שורה 10: |
שורה 10: |
| | | |
| ==סיבות אפשריות (לפי האיפיון)== | | ==סיבות אפשריות (לפי האיפיון)== |
− | # [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור בישראל]] גוררים [[תחבורה ציבורית בישראל|היעדר תחבורה ציבורית יעילה בישראל]] והפחתה בכמות [[הולכי רגל בישראל]] יחד עם [[תחבורה בישראל|שימוש רב מדי ברכב פרטי בישראל]] - נכון לשנת 2019 ישנם בסביבות ה 8.4 מיליון אזרחים (לא כולל תושבים שאינם אזרחים ותיירים ונכון לשנת 2018 למעלה מ-4 מיליון נהגים). הדבר גורר [[תהליך]] של גידול מהיר בכמות הרכבים בלי שיש גידול מקביל בכמות הכבישים ותשתיות נוספות. אחת התשתיות החשובות שיש קושי להגדיל אותה בקצב גידול המכוניות היא חניות - במיוחד בשטחים כמו מרכזים של [[מטרופלין|מטרופולינים]]. במרכזי מטרופוליניות יש בעיה משולשת - מצד אחד המטרופולין הוא מוצלח יותר ככל שהוא מאפשר מפגשים של של אנשים, סחורות (ורעיונות). דבר זה מצריך תנועה רבה יותר. קיימים שני שיווי משקל בתחום - אם מדובר בתכנון מוטה מכוניות, יש יותר ויותר מכוניות שנכנסות למרכז המטרופולין, כך שיש באותו שטח יותר מכוניות בכל שנה והביקוש לחניה עולה מהר יותר מאשר קצב הספקת החניה. בנוסף התחרות על השטח עם שימושי קרקע אחרים כולל דיור, מסחר ותחבורה גורר ייקור מתמיד של הקרקע. "פתרון" אחר של הבעיה היא [[אפקט הבייגלה]] שבו המסחר והדיור עוברים לשולי המטרופולין - היכן שמחירי החניה זולים יותר - אבל דבר זה מאיץ עוד יותר תהליכי פרבור. בישראל פתרון זה הוא בעייתי בגלל שהיא אחת המדינות הצפופות בעולם ודבר זה פרושו גמירה מהירה של עתודות הקרקע בצפון ובמרכז. כמו כן בעיה ידועה של פרבור היא [[נעילה טכנולוגית]] - בנייה בצפיפות נמוכה של פרברים נוחים למכוניות גוררת קושי גדול לעבור מאוחר יותר לתחבורה ציבורית. | + | # [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור בישראל]] גוררים [[תחבורה ציבורית בישראל|היעדר תחבורה ציבורית יעילה בישראל]] והפחתה בכמות [[הולכי רגל בישראל]] יחד עם [[תחבורה בישראל|שימוש רב מדי ברכב פרטי בישראל]] - נכון לשנת 2019 ישנם בסביבות ה 8.4 מיליון אזרחים (לא כולל תושבים שאינם אזרחים ותיירים ונכון לשנת 2018 למעלה מ-4 מיליון נהגים). הדבר גורר [[תהליך]] של גידול מהיר בכמות הרכבים בלי שיש גידול מקביל בכמות הכבישים ותשתיות נוספות. אחת התשתיות החשובות שיש קושי להגדיל אותה בקצב גידול המכוניות היא חניות - במיוחד בשטחים כמו מרכזים של [[מטרופלין|מטרופולינים]]. במרכזי מטרופוליניות יש בעיה משולשת - מצד אחד המטרופולין הוא מוצלח יותר ככל שהוא מאפשר מפגשים של של אנשים, סחורות (ורעיונות). דבר זה מצריך תנועה רבה יותר. קיימים שני שיווי משקל בתחום - אם מדובר בתכנון מוטה מכוניות, יש יותר ויותר מכוניות שנכנסות למרכז המטרופולין, כך שיש באותו שטח יותר מכוניות בכל שנה והביקוש לחניה עולה מהר יותר מאשר קצב הספקת החניה. בנוסף התחרות על השטח עם שימושי קרקע אחרים כולל דיור, מסחר ותחבורה גורר ייקור מתמיד של הקרקע. "פתרון" אחר של הבעיה היא [[אפקט הבייגלה]] שבו המסחר והדיור עוברים לשולי המטרופולין - היכן שמחירי החניה זולים יותר - אבל דבר זה מאיץ עוד יותר תהליכי פרבור. בישראל פתרון זה הוא בעייתי בגלל שהיא אחת המדינות הצפופות בעולם ודבר זה פירושו גמירה מהירה של עתודות הקרקע בצפון ובמרכז. כמו כן בעיה ידועה של פרבור היא [[נעילה טכנולוגית]] - בנייה בצפיפות נמוכה של פרברים נוחים למכוניות גוררת קושי גדול לעבור מאוחר יותר לתחבורה ציבורית. |
