שורה 32: |
שורה 32: |
| | | |
| ==סרבנות ביטוח לאומי בישראל== | | ==סרבנות ביטוח לאומי בישראל== |
− | המוסד לביטוח לאומי בישראל נחשב למוסד הוגן יחסית עם שיעורי תשלום נמוכים ביחס לשכר המינימום או הממוצע במשק הישראלי (בהשוואה לגרמניה למשל) כגון 148 ש"ח לעצמאי בשנת 2019. כמו כן, המוסד מאפשר קבלת [[הבטחת הכנסה]] באופן כמעט אין סופי למי שמוגדרים כ"לא עובד" ושלא הייתה להם הכנסה מזה זמן רב. | + | המוסד לביטוח לאומי בישראל נחשב למוסד עם שיעורי תשלום נמוכים ביחס לשכר המינימום או הממוצע במשק הישראלי (בהשוואה לשיעורי התשלום לעצמאי ב[[גרמניה]] למשל) כגון 148 ש"ח לעצמאי בשנת 2019 בישראל. כמו כן, המוסד מאפשר קבלת [[הבטחת הכנסה]] חת הגבלות שונות (כולל תשאולים, חקירות ומעקבים) למי שלא בוטלה תושבותם (למוסד לביטוח לאומי בישראל יש אינטרס לבטל תושבות למי שיצאו מישראל במיוחד לאחר שהצהירו על עצמם כ"לא עובד" כי אז במשך שנתיים מרגע שיבתם לישראל לא יוכלו לתבוע הבטחת הכנסה אלא אם הביטוח הלאומי יבטל את הביטול, אולי רק ב[[צו]] [[בית הדין האזורי לעבודה]]). |
| | | |
− | מבחינת המוסד לביטוח לאומי בישראל, אם אזרח ישראל היה בחוב אך הצהיר על עזיבה, חובו לא יימחק. עזיבת ישראל בעודו בחוב לא תמחק את החוב וגם אם בעודו שוהה במדינה אחרת יבטל את [[תושבות|תושבותו]] או אף את [[אזרחות|אזרחותו]], אין פעולה זו תביא למחיקת החובות הקיימים והללו ילכו ויצטברו בשל ריבית. | + | מבחינת המוסד לביטוח לאומי בישראל, אם אזרח ישראל היה בחוב אך הצהיר על עזיבה, חובו לא יימחק ואף יתפח מ[[ריבית]]. עזיבת ישראל בעודו בחוב לא תמחק את החוב וגם אם בעודו שוהה במדינה אחרת יבטל את [[תושבות|תושבותו]] או אף את [[אזרחות|אזרחותו]], אין פעולה זו תביא למחיקת החובות הקיימים והללו ילכו ויתפחו מריבית; יתרה מכך, גם אם אדם ביטל את אזרחותו (צעד הכולל בתוכו ביטול תושבות) והוא יגיע לישראל כתייר עם [[דרכון זר]], נציגי המוסד לביטוח לאומי יוכלו לזהותו כחייב על ידי טכנולוגיות שונות של [[זיהוי פנים]] [[ביומטרי]] ולהכריחו לשלם את חובותיו; המתנגדים עלולים לשאת בעונשי מאסר - כלומר להיאסר עם הגעתם לישראל. ניתן לראות התנהלות זו מצד מדינת ישראל כ[[מאפיה חוקית|מאפיונרית במסגרת החוק]]. |
| | | |
− | יתרה מכך, גם אם אדם ביטל את אזרחותו (צעד הכולל בתוכו ביטול תושבות) והוא יגיע לישראל כתייר עם דרכון זר, נציגי המוסד לביטוח לאומי יוכלו לזהותו כחייב על ידי טכנולוגיות שונות של [[זיהוי פנים ביומטרי]] ולהכריחו לשלם את חובותיו; המתנגדים עלולים לשאת בעונשי מאסר - כלומר להיאסר עם הגעתם לישראל. ניתן לראות התנהלות זו מצד מדינת ישראל כ[[מאפיה חוקית|מאפיונרית במסגרת החוק]].
| + | ישראלים [[אנטי-ריבית|המתנגדים לריבית]] מסיבות דתיות (חרדים, מוסלמים או אנשים המשתייכים להשקפות דתיות אחרות) ישמעו מ[[המוסד לביטוח לאומי]] כי יש "היתר דתי" לשלם ריבית על חובות בכלל ולמוסד בפרט אם כי בפועל לא כולם מקבלים היתר זה ורואים בו הונאה של מנהיגי דת בעלי אינטרסים. |
| | | |
− | ישראלים [[אנטי-ריבית|המתנגדים לריבית]] מסיבות דתיות (חרדים, מוסלמים או אנשים המשתייכים להשקפות דתיות אחרות) ישמעו מ[[המוסד לביטוח לאומי]] כי יש "היתר דתי" לשלם ריבית על חובות בכלל ולמוסד בפרט אם כי בפועל לא כולם מקבלים היתר זה ורואים בו הונאה של מנהיגי דת בעלי אינטרס.
