47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''שקרים בתחום התזונה''' כוללים הפצה של דיסאינפורמציה, ביצוע יחסי ציבור לשם בלבול הציב..."
'''שקרים בתחום התזונה''' כוללים הפצה של [[דיסאינפורמציה]], ביצוע [[יחסי ציבור]] לשם בלבול הציבור והטעיית הציבור על ידי קידום [[מחקרים מוטים]] על ידי גורמים ב[[תעשיית התזונה]]. בנוסף קיימת בתחום התזונה כמות גדולה של דעות קדומות ומיס-אינפרומציה מסוגים שונים.
==הטיית מחקרים על ידי חברות מזון==
ב-2013 פרסמו מספר חוקרים במגזין 'לנסט' (The Lancet) מחקר על [[רגולציה עצמית]] של חברות [[מזון מעובד]], [[משקאות ממותקים|חברות משקאות]] ו[[חברות טבק]]. המחקר טען כי ״למרות ההסתמכות הנפוצה על [[רגולציה עצמית]] של התעשייה ועל שיתוף פעולה בין הממשלה למגזר הפרטי, אין עדויות לכך שגישה זו אפקטיבית. רגולציה והתערבות בשוק הן הדרכים היחידות שיש עדויות לכך שהן מונעות בצורה אפקטיבית את הנזק שגורמת תעשיית המוצרים המזיקים״.{{הערה|שם =Lancet2013|Rob Moodie et al, [https://www.researchgate.net/publication/235627891_Profits_And_Pandemics_Prevention_Of_Harmful_Effects_Of_Tobacco_Alcohol_And_Ultra-Processed_Food_And_Drink_Industries Profits And Pandemics: Prevention Of Harmful Effects Of Tobacco, Alcohol, And Ultra-Processed Food And Drink Industries], על רגולציה עצמית בתעשיות פוגעניות, The Lancet 381(9867):670-9 · February 2013}}[http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp5.html]
החוקרים בדקו מאגרי מידע שמקיפים 80 מדינות שונות בין השנים 1997 עד 2010. הנתונים הראו שהחברות שמכרו [[מזון מעובד]], [[משקאות קלים]] ו[[טבק]] צמחו בשנים האלה הרבה יותר במדינות מתפתחות לעומת מפותחות. בצד הביקוש הדבר התרחש בגלל שתושבי המדינות המתפתחות הרוויחו יותר ויכלו לצרוך מוצרי מזון מעובד, ובמקביל יש להם פחות זמן ולכן הביקוש למזון מעובד גדל. בצד ההיצע החוקרים טוענים כי מדינות מתפתחות חתמו על [[הסכמי סחר בין לאומיים]] (כחלק מ[[ארגון הסחר העולמי]] או אמנות אחרות). חברות מזון ענקיות נכנסו למדינות והחלו למכור שם. צעדי מיסוי או הגבלות אחרות מנוגדים להסכמי הסחר וכן מדינות חוששות לבצע [[רגולציה]] כדי לא להרתיע חברות אלה. הודות לחשיפת מסמכים של החברות הגדולות בשנים האחרונות (כחלק מתביעות שהוגשו נגד [[חברות הטבק|חברות הטבק בארה״ב]]), החוקרים גילו קווי דימיון בין המאבקים שניהלו בעבר חברות הטבק, לבין המאבקים שמנהלות חברות המזון הגדולות ברחבי העולם.{{הערה|שם =Lancet2013}}