| # הסבר נפוץ לכך הוא [[חמדנות]] לא מרוסנת של בעלי קופות ציבוריות בעיריות השונות - חמדנות בהיקף זה משקפת [[ממוניזם]] ו[[שחיתות חוקית]]. | | # הסבר נפוץ לכך הוא [[חמדנות]] לא מרוסנת של בעלי קופות ציבוריות בעיריות השונות - חמדנות בהיקף זה משקפת [[ממוניזם]] ו[[שחיתות חוקית]]. |
| # ניתן להסביר בעיה זו כדרך לא יעילה להתמודד עם הבעיה כשלעצמה אך אין ספק שנדרש פיתרון רדיקלי יותר ממערכת תמרורים מסועפת וספק-יעילה. | | # ניתן להסביר בעיה זו כדרך לא יעילה להתמודד עם הבעיה כשלעצמה אך אין ספק שנדרש פיתרון רדיקלי יותר ממערכת תמרורים מסועפת וספק-יעילה. |
שורה 24: |
שורה 24: |
| הפיתרון היחידי לבעיות החנייה הגואות בישראל דורש מערך רחב של פתרונות הנוגעים ל[[תחבורה ציבורית בישראל|ייעול התחבורה הציבורית בישראל]] אשר יביא בתורו הפחתה טבעית של כמות המכוניות והחניונים ויהווה הפיתרון הסביר ביותר לבעיה זו. | | הפיתרון היחידי לבעיות החנייה הגואות בישראל דורש מערך רחב של פתרונות הנוגעים ל[[תחבורה ציבורית בישראל|ייעול התחבורה הציבורית בישראל]] אשר יביא בתורו הפחתה טבעית של כמות המכוניות והחניונים ויהווה הפיתרון הסביר ביותר לבעיה זו. |
| | | |
− | לפי דעה, ממשלת ישראל מרוויחה כמות אדירה של כסף מ[[מס על דלק]] ולכן לכאורה לא מספיק מעודדת פיתוח הפתרונות הזמינים השונים בישראל (או מחקר על פתרונות ניסיוניים) או לפחות לא עושה מספיק להכניסם לשירות האזרח; יש הטוענים ל[[קונספירציה]] מכוונת של "להראות כאילו עושים את המקסימום" ללא תמורה ראויה לאזרח. | + | לפי דעה, לממשלת ישראל הכנסות גבוהות מ[[מס על דלק]] ולכן לכאורה לא מספיק מעודדת פיתוח הפתרונות הזמינים השונים בישראל (או מחקר על פתרונות ניסיוניים) או לפחות לא עושה מספיק להכניסם לשירות האזרח; יש הטוענים ל[[קונספירציה]] מכוונת של "להראות כאילו עושים את המקסימום" ללא תמורה ראויה לאזרח. |
| | | |
| בין הפתרונות השונים לייעול התחבורה הציבורית בכלל ובישראל בפרט: | | בין הפתרונות השונים לייעול התחבורה הציבורית בכלל ובישראל בפרט: |
| | | |
− | # ציור [[נתיב תחבורה ציבורית|נתצ"ים]] בכלל הכבישים המרכזיים בישראל כולל בתוך רחובות ראשיים בכלל הערים בישראל מכורח [[חוק חירום ממשלתי]] לצד הגברת התחרות בענף ה[[אוטובוס|אוטובוסים]]. | + | # הקמת [[נתיב תחבורה ציבורית|נתצ"ים]] בכלל הכבישים המרכזיים בישראל כולל בתוך רחובות ראשיים בכלל הערים בישראל מכורח [[חוק חירום ממשלתי]] לצד הגברת התחרות בענף ה[[אוטובוס|אוטובוסים]]. |
− | # ציור [[שביל אופניים|נתיב רכבים קלים]] - אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים לצד עידוד השימוש בהם תוך תקנון תקנות בטיחות מחמירות וסדרת קנסות (עידוד החברה ל[[אורח חיים פעיל]]). | + | # הקמת [[שביל אופניים|נתיב רכבים קלים]] - אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים לצד עידוד השימוש בהם תוך תקנון תקנות בטיחות מחמירות וסדרת קנסות (עידוד החברה ל[[אורח חיים פעיל]]). |
| # פיתוח [[רכבת עילית]] בערים מרכזיות; רכבת עילית כוללת תחתה שטח רב שמשמש בדרך כלל [[שטח טבעי לחניית מכוניות]]. כיום המגמה היא לפתח רכבת עילית חשמלית (עם כמיהה רבה לפתח בעיקר רכבות עיליות מבוססות [[טכנולוגיות ריחוף מגנטי]] - MAGLEV אם כי טכנולוגיה ספציפית זו חדישה מאד ומיושמת נכון לשנת 2017 ככלל רק ברכבות קרקע). | | # פיתוח [[רכבת עילית]] בערים מרכזיות; רכבת עילית כוללת תחתה שטח רב שמשמש בדרך כלל [[שטח טבעי לחניית מכוניות]]. כיום המגמה היא לפתח רכבת עילית חשמלית (עם כמיהה רבה לפתח בעיקר רכבות עיליות מבוססות [[טכנולוגיות ריחוף מגנטי]] - MAGLEV אם כי טכנולוגיה ספציפית זו חדישה מאד ומיושמת נכון לשנת 2017 ככלל רק ברכבות קרקע). |
