שינויים

* חסימה בצואה (נדיר)

* חסימה בצואה (נדיר)

==גורמים==

==גורמי סיכון לסרטן המעי הגס==

75%-95% מהמקרים של סרטן המעי הגס מתרחשים באנשים עם סיכון גנטי נמוך או ללא סיכון גנטי. גורמי סיכון אחרים כוללים גיל מבוגר יותר, מגדר ממין זכר, צריכה גבוהה של שומנים, [[סוכר]], [[אלכוהול]] או בשר אדום, [[השמנת יתר]], [[עישון]] ו[[אורח חיים יושבני|העדר פעילות גופנית]]. כ-10% מהמקרים במחלה מקושרים ל[[תת פעילות גופנית]]. הסיכון מ[[אלכוהול]] גדל אם שותים מעל מנת משקה ביום.

75%-95% מהמקרים של סרטן המעי הגס מתרחשים באנשים עם סיכון גנטי נמוך או ללא סיכון גנטי. גורמי סיכון אחרים כוללים גיל מבוגר יותר, מגדר ממין זכר, צריכה גבוהה של שומנים, [[סוכר]], [[אלכוהול]] או בשר אדום, [[השמנת יתר]], [[עישון]] ו[[אורח חיים יושבני|העדר פעילות גופנית]]. כ-10% מהמקרים במחלה מקושרים ל[[תת פעילות גופנית]]. הסיכון מ[[אלכוהול]] גדל אם שותים מעל מנת משקה ביום.

===בשר מעובד ובשר אדום===

===בשר מעובד ובשר אדום===

{{הפניה לערך מורחב|בשע מעובד}}

{{הפניה לערך מורחב|בשר מעובד}}

בשנת 2015 פרסם ארגון הבריאות העולמי כי [[בשר מעובד]] כמו המבורגר, נקניקיות, פסטרמה הוא [[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]]. <ref name="iarc">[http://www.iarc.fr/en/media-centre/pr/2015/pdfs/pr240_E.pdf IARC Monographs evaluate consumption of red meat and processed meat] 26 October 2015</ref> צריכה יומית של 50 גרם בשר מעובד מגדילה את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס ב-18%. פאנל המומחים של הסוכנות הלאומית לחקר הסרטן (IARC), ששייכת לארגון הבריאות העולמי, כלל 22 מומחים מעשר מדינות שונות, והוא בחן כ-800 מחקרים משני העשורים האחרונים שבחנו את הקשר בין צריכת בשר מעובד ובשר אדום לבין הסיכון ללקות בסרטן.  

בשנת 2015 פרסם ארגון הבריאות העולמי כי [[בשר מעובד]] כמו המבורגר, נקניקיות, פסטרמה הוא [[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]]. <ref name="iarc">[http://www.iarc.fr/en/media-centre/pr/2015/pdfs/pr240_E.pdf IARC Monographs evaluate consumption of red meat and processed meat] 26 October 2015</ref> צריכה יומית של 50 גרם בשר מעובד מגדילה את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס ב-18%. פאנל המומחים של הסוכנות הלאומית לחקר הסרטן (IARC), ששייכת לארגון הבריאות העולמי, כלל 22 מומחים מעשר מדינות שונות, והוא בחן כ-800 מחקרים משני העשורים האחרונים שבחנו את הקשר בין צריכת בשר מעובד ובשר אדום לבין הסיכון ללקות בסרטן.  

===סוכר===

===סוכר===

מחקר משנת 1994 מצא כי צריכת סוכרוז במזון וצריכת סוכר קשורים סטטיסטית לסיכוי גבוה יותר לתחלואה בסרטן המעי הגס. גורם זה הוערך בנפרד ממדד BMI שהוערך כגורם סיכון נפרד שם נמצא הבדל של 40% בין החמשיון העליון לתחתון. המחקר גם מצא כי גובה גבוה, עישון, מספר לידות גבוה יכולים להעלות את הסיכון לתחלואה בסרטן המעי הגס.  [https://link.springer.com/article/10.1007/BF01830725]

מחקר משנת 1994 מצא כי צריכת סוכרוז במזון וצריכת סוכר קשורים סטטיסטית לסיכוי גבוה יותר לתחלואה בסרטן המעי הגס. גורם זה הוערך בנפרד ממדד BMI שהוערך כגורם סיכון נפרד שם נמצא הבדל של 40% בין החמשיון העליון לתחתון. המחקר גם מצא כי גובה גבוה, עישון, מספר לידות גבוה יכולים להעלות את הסיכון לתחלואה בסרטן המעי הגס.  [https://link.springer.com/article/10.1007/BF01830725]

===צריכת אלכוהול===

===צריכת אלכוהול===

{{הפניה לערך מורחב|אלכוהול ובריאות}}

{{הפניה לערך מורחב|אלכוהול ובריאות}}

לפי דיווח של ארגון הבריאות העולמי על [[אלכוהול ובריאות|תרומת האלכוהול לנזקים בריאותיים]], אלכוהול תורם למספר סוגי סרטן וביניהם סרטן המעי הגס. לפי הדו"ח, 10% מ[[נטל תחלואה|נטל התחלואה]] ו- 10% מבין מקרי המוות מסרטן המעי הגס ברחבי העולם מקורם בצריכת אלכוהול. {{הערה|שם=WHO2014-47|[http://www.who.int/substance_abuse/publications/global_alcohol_report/msb_gsr_2014_1.pdf Global status report on alcohol and health], (PDF). World Health Organization. 2014. טבלה 14, עמ' 47.}}

[[ארגון הבריאות העולמי]] הוציא בשנת 2014 דו"ח על [[אלכוהול ובריאות|תרומת האלכוהול לנזקים בריאותיים]]. לפי הדו"ח אלכוהול תורם למספר סוגי [[סרטן]] וביניהם סרטן המעי הגס. לפי הדו"ח, 10% מ[[נטל תחלואה|נטל התחלואה]] ו- 10% מבין מקרי המוות מסרטן המעי הגס ברחבי העולם מקורם בצריכת אלכוהול. {{הערה|שם=WHO2014-47|[http://www.who.int/substance_abuse/publications/global_alcohol_report/msb_gsr_2014_1.pdf Global status report on alcohol and health], (PDF). World Health Organization. 2014. טבלה 14, עמ' 47.}}

==התפתחות המחלה==

==התפתחות המחלה==