לפי החוקרים, האסטרטגיה הראשונה במעלה של חברות המזון, כמו של [[חברות הטבק]] בזמנו, היא ליצור הטיה מדעית, [[נטיעת ספק|להטיל ספק]] וליצור מראית עין כאילו ישנן מחלוקות במחקר לגבי הקשר שבין צריכת [[מזון מעובד]] ו[[סוכר|מוצרים עתירי הסוכר]] לבין העלייה במחלות שונות. ״כשם שחברות הטבק הקימו גופים עצמאיים לכאורה בשביל לפרסם מחקרים מוטים וחלקיים, להכחיש את הנזק שבעישון ולדכא את התפתחות המידע שזמין לציבור, באופן דומה גם חברות המזון והמשקאות פועלות בשביל להטות את המחקר״. צעדים נוספים שנקטו החברות היו [[לובי פוליטי]] אגרסיבי ואימוץ הטענה כי התערבות ממשלתית בנושא מהווה פגיעה ב[[חופש הפרט]] של הצרכן. {{הערה|שם =Lancet2013}}
==הטיות מחקרים על ידי תעשיית הסוכר==
{{הפניה לערך מורחב|השפעות בריאותיות של סוכר}}
בשנים האחרונות עולה המודעות של גורמי מחקר, [[בריאות הציבור]], ו[[תזונה]] ל[[השפעות בריאותיות של סוכר|נזקים של צריכת סוכר]]. יש מאמצים מצד רשויות וארגונים להפחית את צריכת הסוכר כחלק מ[[תזונה בריאה]] ו[[קידום בריאות]]. בשנת 2015, הכריז [[ארגון הבריאות העולמי]] כי כדאי למבוגרים ולילדים לצרוך סוכר בכמות נמוכה מ-10% מסך צריכת הקולריות ביום, יתרון נוסף הוא בצריכה של עד 5%. {{הערה|שם=WHO2015|[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2015/sugar-guideline/en/ WHO calls on countries to reduce sugars intake among adults and children] 04/03/2015}} ארגוני בריאות נוספים כולל ארגונים נגד מחלות לב ונגד סרטן ממליצים המלצות דומות.
לפני מחקר שפורסם באפריל 2014 בירחון JAMA: Internal Medicine, אנשים שצרכו 17% עד 21% אחוז מהקלוריות שלהם מסוכר מוסף היו בעלי סיכוי גבוה ב-38% למוות [[ממחלות לב וכלי-דם]] (כגון מחלת לב איסכמית (IHD), שבץ מוחי, או יתר לחץ דם), לעומת אנשים שצרכו 8% מהקלוריות שלהם מסוכר מוסף. הסיכון היחסי למחלות לב וכלי דם היה יותר מפי 2 עבור אנשים שצרכו מעל 21% מהקלוריות שלהם באמצעות תוספות סוכר וממתיקים. [http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Added-Sugars-Add-to-Your-Risk-of-Dying-from-Heart-Disease_UCM_460319_Article.jsp#.V35EeRHsncs] [https://jamanetwork.com/journals/jamainternalmedicine/fullarticle/1819573]
איגוד רופאי הלב בארצות הברית ממליץ לגברים בוגרים לצרוך לכל היותר 9 כפיות סוכר ביום (38 גרם). ההמלצה לנשים בוגרות היא לצרוך עד 6 כפיות סוכר ביום (25 גרם).[http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Sugar-101_UCM_306024_Article.jsp#.V346OBHsncs]{{הערה|1=[http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=34 כמה קילו סוכר בשנה תצרכו מפחית אחת ביום?], ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור}} להשוואה בפחית אחת של קולה יש כ-9 כפיות סוכר. גם אנשים שלא מוספים סוכר למזון שלהם עלולים להיות בסכנה היות ואנשים רבים במערב צורכים בממוצע כ-20 כפיות סוכר ביום על ידי [[סוכר|סוכר סמוי]] שנמצא בתוך מזונות ומשקאות שונים. [http://www.everydayhealth.com/pictures/high-sugar-foods-youre-probably-eating-every-day/] הצריכה הממוצעת בישראל היא 30 כפיות סוכר מוסף ליום, לא כולל סוכר שנמצא בפירות שלמים או לקטוז בחלב.