| + | ===הצהרה על עזיבת ישראל ככלי היחיד לסרבנות=== |
| + | לצערנו, [[בעיות קשות בישראל]] הביאו רבים לשקול ברצינות עזיבתה או לעזבה לזמן ארוך אך הדבר טומן בחובו פוטנציאלים רבים להסתבכות עם [[המוסד לביטוח לאומי]] (כגון כניסה לחוב שקט או ביטול מפתיע של תושבות לאחר חודשים בודדים ואף פחות מכך, אף מבלי ליידע את העוזב ואף אם הוא אינו בחוב לביטוח הלאומי, גם אם אין בכוונתו לסרב). |
| | | |
− | ===הצהרה על עזיבת ישראל===
| + | [[המוסד לביטוח לאומי]] בישראל לוקה במתן האפשרות להצהיר באופן מקוון על [[הקפאת רצף תשלומים]] החל מתאריך נתון בעקבות עזיבה למדינה אחרת מבלי לבטל תושבות (ההקפאה תסתיים עם שיבה בפועל לישראל, אם זו תתרחש); הדבר יתאפשר באופן יעיל בעזרת טופס מקוון באתר המוסד לביטוח הלאומי לצד [[סינכרון מערכי מידע]] בין המוסד לביטוח לאומי לבין רשות האוכלוסין וההגירה באותה מדינה. נכון לשנת 2019, בישראל הדבר אינו אפשרי והמצהירים נדרשים להגיע למשרד כל שהוא של [[המוסד לביטוח לאומי]] או להזמין טופס מוחשי לכתובת תא דואר ואז לגשת למסורו - תהליך בלתי יעיל שמקשה על האזרח לחינם וגורר [[ביטול תושבות]]. |
− | לצערנו בעיות רבות בישראל הביאו רבים לעזבה לזמן ארוך או לשקול ברצינות עזיבתה לזמן ארוך אך הדבר טומן בחובו פוטנציאל הסתבכות עם [[המוסד לביטוח לאומי]].
| |
| | | |
− | מכיוון שלא קיימת דרך חוקית להימנע מלשלם ביטוח לאומי בעוד מתגוררים בישראל ובטח לא דרך למחיקת חובות (למעט כאשר מנהלי סניף ביטוח לאומי מאשרים מחיקת חוב למשל מנימוק משכנע לבעיה נפשית או גופנית שלפי שעהאינן מוכרות על ידי הביטוח הלאומי). עם זאת, ניתן להימנע בעקיפין מלשלם ביטוח לאומי בתנאי ומצהירים על עזיבת ישראל ולאחר מכן עוזבים אותה בפועל (ללא תלות בשאלה אם עזיבה זו כללית או למטרת חופשה ארוכה בלבד). | + | מכיוון שלא קיימת דרך חוקית להימנע מלשלם ביטוח לאומי בעוד מתגוררים בישראל ובטח לא דרך למחיקת חובות (למעט כאשר מנהלי סניף ביטוח לאומי מאשרים מחיקת חוב למשל מנימוק משכנע לבעיה נפשית או גופנית שלפי שעהאינן מוכרות על ידי הביטוח הלאומי), ניתן להימנע בעקיפין מלשלם ביטוח לאומי בתנאי ומצהירים על עזיבת ישראל ולאחר מכן עוזבים אותה בפועל (ללא תלות בשאלה אם עזיבה זו כללית או למטרת חופשה ארוכה בלבד) אך הדבר יגרור ביטול תושבות ואובדן הזכאות ל[[הבטחת הכנסה]] שנתיים מיום החזרה כאמור ([[סבך ביורוקרטי]] כך שהסרבנות מחוץ לישראל בכל מקרה כרוכה בסבך ביורוקרטי משמעותי. לפי דעה זוהי מעין [[מלכודת תשלום]] או [[שחיתות חוקית|שחיתות במסגרת החוק]]. |
− | | |
− | [[המוסד לביטוח לאומי]] בישראל הוא גוף ממשלתי הנחשב למאד מתקדם טכנולוגית ביחס לגופים ממשלתיים אחרים בישראל אך הוא לוקה במתן האפשרות להצהיר באופן מקוון על הקפאת רצף תשלומים החל מתאריך נתון בעקבות עזיבה למדינה אחרת (ההקפאה תסתיים עם שיבה בפועל למדינת המוצא, אם זו תתרחש); הדבר יתאפשר באופן יעיל בעזרת טופס מקוון באתר המוסד לביטוח הלאומי לצד [[סינכרון מערכי מידע]] בין המוסד לביטוח לאומי לבין רשות האוכלוסין וההגירה באותה מדינה. נכון לשנת 2019, בישראל הדבר עדיין אינו אפשרי והמצהירים נדרשים להגיע למשרד כל שהוא של [[המוסד לביטוח לאומי]] או להזמין טופס מוחשי לכתובת תא דואר ואז לגשת למסורו (תהליך בלתי יעיל שמקשה על האזרח לחינם). | |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |