שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4,805 בתים ,  16:53, 7 במרץ 2019
אין תקציר עריכה
שורה 15: שורה 15:     
==הטיית מחקרים על ידי חברות מזון==
 
==הטיית מחקרים על ידי חברות מזון==
 +
{{הפניה לערך מורחב|הטיית מחקרים}}
 
ב-2013 פרסמו מספר חוקרים במגזין 'לנסט' (The Lancet) מחקר על [[רגולציה עצמית]] של חברות [[מזון מעובד]], [[משקאות ממותקים|חברות משקאות]] ו[[חברות טבק]]. המחקר טען כי ״למרות ההסתמכות הנפוצה על [[רגולציה עצמית]] של התעשייה ועל שיתוף פעולה בין הממשלה למגזר הפרטי, אין עדויות לכך שגישה זו אפקטיבית. רגולציה והתערבות בשוק הן הדרכים היחידות שיש עדויות לכך שהן מונעות בצורה אפקטיבית את הנזק שגורמת תעשיית המוצרים המזיקים״.{{הערה|שם =Lancet2013|Rob Moodie et al, [https://www.researchgate.net/publication/235627891_Profits_And_Pandemics_Prevention_Of_Harmful_Effects_Of_Tobacco_Alcohol_And_Ultra-Processed_Food_And_Drink_Industries Profits And Pandemics: Prevention Of Harmful Effects Of Tobacco, Alcohol, And Ultra-Processed Food And Drink Industries], על רגולציה עצמית בתעשיות פוגעניות, The Lancet 381(9867):670-9 · February 2013}}[http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp5.html]
 
ב-2013 פרסמו מספר חוקרים במגזין 'לנסט' (The Lancet) מחקר על [[רגולציה עצמית]] של חברות [[מזון מעובד]], [[משקאות ממותקים|חברות משקאות]] ו[[חברות טבק]]. המחקר טען כי ״למרות ההסתמכות הנפוצה על [[רגולציה עצמית]] של התעשייה ועל שיתוף פעולה בין הממשלה למגזר הפרטי, אין עדויות לכך שגישה זו אפקטיבית. רגולציה והתערבות בשוק הן הדרכים היחידות שיש עדויות לכך שהן מונעות בצורה אפקטיבית את הנזק שגורמת תעשיית המוצרים המזיקים״.{{הערה|שם =Lancet2013|Rob Moodie et al, [https://www.researchgate.net/publication/235627891_Profits_And_Pandemics_Prevention_Of_Harmful_Effects_Of_Tobacco_Alcohol_And_Ultra-Processed_Food_And_Drink_Industries Profits And Pandemics: Prevention Of Harmful Effects Of Tobacco, Alcohol, And Ultra-Processed Food And Drink Industries], על רגולציה עצמית בתעשיות פוגעניות, The Lancet 381(9867):670-9 · February 2013}}[http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp5.html]
   שורה 21: שורה 22:  
לפי החוקרים, האסטרטגיה הראשונה במעלה של חברות המזון, כמו של [[חברות הטבק]] בזמנו, היא ליצור הטיה מדעית, [[נטיעת ספק|להטיל ספק]] וליצור מראית עין כאילו ישנן מחלוקות במחקר לגבי הקשר שבין צריכת [[מזון מעובד]] ו[[סוכר|מוצרים עתירי הסוכר]] לבין העלייה במחלות שונות. ״כשם שחברות הטבק הקימו גופים עצמאיים לכאורה בשביל לפרסם מחקרים מוטים וחלקיים, להכחיש את הנזק שבעישון ולדכא את התפתחות המידע שזמין לציבור, באופן דומה גם חברות המזון והמשקאות פועלות בשביל להטות את המחקר״. צעדים נוספים שנקטו החברות היו [[לובי פוליטי]] אגרסיבי ואימוץ הטענה כי התערבות ממשלתית בנושא מהווה פגיעה ב[[חופש הפרט]] של הצרכן. {{הערה|שם =Lancet2013}}
 