בשנת 2016 נחשפה פרשה של [[הטיית מחקרים]] על ידי [[חברות סוכר]] מארצות הברית בשנות ה-60. גורמים בתעשיית הסוכר בארצות הברית שילמו לחוקרים מאוניברסיטת הרווארד כדי שיתייחסו בביטול לקשר האפשרית בין צריכת סוכר למחלות לב, ותחת זאת יטילו את האשמה על השומן הרווי. דבר זה התגלה על ידי מסמכים פנימיים שגילה סטנטון גלנץ, חוקר מהאוניברסיטה של קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF) ופורסמו בכתב העת המדעי JAMA Internal Medicine בספטמבר 2016. לפי המסמכים 50 שנה של מחקרים על תזונה ומחלות לב, כולל המלצות דיאטה שקיימות כיום, הושפעו בצורה ניכרת על ידי תעשיית הסוכר. {{הערה|שם=2016efrati|הניו-יורק טיימס, עידו אפרתי, [https://www.haaretz.co.il/.premium-1.3066820 מסמכים בארה"ב: כך מימנה תעשיית הסוכר מחקרים לטיוח הקשר למחלות לב], הארץ , 13.09.2016 }} [https://media.jamanetwork.com/news-item/historical-analysis-examines-sugar-industry-role-in-heart-disease-research/]
מהמסמכים מראים שקבוצת הסחר Sugar Research Foundation, המכונה היום Sugar Association, שילמה למדענים מאוניברסיטת הרווארד סכום המקביל היום לכ–50 אלף דולר, כדי שיפרסמו ב־1967 מאמר מחקרי על קשר בין צריכת סוכר, שומן ומחלות לב. אנשי תעשיית הסוכר בחרו את המחקרים שעליהם התבסס המאמר המחקרי של המדענים. המאמר המוזמן, שפורסם בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine, המעיט בחשיבות הקשר האפשרי בין סוכר לבריאות הלב ותלה את האשם בצריכת שומנים רוויים.{{הערה|שם=2016efrati}}
ב 1976 קיבלו מנהלים מאיגוד הסוכר האמריקאי פרס הצטיינות בתחום יחסי הציבור "Silver Anvil award" , על "עיצוב דעת הקהל". זאת תודות לקמפיין שעלה 800 אלף דולר (3.5 מיליון דולר במונחים של היום). החברות הצליחו להשיג אנשי מקצוע, תזונאים ואפילו עמדה תומכת מצד מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) במטרה למסמס מחקרים שמצאו קשרים בין סוכר לבין בעיות כמו השמנת יתר, סוכרת ומחלות לב. בסופו של הקרב הזה, רשמה תעשיית הסוכר ניצחון, שכן הסוכר החליף את השומן במוצרים רבים של [[מזון מתועש]]. לפי פרופסור איתמר רז, כ-70% מהקוריות במזון מתועש מקורה בסוכר. {{הערה|שם=2016efrati}}
==הטיות מחקרים על ידי חברת קוקה קולה==
מחקר של פרופסור מרטין מקי מבריטניה, הראה כיצד חברת [[קוקה קולה]] העולמית מימנה יותר מ-120 חוקרים שפרסמו מאות מחקרים בארה״ב, בעיקר בשביל ליצור הטיית מחקרים וליצור רושם שהקשר בין צריכה מוגזמת של [[סוכר]] ל[[השמנה]] ולמחלות כמו [[סוכרת]] מוטל בספק, ולהדגיש כי מה שחשוב באמת הוא אורח חיים בריא והקפדה על [[פעילות גופנית]] מספקת ואיזון קלורי.[http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp5.html]