| # פיתוח [[רכבת תחתית]] בכל ערי ישראל המרכזיות (ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר-שבע לפחות); ישראל היא מדינת הגירה במובנים רבים; האוכלוסייה שלה גודלת בקצב מהיר ונדרשת תשתית זו כתשתית מסייעת לפחות לתשתיות השונות. | | # פיתוח [[רכבת תחתית]] בכל ערי ישראל המרכזיות (ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר-שבע לפחות); ישראל היא מדינת הגירה במובנים רבים; האוכלוסייה שלה גודלת בקצב מהיר ונדרשת תשתית זו כתשתית מסייעת לפחות לתשתיות השונות. |
שורה 35: |
שורה 35: |
| # רפורמות שונות ברכבת ישראל - צמצום עלות כרטיס הנסיעה; שיפור תקני אבטחה והרחבת תחנות הסמוכות לאזורי תעשייה. | | # רפורמות שונות ברכבת ישראל - צמצום עלות כרטיס הנסיעה; שיפור תקני אבטחה והרחבת תחנות הסמוכות לאזורי תעשייה. |
| | | |
− | פיתרון עתידי מסייע-לפחות שנכון לשנת 2019 בעיקרו ניסיוני (אם כי הוא זוכה ליישום מזערי בכמה מדינות ספורות כגון [[איחוד האמירויות הערביות]] - בעיקר בעיר דובאי שבמדינה זו): '''רחפנים מאוישים''' לשימוש בתחבורה ציבורית בלבד ("[[מונית מעופפת]]"); ניתן לדבר על הקמת נתיבים אוויריים ייעודיים לשיטת תחבורה זו ואספקת מוניות אלה בציוד בקרה מתקדם (בדיקת מנועים טרם המראה) וכן [[ציוד מילוט]] במקרה של כשל מנועים (מנוע ראשי ומנוע משני - רזרבי) כגון תיק ריחוף (Jetpack), מצנח ראשי ולפחות שני מצנחים רזרביים. המחקר ההנדסי על פיתרון זה מתקדם במרץ וההשקעה בתחומו רבה.
| + | ==חנייה חינם מול חנייה בתשלום== |
− | | + | בישראל, יש בערים רבות (כגון תל אביב-יפו, חיפה ורמת גן) חנייה ציבורית המוענקת לתושבי העיר בחינם, נוהג אשר מעודד שימוש ברכב פרטי ומחריף את מצוקת החנייה. בחיפה ראשת העירייה [[עינת קליש-רותם]] פועלת לשנת את המצב. קליש-רותם הצהירה בישיבת עירייה בשנת 2019 כי בחיפה יש [[בעיות חנייה בישראל|בעיית חנייה]] חמורה, וכי הפיתרון לכך הוא מעבר ל[[חנייה בתשלום]]. "חשוב לי להגיד שכל תפישת העולם שלנו צריכה להשתנות, והיא הולכת להשתנות. אנחנו רגילים לקבל שירותי חניה חינם מהעירייה, זה נראה לנו ברור מאליו, אבל זה צריך להשתנות. המכוניות שלנו תופסות מרחב בעיר, והמרחב הזה הוא יקר מאוד. מי שרוצה שתיים-שלוש מכוניות למשפחה או מי שרוצה להגיע למקום כלשהו שלא באמצעות תחבורה ציבורית צריך להבין שיש לזה מחיר." הסבירה קליש-רותם.[https://www.colbonews.co.il/haifa-news/51797/] |
− | ==נספח - Uber; פיתרון שממשלת ישראל מנעה במכוון== | + | |
− | הכנסת אפליקציות [[שירות קריאת רכבים]] ל[[נסיעה שיתופית]] כגון [[Uber]] ששווקה ל[[סמארטפון|סמארטפונים]] בישראל בעיקר בין השנים 2014 ל-2018, עת נאסרה על ידי ממשלת ישראל בטענות שונות; מחקרים שונים העלו כי השימוש ב Uber מפחית את השימוש הכולל ברכב פרטי, מתחרה בשוק המוניות ובכך מורידה את יוקר המחייה בכל הנוגע לעלויות נסיעה ב[[מונית]] (בין 25 ל-50 אחוז) וכן ברור ששירותי קריאת רכבים מסייעים בהפחתת בעיות חנייה ובהתמודדות עם [[היעדר תחבורה ציבורית יעילה]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]].
| |
− | | |
− | נסיעה שיתופית עם Uber כאשר אין אופציית נסיעה ארבע-גלגלית בטוחה ושיתופית טובה יותר בשל היעדר תחבורה ציבורית יעילה היא במקרים רבים אופציה טובה וסבירה, לפחות כל עוד נאסף מספיק ידע על זהות הנהגים ורקעם כדי להבטיח שלא מדובר בעברייני מין וכדומה (לחברות השונות שיטות שונות באיסוף ידע זה מן הנהגים).
| |
− | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
| * [[חנייה]] | | * [[חנייה]] |