לפי החוקרים, האסטרטגיה הראשונה במעלה של חברות המזון, כמו של [[חברות הטבק]] בזמנו, היא ליצור הטיה מדעית, [[נטיעת ספק|להטיל ספק]] וליצור מראית עין כאילו ישנן מחלוקות במחקר לגבי הקשר שבין צריכת [[מזון מעובד]] ו[[סוכר|מוצרים עתירי הסוכר]] לבין העלייה במחלות שונות. ״כשם שחברות הטבק הקימו גופים עצמאיים לכאורה בשביל לפרסם מחקרים מוטים וחלקיים, להכחיש את הנזק שבעישון ולדכא את התפתחות המידע שזמין לציבור, באופן דומה גם חברות המזון והמשקאות פועלות בשביל להטות את המחקר״. צעדים נוספים שנקטו החברות היו [[לובי פוליטי]] אגרסיבי ואימוץ הטענה כי התערבות ממשלתית בנושא מהווה פגיעה ב[[חופש הפרט]] של הצרכן. {{הערה|שם =Lancet2013}}
   −
==הטיות מחקרים על ידי תעשיית הסוכר==
+
===הטיות מחקרים על ידי תעשיית הסוכר ===
 
{{הפניה לערך מורחב|השפעות בריאותיות של סוכר}}
 
{{הפניה לערך מורחב|השפעות בריאותיות של סוכר}}
 
בשנים האחרונות עולה המודעות של גורמי מחקר, [[בריאות הציבור]], ו[[תזונה]] ל[[השפעות בריאותיות של סוכר|נזקים של צריכת סוכר]]. יש מאמצים מצד רשויות וארגונים להפחית את צריכת הסוכר כחלק מ[[תזונה בריאה]] ו[[קידום בריאות]]. בשנת 2015, הכריז [[ארגון הבריאות העולמי]] כי כדאי למבוגרים ולילדים לצרוך סוכר בכמות נמוכה מ-10% מסך צריכת הקולריות ביום, יתרון נוסף הוא בצריכה של עד 5%. {{הערה|שם=WHO2015|[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2015/sugar-guideline/en/ WHO calls on countries to reduce sugars intake among adults and children] 04/03/2015}} ארגוני בריאות נוספים כולל ארגונים נגד מחלות לב ונגד סרטן ממליצים המלצות דומות.  
 
בשנים האחרונות עולה המודעות של גורמי מחקר, [[בריאות הציבור]], ו[[תזונה]] ל[[השפעות בריאותיות של סוכר|נזקים של צריכת סוכר]]. יש מאמצים מצד רשויות וארגונים להפחית את צריכת הסוכר כחלק מ[[תזונה בריאה]] ו[[קידום בריאות]]. בשנת 2015, הכריז [[ארגון הבריאות העולמי]] כי כדאי למבוגרים ולילדים לצרוך סוכר בכמות נמוכה מ-10% מסך צריכת הקולריות ביום, יתרון נוסף הוא בצריכה של עד 5%. {{הערה|שם=WHO2015|[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2015/sugar-guideline/en/ WHO calls on countries to reduce sugars intake among adults and children] 04/03/2015}} ארגוני בריאות נוספים כולל ארגונים נגד מחלות לב ונגד סרטן ממליצים המלצות דומות.  
שורה 33: שורה 34:  
מהמסמכים מראים שקבוצת הסחר "הקרן לחקר הסוכר" (Sugar Research Foundation), המכונה היום "איגוד הסוכר" (Sugar Association), שילמה למדענים מאוניברסיטת הרווארד סכום המקביל היום לכ–50 אלף דולר, כדי שיפרסמו ב־1967 מאמר מחקרי על קשר בין צריכת סוכר, שומן ומחלות לב. אנשי תעשיית הסוכר בחרו את המחקרים שעליהם התבסס המאמר המחקרי של המדענים. המאמר המוזמן, שפורסם בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine, המעיט בחשיבות הקשר האפשרי בין סוכר לבריאות הלב ותלה את האשם בצריכת שומנים רוויים.{{הערה|שם=2016efrati}}
 