בתחילת אוגוסט 2015 פרסם הניו יורק טיימס כי קוקה קולה השקיעה כספים רבין בארגונים חדשים. בתגובה לבקשות שבוצעו על פי חוקי חופש מידע (Open-records laws) גילו שתי אוניברסיטאות שמעסיקות בכירים בארגון שנקרא "Global Energy Balance Network" כי קוקה קולה שילמה בשנת 2014 1.5 מיליון דולר כדי להקים את הארגון. מאז שנת 2008 החברה תרמה כ-4 מיליון דולר בתרומות לפרוייקטים שונים של שניים מהמייסדים של הארגון Dr. Blair פרופסור מאוניברסיטת דרום קרולינה, שהמחקרים שלו במהלך 25 השנים האחרונות היו הבסיס להנחיות הפדרליות ל[[פעילות גופנית]], וGregory A. Hand - הדקן של בית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת וירג'יניה. {{הערה|1=Anahad O’Connor [http://well.blogs.nytimes.com/2015/08/09/coca-cola-funds-scientists-who-shift-blame-for-obesity-away-from-bad-diets/?_r=0 Coca-Cola Funds Scientists Who Shift Blame for Obesity Away From Bad Diets] , well blog, The New York Times, 9 באוגוסט 2015}}
ב-22 בספטמבר 2015 הודתה הנהלת חברת קוקה קולה העולמית כי היא הוציאה כמעט 120 מיליון כדי לממן מחקרים מדעיים וכן תוכניות בריאות וכושר בארצות הברית החל משנת 2010. הודעה זו פורסמה כדי להבטיח כי החברה תהיה שקופה יותר מעתה והלאה. החברה העניקה מאות מלגות מחקר בשווי של יותר ממיליון דולר לאוניברסיטת לואיזינה (Louisiana State University), אוניברסיטת דרום-קרולינה (University of South Carolina ) ולאוניברסיטת אמורי (Emory University). כמו כן החברה תרמה לאקדמיה האמריקאית לרפואת משפחה (American Academy of Family Physicians) לאגודת הסרטן בארצות הברית (American Cancer Society) וכן למועדוני ילדים בארצות הברית (Boys & Girls Clubs of America. ) תרומות נוספות הועברו לאקדמיה לתזונה ודיאטה (the Academy of Nutrition & Dietetics) לארגון האמריקאי לסוכרת (the Academy of Nutrition & Dietetics), רשות הפארקים הלאומית, פדרציית הכדורגל בארצות הברית, וימק"א. {{הערה|[http://www.wsj.com/articles/coca-cola-spent-nearly-120-million-on-research-health-programs-since-2010-1442919600 Coca-Cola Has Spent Millions on Health Research, Fitness Programs], The Wall Street Journal, 22 בספטמבר 2015}}
באוקטובר 2015 חשף הטיימס כי קוקה קולה שילמה לגורמי מחקר ובריאות באירופה ובבריטניה כולל UKActive, המועצה לתזונה בבריטניה (the British Nutrition Foundation) אוניברסיטת הול, בית החולים של אוניברסיטת הומרטון, פורום ההשמנה הלאומי, ארגון הדיאטה בבריטניה, שבוע ההשמנה ב-2013, והתאגדות בבריטניה לחקר ההשמנה. {{הערה| Victoria Ward, [http://www.telegraph.co.uk/finance/newsbysector/retailandconsumer/11920984/Coca-Cola-spends-millions-on-research-to-prove-that-fizzy-drinks-dont-make-you-fat.html Coca-Cola 'spends millions on research to prove that fizzy drinks don't make you fat'], telegraph ,09 Oct 2015}}
בנובמבר 2015, התפטרה רונה אפלבאום, סמנכ"לית הבריאות והמדע של קוקה קולה, וזאת על רקע הביקורת נגדה על שמימנה את עמותת Global Energy Balance Network. על על פי סוכנות "אסוסייטד פרס", התכתובת בין החברה לעמותה מעידה עד כמה תפקידה של קוקה קולה היה גדול בעיצוב המסר של העמותה, ועד כמה אפלבאום סייעה בניהול הקשר בין השתיים, שעורר חששות שקוקה קולה משתמשת בעמותה כדי לנטרל את הביקורת נגד תרומת החברה להשמנה. {{הערה|שירות כלכליסט, [http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3674496,00.html המדענית הראשית של קוקה קולה התפטרה בעקבות פרשיית ההשמנה], כלכליסט, 26.11.2015}}
==ראו גם==
* [[תזונה בריאה]]
* [[אמת כמוצר ציבורי]]
* [[קידום בריאות]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תזונה]]
[[קטגוריה:תקשורת]]
==הטיית מחקרים על ידי חברות מזון==
ב-2013 פרסמו מספר חוקרים במגזין 'לנסט' (The Lancet) מחקר על [[רגולציה עצמית]] של חברות [[מזון מעובד]], [[משקאות ממותקים|חברות משקאות]] ו[[חברות טבק]]. המחקר טען כי ״למרות ההסתמכות הנפוצה על [[רגולציה עצמית]] של התעשייה ועל שיתוף פעולה בין הממשלה למגזר הפרטי, אין עדויות לכך שגישה זו אפקטיבית. רגולציה והתערבות בשוק הן הדרכים היחידות שיש עדויות לכך שהן מונעות בצורה אפקטיבית את הנזק שגורמת תעשיית המוצרים המזיקים״.{{הערה|שם =Lancet2013|Rob Moodie et al, [https://www.researchgate.net/publication/235627891_Profits_And_Pandemics_Prevention_Of_Harmful_Effects_Of_Tobacco_Alcohol_And_Ultra-Processed_Food_And_Drink_Industries Profits And Pandemics: Prevention Of Harmful Effects Of Tobacco, Alcohol, And Ultra-Processed Food And Drink Industries], על רגולציה עצמית בתעשיות פוגעניות, The Lancet 381(9867):670-9 · February 2013}}[http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp5.html]
החוקרים בדקו מאגרי מידע שמקיפים 80 מדינות שונות בין השנים 1997 עד 2010. הנתונים הראו שהחברות שמכרו [[מזון מעובד]], [[משקאות קלים]] ו[[טבק]] צמחו בשנים האלה הרבה יותר במדינות מתפתחות לעומת מפותחות. בצד הביקוש הדבר התרחש בגלל שתושבי המדינות המתפתחות הרוויחו יותר ויכלו לצרוך מוצרי מזון מעובד, ובמקביל יש להם פחות זמן ולכן הביקוש למזון מעובד גדל. בצד ההיצע החוקרים טוענים כי מדינות מתפתחות חתמו על [[הסכמי סחר בין לאומיים]] (כחלק מ[[ארגון הסחר העולמי]] או אמנות אחרות). חברות מזון ענקיות נכנסו למדינות והחלו למכור שם. צעדי מיסוי או הגבלות אחרות מנוגדים להסכמי הסחר וכן מדינות חוששות לבצע [[רגולציה]] כדי לא להרתיע חברות אלה. הודות לחשיפת מסמכים של החברות הגדולות בשנים האחרונות (כחלק מתביעות שהוגשו נגד [[חברות הטבק|חברות הטבק בארה״ב]]), החוקרים גילו קווי דימיון בין המאבקים שניהלו בעבר חברות הטבק, לבין המאבקים שמנהלות חברות המזון הגדולות ברחבי העולם.{{הערה|שם =Lancet2013}}
לפי החוקרים, האסטרטגיה הראשונה במעלה של חברות המזון, כמו של [[חברות הטבק]] בזמנו, היא ליצור הטיה מדעית, [[נטיעת ספק|להטיל ספק]] וליצור מראית עין כאילו ישנן מחלוקות במחקר לגבי הקשר שבין צריכת [[מזון מעובד]] ו[[סוכר|מוצרים עתירי הסוכר]] לבין העלייה במחלות שונות. ״כשם שחברות הטבק הקימו גופים עצמאיים לכאורה בשביל לפרסם מחקרים מוטים וחלקיים, להכחיש את הנזק שבעישון ולדכא את התפתחות המידע שזמין לציבור, באופן דומה גם חברות המזון והמשקאות פועלות בשביל להטות את המחקר״. צעדים נוספים שנקטו החברות היו [[לובי פוליטי]] אגרסיבי ואימוץ הטענה כי התערבות ממשלתית בנושא מהווה פגיעה ב[[חופש הפרט]] של הצרכן. {{הערה|שם =Lancet2013}}
==הטיות מחקרים על ידי תעשיית הסוכר==
{{הפניה לערך מורחב|השפעות בריאותיות של סוכר}}
בשנים האחרונות עולה המודעות של גורמי מחקר, [[בריאות הציבור]], ו[[תזונה]] ל[[השפעות בריאותיות של סוכר|נזקים של צריכת סוכר]]. יש מאמצים מצד רשויות וארגונים להפחית את צריכת הסוכר כחלק מ[[תזונה בריאה]] ו[[קידום בריאות]]. בשנת 2015, הכריז [[ארגון הבריאות העולמי]] כי כדאי למבוגרים ולילדים לצרוך סוכר בכמות נמוכה מ-10% מסך צריכת הקולריות ביום, יתרון נוסף הוא בצריכה של עד 5%. {{הערה|שם=WHO2015|[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2015/sugar-guideline/en/ WHO calls on countries to reduce sugars intake among adults and children] 04/03/2015}} ארגוני בריאות נוספים כולל ארגונים נגד מחלות לב ונגד סרטן ממליצים המלצות דומות.
לפני מחקר שפורסם באפריל 2014 בירחון JAMA: Internal Medicine, אנשים שצרכו 17% עד 21% אחוז מהקלוריות שלהם מסוכר מוסף היו בעלי סיכוי גבוה ב-38% למוות [[ממחלות לב וכלי-דם]] (כגון מחלת לב איסכמית (IHD), שבץ מוחי, או יתר לחץ דם), לעומת אנשים שצרכו 8% מהקלוריות שלהם מסוכר מוסף. הסיכון היחסי למחלות לב וכלי דם היה יותר מפי 2 עבור אנשים שצרכו מעל 21% מהקלוריות שלהם באמצעות תוספות סוכר וממתיקים. [http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Added-Sugars-Add-to-Your-Risk-of-Dying-from-Heart-Disease_UCM_460319_Article.jsp#.V35EeRHsncs] [https://jamanetwork.com/journals/jamainternalmedicine/fullarticle/1819573]
איגוד רופאי הלב בארצות הברית ממליץ לגברים בוגרים לצרוך לכל היותר 9 כפיות סוכר ביום (38 גרם). ההמלצה לנשים בוגרות היא לצרוך עד 6 כפיות סוכר ביום (25 גרם).[http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Sugar-101_UCM_306024_Article.jsp#.V346OBHsncs]{{הערה|1=[http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=34 כמה קילו סוכר בשנה תצרכו מפחית אחת ביום?], ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור}} להשוואה בפחית אחת של קולה יש כ-9 כפיות סוכר. גם אנשים שלא מוספים סוכר למזון שלהם עלולים להיות בסכנה היות ואנשים רבים במערב צורכים בממוצע כ-20 כפיות סוכר ביום על ידי [[סוכר|סוכר סמוי]] שנמצא בתוך מזונות ומשקאות שונים. [http://www.everydayhealth.com/pictures/high-sugar-foods-youre-probably-eating-every-day/] הצריכה הממוצעת בישראל היא 30 כפיות סוכר מוסף ליום, לא כולל סוכר שנמצא בפירות שלמים או לקטוז בחלב.
