שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 38: שורה 38:  
ישראלים [[אנטי-ריבית|המתנגדים לריבית]] מסיבות דתיות (חרדים, מוסלמים או אנשים המשתייכים להשקפות דתיות אחרות) ישמעו מ[[המוסד לביטוח לאומי]] כי יש "היתר דתי" לשלם ריבית על חובות בכלל ולמוסד בפרט אם כי בפועל לא כולם מקבלים היתר זה ורואים בו הונאה של מנהיגי דת בעלי אינטרסים.
 
ישראלים [[אנטי-ריבית|המתנגדים לריבית]] מסיבות דתיות (חרדים, מוסלמים או אנשים המשתייכים להשקפות דתיות אחרות) ישמעו מ[[המוסד לביטוח לאומי]] כי יש "היתר דתי" לשלם ריבית על חובות בכלל ולמוסד בפרט אם כי בפועל לא כולם מקבלים היתר זה ורואים בו הונאה של מנהיגי דת בעלי אינטרסים.
   −
===הצהרה על עזיבת ישראל ככלי היחיד לסרבנות===
+
===ביטול תושבות ככלי היחיד לסרבנות===
לצערנו, [[בעיות קשות בישראל]] הביאו רבים לשקול ברצינות עזיבתה או לעזבה לזמן ארוך אך הדבר טומן בחובו פוטנציאלים רבים להסתבכות עם [[המוסד לביטוח לאומי]] (כגון כניסה לחוב שקט או ביטול מפתיע של תושבות לאחר חודשים בודדים ואף פחות מכך, אף מבלי ליידע את העוזב ואף אם הוא אינו בחוב לביטוח הלאומי, גם אם אין בכוונתו לסרב).
+
לצערנו, [[שפע בעיות בישראל]] הביאו רבים לשקול ברצינות עזיבתה או לעזבה לזמן ארוך אך הדבר טומן בחובו פוטנציאלים רבים להסתבכות עם [[המוסד לביטוח לאומי]] (כגון כניסה לחוב שקט או ביטול מפתיע של תושבות לאחר חודשים בודדים ואף פחות מכך, אף מבלי ליידע את העוזב ואף אם הוא אינו בחוב לביטוח הלאומי, גם אם אין בכוונתו לסרב).
   −
[[המוסד לביטוח לאומי]] בישראל לוקה במתן האפשרות להצהיר באופן מקוון על [[הקפאת רצף תשלומים]] החל מתאריך נתון בעקבות עזיבה למדינה אחרת מבלי לבטל תושבות (ההקפאה תסתיים עם שיבה בפועל לישראל, אם זו תתרחש); הדבר יתאפשר באופן יעיל בעזרת טופס מקוון באתר המוסד לביטוח הלאומי לצד [[סינכרון מערכי מידע]] בין המוסד לביטוח לאומי לבין רשות האוכלוסין וההגירה באותה מדינה. נכון לשנת 2019, בישראל הדבר אינו אפשרי והמצהירים נדרשים להגיע למשרד כל שהוא של [[המוסד לביטוח לאומי]] או להזמין טופס מוחשי לכתובת תא דואר ואז לגשת למסורו - תהליך בלתי יעיל שמקשה על האזרח לחינם וגורר [[ביטול תושבות]].
+
[[המוסד לביטוח לאומי]] בישראל לוקה במתן האפשרות להצהיר באופן מקוון על [[הקפאת רצף תשלומים]] החל מתאריך נתון בעקבות עזיבה למדינה אחרת מבלי לבטל תושבות; הדבר יתאפשר בעזרת טופס מקוון באתר המוסד לביטוח הלאומי לצד [[סינכרון מערכי מידע]] בין המוסד לביטוח לאומי לבין רשות האוכלוסין וההגירה באותה מדינה. נכון לשנת 2019, בישראל הדבר אינו אפשרי והמצהירים נדרשים להגיע למשרד כל שהוא של [[המוסד לביטוח לאומי]] או להזמין טופס מוחשי לכתובת תא דואר ואז לגשת למסורו - תהליך בלתי יעיל שמקשה על האזרח לחינם וגורר [[ביטול תושבות]].
   −
מכיוון שלא קיימת דרך חוקית להימנע מלשלם ביטוח לאומי בעוד מתגוררים בישראל ובטח לא דרך למחיקת חובות (למעט כאשר מנהלי סניף ביטוח לאומי מאשרים מחיקת חוב למשל מנימוק משכנע לבעיה נפשית או גופנית שלפי שעהאינן מוכרות על ידי הביטוח הלאומי), ניתן להימנע בעקיפין מלשלם ביטוח לאומי בתנאי ומצהירים על עזיבת ישראל ולאחר מכן עוזבים אותה בפועל (ללא תלות בשאלה אם עזיבה זו כללית או למטרת חופשה ארוכה בלבד) אך הדבר יגרור ביטול תושבות ואובדן הזכאות ל[[הבטחת הכנסה]] שנתיים מיום החזרה כאמור ([[סבך ביורוקרטי]] כך שהסרבנות מחוץ לישראל בכל מקרה כרוכה בסבך ביורוקרטי משמעותי. לפי דעה זוהי מעין [[מלכודת תשלום]] או [[שחיתות חוקית|שחיתות במסגרת החוק]].
+
לא קיימת דרך חוקית להימנע מלשלם ביטוח לאומי בעוד מתגוררים בישראל ובטח לא דרך למחיקת חובות (למעט כאשר מנהלי סניף ביטוח לאומי מאשרים מחיקת חוב למשל מנימוק משכנע לבעיה נפשית או גופנית שלפי שעהאינן מוכרות על ידי הביטוח הלאומי)
 +
 
 +
====מסקנה====
 +
 
 +
מכל האמור נובע שהכלי היחיד למי שאינם מעוניינים לשלם ביטוח לאומי הוא סרבנות על יד ביטול תושבות, אם כי כאמור הדבר טומן בחובו בעיות ביורוקרטיות קשות מאד ואובדן היכולת לתבוע הבטחת הכנסה שנתיים מיום שיבה לישראל; לפי דעה זוהי מעין [[מלכודת תשלום]] או [[שחיתות חוקית|שחיתות במסגרת החוק]] במסגרתה "לאן שלא תפנה" תידחק לשלם מכיוונים שונים (לחצים כלכליים, לחצים פסיכולוגיים ואחרים) ואם באמת שוקלים ביטול תושבות אולי יוטב לכם להבטיח חלופת [[ביטוח פרטי בין לאומי]] שיהפוך את הביטוח הלאומי למיותר עבורכם (שוב, בהנחה שאתם מעוניינים לוותר על הזכות לתבוע הבטחת הכנסה - צעד שיש חשים [[השפלה|מושפלים]] ממנו ממילא).
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==
6,923

עריכות

תפריט ניווט