מהמסמכים מראים שקבוצת הסחר "הקרן לחקר הסוכר" (Sugar Research Foundation), המכונה היום "איגוד הסוכר" (Sugar Association), שילמה למדענים מאוניברסיטת הרווארד סכום המקביל היום לכ–50 אלף דולר, כדי שיפרסמו ב־1967 מאמר מחקרי על קשר בין צריכת סוכר, שומן ומחלות לב. אנשי תעשיית הסוכר בחרו את המחקרים שעליהם התבסס המאמר המחקרי של המדענים. המאמר המוזמן, שפורסם בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine, המעיט בחשיבות הקשר האפשרי בין סוכר לבריאות הלב ותלה את האשם בצריכת שומנים רוויים.{{הערה|שם=2016efrati}}
   −
על פי מסמכים שנחשפו בשנת 2015, "הקרן לחקר הסוכר",  השתלט בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 על המכון הלאומי לחקר שיניים של ארצות הברית, שהחל לתכנן באותה תקופה את התוכנית הלאומית למיגור עששת. תעשיית הסוכר, שידעה כבר משנות ה-50 כי סוכר מזיק לשיניים וגורם לעששת, חששה כי התוכנית תכלול המלצה להפחית בצריכת סוכר ולכן השקיעה מאמצים רבים למנוע זאת.[https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8] [https://journals.plos.org/plosmedicine/article?id=10.1371/journal.pmed.1001798]
+
על פי מסמכים שנחשפו בשנת 2015, "הקרן לחקר הסוכר",  השתלטה בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 על המכון הלאומי לחקר שיניים של ארצות הברית, שהחל לתכנן באותה תקופה את התוכנית הלאומית למיגור עששת. תעשיית הסוכר, שידעה כבר משנות ה-50 כי סוכר מזיק לשיניים וגורם לעששת, חששה כי התוכנית תכלול המלצה להפחית בצריכת סוכר ולכן השקיעה מאמצים רבים למנוע זאת.[https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8] [https://journals.plos.org/plosmedicine/article?id=10.1371/journal.pmed.1001798]
    
ב 1976 קיבלו מנהלים מאיגוד הסוכר האמריקאי פרס הצטיינות בתחום יחסי הציבור "Silver Anvil award" , על "עיצוב דעת הקהל". זאת תודות לקמפיין שעלה 800 אלף דולר (3.5 מיליון דולר במונחים של היום). החברות הצליחו להשיג אנשי מקצוע, תזונאים ואפילו עמדה תומכת מצד מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) במטרה למסמס מחקרים שמצאו קשרים בין סוכר לבין בעיות כמו השמנת יתר, סוכרת ומחלות לב. בסופו של הקרב הזה, רשמה תעשיית הסוכר ניצחון, שכן הסוכר החליף את השומן במוצרים רבים של [[מזון מתועש]]. לפי פרופסור איתמר רז, כ-70% מהקוריות במזון מתועש מקורה בסוכר. {{הערה|שם=2016efrati}}
 
ב 1976 קיבלו מנהלים מאיגוד הסוכר האמריקאי פרס הצטיינות בתחום יחסי הציבור "Silver Anvil award" , על "עיצוב דעת הקהל". זאת תודות לקמפיין שעלה 800 אלף דולר (3.5 מיליון דולר במונחים של היום). החברות הצליחו להשיג אנשי מקצוע, תזונאים ואפילו עמדה תומכת מצד מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) במטרה למסמס מחקרים שמצאו קשרים בין סוכר לבין בעיות כמו השמנת יתר, סוכרת ומחלות לב. בסופו של הקרב הזה, רשמה תעשיית הסוכר ניצחון, שכן הסוכר החליף את השומן במוצרים רבים של [[מזון מתועש]]. לפי פרופסור איתמר רז, כ-70% מהקוריות במזון מתועש מקורה בסוכר. {{הערה|שם=2016efrati}}
   −
==הטיות מחקרים על ידי חברת קוקה קולה==
+
===הטיות מחקרים על ידי חברת קוקה קולה===
 