בשנת 2016 נחשפה פרשה של [[הטיית מחקרים]] על ידי [[חברות סוכר]] מארצות הברית בשנות ה-60. גורמים בתעשיית הסוכר בארצות הברית שילמו לחוקרים מאוניברסיטת הרווארד כדי שיתייחסו בביטול לקשר האפשרית בין צריכת סוכר למחלות לב, ותחת זאת יטילו את האשמה על השומן הרווי. דבר זה התגלה על ידי מסמכים פנימיים שגילה סטנטון גלנץ, חוקר מהאוניברסיטה של קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF) ופורסמו בכתב העת המדעי JAMA Internal Medicine בספטמבר 2016. לפי המסמכים 50 שנה של מחקרים על תזונה ומחלות לב, כולל המלצות דיאטה שקיימות כיום, הושפעו בצורה ניכרת על ידי תעשיית הסוכר. {{הערה|שם=2016efrati|הניו-יורק טיימס, עידו אפרתי, [https://www.haaretz.co.il/.premium-1.3066820 מסמכים בארה"ב: כך מימנה תעשיית הסוכר מחקרים לטיוח הקשר למחלות לב], הארץ , 13.09.2016 }} [https://media.jamanetwork.com/news-item/historical-analysis-examines-sugar-industry-role-in-heart-disease-research/]
מהמסמכים מראים שקבוצת הסחר Sugar Research Foundation, המכונה היום Sugar Association, שילמה למדענים מאוניברסיטת הרווארד סכום המקביל היום לכ–50 אלף דולר, כדי שיפרסמו ב־1967 מאמר מחקרי על קשר בין צריכת סוכר, שומן ומחלות לב. אנשי תעשיית הסוכר בחרו את המחקרים שעליהם התבסס המאמר המחקרי של המדענים. המאמר המוזמן, שפורסם בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine, המעיט בחשיבות הקשר האפשרי בין סוכר לבריאות הלב ותלה את האשם בצריכת שומנים רוויים.{{הערה|שם=2016efrati}}
ב 1976 קיבלו מנהלים מאיגוד הסוכר האמריקאי פרס הצטיינות בתחום יחסי הציבור "Silver Anvil award" , על "עיצוב דעת הקהל". זאת תודות לקמפיין שעלה 800 אלף דולר (3.5 מיליון דולר במונחים של היום). החברות הצליחו להשיג אנשי מקצוע, תזונאים ואפילו עמדה תומכת מצד מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) במטרה למסמס מחקרים שמצאו קשרים בין סוכר לבין בעיות כמו השמנת יתר, סוכרת ומחלות לב. בסופו של הקרב הזה, רשמה תעשיית הסוכר ניצחון, שכן הסוכר החליף את השומן במוצרים רבים של [[מזון מתועש]]. לפי פרופסור איתמר רז, כ-70% מהקוריות במזון מתועש מקורה בסוכר. {{הערה|שם=2016efrati}}
==הטיות מחקרים על ידי חברת קוקה קולה==
מחקר של פרופסור מרטין מקי מבריטניה, הראה כיצד חברת [[קוקה קולה]] העולמית מימנה יותר מ-120 חוקרים שפרסמו מאות מחקרים בארה״ב, בעיקר בשביל ליצור הטיית מחקרים וליצור רושם שהקשר בין צריכה מוגזמת של [[סוכר]] ל[[השמנה]] ולמחלות כמו [[סוכרת]] מוטל בספק, ולהדגיש כי מה שחשוב באמת הוא אורח חיים בריא והקפדה על [[פעילות גופנית]] מספקת ואיזון קלורי.[http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp5.html]
בתחילת אוגוסט 2015 פרסם הניו יורק טיימס כי קוקה קולה השקיעה כספים רבין בארגונים חדשים. בתגובה לבקשות שבוצעו על פי חוקי חופש מידע (Open-records laws) גילו שתי אוניברסיטאות שמעסיקות בכירים בארגון שנקרא "Global Energy Balance Network" כי קוקה קולה שילמה בשנת 2014 1.5 מיליון דולר כדי להקים את הארגון. מאז שנת 2008 החברה תרמה כ-4 מיליון דולר בתרומות לפרוייקטים שונים של שניים מהמייסדים של הארגון Dr. Blair פרופסור מאוניברסיטת דרום קרולינה, שהמחקרים שלו במהלך 25 השנים האחרונות היו הבסיס להנחיות הפדרליות ל[[פעילות גופנית]], וGregory A. Hand - הדקן של בית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת וירג'יניה. {{הערה|1=Anahad O’Connor [http://well.blogs.nytimes.com/2015/08/09/coca-cola-funds-scientists-who-shift-blame-for-obesity-away-from-bad-diets/?