שינויים

'''עושר העמים''' או '''עושר האומות''' (באנגלית: '''The Wealth of Nations''') או בשמו המלא '''מחקר בדבר טבעו וסיבותיו של עושר האומות''' הוא ספרו של [[אדם סמית]], התפרסם ב-1776 ונחשב לאבן דרך בתולדות התפתחות המחשבה הכלכלית והתפיסות הכלכליות. התאוריות שהוצגו בספר זה, הפכו לבסיס התאורטי המרכזי של ה[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]].

'''עושר העמים''' או '''עושר האומות''' (באנגלית: '''The Wealth of Nations''') או בשמו המלא '''מחקר בדבר טבעו וסיבותיו של עושר האומות''' הוא ספרו של [[אדם סמית]], התפרסם ב-1776 ונחשב לאבן דרך בתולדות התפתחות [[חקר הכלכלה|המחשבה הכלכלית]] והתפיסות הכלכליות. התאוריות שהוצגו בספר זה, הפכו לבסיס התאורטי המרכזי של ה[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]] ובהמשך נתנו השקעה ל[[כלכלה נאו קלאסית]] בנוסף הספר מזוהה עם הזרם האידאולוגי של [[קפיטליזם]] ועם תומכים ברעיון של [[שוק חופשי]].

[[קובץ:Wealth of Nations.jpg|ממוזער|העמוד הראשון בספר "עושר העמים" ]]

[[קובץ:Wealth of Nations.jpg|ממוזער|העמוד הראשון בספר "עושר העמים" ]]

בין המושגים המרכזיים בספר מוגדרים:

בין המושגים המרכזיים בספר מוגדרים:

* עקרונות [[תאוריית הערך של העבודה|ערך העבודה]] וחלוקת העבודה. ערך העבודה הוא הערך בעיני הקונה של העבודה שהושקעה ביצירת מוצר. מעקרון חלוקת העבודה נובע כי כל עובד צריך להתמחות בחלק מהתהליך. העקרון מגלם בתוכו [[יעילות פארטו|ייעול]] ו[[פריון]] גבוה, והיה הבסיס לתאוריות ניהול כגון [[ניהול מדעי|הניהול המדעי]] שהרחיב את עקרונות הגישה, והיה לגישה השלטת בתחילת המאה ה-20.  

* עקרונות [[תאוריית הערך של העבודה|ערך העבודה]] וחלוקת העבודה. ערך העבודה הוא הערך בעיני הקונה של העבודה שהושקעה ביצירת מוצר. מעקרון חלוקת העבודה נובע כי כל עובד צריך להתמחות בחלק מהתהליך. העקרון מגלם בתוכו [[יעילות פארטו|ייעול]] ו[[פריון]] גבוה, והיה הבסיס לתאוריות ניהול כגון [[ניהול מדעי|הניהול המדעי]] שהרחיב את עקרונות הגישה, והיה לגישה השלטת בתחילת המאה ה-20.  

* העקרון המפורסם ביותר, הוא עקרון [[יד נעלמה | היד הנעלמה]] על פיו ההתפתחות הכלכלית של החברה יכולה להתרחש רק כאשר מתקיים [[שוק חופשי]] המנווט עצמו על בסיס [[היצע וביקוש]] וללא התערבות ה[[מדינה]].  לעקרון זה מספר השלכות: הכלכלה יכולה [[צמיחה כלכלית|לצמוח]] (בניגוד להנחה [[מרקנטליזם|המרקנטליסטית]] על פיה כמות ה[[הון]] הכללית קבועה). ההתערבות השלטונית רק מפריעה לפעילות הכלכלית ומונעת מלהגיע לרמת איזון אופטימלית של היצע וביקוש.   

* העקרון המפורסם ביותר, הוא עקרון [[יד נעלמה |היד הנעלמה]] על פיו ההתפתחות הכלכלית של החברה יכולה להתרחש רק כאשר מתקיים [[שוק חופשי]] המנווט עצמו על בסיס [[היצע וביקוש]] וללא התערבות ה[[מדינה]].  לעקרון זה מספר השלכות: הכלכלה יכולה [[צמיחה כלכלית|לצמוח]] (בניגוד להנחה [[מרקנטליזם|המרקנטליסטית]] על פיה כמות ה[[הון]] הכללית קבועה). ההתערבות השלטונית רק מפריעה לפעילות הכלכלית ומונעת מלהגיע לרמת איזון אופטימלית של היצע וביקוש.   