מחקר של פרופסור מרטין מקי מבריטניה, הראה כיצד חברת [[קוקה קולה]] העולמית מימנה יותר מ-120 חוקרים שפרסמו מאות מחקרים בארה״ב, בעיקר בשביל ליצור הטיית מחקרים וליצור רושם שהקשר בין צריכה מוגזמת של [[סוכר]] ל[[השמנה]] ולמחלות כמו [[סוכרת]] מוטל בספק, ולהדגיש כי מה שחשוב באמת הוא אורח חיים בריא והקפדה על [[פעילות גופנית]] מספקת ואיזון קלורי.[http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp5.html]
 
מחקר של פרופסור מרטין מקי מבריטניה, הראה כיצד חברת [[קוקה קולה]] העולמית מימנה יותר מ-120 חוקרים שפרסמו מאות מחקרים בארה״ב, בעיקר בשביל ליצור הטיית מחקרים וליצור רושם שהקשר בין צריכה מוגזמת של [[סוכר]] ל[[השמנה]] ולמחלות כמו [[סוכרת]] מוטל בספק, ולהדגיש כי מה שחשוב באמת הוא אורח חיים בריא והקפדה על [[פעילות גופנית]] מספקת ואיזון קלורי.[http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp5.html]
   שורה 47: שורה 48:     
בנובמבר 2015, התפטרה רונה אפלבאום, סמנכ"לית הבריאות והמדע של קוקה קולה, וזאת על רקע הביקורת נגדה על שמימנה את עמותת Global Energy Balance Network. על על פי סוכנות "אסוסייטד פרס", התכתובת בין החברה לעמותה מעידה עד כמה תפקידה של קוקה קולה היה גדול בעיצוב המסר של העמותה, ועד כמה אפלבאום סייעה בניהול הקשר בין השתיים, שעורר חששות שקוקה קולה משתמשת בעמותה כדי לנטרל את הביקורת נגד תרומת החברה להשמנה. {{הערה|שירות כלכליסט, [http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3674496,00.html המדענית הראשית של קוקה קולה התפטרה בעקבות פרשיית ההשמנה], כלכליסט, 26.11.2015}}
 