_r=0 Coca-Cola Funds Scientists Who Shift Blame for Obesity Away From Bad Diets] , well blog, The New York Times, 9 באוגוסט 2015}}
ב-22 בספטמבר 2015 הודתה הנהלת חברת קוקה קולה העולמית כי היא הוציאה כמעט 120 מיליון כדי לממן מחקרים מדעיים וכן תוכניות בריאות וכושר בארצות הברית החל משנת 2010. הודעה זו פורסמה כדי להבטיח כי החברה תהיה שקופה יותר מעתה והלאה. החברה העניקה מאות מלגות מחקר בשווי של יותר ממיליון דולר לאוניברסיטת לואיזינה (Louisiana State University), אוניברסיטת דרום-קרולינה (University of South Carolina ) ולאוניברסיטת אמורי (Emory University). כמו כן החברה תרמה לאקדמיה האמריקאית לרפואת משפחה (American Academy of Family Physicians) לאגודת הסרטן בארצות הברית (American Cancer Society) וכן למועדוני ילדים בארצות הברית (Boys & Girls Clubs of America. ) תרומות נוספות הועברו לאקדמיה לתזונה ודיאטה (the Academy of Nutrition & Dietetics) לארגון האמריקאי לסוכרת (the Academy of Nutrition & Dietetics), רשות הפארקים הלאומית, פדרציית הכדורגל בארצות הברית, וימק"א. {{הערה|[http://www.wsj.com/articles/coca-cola-spent-nearly-120-million-on-research-health-programs-since-2010-1442919600 Coca-Cola Has Spent Millions on Health Research, Fitness Programs], The Wall Street Journal, 22 בספטמבר 2015}}
באוקטובר 2015 חשף הטיימס כי קוקה קולה שילמה לגורמי מחקר ובריאות באירופה ובבריטניה כולל UKActive, המועצה לתזונה בבריטניה (the British Nutrition Foundation) אוניברסיטת הול, בית החולים של אוניברסיטת הומרטון, פורום ההשמנה הלאומי, ארגון הדיאטה בבריטניה, שבוע ההשמנה ב-2013, והתאגדות בבריטניה לחקר ההשמנה. {{הערה| Victoria Ward, [http://www.telegraph.co.uk/finance/newsbysector/retailandconsumer/11920984/Coca-Cola-spends-millions-on-research-to-prove-that-fizzy-drinks-dont-make-you-fat.html Coca-Cola 'spends millions on research to prove that fizzy drinks don't make you fat'], telegraph ,09 Oct 2015}}
בנובמבר 2015, התפטרה רונה אפלבאום, סמנכ"לית הבריאות והמדע של קוקה קולה, וזאת על רקע הביקורת נגדה על שמימנה את עמותת Global Energy Balance Network. על על פי סוכנות "אסוסייטד פרס", התכתובת בין החברה לעמותה מעידה עד כמה תפקידה של קוקה קולה היה גדול בעיצוב המסר של העמותה, ועד כמה אפלבאום סייעה בניהול הקשר בין השתיים, שעורר חששות שקוקה קולה משתמשת בעמותה כדי לנטרל את הביקורת נגד תרומת החברה להשמנה. {{הערה|שירות כלכליסט, [http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3674496,00.html המדענית הראשית של קוקה קולה התפטרה בעקבות פרשיית ההשמנה], כלכליסט, 26.11.2015}}
==ראו גם==
* [[תזונה בריאה]]
* [[אמת כמוצר ציבורי]]
* [[קידום בריאות]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תזונה]]
[[קטגוריה:תקשורת]]