| [[קובץ:Sucre blanc cassonade complet rapadura.jpg|ממוזער|סוגי סוכר שונים , (שמאל למעלה לפי כיוון השעון) - סוכר לבן מזוקק, לא מזוקק, סוכר קנה לא מעובד, וסוכר חום]] | | [[קובץ:Sucre blanc cassonade complet rapadura.jpg|ממוזער|סוגי סוכר שונים , (שמאל למעלה לפי כיוון השעון) - סוכר לבן מזוקק, לא מזוקק, סוכר קנה לא מעובד, וסוכר חום]] |
− | בסוכר נעשה שימוש רב הן בתעשיית המזון והן בתעשיית המשקאות, והוא מהווה מרכיב עיקרי ב[[ממתק]]ים וב[[משקאות ממותקים|משקאות קלים]], בנוסף סוכר מהווה מרכיב חשוב במאפים שונים, דגני בוקר, במוצרי חלב, חטיפים, ממרחים ועוד - לעיתים קרובות סוכר זה מופיע כסוכר סמוי , כך שהצרכנים לא מודעים לכמות הסוכר הגבהוה שהם צורכים. [[תזונה]] עתירת סוכרים המוספים למזון מקושרת לבעיות [[בריאות|בריאותיות]] [[השמנת יתר]], [[סוכרת]], עששת, מחלות לב וכלי דם, דמנציה, ומספר סוגי [[סרטן]] לרבות [[סרטן המעי הגס]]. מספר מחקרים ניסו להבין את הסיבות לכך אבל בהצלחה חלקית, בין היתר בגלל הקושי להשיג נבדקים שצורכים מעט סוכר. | + | בסוכר נעשה שימוש רב הן ב[[תעשיית המזון]] והן בתעשיית המשקאות. הוא מהווה מרכיב עיקרי ב[[ממתק]]ים , ב[[משקאות ממותקים|משקאות קלים]], והוא מרכיב חשוב במאפים שונים, בדגני בוקר, במוצרי חלב, בחטיפים, ממרחים ועוד - לעיתים קרובות סוכר זה מופיע כסוכר סמוי, כך שהצרכנים לא מודעים לכמות הסוכר הגבהוה שהם צורכים. תעשיות מזון מוסיפות סוכר למוצרים כדי לשפר את מכירות המוצרים וכדי לשפר את חיי המדף שלהם. לסוכר יש אפקט דומה ל[[התמכרות]] במיוחד ברמות צריכה גבוהות ובעשורים האחרונים יש עליה בצריכת הסוכר בכל המדינות, כולל במדינות מערביות. |
− | בשנים האחרונות יש מאמצים מצד רשויות וארגונים להפחית את צריכת הסוכר כחלק מ[[תזונה בריאה]] ו[[רפואה מונעת|קידום בריאות]]. בשנת 2015, הכריז [[ארגון הבריאות העולמי]] כי כדאי למבוגרים ולילדים לצרוך סוכר בכמות נמוכה מ-10% מסך צריכת הקולריות ביום, יתרון נוסף הוא בצריכה של עד 5%. ארגוני בריאות נוספים כולל ארגונים נגד מחלות לב ונגד סרטן ממליצים המלצות דומות. חברות מזון מצידן ממשיכות לשווק מזונות עתירי סוכר מסיבות שונות כחלק מאסטרטגיה של [[כלכלת השמנה]] וכמרכיב חשוב ב[[מזון מהיר]] ו[[מזון מעובד]]. בשנים האחרונות יש מגמה של עלייה בצריכת הסוכר, כך שצריכת הסוכר במדינות רבות היא מעל המלצות ארגוני הבריאות. צריכת הסוכר בישראל היא בין הגבוהות בעולם והיא במגמת עליה. | + | בשנים האחרונות יש יותר ויותר ראיות על [[השפעות בריאותיות של סוכר|נזקים בריאותיים של סוכר]] כולל [[השמנת יתר]], [[סוכרת]], עששת, מחלות לב וכלי-דם, דמנציה, ומספר סוגי [[סרטן]] לרבות [[סרטן המעי הגס]]. מספר מחקרים ניסו להבין את הסיבות לכך אבל בהצלחה חלקית, בין היתר בגלל הקושי להשיג נבדקים שצורכים מעט סוכר. כמו כן התגלה כי גורמים בתעשיית הסוכר הצליחו [[הטיית מחקרים|להטות מחקרים]] בשנות ה-50 וה-60 כך שלא יציגו את תרומת הסוכר למחלות כמו עששת ומחלות לב. |
| + | בשנים האחרונות יש מאמצים מצד רשויות וארגונים להפחית את צריכת הסוכר כחלק מ[[תזונה בריאה]] ו[[רפואה מונעת|קידום בריאות]]. בשנת 2015, הכריז [[ארגון הבריאות העולמי]] כי כדאי למבוגרים ולילדים לצרוך סוכר בכמות נמוכה מ-10% מסך צריכת הקולריות ביום, יתרון נוסף הוא בצריכה של עד 5%. המלצה ברורה יותר של ארגון רופאי הלב בארצות הברית ממליצה על עד 6 כפיות סוכר ליום לנשים ו 9 לגברים. גם ארגונים נגד סרטן ממליצים לצמצם צריכת סוכר. גורמי בריאות ממליצים להגביל שיווק מזונות עם סוכר, לצמצם שיווק ופרסום לילדים, להסביר על נזקי הסוכר ולסמן באופן ברור את תכולת הסוכר של מוצרים. חברות מזון מצידן ממשיכות לשווק מזונות עתירי סוכר מסיבות שונות כחלק מאסטרטגיה של [[כלכלת השמנה]] וכמרכיב חשוב ב[[מזון מהיר]] ו[[מזון מעובד]]. בשנים האחרונות יש מגמה של עלייה בצריכת הסוכר, כך שצריכת הסוכר במדינות רבות היא מעל המלצות ארגוני הבריאות. צריכת הסוכר בישראל היא בין הגבוהות בעולם והיא במגמת עליה. למרות נסיונות משרד הבריאות לפעול בנושא חברות המזון הפעילו לחצים ובינתיים אין בישראל אפילו חובת סימון של כמות הסוכר על מוצרים. |