בנובמבר 2015, התפטרה רונה אפלבאום, סמנכ"לית הבריאות והמדע של קוקה קולה, וזאת על רקע הביקורת נגדה על שמימנה את עמותת Global Energy Balance Network. על על פי סוכנות "אסוסייטד פרס", התכתובת בין החברה לעמותה מעידה עד כמה תפקידה של קוקה קולה היה גדול בעיצוב המסר של העמותה, ועד כמה אפלבאום סייעה בניהול הקשר בין השתיים, שעורר חששות שקוקה קולה משתמשת בעמותה כדי לנטרל את הביקורת נגד תרומת החברה להשמנה. {{הערה|שירות כלכליסט, [http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3674496,00.html המדענית הראשית של קוקה קולה התפטרה בעקבות פרשיית ההשמנה], כלכליסט, 26.11.2015}}
 +
 +
==פתרונות==
 +
קיימים מספר פתרונות לצמצום משמעותי בהונאות המזון. בכל הפתרונות ככל ששרשרת המזון בין היצרן לצרכן קצרה, שיתופית או שקופה ומוכרת יותר, כך קטן הסיכוי להונאה. באופן כללי בעיות של הונאות במזון קשורות ל[[משבר המוצרים הציבוריים]] ולקושי לשמור על [[מוצר ציבורי|טובין ציבוריים]] כמו אמת ו[[אמון]] בחברה שהיא יותר ויותר צינית ושבה מתרחשים מצבים בהם ליצרן יש תמריץ כלכלי ליצור הונאות ולפעמים גם עלול להגיע למצב של ברירה בין הונאה לבין פשיטת רגל.
 +
 +
[[רגולוציה]] על יצרני מזון ומשווקי מזון. דוגמה בולטת לכך היא ציון רכיבי תזונה שונים על אריזות מזון. דוגמה אחרת היא פיקוח של משרד החקלאות או משרד הבריאות על שאריות [[חומרי הדברה]]. עם השנים יצרנים שונים למדו להתמודד עם חלק מהרגולציה על ידי הסוואת רכיבים - לדוגמה שימוש בסירופ תירס מתוק במקום סוכר. פעילי תזונה בריאה טוענים שהרגולציה צריכה להיות עקבית ושקופה. בשנים האחרונות נכנסים לתוקף חוקי שקיפות שונים במקומות שונים בעולם בהקשרים שונים - דגים (כל דג צריך תעודה המעידה על מקורו), דרך [[סוכר|סוכר מעובד]] וכלה בפירות וירקות. על עקיבות ניתן לפקח בדרכים שונות, ובשנים האחרונות יש יותר כלים מדעיים המאפשרים לפקח על יצרנים ועל הרגולטורים, החל בבדיקות מעבדה של רעלים ועד בדיקות גנטיות של הצמח או בעל החיים.
 +
 +
הצרכנים יכולים לצמצם תופעות של הונאות מזון, ידי קיצור השרשרת וקנייה מיצרנים מקומיים. הטענה היא שאם צרכן קונה את שמן הזית ישירות מבית הבד של השכן, ואת [[מזון אורגני|הירקות מהחווה האורגנית]], יש לו יכולת טובה יותר לפקח על כיצד מגדלים אותם, ובכך מקטינים באופן משמעותי את הסיכוי להונאה. [http://slow.org.il/2019/03/07/%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F/] חלק מהבעיה עם פתרון זה הוא שהוא מתאים יותר לקהילות בקרבת חקלאים ופחות קל ליישם אותו למי שגר בערים גדולות.
 +
 +
באופן כללי סוגים רבים של בעיות במזון קשורות ב[[מזון מעובד]] - שכן במזון זה יש שרשרת ארוכה יותר של יצרנים ותהליכי עיבוד שבהם יש הזדמנות להכניס למזון משהו מזיק. בנוסף במזון מעובד יש חשיבות גדולה להיבטים כמו חיי מדף ומכירה באמצעות ריבוי סוכר, מלח ושומן - גם אם זה על חשבון בריאות הצרכן. צריכה של ירקות ופירות בכמות גבוה יותר היא דבר שממולץ כ[[תזונה בריאה]] על ידי גופים כמו [[ארגון הבריאות העולמי]] בכל מקרה. יש טענה גם שצריכה של מזון פחות מעובד משפרת את חוש הטעם וכך בדיקות אורגנולפטיות (מבחני טעימה) יכולות להיות כלי בדיקה שנועד להבדיל בין מזון טוב למזון מסוכן ומזיק. [http://slow.org.il/2019/03/07/%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F/]
 +
 +
עידוד של כלכלה מקומית וקהילתית מקטין את הסיכוי להונאה, בין היתר בגלל שיצרים מכירים את הלקוחות שלהם. וקשה יותר לבצע [[הדחקת אלימות]]. 
 +
 +
דרך נוספת להפחית הונאות מזון היא [[כלכלה דמוקרטית]] כמו [[קואפרטיבים]] או [[חקלאות נתמכת קהילה]] שבה הציבור הוא לא רק צרכן שקונה מיצרנים שונים אלא יש לו גם יכולת לבדוק ולהיות שותף (לפחות חלק מהזמן) בתהליכי גידול ושיווק של המזון.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==
 
* [[תזונה בריאה]]
 
* [[תזונה בריאה]]
* [[אמת כמוצר ציבורי]]
   
* [[קידום בריאות]]
 
* [[קידום בריאות]]
 
* [[תורת ההונאה]]
 
* [[תורת ההונאה]]
 +
* [[שיוון מזון לבני נוער]], [[כלכלת השמנה]]
 +
* [[הדחקת אלימות]], [[אמפתיה]], [[אמון]]
 +
* [[אמת כמוצר ציבורי]]
    
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==

תפריט ניווט