או חיובי) ובכל אופן שהוא - על חוב או שלא על חוב (כולל שימוש בריבית ל"מראית עין" ב[[מציאות מדומה]] כגון [[סרט|סרטים]] ו[[משחקי מחשב]]) ואשר מטרתה הסופית יישום [[כלכלה נטולת ריבית]].

חסידי הגישה מתנגדים באופן גורף וטוטלי לשימוש בריבית בכלל ובפרט בתחומים [[בנק|בנקאות]], [[השוק האפור|שוק אפור]], רכישת נכס ([[מקרקעין|דלא ניידי]] ו[[כלי רכב מנועי|ניידי]] כאחת), קנסות של רשויות המדינה (כולל קנסות [[ביטוח לאומי]]), ריבית גלומה (ב[[תמחור]] של מוצר או שירות) וכן גם ב[[חיסכון#תוכנית_חיסכון|תוכניות חיסכון]] ועוד תחומים (כולל ב[[סחר חליפין]]). קיימת הסתייגות כללית גם מרכישת פוליסות [[ביטוח פרטי]] המחייבות ריבות על פיגור בתשלומים (או כפיית [[ביטוח לאומי]] כזה) וישנה העדפה לרכישה של חצי שנה או שנה של פוליסת ביטוח מראש בתשלום אחד או העדפת [[ביטוח נטול ריבית]] (כמעט ולא קיימות פוליסות כאלה מחוץ ל[[חברות ביטוח אסלאמיות]]).

חסידי הגישה מתנגדים באופן גורף וטוטלי לשימוש בריבית בכלל ובפרט בתחומים [[בנק|בנקאות]], [[השוק האפור|שוק אפור]], רכישת נכס ([[מקרקעין|דלא ניידי]] ו[[כלי רכב מנועי|ניידי]] כאחת), קנסות של רשויות המדינה (כולל קנסות [[ביטוח לאומי]]), ריבית גלומה (ב[[תמחור]] של מוצר או שירות) וכן גם ב[[חיסכון#תוכנית_חיסכון|תוכניות חיסכון]] ועוד תחומים (כולל ב[[סחר חליפין]]). קיימת הסתייגות כללית גם מרכישת פוליסות [[ביטוח פרטי]] המחייבות ריבות על פיגור בתשלומים (או כפיית [[ביטוח לאומי]] כזה) וישנה העדפה לרכישה של חצי שנה או שנה של פוליסת ביטוח מראש בתשלום אחד או העדפת [[ביטוח נטול ריבית]] (כמעט ולא קיימות פוליסות כאלה מחוץ ל[[חברות ביטוח אסלאמיות]]).

==="הלוואת ריבית" כהונאה לשונית===

==="הלוואת ריבית" כהונאה לשונית===

יש הטוענים כי המונח "הלוואת ריבית" הוא הונאה לשונית ואינו באמת משקף סוג כל שהוא של "הלוואה" שכן מהות המונח "הלוואה" בבסיסו היא "לקחת דבר מה לתקופה ולהשיבו", אך אם הפרט נדרש לספק, בעת ההחזר, דבר מה שלא לקח, הרי שלפי גישה זו "הלוואת ריבית" כלל איננה הלוואה אלא סוג של סחיטה (blackmail) או לכל הפחות עסקת הימור בסיכון גבוה (high risk gambling) שמלכתחילה מוטה לטובת מי שהציע אותה או כפה אותה.

יש הטוענים כי המונח "הלוואת ריבית" הוא הונאה לשונית ואינו באמת משקף סוג כל שהוא של "הלוואה" שכן מהות המונח "הלוואה" בבסיסו היא "לקחת דבר מה לתקופה ולהשיבו", אך אם הפרט נדרש לספק, בעת ההחזר, דבר מה שלא לקח, הרי שלפי גישה זו "הלוואת ריבית" כלל איננה הלוואה אלא סוג של סחיטה (blackmail) או לכל הפחות עסקת הימור בסיכון גבוה (high risk gambling) שמלכתחילה מוטה לטובת מי שהציע אותה או כפה אותה.

==הערות==

==הערות==

* הערך נקרא בעבר '''התנגדות לריבית''' אך שמו שונה לאנטי-ריבית בכדי להתאים יותר למינוח הרווח באנגלית - Anti-Interest.

* הערך נקרא בעבר '''התנגדות לריבית''' אך שמו שונה לאנטי-ריבית בכדי להתאים יותר למינוח הרווח באנגלית - Anti-Interest.

==מקורות==

==מקורות==