עושר העמים בנוי למעשה מחמישה חלקים (ספרים):

עושר העמים בנוי למעשה מחמישה חלקים (ספרים):

* "על מהותו של ה[[הון]], [[הצבר ההון|צבירתו]] ו[[הקצאת מקורות|הקצאתו]]".

* "על מהותו של ה[[הון]], [[הצבר ההון|צבירתו]] ו[[הקצאת מקורות|הקצאתו]]".

בשני אלו מוצגת רוב רובה של משנתו הכלכלית של אדם סמית.

בשני אלו מוצגת רוב רובה של משנתו הכלכלית של אדם סמית.

* "על השוני בתהליך הצמיחה של העושר אצל עמים שונים" – מחקר וניתוח היסטורי כלכלי.

* "על השוני בתהליך הצמיחה של העושר אצל עמים שונים" – מחקר וניתוח [[היסטוריה כלכלית|היסטורי כלכלי]].

* "על שיטות של [[כלכלה פוליטית|כלכלה מדינית]]" – מוקדש לתיאור התאוריה [[מרקנטליזם|המרקנטליסטית]], (התאוריה ששלטה בחשיבה הכלכלית באותה תקופה) ולמחשבה הכלכלית של [[האסכולה הפיסיוקרטית |הפיסיוקרטים]], ממנה הושפע.

* "על שיטות של [[כלכלה פוליטית|כלכלה מדינית]]" – מוקדש לתיאור התאוריה [[מרקנטליזם|המרקנטליסטית]], (התאוריה ששלטה בחשיבה הכלכלית באותה תקופה) ולמחשבה הכלכלית של [[האסכולה הפיסיוקרטית |הפיסיוקרטים]], ממנה הושפע.

* "הכנסות ה[[ריבון]] או המדינה" – סקירה של הפעילות הממשלתית, מימון ציבורי, שיטות ה[[מיסוי]], ו[[חוב לאומי|החוב הלאומי]].

* "הכנסות ה[[ריבון]] או המדינה" – סקירה של הפעילות הממשלתית, מימון ציבורי, שיטות ה[[מיסוי]], ו[[חוב לאומי|החוב הלאומי]].

==ביקורת==

==ביקורת==

הספר נתפס בתור מכונן החשיבה ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]], אשר עיקר הביקורת עליה פותחה על-יד [[קרל מרקס]], בעיקר בספרים [[מניפסט המפלגה הקומוניסטית]] ו[[הקפיטל]]. בסוף המאה ה-19 גישתו של סמית פותחה לכדי [[כלכלה נאו-קלאסית]], שגם מכונה [[נאו-ליברליזם]]. יש הרואים בגישתו של סמית [[אנרכיזם]] עקב שאיפתו לצמצם את התערבות המדינה בחיי האזרחים, ולתת למנגנון ה"[[שוק]]" לנהל את חיי החברה.

הספר נתפס בתור מכונן החשיבה ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]], ביקורת מפורסמת עליה פותחה על-יד [[קרל מרקס]], בעיקר בספרים [[מניפסט המפלגה הקומוניסטית]] ו[[הקפיטל]]. בסוף המאה ה-19 גישתו של סמית פותחה לכדי [[כלכלה נאו-קלאסית]], שגם מכונה [[נאו-ליברליזם]]. יש הרואים בגישתו של סמית [[אנרכיזם]] עקב שאיפתו לצמצם את התערבות המדינה בחיי האזרחים, ולתת למנגנון ה"[[שוק]]" לנהל את חיי החברה.

יש הטוענים שהספר הוא אסופת רעיונות שלוקטו מספרים ואנשים בני התקופה, וכי תרומתו מתמצה בהצגת רעיונות אלו כ[[אידאולוגיה]] שלמה ומנומקת.

יש הטוענים שהספר הוא אסופת רעיונות שלוקטו מספרים ואנשים בני התקופה, וכי תרומתו מתמצה בהצגת רעיונות אלו כ[[אידאולוגיה]] שלמה ומנומקת.